"תמיד רוצים לעשות את הדברים שעוד לא נעשו"

לפני ארבע שנים הם הכריזו על "קמפיין ריו" כחלק מתכנית עבודה שלמה לנבחרות ישראל בג'ודו. בעוד כמה ימים הקמפיין הזה יגיע לסיומו, ושני מאמני נבחרות ישראל בגברים ובנשים, אורן סמדג'ה ושני הרשקו, יודעים שהם כבר ביצעו מהפכה. תרבותית, הישגית ובעיקר תודעתית. כזו שהפכה גם אותם למאמנים שקשה להתעלם מהם.

הם הובילו את הג'ודאים שלהם למדליות ותארים, ליוו אותם ברחבי הגלובוס וסחטו מהם את המיטב. לקראת שיאו של הקמפיין, סמדג'ה והרשקו התיישבו לראיון משותף ונרחב ל-ONE והתייחסו להצלחות, לאכזבות, למצב הענף ולמחיר האישי שהם נאלצו לשלם בדרך לחלום.

בימים הקרובים הג'ודאים שלהם יעלו על המזרן באולימפיאדת ריו, אליה יצאו באחת מהמשלחות הגדולות ביותר שניפק הענף עם שגיא מוקי, אורי ששון, גולן פולק, ירדן ג'רבי, שירה ראשוני, גילי כהן ולינדה בולדר. שבעה ג'ודאים יעלו לקרבות חייהם, ארבע מהם נשים. ובהתחשב בכך שמאז המשחקים בברצלונה 1992 השתתפה רק ג'ודאית ישראלית אחת בכל אולימפיאדה, אין ספק שמדובר בהישג חסר תקדים ואפילו היסטורי. ומה שמעצים את גודל ההצלחה זו העובדה שמאז אליפות אירופה ב-2012, מכל תחרויות המטרה שלהם בדרך לריו - אליפויות עולם ואירופה - הנבחרות שלהם חזרו עם מדליות.

"זה משהו לא היה פעם", הדגיש שני הרשקו בפתיחת הראיון. "מההתחלה סימנו יעדים שלא נעשו ורצינו להגיע אליהם. אמרתי 'תהיה נבחרת נשים באולימפיאדה' ובסוף באמת יש לנו נבחרת. העניין הוא שלהגיד את זה, זה קל, ולעשות - קשה. רוב המדינות בעולם לא עושות את זה, אנחנו כל הזמן מכוונים גבוה יותר".

עכשיו הם מכוונים רק לדבר האמיתי, ליום תחרויות אחד של כל ג'ודאי. הרשקו כבר אימן את אריק זאבי בלונדון וצבר ניסיון במשחקים האולימפיים כמאמן. לסמדג'ה יש יתרון מסוג אחר, אחרי שהיה שם כספורטאי ואפילו זכה במדליית ארד היסטורית לפני 24 שנה.

הרשקו, ששון, מוקי, סמדג´ה וג´רבי (איתי כהן)

"אני לא חושב שהמדליה האולימפית נתנה לי יתרון מסוים על פני כל מאמן אחר", שיתף אורן סמדג'ה. "נכון שיש לי ניסיון כספורטאי ואני מרגיש את התחושות של הספורטאים שלי, אבל כמאמן זה סיפור אחר. כשהייתי באולימפיאדה לא הייתי מדורג או מועמד לשום דבר והיום יש לנו חמישה מדורגים. ספורטאי צריך להגיע ליום האולימפי כשמבחינתו זה יום חדש ולא משנה למי הפסדת או מאיפה נכנסת. זה יום קסום אחד שבו צריך לעשות את המקסימום. אם תגיע עם חששות, לא תביא מדליה. ועם זה צריך להתמודד".

