ג'רבי פרשה מג'ודו בדמעות: האש כבתה בי לגמרי

ירדן ג’רבי, מדליסטית הארד של ישראל במשחקים האולימפיים בריו דה ז’ניירו 2016 ואלופת העולם לשעבר, הודיעה הבוקר (שני) על פרישה מג’ודו בגיל 28 במכון מגיד בתל אביב, כאשר לצדה מאמן נבחרת ישראל שני הרשקו, יו”ר איגוד הג’ודו משה פונטי ומנכ”ל הוועד האולימפי גילי לוסטיג. מסיבת העיתונאים הועברה בשידור ישיר בערוץ ONE, אפיק 50 באיכות HD למנויי HOT ,yes וסלקום tv, וכאן באתר.

הג’ודאית הישראלית לא התחרתה מאז המשחקים האולימפיים בריו, כאשר התקשתה לחזור לעשות כן, ולמעשה הגיעה לתחושת מיצוי בקריירה. כזכור, ג’רבי אף הצהירה בעבר כי תחזור למזרן אך ורק אם היא תרגיש שהיא תהיה רעבה במאה אחוז, אך הרשקו, לא אישר כי היא אכן תחזור.

“כתבתם כבר הכל, אבל אני רוצה לומר שאני עוברת ל-MMA”, התבדחה ג’רבי בפתיחת דבריה. “בגיל שלוש צפיתי באולימפיאדת ברצלונה ושאלתי את אמא איך קונים כרטיס לשם, היא ענתה שאי אפשר לקנות ואז התחלתי את הדרך שלי. כבר 22 שנה שנה אני בספורט הזה ועשיתי זאת עם תשוקה רבה, לא ויתרתי מעולם, זכיתי בעשרות מדליות בינלאומיות, ועליתי לראש הדירוג העולמי, הייתי סגנית אלופת העולם ובשנה שעברה זכיתי במדליה אולימפית שכל כך חלמתי עליה. האכזבה, ההפסדים, הניצחונות, הכל היה שווה את זה. המדליה נתנה לי אושר נצחי.

“לאחר האולימפיאדה לקחתי פסק זמן אחרי שנים קשות, התחריתי עם פציעות והתפניתי לטפל בפציעה בכתף. בערה בי אש והייתי במחנה אימונים ביפן, המחנה הכי טוב שהיה לי והג’ודו הכי טוב שהיה לי. לאט לאט האש בתוכי דעכה, בתור חיית אימונים הפכתי לאחת שמהרהרת אם לקום לאימון או, עד שהאש כבתה בי לגמרי. לצירי אין דרך להגיע לאליפות אירופה בתל אביב בשנה הבאה בלי אימונים כמו שצריך.

“אחרי לבטים רבים, אני פורשת מג’ודו, הספורט שאני כה אוהבת ומפעל החיים שלי. אני גאה בכך מטרה שלי ומהדרך שלי ללא פשרות. אני מקווה שהצלחתי לגרום לכם להאמין שחלומות מתגשמים. אלו היו 22 השנים הכי טובות שהייתה יכול לבקש, מעבר להרצאה שאני מעבירה, אין לי מושג מה אעשה. אני שוקל לפתוח מועדון ג’ודו בנתניה, כי למדתי שאני צריכה שתהיה לי מטרה ואני גם אשיג אותה.

“זו החלטה לא פשוטה, כל אחד ייעץ את מה שרצה לייעץ, אבל ידעתי שכבר אין לי את זה בפנים. הגעתי למצב שאני מחכה למחר ולא יודעת מה אני עושה, זה מפחיד הצעד הזה, רק הבנתי שג’ודו אני כבר לא יכולה לעשות. אין לי מושג עוד מה אעשה, יש נבחרת נשים מאוד חזקה שתמיד אהיה שם לעזור להן. כספורטאית עברתי כל דבר אפשרי, אני תמיד כאן כדי לעזור ולייעץ. גם העולם העסקי מעניין אותי, אבל אין לי מושג מה אעשה, מקווה שיאתגרו אותי עם הצעות”.

