כישלון בטורניר יוביל לסיום דרכו של אדלשטיין

69:48 ו-"כל מילה מיותרת". אטורה מסינה 1. פיני גרשון, ארז אדלשטיין, ודן שמיר 0. הצגה הגנתית של נבחרת איטליה בראשות עוזר מאמן סן אנטוניו ספרס השפילה את נבחרת ישראל וגרמה למבוכה גדולה באיגוד הכדורסל בפתיחת היורובאסקט עם תצוגה חלשה שלא זכורה פה מעולם. כולם הגדירו את ישראל כפייבוריטית להתמודדות, אבל היתרון הבולט שהיה לאיטלקים בעמדת המאמן נוצל בשלמותו.

"אכלנו אותה", אמר גורם בכיר במשלחת האיטלקית שעות בודדות לפני כדור הפתיחה, כאשר ההייפ היה בצד המארח. הריצו קדימה וגורמים באיגוד ובנבחרת ביקרו בחריפות את ניהול המשחק של הג'ינג'י כבר בהפסקת המחצית.

ליאור אליהו, שפספס יומיים הכנה עם חום ודלקת גרון, עלה בחמישייה ושיחק 15 דקות רצופות. יותם הלפרין, הנחשב לקלעי הבודד בעמדת הגארד, לא עלה עד אמצע הרבע השלישי ועם כניסתו הקהל שאג בקולי קולות כאילו המאמן הלאומי הבקיע שער, וזה במשחק בו הנבחרת מסיימת עם 1/14 ממעבר לקשת ברציפות.

עומרי כספי הוא כוכב ושחקן פנטסטי, אבל הוא לא יכול לנצח לבדו. הוא היחיד שהגיע לספרות כפולות והצליח להתמודד עם הגודל והאגרסיביות של האיטלקים, עד שמתח שריר ברגלו. בר טימור, עוז בלייזר ועידן זלמנסון? כלום. אפילו לא דקת משחק משותפת. נדמה היה שארז למד במיני-קדנציה שלו במכבי תל אביב כי גל מקל ויוגב אוחיון לא יכולים להיות יחד על המגרש. עכשיו הצהובים צוחקים שגם זה לא נהיה עבורו חוויה מתקנת.

ואז, כשכלום כבר לא עבד, פיני גרשון שלח מסרים בפסקי הזמן למנהל הקבוצה מוטי דניאל, שהעביר אותם לצוות המקצועי. אח"כ דן שמיר הוזעק לכיסאות המרופדים לקבל המלצות כיצד להציל את הספינה הטובעת. התוצאה? גורנישט.  

השחקנים שרשמו עונה רעה אשתקד בליגה הישראלית, המשיכו באותה היכולת. וזאת בעוד ג'ו אלכסנדר יושב בתא צפייה יוקרתי ומודה לאלוהים שאינו חלק מזה, בתור מי שספג בוז, קללות והשפלות במנורה מבטחים.

שנה שלמה בדיוק עברה החודש מאז דניאל האקט קלע סל במשחק רשמי עם אולימפיאקוס לפני שנפצע בספטמבר 2016. אמש, הוא פתח את חגיגת הסלים עבור האיטלקים כאשר תקף בכדרור את שון דאוסון. למעשה, כל איטלקי שקיבל את הפורוורד של בני הרצליה, והפאוור-פורוורד של הפועל ירושלים, ליאור אליהו, זכה לשטח פעולה ויד חופשית: לתקוף. לתקוף. לתקוף.

גורמים בנבחרת מעידים כי המאמן הלאומי קפא. ההפסד חתום על שמו. כישלון בטורניר יסיים את דרכו על הקווים בתום האליפות. בעוד הג'ינג'י התעלם מהתשוקה, האמונה, והכדורסל השמח, שהוביל את הנבחרת להכנה מרשימה, ושיחק עם חצי סגל, מסינה זכה בלוטו וקיבל תרומה גדולה ממספר רב של שחקנים שמעולם לא היו במנורה מבטחים עד אמש.

כולם עלו למגרש ורובם תרמו לניצחון. אריאל פילוי ניהל פנטסטי את המשחק מעמדת השוטינג-גארד, פול ביליגה הכניס פיזיות ושימש כמטרייה אווירית, מרקו קאזין שם גוף על ריצ'ארד האוול והזכיר לכולנו כי מה שעובד בליגת הגמדים והרכים אצלנו, לא בהכרח מצדיק באירופה.

המסר של ארז לדור העתיד התקבל בצורה ברורה וצלולה: הוא לא מאמין בהם ולא סומך עליהם. מחר מול ליטא מדובר בסיפור שונה בתכלית. עוד יותר גודל, עוד יותר אגרסיביות, וכנראה עוד הפסד. ובכל זאת, מה משאיר את ליטא בחיים? המעודדות של ז'לגיריס קובנה.