"ברגע שהגפרור של המנגל נדלק, אנו לא עוצרים"

אוהדי נבחרת ארגנטינה נחשבים לאחד מהקהלים הכי צבעוניים ונאמנים על היבשת. שירי עידוד, בירות, בשר בכמויות ומבטא דרום אמריקאי כבד אלו רק חלק קטן ממה שיש לחבר'ה בחולצות הפסים הכחולות-לבנות להציע.

במשחקם הראשון של הארגנטינים בטורניר (0:1 על ניגריה) יצאנו לאשדוד, לצפות יחד עם חבורה של כ-50 מאוהדי הנבחרת שרצו רק דבר אחד - לראות את החניכים של מראדונה מצליחים להשיג ניצחון ראשון במונדיאל. 

זה התחיל טוב עבור האלביסלסטה וכבר בפתיחת המשחק העלה גבריאל היינצה (6) את קבוצתו ליתרון מוקדם. ככל שהדקות חלפו במחצית הראשונה קצב המשחק של חניכיו של מראדונה נרגע, אך האוהדים דווקא לא, שירי העידוד נשמעו בכל רחבי השכונה.

אחד מהאוהדים ומהמארגנים של הצפיה הוא פאביו ששיתף אותנו בתחושותיו: "המונדיאל זה קרנבל גדול, אני כבר הודעתי לעבודה שאני לוקח חודש חופש, גביע העולם יש פעם ב-4 שנים וזה לא משהו שאפשר להפסיד. האוהדים של ארגנטינה זה חגיגה לעיניים, זה שירים, בשר, ברגע שהגפרור הראשון של המנגל נדלק, אי אפשר לעצור אותנו".

אוהד אחר, אריאל הוסיף: "אנחנו בהתרגשות, כבר כמה ימים כל מה שאני חושב עליו זה המונדיאל אני מקווה מאוד שמסי יקח סוף סוף עד הסוף ושנצליח להניף את הגביע".

האוהדים תופסים את הראש לאחר החמצה של ליאו מסי (דרור עינב)

עוד אוהד שרוף של הבחורים בכחול-לבן, דריו אמר בסיום: "ניצחנו את המשחק הראשון, בלי אניימה זה היה נגמר ב-0:4 או 0:5, אבל מה לעשות שיש להם את השוער של הפועל תל-אביב. אני שמח כי זה המשחק הראשון במונדיאל".

אוהדי ארגנטינה חוגגים. עושים שמח כמו שרק הם יודעים (דרור עינב)

אמנם השמחה ניכרה על פניו של דריו אך גם הוא יודע ש-0:1 לא יספיק בהמשך הדרך: "אני מקווה שצליח לנצח בתוצאות גבוהות מ-0:1". וכמובן שלא שכחנו את שאלת השאלות, מי יותר גדול מראדונה או מסי? אריאל: "לא מדברים על זה, התשובה תגיע בסוף המונדיאל".