לא לוזרים ולא נעליים: הפועל חיפה בדרך לצלחת?

את אחד מהמשחקים החשובים של הפועל חיפה סביר להניח שכוכבי האליפות ההיא, ההיסטורית והבודדה של המועדון, לא יראו. כולם הוזמנו לקאמרי. בצירוף מקרים מדהים, בדיוק באותו הערב תצא לאור הצגה שנקראת "אגדת דשא", שתספר על הפועל חיפה של סוף שנות התשעים. שמואל וילוז'ני יעלה על הבמה ויגלם תפקיד של מוכר נעליים לוזר שהכיר בחורה צעירה ויפה, והיא תסחוף אותו לתוך סיפור אהבה שיקרע לו את הלב. ללכת אחריה, או ללכת לקרית אליעזר. בכל פעם שהוא לא הגיע לאצטדיון הקבוצה איבדה נקודות וחלום האליפות התרחק, אבל הסוף כמובן ידוע - לא לוזר ולא נעליים.

כל הכוכבים של עונת 1998/99 הוזמנו להצגה הזו. ובערך 19 שנה מאז אותה האליפות ההיא, הפועל חיפה תעלה ב-18:15 להצגה משלה מול מכבי נתניה, במשחק בין שתי הקבוצות שנחשבות אולי למלהיבות ביותר בליגת העל. גם הערב בקאמרי וגם הערב בנתניה בוודאי יעלו זיכרונות טובים ונעימים מאותם הימים, והקבוצה באדום תנסה להמשיך ולרוץ במקום הראשון, בדרך אולי לשחזר את אותם הרגעים הקסומים.

העונה הנוכחית של הפועל חיפה היא אחת מהמוצלחות שידעה הקבוצה, כמעט כמו העונה שבסיומה אלי גוטמן הוביל את האדומים לטעום מהשמפניות. בעונת האליפות ההיסטורית היו לגוטמן בשלב הזה של העונה 25 נקודות מתוך 27, שזה שתי נקודות יותר ממה שיש לקלינגר כרגע - והחניכים שלו המשיכו לנצח גם במחזור העשירי, משהו שקלינגר מייחל שיקרה גם לקבוצה שלו.

עד עכשיו קלינגר עדיין בלי אף הפסד ליגה, אחרי תיקו 1:1 מול הפועל באר שבע באצטדיון סמי עופר ו-3:3 מול בית"ר ירושלים בטדי. גם לגוטמן היו כמה מוקשים בפתיחת העונה שלו, וכמו הקבוצה הנוכחית של האדומים - גם הוא צלח אותם בהצלחה. אמנם במחזור השני הוא פגש את מכבי חיפה ואיבד נקודות במפגש מולה אחרי 0:0 בתום 90 דקות, אבל במחזור השמיני הוא ניצח 1:0 את הפועל פתח תקווה, מי שתפסה במחזורים הראשונים מקום בצמרת, ולאחר מכן הוא השיג עוד ניצחונות גדולים מול היריבות שלו על האליפות.

"הגעתי לקבוצה הזו מהפועל באר שבע", שיחזר המאמן אלי גוטמן, שרשם עם הפועל חיפה את הזכייה הראשונה שלו באליפות המדינה. "זה היה משהו שבנינו אותו במשך תקופה ארוכה. רובי שפירא התכוון להשקיע כסף גדול. הוא אמר לי 'יש לך שלושה שחקנים עם חוזה, כל היתר תביא חדש ותבנה'. בעונה הראשונה סיימנו במקום השלישי, ככה שכבר הרגשנו שהתחלנו תהליך מסויים, ועונה אחר כך זכינו באליפות. זה היה מדהים. כולם יצאו החוצה, פתאום ראית בעיר יותר ויותר ילדים עם חולצות אדומות".

