מצית את הדמיון: קייסוקה הונדה - האס של היפנים

כשנבחרת יפן הגיעה למונדיאל ספק אם רבים נתנו לה את הקרדיט והאמינו כי תצליח להגיע למצב של משחק אחד ממקום ברבע הגמר, או אם נחלום בשבילם רחוק יותר, שלושה משחקים מגמר היסטורי.

הנבחרת של טקשי אוקדה הוגרלה בבית אחד עם הולנד, קמרון ודנמרק ולא היו כאלו שנתנו לה סיכוי גדול מדי לעלות שלב. להפך, הרוב דיברו על כך שיסיימו כאחרונים. הולנד וקמרון סומנו כפייבוריטיות, דנמרק היתה אמורה להיות הסוס השחור. בסוף, הסוס התגלה ככחול בכלל ויפני במיוחד.

יש משהו רומנטי מאוד במונדיאל הנוכחי. העובדה שנבחרות כמו סלובקיה, אורוגוואי, גאנה, וגם היריבה של יפן הערב (17:00), פראגוואי הגיעו לשלבים המאוחרים, קוסמת. לא בגלל שהן שם, הרי העובדה שהן אנדרדוגיות לחלוטין מיוחדת בפני עצמה, אך בעיקר בזכות הכדורגל האיכותי שהן מציגות.

כשהמונדיאל הזה התחיל כולם סימנו את ליונל מסי, כריסטיאנו רונאלדו, דוד וייה, קאקה ושלל כוכבים אחרים כדמויות המפתח. עושה רושם שבאיזשהו מקום, אותם מקטרגים חטאו בחטא של המאמנים ושכחו שגם האלמוניים, אלו שמקבלים פעם בארבע שנים צ'אנס שלא תמיד חוזר על עצמו, יכולים לזרוח.

בדיוק כמו הכינוי שלה, "השמש העולה", כך זורח בטורניר הנוכחי קייסוקה הונדה, אולי השחקן הכי מרגש ומרתק בדרום אפריקה. הרבה בגלל שהוא יפני, לא כל-כך מוכר, כזה שעשה קריירה בוונלו וצסק"א מוסקבה ולא במועדון פאר, ובזמן שרובנו מעבירים את העונה הסדירה בצפייה ברונאלדו, מסי, רוני, למפארד, קאקה ורוביניו, הוא נאבק עם השלג של רוסיה, מתפרנס בכבוד בליגה שאף אחד לא מעריך.

הונדה באימון נבחרת יפן. הגיע ככוכב הגדול ביותר של הנבחרת (רויטרס)

"קייזר קייסוקה"
הונדה (24, 1.82), החל את הקריירה שלו ביפן והתקדם עד לנגויה גראמפוס שם שיחק במשך שלוש שנים מ-2005 ועד 2008, אז עבר למועדון הגדול הראשון מבחינתו, ונלו ההולנדית.

במדי ונלו רשם 68 הופעות בהן כבש 24 שערים, הפך לחביב הקהל ולאחד השחקנים המוערכים במועדון ואף זכה שם לכינוי "קייזר קייסוקה". משם הוא עבר לצסק"א מוסקבה, המועדון הנוכחי שלו. את דרכו בנבחרת היפנית החל רק ב-2008, אחרי שהיה כוכב הנבחרות הצעירות ויש לזכותו כבר 17 הופעות במדים הכחולים-לבנים, יחד עם ששה שערים.

הונדה במדי צסק"א. סחב את הרוסים לרבע הגמר (רויטרס)

את אחד מהם הוא כבש במשחק הניצחון על דנמרק, 1:3, זה שהקנה ליפנים את המקום בשמינית הגמר מול פארגוואי. היה משהו מיוחד באותו שער. אפשר להאשים את תומאס סורנסן בכך שספג ממרחק רב, אבל אם מישהו מחפש ללכת רחוק, היה בבעיטה משהו מאוד רונאלדואי. הכוכב היפני לרגע הזכיר את כריסטיאנו, אבל רק בבעיטה. באופי הוא לחלוטין משהו אחר, הרבה יותר רגוע וצנוע.

בכלל. ההופעות של הונדה הצליחו להכות גלים בכל העולם. יש משהו מיוחד מאוד ברעיון שלנבחרת קטנה כמו יפן יהיה כוכב גדול במימדים של אותו כריסטיאנו רונאלדו. זה מרתק את כולם.

כריסטיאנו רונאלדו. איפה הוא בטורניר הזה עד עכשיו? (רויטרס)

דבר המאמן
מי שאחראי בצורה כזו או אחרת להצלחה האדירה של הונדה הוא אותו טקשי אוקדה. הקשר אומנם עלה ככוכב גדול מהנבחרות הצעירות של יפן, אך המאמן היה זה שהחליט לשים את מבטחיו ברגלי הקשר. היפנים חותכים מאמנים שנכשלים לא פחות מהאנגלים ואוקדה ידע שכישלון כזה או אחר, יופל עליו.

על הונדה גם יכל להיות קל מאוד ליפול. הוא הגיע כשחקן הבכיר ביותר של היפנים לטורניר הזה, אבל לא האמינו שם שהוא יוכל לקחת אותם על הגב שלו. אוקדה האמין. לפני המשחק נגד פארגוואי שאלו אותו מה יעשה אם הסיפור בדרום אפריקה יגמר. אוקדה השיב: "מה יהיה? אני בכל מקרה פורש מהנבחרת בתום המונדיאל. אהפוך להיות חקלאי. כשיירד גשם אשב בבית מול הטלוויזיה, או אבשל, וכשמזג האוויר יאפשר אעבוד בחווה".

על הקשר עצמו הוא אמר: "הוא שחקן בלתי רגיל. הכוח שלו בלתי רגיל לשחקן יפני. הוא פיזי, חזק, אגרסיבי עם הכדור, יש לו רגל שמאלית קטלנית וטכניקה טובה. הוא קשר עושה משחק במקור, אך יש לו חוש שערים של יבייש אף חלוץ. יש לי תקוות רבות שהוא ימשיך ביכולת הזו גם הערב, ימשיך להבקיע ויקח אותנו למעלה".

ועכשיו שלב ההוכחות
אם מישהו חשב שהשער שלו נגד קמרון היה מפתיע, כמובן שההופעה של הקשר מול דנמרק היתה הדובדבן שבקצפת. אותו שער מדובר, הבישול הפנטסטי והשליטה הבלתי מעורערת במרכז השדה סימנו אותו ככוכב הגדול של הנבחרת וכתגלית המונדיאל הזה.

היפנים חוגגים עליה לשמינית הגמר. איפה הם ייעצרו? (רויטרס)

יפן כמו שנאמר, יכולה לעשות היסטוריה ולהגיע לשלב רבע הגמר. שם כבר תחכה לה פורטוגל או ספרד, במה שעלול לסיים את דרכה, אך קודם היא צריכה להביא את עצמה לשם.

כדי להיזכר כאחד הגדולים של הטורניר ולמצוא לעצמו חוזה בקבוצה ראויה, הונדה צריך לתת את הופעת חייו הערב. למען האמת? הוא חייב לעשות את זה בעיקר בגלל העובדה שהכוכבים הגדולים האחרים לא עשו זאת עדיין. לא מסי, לא כריסטיאנו, גם לא קאקה. במילים אחרות, יש כבר כוכב אחד למונדיאל הזה - הערב הוא מחפש את ההכרה הסופית גם משאר העולם.