ירדן ג'רבי (שחר גרוס)

הקושי לחזור למזרן: “אני מאמינה שכשיש לך מטרה יש לך מוטיבציה ואליפות אירופה הייתה מטרה. אחרי הניתוח חזרתי לזה לגמרי, אבל אתם לא יודעים מה אנחנו חווים ביום יום. אם העדפתי להיות בג’ודו, העדפתי לשבור את הדיאטה ולחיות את החיים, ולא רק להתחרות על המזרן. היה רגע לפני אליפות העולם, עשינו קרב ניקוד זהב והרגשתי שאני מתחמצנת. הייתי מלאה, ספוגה ולא היו לי כוחות יותר. לא הצלחתי להיכנס לשגרה ולהתאמן. ביקשתי משני הפסקה לחשוב על הדברים ולא הצלחתי להחזיר לעצמי את המוטיבציה”.

אליפות אירופה: “זו החלטה קשה. עוד כמה חושים כבר פה, לא ידעתי מה יהיה איתי. תכננתי להמשיך, אבל האש דעכה וזה היה שיקול שאני מוכנה לוותר על אליפות אירופה וזה כנראה לא הלהיב אותי”.

ההישגים הגדולים בקריירה: “אני שמחה שזכיתי באליפות העולם וגם במדליה האולימפית, כמו המשחק של הילדים, אני שיש לי את שני התארים. ביום התחרות שלי בריו ידעתי שאזכה במדליה ואמרתי שאין מצב שאחרי מה שעברתי לא אזכה. אני הכל או כלום, כשיהיה לי יעד ראוי אני אשיג אותו. היו רגעים בדרך להשגת הקריטריון האולימפי של קשיים, אבל לא שבירה. הייתי יכולה להיות עוד אלופת אירופה ואלופת עולם, אבל אין לי מוטיבציה”. 

“הייתה לי זכות להיות יו”ר של ספורטאית מדהימה שהציבה רף גבוה”, אמר פונטי. “זה יום עצוב לי, אבל אני מכבד לגמרי את החלטתה של ירדן ואני מקווה שענף הג’ודו יהיה חלק מחייה. לא ידעתי שהיא הולכת לאמן ולפתוח מועדון. המטרה של הג’ודו היא לייצר מדליות והמטרה הבאה היא טוקיו 2020. אין לי מילים. אני, את ושני עברנו הרבה שנים ביחד ואני מאחל לך הרבה בהצלחה ושתהני בחייך”.

ירדן ג'רבי עם שני הרשקו, משה פונטי וגילי לוסטיג (שחר גרוס)

לוסטיג אמר: “חיכיתי לראות האם משהו ישתנה, אבל אני חושב שכולנו מכירים ומוקירים את ירדן על שנים של הצלחה, נחישות, דבקות במטרה ויכולת בלתי רגילה שתישאר לזכותה. כל ספורטאי מונע מהרצון להירשם בדפי בהיסטוריה. היא הג’ודוקא הראשונה שזכתה באליפות העולם והיה לה מחזור אולימפי מדהים. מעט מאוד ספורטאים מסוגלים לומר ביושרה שאם הם לא נותנים את המאה אחוז שלהם ומתאמנים כל יום ברצון הכי גדול שיש ועושים הכל מסביב בשלמות מלאה, אז הם לא שם ואני אומר את זה בצער. הייתי בטוח שאליפות אירופה בישראל תגרום לה למשוך את העגלה. ירדן אמנם פרשה, אבל יש לה משקל עצום בטוקיו 2020 לנבחרת הזאת והיא הדוגמה עבורם. היא המקור לנסות ולשבור את ההיסטוריה שלה. כולנו כמערכת צריכים לדעת איך אנחנו משמרים אותה. יש פה דוגמה של משפחה מדהימה של מעורבות בריאה ונכונה לעומת התערבות. איך שירדן התבטאה בעבר ותתבטא בעתיד זו הדוגמה הטובה ביותר”.