אבל כבר שברתם כמה תקרות זכוכית, כמו הזכייה של ירדן ג'רבי באליפות העולם.
הרשקו: "אורן היה ספורטאי שהביא מדליה אולימפית ואני, כמאמן, גם רוצה לבצע דברים שעדיין לא נעשו. זה מה שמאתגר אותי. אז כל הזמן אני מחפש לעשות משהו שאף אחד לא עשה, ונשארו עוד המון דברים. אם הייתי מנסה לעשות את מה שכבר עשיתי אני חושב שלא הייתי נשאר להיות מאמן. אז נכון, ברשימה שלי כמאמן, יש הרבה מקומות שכבר הצלחתי לסמן 'וי', אבל מטרת העל היא להצליח בריו כמובן".

שני, אחרי הזכייה של ירדן באליפות העולם, זכית גם בתואר מאמן השנה באירופה. עשיתם הרבה רעש גם מחוץ למדינה.
הרשקו: "לא עשינו רעש, עשינו תוצאות. ויש בזה מסר לכל הספורט הישראלי, שהכל אפשרי. אפשר ואפילו רצוי לשאוף למעלה ולהציב יעדים, גם אם הם נראים לא הגיוניים במיוחד".

סמדג'ה: "תראה, מאז 1992 ישראל תמיד הייתה מעצמה בג'ודו. היו תוצאות והיו הישגים, אבל היום יש נבחרת שמספקת תוצאות בכל התחרויות ובכל טורניר שקיים כרגע. כשספורטאי מקבל בהגרלה מישהו מישראל, אני בטוח שהוא לא נהנה מזה. בעבר, כשראו ישראלי בהגרלה אנשים אמרו לעצמם 'בסדר, קרב חימום'. היום כל ספורטאי יודע שזו הולכת להיות מלחמה מאוד קשה, גם בבנים וגם בבנות".

אורן סמדג´ה וחניכיו (רדאד ג´בארה)

האמנתם שיגיע היום שבו שניכם תובילו את אחת המשלחות הגדולות ביותר של הג'ודו אי פעם למשחקים?
הרשקו: "הדגש הוא לא רק על משלחת ענקית אלא גם על משלחת איכותית. בג'ודו אתה נמדד על זה. יצרנו עומק וכיף להגיע לריו בידיעה שהצלחנו לייצר גם כמה ספורטאים טובים. אנחנו מגיעים גם עם ציפיות גדולות, וגם עם סיכוי לעשות משהו היסטורי".

סמדג'ה: "אני מניח שכל העיניים יהיו נשואות אלינו. אם פעם היה רק מישהו אחד שבלט, היום אי אפשר להתעלם מזה שיש לנו אלוף אירופה, סגן אלוף אירופה, אלופת עולם ומקום שלישי בעולם - וכולם במשלחת אחת".

אם נתייחס למשלחת הקודמת, שם היו ארבעה ג'ודאים שרק אחד מהם היה באמת בולט, אריק זאבי, עכשיו יש לכם קאדר רציני עם כמה מועמדים למדליות.
הרשקו: "בלי קשר לזה שאריק היה ספורטאי אדיר שזכה באליפות אירופה בזמן שג'ודאים בגילו ראו אותה רק בטלוויזיה, בלונדון היה שם כישלון. אבל נקודת התורפה שלנו שם כמשלחת הייתה שלא הייתה לנו אז את כמות הספורטאים האיכותיים שיש היום. לא היה מי שיחפה עליו ויביא הישגים. עכשיו הצלחנו לייצר נבחרת וזה כוח מאוד משמעותי, כי הכוח היחסי של הנבחרת הוא הרבה יותר גדול מאשר להיות ספורטאי בודד".

