ששון: לא אעזוב את המדליה, עברתי דרך מטורפת

שוב זה קרה. כמו במשחקים האולימפיים בברצלונה לפני 24 שנה, שם אחרי המדליה של יעל ארד הגיעה המדליה של אורן סמדג'ה, כך גם בריו - אחרי המדליה של ירדן ג'רבי הגיעה אמש (שישי) המדליה האולימפית של אורי ששון.

הג'ודאי בן ה-25 מירושלים שהתחרה במשקל הכבד הוכיח את עצמו עם תצוגה הירואית וזכה במדליית הארד בהופעתו הראשונה במשחקים האולימפיים. אחרי שהסתובב והרגיש קצת את המדליה על צווארו, התפנה אורי ששון לדבר על כל מה שעבר ביממה האחרונה.

אורי, איך זה מרגיש להיות עם מדליה אולימפית?
"אני לא הולך לעזוב אותה. היא חלק ממני וכל פיסה ממנה מסמלת את הדרך המטורפת שעברתי". 

כשעלית לקרבות, שמת לב לכל התמיכה של הקהל?
"כן, זה נתן לי כוח. אני אחד שחי ונושם את האווירה מסביב. כשראיתי את כל האוהדים בחצי הגמר מאוד התרגשתי ונכנסתי לקרב הזה כמו אריה שואג. זה הרים אותי, זה עשה לי טוב". 

אתה יודע שגם הרבה אנשים בארץ עקבו אחריך ורצו שתצליח.
"ברור שידעתי. בין הקרבות התאפקתי מאוד לא להיכנס לאינטרנט כדי שלא אדע מה קורה. ידעתי שיש טירוף בארץ וזה מאוד הגיוני כי אנחנו מדינה קטנה, אבל הייתי חייב להתרכז בג'ודו שלי ואסור היה לי ליפול בזה". 

הרבה התעניינו בקרב עם המצרי. היה איזה טראש טוק ביניכם או משהו חריג על המזרן?
"לא היה טראש טוק, אבל היו אמוציות, הרגשתי שהוא היה בלחץ או במן סוג של התרגשות שהייתה יוצאת מגדר הרגיל. כנראה שהיה עליו לחץ מהמדינה שלו".

אורי ששון חוגג (עמית שיסל)

ניסית ללחוץ לו את היד והוא סירב. מה חשבת על זה?
"כלום. כשהסתיים הקרב אורן סמדג'ה אמר לי 'תלחץ לו את היד' וזה מה שעשיתי, אני כל כך ממושמע והדברים האלה לא באמת היו כל כך חשובים לי. אני מקצוען, נתתי לו את הסיכוי ללחוץ לי את היד וזה חלק מהעניין בג'ודו, לתת כבוד הדדי ליריב שלך אחרי שאתה נלחם מולו. לצערי זה לא קרה גם מצדו, אבל בשורה התחתונה באתי לנצח כל קרב ולא עניין אותי אם זה אומר שאנצח יריב מצרי ושהוא ילחץ לי את היד בסוף. פשוט המשכתי בשלי".

על מה חשבת כשעלית למפגש בחצי הגמר מול טדי רינר, שזכה בסוף בזהב?
"אני יכול להגיד שלא התבאסתי לקבל אותו. הצוות נתן לי להבין שזה אפשרי לנצח כל אחד ואחרי היום אני באמת מאמין בזה". 

זה היה קרה טוב. טדי אמר שאתה לוחם גדול ובאמת נלחמת מולו עד הסוף.
"כן, הפעם הקרב היה הרבה יותר צמוד מגמר אליפות אירופה. הוא ספורטאי מאוד חזק פיזית וחשבתי שפענחתי איזו דרך לפצח אותו עם עמידה שמאלית מסוימת. זה עבד טוב וגם הייתה לי התקפה מסוכנת מולו, אבל הבעיה איתו הייתה שהוא חזק פיזית. בסוף הקרב הרגשתי שאני נאבק בשארית כוחותי והוא ניצל את זה. יש לו גם אופי והוא מכבד את היריב שלו, זה מה שיפה. נפגשנו בהפסקה לפני התחרות, אמרתי לו שהוא אלוף גדול וגם הוא אמר לי שאני אלוף גדול".

אורי ששון וטדי רינר עם המדליות (עמית שיסל)

איך צלחת את הקרב על המדליה עם הקובני?
"ידעתי שזה יהיה קרב קשה. הוא טקטיקן והיה קשה להפיל אותו. נלחמתי בכל הכוח שנשאר לי". 

אחרי הזכייה והחגיגות, מה תעשה כשתחזור לישראל?
"כמובן שאני אסע למשפחה שלי בירושלים, אחבק אותם ואגיד להם שאני אוהב אותם".