"אין סיבה שמאמנים אתיופים לא יאמינו בעצמם"

שעות הבוקר בכפר סבא הן השעות הכי שקטות בעיר. על משטח דשא ירוק, האימון של הפועל כפר סבא עובר בשקט מוחלט. כמה שבועות קודם לכן, הרוחות סערו ואיימו להחריב את הקבוצה. הבעלים סתיו שחם עשה הכל על מנת לעזוב, האוהדים מחו והבלאגן חגג. ולתוך כל הכאוס הזה נכנס מסאי דגו. על הנייר, מאמן צעיר וחסר ניסיון. בפועל, בינגו ענק שהרים את הקבוצה לפסגת הליגה הלאומית, בלי אף הפסד אחרי שישה מחזורים.

"עכשיו שקט פה ממש כמו באירופה", צוחק מסאי, שמונה לתפקיד המאמן בהפועל כפר סבא. לפניו היו שם שלושה מאמנים שונים שהחליפו זה את זה. בעונה שעברה זה היה פליקס נעים שעמד על הקווים, אך הוא פוטר לטובת שרון מימר שכשל בעונה השנייה ובמקומו מונה אלי כהן, אבל גם הוא לא החזיק מעמד לאורך זמן, עד שהוחלט להחזיר את אותו פליקס נעים שאימן בהתחלה. בין לבין, הצטרף גם דגו שישב בצוות המקצועי וראה איך הקבוצה קורסת ויורדת ללאומית. ישב, וחיכה לקבל הזדמנות. אחרי ירידת הליגה וההתפטרות של נעים, הוא לחץ על סתיו שחם, שתהה אם הוא לא חושש מהתפקיד. כשהבין שדגו נחוש לאמן, הסכים.

אף אחד לא ציפה שהפועל כפר סבא תפתיע העונה, אבל בלי הרבה רעש היא רשמה פתיחת עונה מרשימה לכל הדעות. ניצחונות על הפועל רמת גן, הפועל פתח תקווה, בני לוד, מכבי הרצליה ואפילו מהפך מדהים מול בית"ר תל אביב/רמלה מפיגור של 3:1 בדקה ה-65 לניצחון 3:4 מוכיחים שיש בה משהו מיוחד. "אני יודע שלא הייתי האופציה הראשונה כמאמן ואני לא מתבייש לומר את זה", טען מסאי דגו, "אבל האמנתי בעצמי כי מאוד התחברתי למועדון הזה. הייתי חייב להראות לכולם שאני מוכן לזה".

"עכשיו שקט פה, ממש כמו באירופה" (נעם מורנו)

בכפר סבא אין הרבה כוכבים, אבל יש שחקנים כמו עומר פדידה, דושאן מאטוביץ' ורועי זכרי לצד צעירים שפורחים תחת המאמן החדש. "ביום הראשון הגיעו לאימון 32 שחקנים", סיפר המאמן. "אמרתי לכל אחד מהם שלא משנה מי הם, הם צריכים להילחם בשביל המועדון הגדול שלנו. שמרתי על הבסיס שהיה לנו והצלחנו לבנות סגל רעב. בחדר ההלבשה שלנו אין אגו וזה היתרון שלנו. אני רק מקווה שהם ימשיכו ככה. הם באים לעבוד קשה, יורדים לפרטים הקטנים, רצים יותר מכל יריבה, גורמים לכל יריבה לסבול 90 דקות וזה הכי חשוב".

כשפתחתם את העונה, סתיו שחם עדיין היה הבעלים. איך ראית את הרצון שלו לעזוב ואת מה שקרה בינו לבין האוהדים?
"בצוות פחות התעסקנו בזה כי היו לנו מספיק כאבי ראש איך להרים את הקבוצה. ברור שזה לא תרם, סתיו יודע את זה, אבל הוא היה בעל הבית והוא קיבל את ההחלטות. מבחינתי, לא נכנסתי לזה בכלל".

חששת שיצחק שום יבוא ויעשה שינוי?
"לא. האמנתי בעצמי. הוא בא למשחק אימון שלנו עוד לפני שהקבוצה עברה אליו והוא אמר לי שהוא אהב את מה שהוא ראה. משם המשכנו לשדר על אותו הגל ואני שמח על כך, אבל ברור לי שאני צריך להוכיח את עצמי בכל רגע, בכל משחק ובכל אימון".

"האמנתי בעצמי, מאוד התחברתי למועדון) (נעם מורנו)

ואיך האוהדים מגיבים עכשיו?
"אין ספק שהעונה שעברה הייתה קשה והאוהדים היו מתוסכלים גם בגלל התוצאות. הייתה פה קארמה לא טובה. ניסינו לשנות את זה. העונה הזו נפתחה גם כן עם המון לחץ, כי היו כאלה שפחדו מהמינוי שלי ואני יכול להבין אותם, אבל תמיד ידעתי שברגע שיתחילו המשחקים אנחנו נוכיח את עצמנו. אני שמח שהם באים ותומכים".