הרשקו סיכם: “ירדן עשתה את זה בלב שלם, זו הדרך שלה כספורטאית הישגית ומקצוענית, בדרך מושלמת כמו הקריירה שלה. זה היה לא קל, אבל אני שלם עם ההחלטה שלה. היא גדלה בידיעה שאי אפשר להצליח עם חצי מאמץ והיא קיבלה החלטה אמיצה ונכונה, ושונה בנוף הישראלי והעולמי. היא חזרה להתאמן ועם העובדה שהייתה בחצי כוח, עשתה דברים נהדרים בזירה העולמית. היא הייתה יכולה לעשות עוד הרבה, אבל כשהיכולת המקצועית לא מתחברת עם הראש, אז ההחלטה היא נכונה. הזכייה באליפות העולם הייתה לא פחות גדולה מאשר המדליה האולימפית, זו הצלחה אפילו גדולה יותר. כל הקרבות לנצח באיפון בטכניקות שונות ובלי פסילות, זה משהו שרק הספורטאים הכי גדולים העולם עושים. היא עשתה דברים מדהימים והציבה לי רף מאוד גבוה, אעשה הכל כדי לשבור אותו, אבל לא בטוח שאצליח. תמיד יהיה לה חלק בזה”.

אמה של ירדן, נורית ג’רבי, אמרה במסע”ת: “לא התביישת, הצבת מטרה – מדליה אולימפית – מטרה שרק מעטים זוכים לה. למרות שבגרת אט-אט אל תוך החלום, בכל פעם הצלחת להמציא את עצמך מחדש. קמת כמו עוף החול. ניצלת כל צלקת כדי שתמריץ אותך, כל צלקת הפכה אותך לממוקדת יותר במטרה. הזכייה באליפות העולם הייתה בוונס בדרך למטרה האמיתית. הפגנת הופעה של ספורטאית אדירה אז בריו, בזמן קשה למדינת ישראל ופתחת לכולנו צוהר של תקווה ושמחה לפני החגים. על אף האכזבה, חזרת למזרן והצלחת לרגש עם שלם. הקדשת את הזכיות לעם ישראל, הצבעת על הדגל בכל פעם והקדשת את המדליות לחיילי צה”ל ולחללי הי”א. ילדים מסתכלים עליך כמודל לחיקוי. את לא רק אלופה, יש לך אופי מנצח”.

אמה של ירדן ג'רבי, נורית (שחר גרוס)

ניצבה בראש הדירוג העולמי, זרחה פעמיים בריו

ג’רבי, שהחלה להתאמן בג’ודו בנתניה כבר בגיל 6 וסיפרה כי השראתה הייתה זכייתה של יעל ארד במדליית כסף במשחקים האולימפיים בברצלונה, מסכמת קריירה מפוארת, בה התקדמה בהדרגתיות אל עבר הפסגה העולמית. ב-2012 היא פרצה לתודעה, כאשר סיימה כסגנית אלופת אירופה ולאחר מכן זכתה במדליית ארד באליפות אירופה 2013.

באותה שנה, היא הוכתרה כאלופת העולם בריו עד משקל 63 ק”ג ועל אותו מזרן חגגה מדליית ארד במשחקים האולימפיים בשנה שעברה. בחודש מאי 2013 ג’רבי ניצבה בראש הדירוג העולמי, ואף נבחרה לג'ודוקא הטובה ביותר בעולם באותה שנה על ידי איגוד הג’ודו העולמי. ג’רבי פורשת מהמקום ה-42 בעולם לפי הדירוג האחרון של חודש ספטמבר 2017. באליפות ישראל היא זכתה שמונה פעמים בין השנים 2007 ל-2009 ומ-2011 עד 2015.