"לג'רבי אין שום מחסום, שלזינגר היא רק עוד יריבה"
אורן, הגדרת את שגיא מוקי כמי שיהיה הדמות המשודרגת שלך וגם טיפחת אותו להיות כזה - מדויק, מהיר, מומחה באיפונים. הוא יכול לעשות את מה שעשית בברצלונה?
סמדג'ה: "יש לו את הכלים לנצח. היתרון של שגיא טמון בעובדה שהוא גדל אצלי, מה שמאפשר לנו לעבוד במגוון רחב של אפשרויות ותרגילים לעומת האחרים בנבחרת. דווקא איתו יש לי פחות דיבור בקרב, כי הוא יותר מבין אותי ולפעמים מספיק לנו רק מבט. הכימיה זורמת יותר. אבל שגיא נמצא במשקל הקשה ביותר, אני חוויתי את זה על בשרי. הוא אמנם מדורג ברביעייה במשקל שלו (עד 73 ק"ג - א.מ) אבל מבין 15 הראשונים כל אחד שם יכול לזכות במדליה. אין מישהו שהוא בלתי מנוצח בקטגוריה הזו. דווקא במשקל של אורי ששון, שהוא הכבד יותר, זה יותר פתוח וקל".

שני הרשקו ואורן סמדג´ה (רדאד ג´בארה)

וכמה אורי ששון הפתיע אותך בשנתיים האחרונות?
סמדג'ה: "אורי לא הפתיע אותי בכלל. הוא גם לא יפתיע אותי אם יביא מדליה אולימפית. אורי בנתונים מדהימים, ספורטאי שהג'ודו שלו לא מאפיין ספורטאים במשקל שלו (100 ק"ג ומעלה - א.מ) ודווקא שם אני מצפה לקצת יותר מזל והצלחה. מהיום שהגעתי, ידעתי שהוא מסוגל לעשות את זה. ייעצתי לו לעבור משקל בתקופה שהוא ניצח את כל הטובים בעולם כי ראיתי לאן הוא יכול להגיע עם הטכניקה שלו".

שני, מבחינת ההכנות עם ירדן ג'רבי, היה איזה קושי מסוים לקראת ריו.
הרשקו: "תמיד יש קשיים. חלק מהם נסתרים מעיניכם וחלק אתם רואים. לירדן הייתה תקופה פחות טובה כשהיא הייתה קצת פצועה. זה דבר שכיח בענף שלנו. לא אהבנו שזה קרה, אבל אם ממנפים את זה למקום הנכון זה נותן סוג של חוסן מסוים. אז נכון שחווינו שנה קשה, אבל היו לה גם מדליות, כולל באליפות אירופה וחצי גמר באליפות העולם, ככה שהיא הוכיחה לעצמה שגם כשהתנאים לא ממש אידאליים היא בחמישייה הראשונה".

אתה מכיר אותה טוב. כמה ירדן מוכנה לקרבות בריו?
הרשקו: "היא תגיע בצורה הכי טובה שיש, אין ברירה. בריו לא מסתכלים על התחרות הבאה, הכל מתנקז ליום אחד וצריכה להיות שם הצלחה".

בדרך לריו היו גם שלושה הפסדים לאליס שלזינגר. כמה הם משפיעים עליה פסיכולוגית?
הרשקו: "היא עוד יריבה, עוד יריבה שמתכוננים אליה וזה הכל. ירדן הפסידה לעוד ספורטאיות בעבר, אז אנחנו לומדים מהטעויות ומנסים להגיע הכי מוכנים שאפשר. חד וחלק, אני לא איש תקשורת, אני מאמן. אני לא מתעסק במה שסקסי לתקשורת או לקהל אלא מתעסק בהכנת הספורטאית שלי. בשלבים מסוימים בדרך אתה מתעצבן כשהספורטאית שלך טועה, אבל בסוף זה הכלי הכי טוב למאמן כדי להפיק לקחים ולהביא אותה מוכנה עוד יותר לשלב הבא".

אורן סמדג´ה: "אורי ששון לא הפתיע אותי" (רדאד ג´בארה)

ומה יקרה אם הן ייפגשו במשחקים האולימפיים? יש איזה מחסום מבחינתה של ירדן?
הרשקו: "אין שום מחסום. ירדן תגיע לריו כדי לסיים על הפודיום ולהצליח. ברור שיש קשיים עם כל מיני ספורטאיות, ולא רק עם אליס, אבל זה רק מכשול בדרך וצריך לעבור אותו. אין דבר כזה מחסום שאי אפשר לעבור והיא יודעת את זה. באולימפיאדה לא מעניין כלום, באים לעשות הכי טוב שאפשר וכל מה שהיה עד אז כבר לא מעניין".