אלי גוטמן. זכה באליפות היסטורית (רדאד ג'בארה)

הקבוצה של גוטמן הייתה קבוצה סוחפת. כזאת, שגם אם החלוצים שלה לא היו ביום גדול, אז היו לה את אורן זיתוני או רן בן שמעון שיפציצו מרחוק. וכשלא הלך דרך מרכז המגרש, אז הופיעו שני הסילונים באגפים, המגנים עופר טלקר ונג'ואן גרייב, שחדרו בקלות לעורף האויב. טלקר וגרייב כבשו שבעה שערי ליגה כל אחד וגם בישלו לא מעט פעמים. גרייב עשה את זה למשל באותו קרב הצמרת מול הפועל פ"ת, שהסתיים כאמור משער מהיר בדקה החמישית. המגן השמאלי פרץ נהדר לתוך הרחבה ונתן כדור רוחב לאורן ניסים שדחק מקרוב פנימה. החלוץ הנהדר כבש גם בשני המשחקים הקודמים, ב-2:1 על מכבי יפו וב-2:0 על מכבי הרצליה, ובעצם הוא זה שנתן את הדלק לקבוצה בפתיחת העונה.

"כשקבוצה הולכת לזכות באליפות, בדרך ככל השחקנים מרגישים את זה מהרגע הראשון וצוברים את התחושה הזו ממשחק למשחק", טען אורן ניסים שסיים את העונה עם 11 שערים. "מה שקורה כיום בהפועל חיפה מתחיל להזכיר את מה שהיה אצלנו. נכון, זו לאו דווקא אותה הקבוצה ורוב השחקנים שלנו שיחקו בנבחרת ישראל, מה שבהפועל חיפה של היום אין, אבל בזמנו, כשהיינו כובשים שער אז גם בדרך כלל לא היינו סופגים. לכן זה מרגיש מאוד דומה".

אורן ניסים. הוביל את האדומים לעבר האליפות (איתי כהן)

המבחן הגדול של הפועל חיפה ההיא היה מול האלופה היוצאת בית"ר ירושלים, והוא הגיע פחות או יותר באותו הזמן שבו מגיע המשחק הקרוב מול מכבי נתניה. גם הוא, אפשר לומר, נכנס תחת אותה ההגדרה. כיאה לשתי הקבוצות הכי מלהיבות בארץ, האווירה בקרית אליעזר הייתה חמה. עד לדקה ה-16 שני כדורים הרעידו את המשקופים בשני הצדדים של המגרש. בדקה ה-57 גוראן מילנקו דהר מקו האמצע, עבר בין שלושה שחקנים, כשלאורך כל הדרך הוא אפילו לא הוריד את העיניים לעבר הכדור אלא התפקס במבט רק על השער, והוא בעט מרחוק כדור שנחת עמוק ברשת. זה היה ה-1:0 של הפועל חיפה.

בהמשך ניר סביליה קבע 1:1. מאמן בית"ר, דרור קשטן, הניף ידיים לשמיים והתחבק עם אלי אוחנה על הספסל. הלחץ של הירושלמים נמשך וכמה דקות לאחר מכן עופר שטרית נשאר חופשי לחלוטין מול דודו אוואט, אך השוער לקח לו את הכדור ומנע שער וודאי שהיה יכול לקבוע מהפך. "המשחק הזה היה משחק שהוא כל מה שלא מאפיין אותי ואת הקבוצות שלי", הדגיש גוטמן. "הוא היה משחק עם התקפות וקצב מטורף, משחק שהיה יכול ללכת לכל כיוון. בית"ר הגיעו למצבים נהדרים והחמיצו, וגם אנחנו".

ואז, בדקה ה-95, הגיע ג'ובאני רוסו, האיש שחילץ כדור במרכז המגרש ובשניות האחרונות של המשחק פשוט החליט להניף את הרגל ממרחק גדול. הכדור שלו עבר מעל השוער איציק קורנפיין והפך לאחד מהשערים הגדולים של אותה העונה. שער ניצחון דרמטי. "כשניצחנו את בית"ר ירושלים אז ידעתי שאנחנו חזק בתמונת האליפות", נזכר רוסו. "בשבילי זה היה חלום. הרגשתי תחושה שבחיים לא הייתה לי, כאילו הייתי בגן עדן. זה הרגע הכי טוב שהיה לי בקריירה. כשאתה מבקיע בדקה האחרונה בתוספת הזמן את שער הניצחון, מה אפשר לבקש יותר?".

