החלום של טרזן: להביא את גביע העולם לספרדים

יום שבת לפני קצת יותר משבוע. ערב יורד על קייפטאון וליאו מסי שזה עתה הושפל ביחד עם כל נבחרת ארגנטינה 4:0 על-ידי גרמניה, יורד מהדשא באצטדיון גרין פוינט. הוא לא מדבר, מאוכזב ומנסה לעכל את ההדחה, אבל האנשים שעוברים לידו נותרים יבשים, בניגוד למצלמה שניסתה לעקוב אחרי כריסטיאנו רונאלדו בסיום ההפסד של פורטוגל לספרד בשמינית הגמר.

כעבור מספר דקות, הטלפון הסלולרי של כוכב ברצלונה מתחיל לעבוד בקצב. ססק פברגאס, אותו מכיר הארגנטיני מהתקופה שבה השניים שיחקו ביחד בקאנטרה (האקדמיה) של בארסה, ובעיקר קרלס פויול וצ'אבי, מחליפים הודעות SMS עם מסי בניסיון לנחם את חברם לקבוצה, שמפתיע את  שלושת הקטאלונים.

מספר 10 שידע שספרד בדרך למפגש ענקיות מול גרמניה בחצי הגמר, ביקש מחבריו לנקום ואף נתן להם טיפים. "הם חזקים ומהירים מאוד ומשתמשים בזה כדי לייצר התקפות מתפרצות, היזהרו מזה", כתב להם מסי כשהוא מתייחס למסוט אוזיל, תומאס מולר ושאר השחקנים בלבן.

סביר להניח שגם ויסנטה דל-בוסקה ושחקני ספרד עצמם שמו לב לחבורת הסילונים של יואכים לאב עוד לפני העימות החזיתי ביניהם בדרבן, אבל עם עובדות אי אפשר להתווכח: אלופת אירופה הצליחה בדיוק איפה שארגנטינה כשלה.

חוליית הקישור של האדומים שלטה בכדור ובקצב, וההגנה, בראשות פויול וג'רארד פיקה – שניים שאוהבים לצאת עם הכדור קדימה – מנעו מהגרמנים לפתח את המתפרצות ועלו לגמר מונדיאל ראשון בתולדות ספרד עם 0:1 קטן-גדול.

מסי וצ´אבי. הארגנטיני חילק טיפים לספרדים. זה עבד (GettyImages)

קפטן ברצלונה הבקיע את שער הניצחון בנגיחה עם כל הלב והנשמה מגובה שבדרך-כלל רק לברון ג'יימס או קובי בראיינט מגיעים אליו והפך בין רגע לגיבור החדש של המדינה. "הוא הסתער על הכדור כמו חזיר בר פראי", אמר צ'אבי אלונסו על "טרזן" ודוד וייה הוסיף: "פויול הכריש לקח אותנו אל הגמר".

ספרד חוגגת. פויול במרכז ההמולה (GettyImages)

ולמרות כל ההמולה (המוצדקת) סביבו, הרגע שאותו הבלם יזכור יותר מכל ממונדיאל 2010, לפחות עד עכשיו, לא יהיה זה שבו הוא הכניע את מנואל נוייר ואפילו לא הידיעה שהוא, מכולם, היה זה שעשה את ההיסטוריה ולקח את אלופת אירופה למשחק על התואר העולמי.

בסיום חצי הגמר, אחרי החגיגות הספונטניות של צ'אבי וחבריו, הם זכו לביקור מפתיע. סופיה, מלכת ספרד, הגיעה לחדר ההלבשה של הנבחרת, מחאה כפיים לשחקנים ובזמן שסרחיו ראמוס מפנה את הריצפה מהביגוד שהיה מושלך עליה, המלכה חיפשה מישהו ספציפי. היא עברה שחקן שחקן וכשמצאה סוף סוף את פויול, הוא קיבל אותה כשלגופו רק... מגבת. "טרזן" הנבוך לחץ את ידה והלך להתחבא מאחורי פיקה, בעוד השחקנים נראו משועשעים במיוחד באחד המחזות ההזויים שנראו לאחרונה.

סופיה מלכת ספרד פוגשת את שחקני הנבחרת בחדר ההלבשה (GettyImages)

טרזן, תחנה אחרונה
התגובה של פויול הראתה שעל הדשא הוא אולי קיר שאף אחד לא עובר דרכו, אבל מחוץ למגרש, הוא אדם רגיש. המלחמה על כל כדור, החוסן הפיזי והנשמה הגדולה שלו נתנו לו את הסטיגמה והכינוי "טרזן", על שמו של מיגלי (מיגל ברנארדו באנקטי), בלמה האגדי של ברצלונה בשנות ה-70 וה-80.

