עם פקקים, בלי גג: בלומפילד באמת משתדרג?

פתיחת אצטדיון בלומפילד המחודש אמורה להיות בשורה של ממש לכדורגל הישראלי, ובעיקר לשלוש הקבוצות הבכירות של העיר תל אביב - הפועל, מכבי ובני יהודה, שיחזרו הביתה. ביפו התחילו לבנות לגובה ועושה רושם שהנסיעות לאצטדיונים אחרים ברחבי המדינה אמורים להסתיים בקרוב, לכל המאוחר בתחילת שנת 2019.

בעיריית תל אביב, שעומדת מאחורי הפרויקט, היו מי שדאגו לעשות הכל כדי שהאצטדיון החדש ישמור על אותו האופי הישן והטוב שלו, על אותו המבנה המיוחד שלו ועל אותה ההרגשה שהייתה קודם - רק בגדול יותר. אין ספק שהרחבתו של האצטדיון הייתה מהלך מתבקש, אלא שלא בטוח שחוויית הצפייה תהיה מהנה כל כך.

שתי בעיות עיקריות עלולות לצוץ עם פתיחתו של האצטדיון המחודש, שיהיה האצטדיון הפעיל הגדול ביותר בכל אזור המרכז. בניגוד לשאר האצטדיונים החדשים שהוקמו בשנים האחרונות, בנתניה, בפתח תקווה, בבאר שבע ובחיפה - היציעים בבלומפילד לא יהיו מקורים באופן מלא. בנוסף לכך, לפי ההערכות כל אזור יפו צפוי להיות משותק בימים של משחקים גדולים, למרות היערכות מוקדמת מצד העירייה.

יותר צופים, יותר פקקים

אם בעבר משחקי כדורגל גדולים הובילו לעומסי תנועה בקרבת בלומפילד, עוד כשמספר מקומות הישיבה היה מוגבל ל-14 אלף צופים, אז הרחבת האצטדיון ל-29 אלף מקומות אמורה להוביל לבעיה תחבורתית גדולה עוד יותר, באחת מהערים שממילא נחשבת לאחת מהצפופות והעמוסות ביותר במדינה. ואם יהיו יותר צופים, זה אומר שיהיו גם יותר פקקים.

אוהדי הפועל ת"א בבלומפילד הישן. איך יגיעו? (שי לוי)

בעירייה מבהירים כי סוגיית נתיבי התחבורה לאצטדיון עלתה גם על התוכניות העירוניות ובמשך השנים האחרונות באגף התנועה בעירייה עמלים על תוכנית נרחבת שתשפר את דרכי הגישה לבלומפילד. בנוסף, ועדת התכנון והבנייה החליטה לאשר פרויקטים חדשים באזור יפו רק בתנאי שהחניונים שלהם יהיו נגישים ופתוחים לציבור הרחב בימים של משחקים, כולל בבנייני משרדים.

"אין בעיר מקום אחר להקים בו אצטדיון בסדר גודל שכזה, וכמו לכל אזור אחר, גם לאזור של בלומפילד יש את המגבלות שלו", אמרו גורמים בעירייה. לכן החליטו קברניטי העיר לכלול את שדרוג סביבת האצטדיון גם בתוכנית המתאר העירונית, כאשר גן כרונינגן הצמוד יישאר כשטח פתוח והוא יחבר בין המגרש לרחוב שלבים, שיהפוך בעתיד לציר שוקק יותר, כמו רחוב אבן גבירול של יפו. זאת אומרת, על הנייר הוא יהיה הרבה יותר מרכזי ומסחרי, והבנייה בו תהיה לגובה. ובנייה לגובה פירושה עוד חניונים ועוד מקומות חנייה. כך למשל, "בית מרכזים" שיוקם ברחוב שלבים פינת קיבוץ גלויות אושרה בוועדה המקומית רק לאחר שהוכנס בתב"ע להיתר הבנייה שלו דרישה שהוא יהיה פתוח גם בזמן אירועים בבלומפילד.