רוסו חשף גם אנקדוטה משעשעת שקשורה בשער הניצחון הנפלא שהבקיע. מסתבר שהנעליים שאיתן הוא הכריע את המשחק בכלל היו שייכות לשחקן היריבה. "נתתי להם שער עם הנעליים של אלי אוחנה", צוחק ג'ובאני. "היו לי נעליים של דיאדורה והן לא היו טובות. באותה תקופה רק אני ואלי אוחנה שיחקנו עם אותו סוג נעליים. בחברה לא היו נעליים במידה שלי, ואמרו לי שאלי אוחנה משחק עם איתן גם כן אז לפני המשחק באתי ולקחתי ממאיר הרוש, איש המשק של בית"ר, את הנעליים של אלי אוחנה. אז בסוף נתתי להם שער עם הנעליים שלו".

ג'ובאני רוסו. כבש נגד בית"ר עם הנעליים של אלי אוחנה (רדאד ג'בארה)

מיד אחרי השער של רוסו הגיעה שריקת הסיום. בחיפה הרגישו אופוריה, אבל יותר מזה, בבית"ר הרגישו שהאליפות ברחה להם מהידיים. גוטמן היה כמעט היחיד שלא הסתנוור. "אחרי המשחק בא אליי משה דדש ואמר לי 'מגיע לך מברוק, מהאלופה היוצאת לאלופה הנכנסת'. לא הבנתי למה הוא התכוון ושאלתי אותו 'מה מברוק? אנחנו רק במחזור ה-11', אבל דדש אמר לי שהוא מרגיש שזה שלנו. זה היה כל כך תלוש מהמציאות באותו הרגע", תיאר המאמן. "ג'ובאני היה שחקן באנקר אצלי. איזה גול הוא נתן שם. מבחינתי, כל עוד הוא היה בריא הוא היה במגרש".

רוסו היה אחד מהזרים הנהדרים שהרכיבו את הפועל חיפה וגם עשו את ההבדל בזמנו. הקשר הקרואטי כבש 13 שערים ולצידו שיחקו מילנקו ודמיטרי אוליאנוב שעזרו גם הם. למעשה, לא פעם הזרים של חיפה הביאו ניצחונות בעצמם, כפי שקרה כאמור גם במשחק המדובר מול בית"ר. "ג'ובאני היה כוכב, עד כדי כך שלפעמים היינו יושבים במסעדה ופתאום היו נכנסות נשים צעירות שהיו מתחילות לבכות בגללו", סיפר אורן ניסים. "ג'ובאני הביא משהו אחר לכדורגל שלנו. ולא רק הוא. כשהיינו עייפים על המגרש אז היינו נותנים את הכדור לאוליאנוב והוא היה מחזיק אותו אצלו בצורה מדהימה. הוא היה ממש רוקד על המגרש".

רן בן שמעון, מאמן נבחרת קפריסין, חזר אחורה לתקופה שבה נוצר החיבור בזמן שהנהיג את הגנת הקבוצה: "זה הרגיש כמו משפחה. נעשינו כולנו חברים לחיים. אני זוכר חוויות שהן הרבה יותר מכדורגל, חוויות שהיו בחדר הלבשה, בנסיעות, במסעדות שבילינו בהן אחרי המשחקים. והכל התחבר לאליפות, בעיקר בגלל המשפחתיות אבל גם כי הייתה לנו קבוצה מאוד מאוזנת".

"זו הייתה אליפות מיוחדת בעיקר בגלל התלכיד של הקבוצה", הוסיף גוטמן. "גם להפועל חיפה העכשווית יש זרים טובים וצריך לפרגן לקלינגר על זה. בזמנו היו לנו שחקנים שהיו יותר יצירתיים והשתלבו בחלק הקדמי, והיום יש להם יותר שחקנים של עיצוב קו הגנה. ארנסטס שטקוס הוא שוער ברמה, גבריאל תאמאש הוא בלם ברמה ורסמוס שסטט הוא קשר אחורי ברמה. גם פה מדובר בשלושה זרים שעושים את ההבדל, ובקבוצה הזו הם כמו עמוד שדרה".

