בעז גורן
|
בחודש אפריל האחרון עשו את דרכם חזרה מטדי אוהדי מכבי ת"א ושחקניה אחרי הפסד בבעיטות הכרעה מ-11 מטרים בשמינית גמר הגביע לבית"ר ירושלים.
אתמול (ראשון) האוטובוס הצהוב של השחקנים לא היה נראה שונה במיוחד, לפחות מבחינת אווירה. מבחינת השחקנים כן. מכבי אמנם ניצחה 0:1 את בית"ר ירושלים בצורה מתוקה מבחינתה, אבל השחקנים היו רחוקים מלחגוג, גם על המגרש וגם באוטובוס.
אבל האוהדים? עולם אחר. צמאים להצלחות, להתרגשות ולימים שהצהוב עלה. באותו יציע שאוהדי היריבה העירונית, הפועל ת"א, חגגו דאבל היסטרי והיסטורי רקדו האוהדים שמעבר לכביש כשהם מסמנים ניצחון ראשון בעידן החדש.
לאותו שער שערן זהבי הבקיע, לאותו שוער ומעמדה דומה כבש האריס מדוניאנין את השער היחיד במשחק והזכיר לאנשים בקהל ביצועי אילנות גבוהים כמו דל-פיירו, זולה ואפילו מוטי קקון.
מהצד השני, אוהדי בית"ר. עמוסי רגשות, בעיות וחילוקי דעות. קורנפיין טוב לבית"ר או לא? יצחקי בוגד? טוטו תמוז יעזוב? ומה באמת הסגל שלהם שווה השנה? אלו השאלות שמטרידות את אוהדי הקבוצה שנמצאת בצד השני, הצד של 'אחרי הכסף הגדול' והחזרה לפרופורציות.
כשמצד אחד עומד על הקווים הסמל של בית"ר בשנות ה-80, אורי מלמיליאן, ומצד שני השוער שלה בשנות ה-70 וכשכובש השער מזכיר לאוהדים האורחים את הסמל שלהם, ברור לכל שטדי אירח חוויה מיוחדת.
על כל הנושאים האלה ועוד דיברנו עם האוהדים הצהובים-שחורים והצהובים-כחולים בשלב האופטימיות הזהירה והזעירה לפני המשחק וגם מיד עם שריקת הסיום, למרות שהוכח שוב שנבואת תוצאת המשחק ניתנה לשוטים. צפו בכתבה.
|
שחקני מכבי ת"א מודים לקהל. לאוהדים כבר יש ציפיות (דרור עינב) |
|
|