שיקלר: אני בוגרת יותר, המשחקים הם לא צחוק

לפני כשנה זוהר שיקלר פספסה את הקריטריון האולימפי לריו בשתי מאיות. זה קרה באליפות ישראל בשחייה. אחרי ההחמצה הגדולה שלה, הדמעות החלו לזלוג על פניה. היה מי שניסה לנחם, אבל היא לא התנחמה. שבעה חודשים לאחר מכן, באותה הבריכה בווינגייט, היא הצליחה לשחות מהר יותר ונכנסה למשלחת. הדמעות זלגו שוב, אבל הפעם היה להן טעם שונה - פחות מלוח, יותר מתוק.

השחיינית תשתתף בריו גם בשליחות ל-4X100 מטר וגם במשחה 50 מטר חופשי, אותו היא סיימה בשיאה בזמן של 25.18 שניות במסגרת גביע האיגוד באפריל האחרון, התחרות ממנה יצאה מהמים בידיעה שהיא לא ויתרה. שם קבעה את הקריטריון והפכה לנציגה השישית של ענף השחייה הישראלי.

כזאת היא זוהר שיקלר בת ה-19, לא אחת שמרימה ידיים. שלושת אחיה היו שחיינים ופרשו כשהבינו שהחלום מתרחק מהם, היא לא. כעת אחת מהספורטאיות הצעירות והמפתיעות במשלחת לריו מדברת על ההצלחה בראיון מיוחד ל-ONE לקראת המשחקים האולימפיים ומספרת: "במים אני מרגישה רגועה, גם אם אני באה עצבנית או בסערת רגשות. כשאני שם אני שלווה יותר ומאושרת יותר". 

כשפספסת את הקריטריון בשתי מאיות לפני שנה, איך הרגשת?
"תחושת פספוס מטורפת. בהתחלה לא הבנתי שהייתי כל כך קרובה לקריטריון, אחר כך לקחתי את זה קשה. אבל מאותו הרגע החלטתי עם עצמי שאני צריכה לשחות טוב יותר".

זוהר שיקלר השחיינית השישית במשלחת לריו (רדאד ג´בארה)

ראינו את זה מתפרץ החוצה כשהשגת את הקריטריון עם הבכי ביציאה מהבריכה.
"כן, כי עברתי שמונה חודשים לא קלים. היו לי ירידות ועליות בזמן האימונים וזו הייתה תקופה של סערת רגשות. עד שסוף כל סוף ידעתי שהצלחתי לעשות את זה, הרגשתי הקלה מטורפת. בכיתי מרוב אושר, אבל זה בעיקר היה בכי של הקלה. אני לא זוכרת שום דבר ממה שקרה שם, אני רק זוכרת שנגעתי בקיר, שמעתי את הקהל בטירוף וידעתי שעשיתי את זה. לא יכולתי לעצור את עצמי מלבכות".

עצם ההגעה לריו שינתה אותך, מילדה צעירה הגעת לטופ שבטופ בספורט העולמי.
"זה עוזר לי בעיקר לצבור ניסיון. זו האולימפיאדה הראשונה שלי ואני מקווה להגיע גם לטוקיו. עכשיו אני מתחילה ללמוד יותר, הגישה שלי אפילו השתנתה קצת. אני עוד צעירה, אבל מעכשיו אני אתחיל להיות קצת יותר בוגרת כי אולימפיאדה זה לא צחוק".

זוהר שיקלר (רדאד ג´בארה)

את תתחרי במשחה ה-50 מטר יחד עם אנדי מורז. זה מיוחד.
"כן, אנחנו נתחרה אחת בשנייה וברור שתהיה תחרותיות, אבל יהיה גם כיף כי נוכל לעזור אחת לשנייה".

היא פרגנה לך עם תמונה והקדשה באינסטגרם אחרי שהשגת את הקריטריון.
"נכון, אני מאוד אוהבת אותה, היא מצחיקה בטירוף ואני חושבת שהיא שחיינית ממש טובה. טוב לי שהיא נוסעת איתי". 

את רק בת 19 ותוך כדי ההכנות לריו לא ויתרת על השירות בצה"ל.
"עוד לא סיימתי צבא. אני מאמנת קצינים בשחייה ובצבא עוזרים לי עם הקשיים וכל מה שצריך".

זאת אומרת שאין סיכוי שתצאי למכללות בשנה הקרובה, כמו שקורה עכשיו עם הרבה שחיינים צעירים. 
"לא, כרגע אין סיכוי. אני קודם כל רוצה לסיים את הצבא ואז אראה מה אעשה הלאה".

החלפת בשנים האחרונות כמה מאמנים וקבוצות. מקריית אונו עברת להרצליה, לאנגליה ולנתניה. מה קרה שם?
"היו לי שנים קצת מטורפות. הייתי בקרית אונו, שם שחיתי אצל אייל גפני. אחר כך עברתי לבני הרצליה. אחרי שנה אחת חשבתי לעבור לאנגליה, עברתי לשם ואחרי חודשיים בערך חזרתי כי הבנתי שזה לא המקום שלי ושלא אוכל להתפתח שם. חזרתי לארץ, הגעתי לדולפין נתניה, מצאתי את המאמן שלי דימה ריבינסקי ועכשיו טוב לי ואני לא מתכוונת לעזוב. הוא מבין אותי ואת השיגעונות שלי, זה עוזר לי". 

היו לך שלושה אחים שחיינים בבית, שבערך בגילך החליטו לפרוש בסופו של דבר. בניגוד אליהם, את לא ויתרת.
"ממש לא. הם פרשו מוקדם בגלל שרצו ללכת ללימודים אבל אני החלטתי לשים את כל החיים שלי בצד, אם זה חברות או לימודים, כי רציתי להתרכז קודם כל בשחייה. ראיתי רק את המטרה הזו מול העיניים. החלום שלי תמיד היה להגיע למשחקים האולימפיים, לא ויתרתי על זה ועכשיו אני במקום הזה".

זוהר שיקלר. האחים פרשו: "מגשימה להם את החלום" (רדאד ג´בארה)

ומה אמרו על זה האחים שלך?
"הם מאוד התרגשו. האמת, מכל תוצאה שאני עושה הם בהלם אז אני מאמינה שבמשחקים הם בכלל יהיו בהלם. הם מאוד תומכים בי וזה כיף, ככה גם ההורים שלי, שהיה להם חשוב שאצליח. אני מאמינה שהגשמתי גם להם את החלום".

רואים הרבה שחיינים צעירים טובים בארץ ודור שמתפתח בכמה סגנונות שונים, אם זו את ואם זה זיו קלונטרוב או מארק חינאווי. מה את חושבת על הדור הזה?
"זו התפתחות טובה כי צריך עוד שחיינים טובים כדי שנגיע לרמות גבוהות יותר בספורט. לדעתי זה עושה רק טוב".

לדור הבא יש סיכוי להגיע לטופ העולמי בעוד כמה שנים?
"אני חושבת שכן. גם אצל הצעירים יותר, התוצאות שלהם מדהימות ואני מאמינה שאפשר להגיע עוד יותר גבוה". 

ולאן את שואפת להגיע בריו?
"המטרה שלי היא לקבוע שיא אישי ואם יצא לי מזה חצי גמר, אני אהיה מאושרת. כרגע השיא שלי הוא 25.18 ואני מקווה לרדת לפחות ל-25 שניות. אני מאמינה שזה אפשרי".