גבריאל תאמאש. אחד מהזרים המובילים (עמרי שטיין)

"עצם זה שהם סופגים מעט שערים זה כבר מתכון טוב", קובע הבלם לשעבר אלון חלפון, "והמרקם החברתי שם מאוד מזכיר את מה שהיה אצלנו. היה כיף להתאמן. לא היו כאלה שהתמרמרו ולא היו קבוצות של שחקנים בתוך הקבוצה עצמה. כולנו היינו תמיד ביחד וברגע שהמצב טוב בחדר ההלבשה זה בא לידי ביטוי גם במשחקים. אמנם עוד מוקדם לדבר על סוף העונה, אבל קצב צבירת הנקודות שלהם דומה לשלנו. זה קצב של אליפות, קצב של דריסת הליגה. השאלה היא איך הם יתגברו על ההפסד הראשון שלהם והמשבר הראשון שיגיע בהמשך, שם נמדדת קבוצה".

הפועל חיפה ההיא הפסידה רק שלוש פעמים בעונת האליפות שלה. חוץ מהעובדה שמבנה הליגה כלל 16 קבוצות, עושה רושם שהעונה, הפועל חיפה מזכירה מאוד את הקבוצה שזכתה באליפות ב-1999. להפועל חיפה הנוכחית יש את ההגנה הכי טובה בליגה, היא בקושי מאבדת נקודות והיא משחקת כדורגל סוחף ומרתק, דברים שאפיינו גם את הקבוצה ההיא. ההבדל העיקרי, בין אז להיום, הוא היכולת שגרמה לרבים להיות מופתעים. הפועל חיפה של אז נבנתה כאמור בתהליך מתמשך וכיוונה גבוה מהרגע הראשון, בעוד שהקבוצה של קלינגר סיימה את העונה שעברה בצורה מאכזבת ובפלייאוף התחתון. היא באה משום מקום.

אלון תורג'מן. אורן ניסים החדש? (עמית מצפה)

"כשהתחילה עונת האליפות, רן בן שמעון אמר שהוא מחכה כבר לשחק כי כאילו ידענו מראש מה הולך להיות, אבל העונה מה שקורה בחיפה זה מאוד מפתיע", הדגיש אורן ניסים. "יש כמה סיבות להצלחה שלהם. הם פגעו בזרים, הביאו ישראלים רעבים והיתרון שלהם שם זה שבניגוד לקבוצות אחרות, אין בהפועל חיפה יותר מידי רוטציה בין השחקנים, ככה ששחקנים טובים תמיד מקבלים גיבוי. רואים שזה משתלם לקלינגר, שמוסיף המון מהווינריות שלו. זו הקבוצה שרצה הכי הרבה בליגה ולא סתם היא במקום הראשון. אנשים אוהבים את האנדרדוג וכל המדינה נהנית לראות אותה, זה פשוט כיף".

גם עופר טלקר מסכים איתו ובטוח שיש עוד המון זמן עד שהפועל חיפה הנוכחית תוכל להכריז שהיא מועמדת לאליפות העונה. "אצלנו מהרגע הראשון ידענו שנזכה באליפות כי היינו טובים עוד לפני כן", ציין המגן. "היינו מפחידים וזה היה משהו שחיכו לו הרבה הזמן. פה זה מקרה שונה. הפועל חיפה של השנים האחרונות הייתה קבוצה שלא שיכנעה לאורך זמן, הם תמיד היו מתחילים טוב ואז מגיעים לתחתית. אבל העונה רואים משהו אחר, יש אופי, יש בסיס וניצוצות של קבוצה שעשתה שינוי גדול. בעונת אליפות צריך לדעת גם איך לא להפסיד ועושה רושם שהפועל חיפה חזקה".