חוץ מזה, בעירייה בונים בעיקר על הרכבת הקלה שתושיע. בחברת נת”ע עובדים בימים אלה על הקמת הקו האדום של הרכבת בתל אביב, קו שבו יוכלו להשתמש בכל יום כ-240 אלף איש. הקו יתחיל בפתח תקווה ויסתיים בבת ים, ובאמצע יהיו שלוש תחנות בקרבת האצטדיון. לפי נציגי החברה, "בשעות העומס התדירות בין רכבת לרכבת תהיה בין שלוש לחמש דקות".

העבודות להקמת בלומפילד המחודש, לפני כחודש (משה חרמון)

אלא שהקו האדום אמור להתחיל לפעול, לדברי נציגי החברה, "לפי לוח הזמנים המקורי, ב-2021". עבודות התשתית ביפו החלו רק בספטמבר האחרון, ובהתחשב בכך שהקבוצות אמורות להיכנס לאצטדיון המחודש רק בעונת 2019/2020, זה אומר שלפחות במשך עונה וחצי האוהדים יצטרכו להסתמך רק על הרכבים הפרטיים שלהם או על אוטובוסים ציבוריים. מעבר לזה, רק ב-2024 יתווספו עוד שני קווים לרכבת הקלה שדרכם היא תגיע גם להרצליה, ראשון לציון ויהוד.

"אנחנו מטפלים בכל סוגיית החנייה כמכלול", השיב ראש העיר רון חולדאי לשאלות על סוגיית התנועה באזור, בשיחה עם עיתונאים שקיים באתר הבנייה של בלומפילד לפני כחודש. "יהיו מגרשי חנייה, הסעות בשאטלים, ואני מזכיר לכולם שתהיה רכבת קלה שנמצאת מאה מטר מכאן. כל פעם פורקת 500 חבר'ה שיכולים להגיע גם בתחבורה ציבורית".

כן אבל עד שהרכבת תוקם, מה יהיה?
"עד אז, יסתדרו. כמו שמסתדרים במדינת ישראל, כולם מסתדרים".

למי שיבוא ברכב, תבטלו את הדו"חות?
"לא, אין בלי דו"חות, כי לא חונים שלא כחוק".

רוב הצופים יהיו בגשם ובשמש, ולא להפך

בשנים האחרונות כל האצטדיונים שהוקמו בישראל הוקמו עם גגות שמספקים מסתור לכל היציעים באופן מלא, אלא שבתחום הזה בלומפילד לא ישתדרג. לאדריכלים שניהלו את הפרויקט היה חשוב לשמור על צורתו המקורית של האצטדיון, אך בעירייה לא דאגו לשפר את חוויית הצפייה עד הסוף, כך שרוב באי האצטדיון יהיו תחת כיפת השמיים וייאלצו להתמודד גם עם מזג האוויר.

אלון סולר וראש העיר רון חולדאי בסיור בבלומפילד (נעם מורנו)

גם לאחר השיפוץ, האצטדיון יישאר מקורה רק ביציעי הכבוד שנמצאים בחלק המערבי שלו, כלומר ביציעים 1-2 ו-13. גם פה, ראש העיר היה זה שקיבל את ההחלטה. בגלל שלא יהיו הרבה ימי גשם ובגלל שלא יהיו הרבה משחקים לאור יום, נקבע שהוספת הגג לא נמצאת בסדר העדיפויות של הפרוייקט.

"תיאורטית, אם רוצים להוסיף עוד מבנה של גג, הדבר אפשרי", טען האדריכל חיים קהת שעמד בראש הפרוייקט והסביר: "בחלקו המזרחי של האצטדיון, כמו בחלקו המערבי, יוקם גשר תאורה ממתכת שעליו ניתן להקים בעתיד מחסה מהגשם, אם ירצו".