לא, זו לא שזירה. התספורת של פויול (רויטרס)

וכן, גם לשיער הארוך יש חלק לא קטן בזה. אחרי האימון הראשון של פויול בקבוצה הבוגרת של ברצלונה, המאמן לואיס ואן-חאל קרא לו למשרדו. "מה הבעיה שלך, אין לך מספיק כסף כדי להסתפר?", שאל ההולנדי. "לא אמרתי כלום", נזכר הבלם, שהיה אז בן 19, בשיחה ההיא, "והשארתי את השיער שלי כמו שהוא עד היום".

באותה תקופה היה זה עידן ההולנדים בקאמפ-נואו, כשרונאלדו דה-בור ומיכאל רייזיחר מנעו מפויול ללבוש את חולצת ההרכב וכשהגיעה הצעה ממלאגה, ואן-חאל קיבל אותה והסכים למכור את הבלם הצעיר. "טרזן" שראה את חברו לקאנטרה, צ'אבי, עורך את הופעת הבכורה בקבוצה הבוגרת, ויתר על המעבר לאנדלוסיה, נשאר בקטאלוניה ובסופו של דבר גם קיבל את הצ'אנס ולא איכזב.

זה היה באוקטובר 2000 כשפויול, שבכלל החל את הקריירה כמגן ימני, תוכנן לשחק בסופר-קלאסיקו הגדול מול ריאל מדריד, שבקיץ הקודם רכשה את לואיס פיגו מבארסה. מספר ימים לפני המשחק קיבל הבלם SMS ממספר לא מזוהה שבו נכתב: "תחשוב כמו פורטוגלי". לאחר מכן התבררה זהות השולח: פפ גוארדיולה.

מי שמשמש כיום כמאמן הבלאוגראנה, היה אז הקפטן ובאימון האחרון לפני המשחק, הוא לקח את פויול הצידה ועזר לילד להתכונן כמו שצריך למפגש עם הבלאנקוס. "פפ הבין שאני הולך לשמור על פיגו במהלך המשחק והוא גרם לי להיכנס לראש שלו", משחזר "טרזן". בארסה ניצחה 0:1 ולאוהדים היה גיבור חדש, וכזה שיודע את מקומו, גם היום – כשמעמדו בלתי מעורער.

גווארדיולה. לחשוב כמו פורטוגלי (רויטרס)

"השחקנים מסביבי הם סופרסטארים", אמר פעם פויול, "אין לי את הטכניקה שהיתה לרומאריו או את המהירות של (מארק) אוברמארס, אבל אני משקיע ועובד חזק יותר מכולם". עד כמה הוא משקיע? "בברצלונה הוא השחקן הכי חזק ובעל קבלת ההחלטות הזריזה ביותר", מסביר רופא המועדון, ריקארד פרונה, שבחן את הכח המתפרץ של השחקנים תוך כדי ניתור. הציון הממוצע במהלך הבדיקות היה 77.5, ופויול? הוא הגיע ל-87. "הוא אתלט יוצא-דופן", אומר פרונה.

עד שגוארדיולה מונה למאמן בארסה ב-2008, זכה פויול עם הבלאוגראנה בשתי אליפויות ספרד ובליגת האלופות ב-2006 (אם לא מחשיבים את הסופרקאפ המקומי). "ברצלונה וספרד כבר נכנסו לדפי ההיסטוריה, אבל אחרי שאתה חווה את כל זה, אתה רוצה להמשיך, גם אם זה הולך ונהיה קשה יותר ממשחק למשחק", אמר "טרזן" אחרי הזכייה ביורו לפני שנתיים עם ספרד, התואר הראשון של הנבחרת בטורניר גדול מאז אליפות אירופה ב-1964.

"זה הולך ונהיה קשה יותר". ספרד עם הגביע (רויטרס)

וזה גם מה שמייחד את מי שנחשב כבר היום נחשב לאחד הסמלים הגדולים בתולדות בארסה, אם לא הגדול שבהם. האגדה מספרת שכשפרנק רייקארד הגיע לבירת קטאלוניה, הוא ישב עם כל שחקן והסביר לו את שיטת הרוטציה ואת כמות המשחקים שהוא אמור להופיע בהם. כשהגיע תורו של פויול, הוא הסתכל להולנדי בעיניים, האחרון נשבר ואמר: "תשחק כמה שבא לך".