את האליפות הפועל חיפה לקחה באופן רשמי עם הניצחון על מכבי תל אביב בקרית אליעזר, כשכדור הפרסטיז' ואורלי ויינרמן עוד היו מותג רציני. בסיום אותה העונה, גם בחיפה וגם בנתניה חגגו. בעוד שבכרמל קיבלו צלחת, היהלומים עלו ליגה מהלאומית. כמעט שני עשורים אחרי, שתי הקבוצות הללו מתמודדות על מקום בצמרת הטבלה אחרי ששוב הפכו להיות קבוצות אטרקטיביות והתקפיות שקל להזדהות איתן.

טלקר בסלפי עם ניסים ו-וילוז'ני בהכנות להצגה "אגדת דשא" (רפי דלויה)

אלון חלפון, אחד שגדל בנתניה וזכה באותה האליפות המדוברת בחיפה, חושב שגם למכבי נתניה יש קבוצה מסוכנת שעוד תטפס במעלה הטבלה. "אני מכיר את סלובודאן דראפיץ', הוא בנה קבוצה טובה עם צעירים שנלחמים, ככה שיהיה מעניין. אין ספק שמדובר במשחק חשוב, אבל אני לא בטוח שזה יהיה המשחק שיכריע את העונה כולה. מבחינת הפועל חיפה, צריך להמשיך ולצבור נקודות עד הסוף. במקרה שלנו, היו כאלה שהכתירו אותנו לאלופים עוד בסיבוב הראשון, אבל רק כשניצחנו את הפועל פ"ת בחוץ בסיבוב השני, במגרש שהיה קשה מאוד לשחק בו, רק אז הרגשתי שזה נגמר".

"אני אוהב ונהנה לראות את הקבוצה שיש כיום", ציין בן שמעון, שהיה מי שעבר בזמנו ממכבי פ"ת לחיפה באחת מההעברות המפתיעות שהיו באותה התקופה. "הם נראים חבר'ה מאוד טובים ונראה שכל אחד יודע את המקום שלו, אבל יהיה קשה להם ללכת עד הסוף. אם הם יהיו למעלה כל העונה אז זה יכול לקרות להם, אבל הם צרכים לשמור על צניעות ולהמשיך ככה באותה הדרך".

גוטמן, טלקר וניסים במפגש לקראת ההצגה (רפי דלויה)

גם ג'ובאני רוסו סבור שההרגשה של השחקנים היא המרכיב החשוב ביותר להצלחה. "אני זוכר מהעונה שלנו איך רובי שפירא, אשתו והמשפחה שלו ליוו את הקבוצה. מה שהיה הכי חשוב מבחינתם זה המאמן והשחקנים, והם אמרו שהם אלו שהביאו את האליפות. אני נהנה לראות איך שהקבוצה החדשה משחקת, אבל אי אפשר לנצח כל הזמן. הם צרכים מזל, ספסל יותר חזק ושקט בקבוצה. יהיה להם קשה ללכת עד הסוף, אבל זה אפשרי. יש להם מזל שמכבי חיפה ומכבי ת"א לא מספיק טובות, ככה שרק הפועל ב"ש עומדת בדרך. זה לא פשוט להוביל לאורך זמן, כי בכל השנים האחרונות אתה למטה ופתאום אתה מוצא את עצמך למעלה. ניר קלינגר חייב להיות פסיכולוג טוב, כי הרי ההפסד יגיע, והשאלה היא איך הם ייצאו מזה".

אלון תורג'מן, עדן בן בסט, חנן ממן, מקסים פלקושצ'נקו, רוסלן ברסקי וחבריהם מובילים את הפועל חיפה לעונה הטובה ביותר שלה מאז עונת האליפות האחרונה. עונה שיש בה לא מעט קווי דימיון למה שקרה לפני 19 שנה, עונה שבה הם ניצבים בפסגת הטבלה אחרי תשעה מחזורים. אלא שגם הם יודעים שההצגה חייבת להימשך - כמו בקאמרי, כך גם במשחק הקרוב מול מכבי נתניה. ובמקרה שלהם, הסוף עדיין נותר פתוח.