יש עכשיו תקציב ראוי לקבוצה או התנהלות שהיא תקינה? כי התוצאות מביאות שקט אבל לא באמת תמיד יודעים מה קורה מאחורי הקלעים.
"כשיצחק שום הגיע הדבר הראשון שהוא עשה זה לאפשר לנו להביא זרים. רציתי מאוד להשאיר את דושאן מאטוביץ', שהוא היה הזר הראשון שרציתי להשאיר כי הוא סוג של מאמן מבחינתי על המגרש, והצלחנו. אחר כך הבאנו גם את פיטר נווארה, החלוץ שעקבתי אחריו המון זמן כשהיה בליגה השנייה בצ'כיה, ככה שלא נתקלתי בבעיות".

אתם רצים יפים בצמרת. ליגת העל זה משהו שאפשר להצהיר עליו?
"אני לא מפחד מזה, אבל אי אפשר לדבר על זה עכשיו כי זה לא יתרום לנו שום דבר. אם היינו במרץ או באפריל באותו המצב, אז כן הייתי מתייחס לזה, אבל כרגע אנחנו רחוקים מאוד מליגת העל וגם היא רחוקה מאיתנו. הכל עוד יכול להתהפך או להשתנות".

"הייתה קארמה לא טובה" (נעם מורנו)

אבל אין לך בראש את התסריטים והחלומות האלה שבהם מסאי דגו מוביל את הפועל כפר סבא לליגת העל?
"לא, עדיין לא. אני עוד לא שם. אני חי את הרגע. כשזה יהיה קרוב, אנחנו נלך על זה ונדבר על זה, אבל כרגע אני בכלל לא חושב על זה אפילו".

חוץ מהאימון, מסאי לא מתעסק בשום דבר אחר. אין לו עבודה נוספת ורוב היום הוא חי את הקבוצה, ביחד עם מאמן הכושר רן גולדינג ומאמן השוערים יום טוב טליאס הוותיקים. לאחרונה דגו נרשם כשחקן בהפועל קריית שלום מליגה ג', אבל בפועל הוא הגיע לכמה משחקים בודדים רק בשביל הכיף והפסיק. הוא פרש מכדורגל בגיל 27 בגלל פציעות בקרסול וניתוחים חוזרים. ביום בהיר אחד רופא בכיר בתל השומר אמר לו שהוא יסתכן אם ימשיך לשחק ומסאי ידע לאן זה הולך. כבר בתקופת ההחלמה מהניתוח הראשון הוא התחיל לחשוב על קריירה כמאמן. "הייתי יושב שעות על המחשב, מנתח מהלכים ונהניתי מזה כבר אז", סיפר. "זה משך אותי. הייתי רואה המון משחקים ואימונים, בעיקר של פפ גווארדיולה, והייתי מתלהב מכל דבר שהוא עשה".

"אני לא מפחד, אני חי את הרגע) (נעם מורנו)

הוא התחיל במחלקת הנוער של הפועל תל אביב וניסה ליישם חלק מהדברים שלמד. הנעת הכדור, משחק הלחץ ותרגילי ההתקפה. בתור מי שגדל בפרויקט "הבית האדום", דגו הרגיש ששם הוא רוצה לאמן, והוא עבד עם הדור הבא שאולי יביא עתיד ורוד יותר למועדון הזה, קבוצה שכיום משחקת בנערים א' ומורכבת מכמה שחקני נבחרות. הפרויקט שלו נעצר לאחר ששרון מימר קרא לו לצוות המקצועי בכפר סבא, אחרי שדודו אברהם עבר לרמת השרון.

הרבה אנשים אמרו שלא תגיע לחגים, והגעת לחגים. מה יש לך להגיד להם עכשיו?
"אין לי בעיה שאחרים ידברו, גם אם זה לטוב וגם אם זה לרע, זה חלק מהכדורגל וזה בא עם התפקיד. אני חי בגישה שאי אפשר לדעת מה יהיה מחר. אני צריך להמשיך לעבוד, בלי קשר למה שאחרים אומרים. אני כל כולי בכפר סבא ואני לא משתנה בשביל אף אחד".