האצטדיון גדל, הגג לא. האצטדיון החדש מול הישן (משה חרמון)

ביציעים הצפוניים והדרומיים, מסתבר, לא ניתן להקים גג בגלל התכנון המקורי של המבנה החדש, אבל בצד המזרחי בהחלט כן. וההחלטה הזו מעט תמוהה, בעיקר לנוכח העובדה שעל פי התכנון של האצטדיון המחודש, רוב הצופים יהיו בצד המזרחי של המגרש. בערך 11 אלף צופים מתוך 29 אלף לא יזכו להגנה ממזג האוויר, ולעומת זאת, בצד השני, יהיו רק כ-7,000 צופים שכן ייהנו מהגג. זאת אומרת, שבמקום לספק מחסה ל-62% מבאי האצטדיון, רק כ-24% מהאוהדים ייהנו ממחסה - כך שרוב הצופים יהיו בגשם או בשמש, ולא להפך.

האבסורד הגדול ביותר הוא, שהיציע המערבי המחודש אמור להכיל כאמור את הכמות הגדולה ביותר של האוהדים, הרי שאחרי השיפוץ 38% מסך כל מקומות הישיבה יהיו בצד המזרחי של האצטדיון. אלא שבעירייה טוענים כי הקמת הגג שם תייקר באופן גדול את ההוצאות, שכבר חרגו מהתקציב הקיים. "מעבר לעלות של הקמת הגג, ככל שעושים יותר קירוי אז גם פוגעים יותר באור שמגיע לדשא ואז צריך לטפל בו בהשקעה גדולה יותר בהמשך", טען גורם המעורב בעבודות ביפו.

ישוב לארח ב-2019/2020. הדמייה של האצטדיון ביפו (מנספלד קהת אדריכלים)

העבודות לשדרוג אצטדיון בלומפילד קיבלו תפנית מסוימת במהלך החודשים האחרונים, אחרי שהקבוצות דרשו מהעירייה הוספה של תאי צפייה מיוחדים, דבר שראש העיר החליט להוסיף לפרויקט גם אחרי שהתוכניות כבר אושרו, בפרויקט שמתבסס על תקציבי העיר. לעיריית תל אביב, כאמור, עדיין יש את האפשרות להקים גג על בסיס קורות התאורה שיוקמו ביציע המזרחי. ואם כבר השקיעו כבר 400 מיליון שקל, לא ישקיעו עוד קצת?

“נפעל להקמת מערך תחבורה אלטרנטיבי”

אלון סולר, מחזיק תיק הספורט בעיריית תל אביב-יפו והיזם שעמד מאחורי ההחלטה לשפץ את האצטדיון, מסר בתגובה: "אצטדיון בלומפילד עומד להשתדרג באופן חסר תקדים ובהשקעה משמעותית מאוד. תכולת האצטדיון תוכפל והקהל יוכל ליהנות מחוויית צפייה טובה משמעותית יותר מזו שהייתה בעבר, וכך גם הקבוצות יזכו לתנאים ברמה הגבוהה ביותר, שבין השאר יאפשרו אירוח של משחקים במפעלים האירופאים הבכירים.

"מבחינת תחבורה וחנייה, אין פתרונות קסם. בכל העולם אצטדיונים נבנים ללא מקומות חנייה ואצלנו, כל עוד התחבורה הציבורית אינה מקיפה מספיק ובמיוחד עד אשר יפתח הקו הראשון של הרכבת הקלה בסמוך לאצטדיון, נפעל להקמת מערך תחבורה אלטרנטיבי שיקל על הגישה לאצטדיון. העברנו הנחייה לכל הצוותים המקצועיים העוסקים בנושא שלא יחסכו באמצעים על מנת להציע את הפתרונות הטובים ביותר עד לפתיחת האצטדיון.

"מבחינת הגג, גם אני הייתי שמח אילו היה גג בתוכניות הקמת האצטדיון, אבל חשוב לציין כי לפרויקט שכבר עבר את רף 400 מיליון השקלים שאושרו על ידי העירייה יש מגבלות תקציביות, והוספת גג כרוכה בתוספת של עשרות מיליוני שקלים נוספים. עם זאת, חשוב לציין שקיים חיפוי אקוסטי מלא באצטדיון ושהתוכנית כוללת הכנה מלאה לגג, כך שעם קבלת החלטה להוסיפו, בכל מועד, כולל בפגרות עתידיות, יהיה ניתן לעשות זאת".