"בזכייה בקארדיף הרגשתי ששלחתי מסר לעולם"

כריסטיאנו רונאלדו, הכוכב הגדול של ריאל מדריד, פרסם היום (שלישי) מכתב אמוציונלי בו סיפר על הילדות שלו, הדרך לתהילה והיחסים עם אבא שלו: "אבא שלי היה המנהל של אנדורינה והוא עודד אותי ללכת לשחק בנבחרת הנוער. ידעתי שזה יעשה אותו גאה, אז עשיתי את זה. ביום הראשון היו הרבה חוקים ולא הבנתי כלום, אבל אהבתי את זה. התמכרתי לתחושת הניצחון".

המצוקה הכלכלית: "זה נכון שלא היה לנו הרבה כסף באותם ימים. החיים היו לא קלים. במדיירה שיחקתי עם נעליים ישנות שקיבלתי בירושה מאחי או מדוד שלי, אבל כשאתה ילד שום דבר לא מעניין אותך".

המעבר לליסבון: "הייתי בן 11 ביום שעברתי מהאי לאקדמיה של הספורט בליסבון וזה היה השלב הקשה ביותר בחיי. עכשיו, כשאני נזכר בזה, זה נראה לי מטורף. הבן שלי, כריסטיאנו ג'וניור בן 7 כרגע. אני רק חושב על איך הייתי מרגיש אם ארבע שנים מהיום הייתי עוזר לו לארוז תיק כדי לשלוח אותו לפריז או ללונדון. אני מעדיף לא לדמיין את זה בכלל".

השינוי הגופני: "הייתי רזה מאוד, לא היה לי שום שריר בגוף, אז קיבלתי החלטה בגיל 11. ידעתי שיש לי יותר כישרון מאחרים והחלטתי שאני הולך לעבוד הרבה יותר קשה מהם. הפכתי לחזק יותר ויותר, ואז, כשהייתי על המגרש, כל מי שאמרו שאני קטן מדי הסתכלו עליי בהפתעה, כאילו העולם נופל עליהם".

חלומו לשחק בריאל מדריד: "תמיד הערצתי את ריאל מדריד ורציתי אתגר חדש. רציתי לזכות בגביעים עם הקבוצה, לשבור את כל השיאים ולהפוך לאגדה במועדון". 

הזיכרון הטוב ביותר: "זה הרגע ממש אחרי הזכייה בגביע האלופות בקארדיף. עשינו היסטוריה ורגע אחרי השריקה האחרונה הרגשתי ששלחתי מסר לעולם. הבן שלי חגג איתי והרגש השתנה מיד. הוא רץ ממקום אחד למשנהו עם הבן של מרסלו. תפסנו את הגביע יחד והלכנו איתו במגרש".

שאיפות: "אחרי 400 משחקים בריאל מדריד, הניצחון הוא עדיין השאיפה הכי גבוהה שלי. זה הכול בשבילי. אני חושב שנולדתי ככה, אבל ההרגשה כשאני מנצח השתנתה, זה פרק חדש בחיי. על הנעליים החדשות שלי כתוב מסר מיוחד מאוד, ממש על העקב, וזה הדבר האחרון שאני רואה לפני קשירת השרוכים שלי והכניסה למנהרה. זה כמו תזכורת אחרונה, המוטיבציה האולטימטיבית - החלום של הילד".