כשאתה על הקווים זה נראה כאילו יש בך שקט נפשי מאוד גדול. אתה לא מתלהם ולא משתולל, בניגוד למאמנים אחרים.
"זה האופי שלי. אני אוהב לעבוד בשקט ובצניעות. גם כשחקן, לא הייתי אוהב את זה שמאמנים צועקים ומשגעים אותי כל המשחק. העבודה העיקרית והכי חשובה של המאמן היא באימונים, שם אני יותר בטירוף, יותר מדבר ומזיז את הקבוצה. אני מכין את הקבוצה במהלך כל השבוע כדי שבמשחק עצמו כל שחקן יידע מה הוא עושה בכל סיטואציה. זו הגישה שלי. גם כשהיינו בפיגור מול בית"ר תל אביב/רמלה, אמנם כמעט קיבלתי התקף לב, אבל אמרתי לשחקנים בצורה רגועה יחסית שאפשר לחזור, וזה מה שקרה. כשצימקנו ל-3:2 גם ידעתי שזה יקרה".

"הייתי יושב שעות על המחשב ומנתח מהלכים" (נעם מורנו)

הצד הפסיכולוגי תופס אצלך תפקיד גדול באימון?
"כן, אני מאוד מאמין בזה והוא מאוד חשוב לי. אני מחובר אישית לשחקנים. אם יש כאלה שיש להם בעיות עם האישה בבית או שהם לא ישנו טוב בלילה, חשוב לי לדעת על זה. לפעמים מזניחים את זה בכדורגל, אבל אני חייב לדעת מה עובר על השחקנים שלי כדי להבין כל אחד מהם. כשחקן הייתי מבלף טיפה ומעגל פינות, אז כמאמן אני יודע לזהות את הדברים האלה ולדעת להגיע לשחקנים האלה כדי שישתפרו".

איך אתה רואה את רמת האימון בארץ? שוק המאמנים בארץ די הזוי, כשמאמן מפוטר מקבוצה קטנה ואחרי כמה שבועות עובר לאמן קבוצה גדולה.
"אני פחות נכנס לדברים האלה ונוטה שלא להתעסק בהם, כי אפשר גם לומר שעצם זה שמאמנים זרים הגיעו לארץ, זה הרים את הרמה. ואם ניקח את המקרה האחרון, אז אני יכול להבין את בני בן זקן שהחליט לקחת את ההצעה מבית"ר ירושלים, אני מאמין ש-99 אחוזים מהמאמנים בליגה הלאומית היו הולכים על זה גם כן. זה מפתה".

"אין לי בעיה שאנשים ידברו לטוב ולרע" (נעם מורנו)

מסאי בן ה-31 נולד באתיופיה ועלה לישראל בגיל ארבע. יש לו עוד ארבעה אחים, כשברוך הוא הבכור מביניהם, מני הזמר גם הוא גדול ממסאי, נתן קטן ממנו ואחות נוספת. "אני ילד סנדביץ', אבל בממדי הגוף אני הכי גדול מכולם", הוא התבדח. גם למסאי יש משפחה משלו, עם אשתו אודליה ושלושה ילדים. לגדול קרא ליאם, לבן השני מיכאל ולבת הללי. כולם, לטענתו, חולים על כדורגל ובאים לכל משחק.

למרות שמסאי גאה במוצא שלו, לרוב הוא מתחמק מהשאלות על העדה האתיופית. "השאלות האלה בדרך כלל מציקות לי", הוא הבהיר, "והאמת שהייתי רוצה שיתעסקו יותר בנושא האימון שלי, שידברו על מה שאני עושה, אם אני מאמן טוב או רע, ולא על מי שאני". ולמרות זאת, גם לו קשה להתעלם מהבאזז שמסביב. הטייטל של המאמן האתיופי הראשון בליגות המקצועניות הביא איתו הרבה עניין, בעיקר בתוך העדה.

"ברגע שמינו אותי למאמן בכפר סבא הרבה אנשים מהעדה שלחו לי הודעות, אתה לא מבין כמה", סיפר מסאי. "אמרו לי שגאים בי ושנתתי השראה להרבה מהם שמאמנים במחלקות הנוער, אם זה בבאר שבע או באשקלון. צריך להבין שכמו כולם, גם אני התחלתי מלמטה ואין סיבה שהם לא יאמינו בעצמם, הרי אנחנו לא שונים בכלום מאחרים. עשיתי צבא, עברתי את כל הנבחרות הצעירות ככדורגלן והכל פה בא ביחד".