בשנה שעברה "טרזן" היה שותף לסקסטופל, הזכייה של בארסה בשישה תארים (אליפות, גביע, צ'מפיונס, סופרקאפ אירופי וספרדי וגביע העולם לקבוצות), אבל הגיל התחיל לשחק תפקיד. פויול, שהירידה בכושרו החלה כבר בעונת 2007/08 – אותה תלה במותו של אביו – גילה סימני פאניקה בהגנת בארסה, הביטחון נעלם, משחק הראש שלו אף פעם לא היה מהמשובחים והאיטיות לא הוסיפה.

ברצלונה חוגגת. תמונה שכיחה מאוד בשנים האחרונות (רויטרס)

כל זה הפך את רפא מארקס ופיקה לצמד הבלמים הפותחים בחלקה השני של עונת הטריפלטה (2008/09), אבל פציעה של המקסיקני במשחק חצי-גמר ליגת האלופות הראשון מול צ'לסי בקאמפ-נואו, בגינה גמר את העונה, החזירה את "טרזן" לעניינים.

הוא שב לעמדת המנהיג הבלתי מעורער, זה שמכוון את חוליית ההגנה, משמש כמנטור ליורש שלו, פיקה ואף גילה את עצמו מחדש בעמדת המגן (או הבלם, תלוי איך מסתכלים על זה) השמאלי, מה שמאפשר למגן השני, דני אלבס, לחולל מהומות ברחבת היריב.

לדרום-אפריקה פויול הגיע – בדומה לשאר שחקני ברצלונה – בסיומה של עונה מתישה, שבה הוא הופיע ב-48 משחקים רשמיים בכל המסגרות (עם קבוצתו) ואחרי ההפסד 1:0 לשוייץ במשחק הפתיחה של ספרד במונדיאל, שוב חזרו הביקורות על האיטיות והפניקה במרכז ההגנה בראשות הצמד הקטאלוני, פיקה ובעיקר "טרזן".

אוהד ספרדי כבר מחכה. האם הפעם זה יקרה? (שי לוי)

דל-בוסקה נשאר בשלו, המשיך עם שניהם בהרכב וקיבל תמורה מלאה: ספרד ספגה רק שני שערים מתחילת הטורניר ומאז הגול של רודריגו מיאר בהפסד של צ'ילה 2:1 לאלופת אירופה, איקר קסיאס סופר כבר 313 דקות, יותר מ-5 שעות, עם רשת נקייה.

השער של פויול לרשת של גרמניה בחצי הגמר היה רק הפרס שהוא היה כל-כך ראוי לו אחרי שהעלים את מירוסלב קלוזה לאורך כל 90 הדקות והוכיח שכשצריך אותו, הוא תמיד יהיה שם בשביל הקבוצה/נבחרת שלו. קסיאס אולי עונד את סרט הקפטן, אבל גם שחקני ריאל מדריד יודעים מי המנהיג האמיתי של הנבחרת.

קרלס פויול עם דל-בוסקה. בינתיים, זה עובד מצויין (רויטרס)

הגול גם הזכיר לפויול את השער שהבקיע מול הבלאנקוס במשחק הטניס (2:6) הזכור מהסנטיאגו ברנבאו ועל הדרך סתם את כל הפיות למבקרים שקבעו אחרי המחזור הראשון בשלב הבתים שהוא, מכולם, החוליה החלשה בנבחרת ספרד. "היו לי משברים אישיים אבל פיקה עזר לי להחזיר את הביטחון", אמר "טרזן" לאחר ההעפלה ההיסטורית לגמר.

תכירו, פיקנבאואר
ההתבטאות של פויול יכולה להפתיע את רוב האנשים, אבל לא את השחקנים והמאמנים ששיתפו פעולה עם פיקה. המגדל הקטאלוני (1.92 מ') מסומן באופן טבעי כיורשו של עמיתו לחוליית ההגנה בבארסה, אבל לא רק על סמך יכולותיו המקצועיות, אלא גם על-פי כושר מנהיגותו – תכונה די נדירה עבור שחקן צעיר שהוא בסך-הכל בן 23.