"הייתי רוצה שיתעסקו בעבודה שלי, לא במי שאני" (נעם מורנו)

אומרים שספורטאים מהעדה בדרך כלל נופלים מהר מאוד ושהם לא חזקים מנטאלית, אבל אתה ואחיך ברוך הוכחתם אחרת.
"כן, הרבה שחקנים מהעדה הלכו לאיבוד בגלל הנושא המנטלי. חסר להם מישהו שיבוא, יחבק וייקח אותם. ההורים אצלנו בעדה פחות מעורבים, הם לרוב לא מסוג ההורים שמניעים את האוטו ולוקחים את הבן שלהם למשחקים ואימונים. הם רוב היום עובדים קשה, מביאים פרנסה הביתה והילדים נופלים, אבל לאט לאט אני מתחיל לזהות שינוי. כשאני רואה את גדי קינדה, אור אינברום ואביב אברהם שעכשיו צומח במכבי נתניה, אני מזהה אופי שונה. זה הדור החדש. הם קיבלו את הפלפל, את הישראליות. כשהם עולים למגרש הם לא רואים אף אחד ממטר, רוצים להצליח ומובילים בנבחרות. ככה ברוך ואני היינו בזמנו".

בכלל העדה שמה עכשיו איזה אגרוף על השולחן, משהו שמתבטא בעיקר המחאה של אברה מנגיסטו בתקופה האחרונה.
"כן, וזה קורה גם בכדורגל. אמייה טגה לקח את זה לתשומת ליבו והוא עושה את זה בצורה מדהימה. אני מקווה שיתייחסו לזה ברצינות כי לא משנה אם הבחור הוא אתיופי, ערבי או ישראלי, כל בחור שנמצא בשבי צריך להחזיר אותו ואני מאוד מקווה שזה מה שיעשו עם אברה".

"אעשה הכל לנצח את הפועל, רק אלוהים יודע איך זה ייגמר" (נעם מורנו)

יש איזה כאב עדיין בתוך העדה, על היחס שהיא מקבלת מהמדינה? איך אתה רואה את זה?
"אני פחות נתקלתי בדברים כאלה, גם כשחקן או כמאמן. אני מקווה שאין יותר דברים כאלה. די, אנחנו כבר ב-2017 וכולם צריכים להיות שווים. אנחנו מדינה אחת. אני מאוד מרוצה מזה שהילדים שלי גדלים פה, אין לי מדינה אחרת. הילדים שלי מקבלים את כל הערכים אבל הם גדלו פה".

מה אחיך ברוך אומר על ההצלחה שלך? הרבה שנים היית הצל שלו ופתאום זה נראה שעקפת אותו בסיבוב, עכשיו כשהוא עבר לשחק בעירוני אשדוד בליגה ב'. פתאום הפוקוס עליך.
"זכיתי באח מדהים. ברוך היה הגאווה שלי בתור ילד. הייתי רץ לכל מגרש עם אבא שלי כדי לראות אותו, הוא היה האלוהים שלי. נהניתי לראות אותו משחק בליגת האלופות, הייתי איתו בכל מצב. זה היה עוצמתי. אני לא רוצה להשוות, אבל בתקופת האליפות ברוך היה סוג של ערן זהבי בשביל מכבי תל אביב. הייתה לו תקופה מדהימה ואם הוא לא היה נפצע הוא היה מגיע רחוק יותר. ברוך גם היה מבין הבודדים שתמיד האמין בי שאהיה מאמן. הוא תומך בי, אנחנו עושים הרבה שיחות ואני נעזר בו המון. יש בנינו אהבת אחים מדהימה".

האח ברוך."בין הבודדים שתמיד האמין בי" (משה חרמון)

הוא גם חושב להיות מאמן?
"אני חושב שכן. הוא הוציא תעודת מאמן ולדעתי הוא גם יכול לעבוד בנושא הניהול. הוא אחד שיודע איך לכוון אנשים. הוא אמנם שיחק במכבי ואני גדלתי בהפועל תל אביב, אבל הדברים שהוא עשה בכדורגל הם דברים גדולים".

כמו שאמרת, היית במשך המון שנים בהפועל תל אביב. בעונה שעברה היא עברה משבר גדול מאוד עם ירידת הליגה ללאומית. איך ראית את מה שקרה?
"בתקופה של הפירוק עבדתי במחלקת הנוער וזה היה מאוד קשה. בכל יום באנו לאמן ולא קיבלנו משכורות. אני חושב שירידת הליגה זה הדבר הכי טוב שקרה למועדון. לפעמים צריך להתחיל את הכל מההתחלה מאפס. עדיין יש להם שחקנים טובים כמו אביחי ידין ואוראל דגני, כך שאני מאמין שהם יעלו ליגה והמועדון הזה עוד יחזור להיות ברמה הגבוהה של הכדורגל הישראלי. כשאפגוש אותם, אני מאמין שתהיה בי איזו התרגשות אחרת, אבל ברגע שיתחיל המשחק אני אעשה הכל כדי לנצח גם אותם. רק אלוהים יודע איך זה ייגמר".