ג'רארד פיקה. מנהיג בן 23 (רויטרס)

ובדומה לפויול, גם הקריירה של פיקה לא היתה רחוקה מלהתפתח מחוץ לכותלי הקאמפ-נואו. נכדו של אמאדור ברנבאו, סגן נשיא ברצלונה לשעבר, נולד בבירת קטאלוניה, גדל בקאנטרה של בארסה ושימש כקפטן בכל הקבוצות שבהן שיחק בלה מאסיה, אבל ברח לאנגליה כשהיה בן 17 כדי להצטרף למנצ'סטר יונייטד, שלא שילמה עליו אגורה מאחר שהוא לא היה חתום על חוזה מקצועני בשל גילו.

באנגליה הוא בילה בעיקר בקבוצת המילואים של השדים האדומים, נשלח בהשאלה לריאל סראגוסה, שם שיתף פעולה עם גבי מיליטו – חברו לעתיד לבארסה – וחזר לאולד טראפורד רק כדי לשמש כשחקן ספסל. אלכס פרגוסון שהעדיף את הצמד פרדיננד את וידיץ', שיחרר בסופו של דבר את הילד הקטאלוני בחזרה לברצלונה, ששילמה סכום המוערך בכ-5 מיליון יורו, בקיץ 2008.

פרגוסון. שלח את הילד בחזרה לברצלונה (רויטרס)

אוהדי ברצלונה חששו שמדובר בעוד פלופ מבין היוצר של הליצן והמנהל הספורטיבי דאז בבארסה, צ'יקי בגיריסטיין, אבל הילד נתן את עונת חייו. הוא התחבר בצורה מושלמת לעיר, לאוהדים ולקבוצה, הפך לליצן הראשי של חדר ההלבשה (טוב, נו, השכונה של דני אלבס נותנת פייט) ותוך מספר חודשים, מספר 3 החדש בבלאוגראנה הפך משחקן ספסל במנצ'סטר יונייטד לאחד הבלמים הטובים באירופה.

פיקה חוגג. פיקנבאואר (רויטרס)

משחק הראש המצויין, המיקום וקור הרוח מול החלוצים הטובים ביבשת הוכיחו שבארסה עשתה עסקה מצויינת והטכניקה, ראיית המשחק הנהדרת, השליטה האדירה בכדור והיכולת לצאת קדימה אף העניקו לו את הכינוי המחייב "פיקנבאואר", על שמו של פרנק בקנבאואר האגדי של נבחרת גרמניה.

במהלך הזמן החל פיקה גם לגלות כישורי כיבוש לא רעים בכלל ביחס לבלם (תשאלו את אינטר) והיום אפשר בקלות להכליל אותו ברשימת חמשת הבלמים הטובים בעולם. הוא עצר את כריסטיאנו רונאלדו – משימה בלתי אפשרית עבור רוב השחקנים – בכל המפגשים ביניהם עד היום ונחשב לסיפור הצלחה מסחרר מבית היוצר של בארסה (לצד פדרו ובוסקטס, ששיחקו עד לפני שנתיים בליגה הרביעית בספרד), והוא לא היחיד.

תשעה שחקני בית בבלאוגראנה יש בסגל של דל-בוסקה למונדיאל (ויקטור ואלדס, פפה ריינה, פיקה, פויול, אינייסטה, צ'אבי, פברגאס, סרחיו בוסקטס ופדרו), אלופת ספרד שלחה שמונה נציגים לסגל של ה"לה רוחה" (ואלדס, פיקה, פויול, אינייסטה, צ'אבי, בוסקטס, וייה ופדרו), שבעה כאלו פתחו בהרכב מול גרמניה (כולם למעט ואלדס) וכל השערים של הספרדים במונדיאל – שבעה - נכבשו על-ידי שחקני בארסה.

ועם כל זה – אחרי שהשיגו כל דבר אפשרי עם בארסה – פיקה, פויול ושאר שחקני אלופת אירופה יוכלו להיכנס הלילה לספרי ההיסטוריה גם ברמת הנבחרת כאלה שהשתייכו לדור המופלא שהביא לספרד את היורו והמונדיאל תוך שנתיים. כדי שזה יקרה, שני בלמי בארסה יצטרכו להעלים את רובין ואן-פרסי, אריאן רובן ו-ווסלי סניידר, איתו יש להם חשבון פתוח. רק שהפעם "טרזן" יישאר עם הבגדים עוד כמה דקות. אתם יודעים, המלכה, לא נעים.