חוץ מהפציעות והתשישות של ירדן, נאלצת להתמודד גם עם הפציעה של לינדה בולדר בחודשים האחרונים.
הרשקו: "תראה, אנחנו מתעסקים בענף מאוד פיזי ואגרסיבי. אני לא יודע אם יש עוד ענף אולימפי בדרגת סיכון כזו גבוהה ולפעמים כדי להביא הישגים אתה צריך גם להיפצע. אין כמעט ספורטאי שלא נפצע, אז לפעמים יש פציעות שהן גם קשות וזה חלק מהמשחק. הפציעות של ירדן מאחוריה. לגבי לינדה, עשינו את כל המאמצים כדי להכשיר אותה ונתמודד עם המציאות".

אורן, גולן פולק חוזר עכשיו לאולימפיאדה נוספת. הוא נחשב ל'בוגר שבחבורה', אתה באמת רואה אותו ככזה?
סמדג'ה: "נלחמתי כדי שהוא ייכנס ללונדון כדי להעניק לו את החוויה הראשונית שתאמר לו מה זה משחקים אולימפיים. גולן רק בן 24, שזה גיל מצוין. אני לא חושב שהאולימפיאדה הקודמת משקפת אותו כי מאז הוא הפך להיות מאוד יציב, קשה מאוד לנצח אותו והוא יגיע כמועמד למדליה. נכון שהוא לא נראה חזק, שהוא פחות שרירי ואולי נראה אפילו כמו דחליל, אבל מאוד קשה להיאבק בו. לקבל אותו זו הגרלה קשה. אני מקווה שהוא יגיע כמו שהוא הגיע לאליפות העולם (זכה במדליית ארד - א.מ) וינצח שם".

איך אתה מסביר את זה שהוא לא נמצא באור הזרקורים בדרך כלל?
סמדג'ה: "גולן תמיד היה שם באזור המדליות. עד השנה אולי הוא אף פעם לא זכה במדליה באליפות אירופה או עולם, אבל הוא תמיד גרף מדליות בתחרויות אחרות. השנה באליפות העולם הוא סוף כל סוף גרף מדליה והגיע לנקודה שרציתי שיגיע אליה. רציתי שהוא יזכה אחריי במדליה באליפות העולם במשקל אולימפי, והוא עשה את זה בגדול. הוא לא בולט, תמיד הוא בא רגוע, בום, עושה מדליה ושקט אחרי, אבל היום אי אפשר להתעלם ממנו".

שני הרשקו: "אין שום מחסום עם שלזינגר" (רדאד ג´בארה)

שני, אגב ספורטאים שקטים כמו גולן פולק - שירה ראשוני יכולה להתמודד ברמות הגבוהות האלה?
הרשקו: "סטטיסטית, קח את כל הספורטאים הישראלים שזכו במדליה אולימפית, חוץ מאריק זאבי וגל פרידמן שעשה מדליה גם באולימפיאדה השנייה שלו, כולם עשו מדליה באולימפיאדה הראשונה שלהם. אורן הגיע לאולימפיאדה הראשונה שלו והביא מדליה אולימפית כשההישג הגדול ביותר שלו עד אז היה מקום שלישי באליפות אירופה. אז אני לא מאמין בדברים האלה, כי אם ספורטאי בא רעב והוא יודע שהוא אנדרדוג, הוא יודע שהוא יכול להצליח. שירה למעשה כבר ניצחה את האלופה האולימפית ואם המעמד הזה יהיה משהו שהיא תתמודד איתו נכון אז ביום נתון היא תוכל לעשות תוצאה טובה. אגב, אין לי ספק שכל הספורטאיות שיגיעו לאולימפיאדה יכולות לעשות הישגים".

גילי כהן הייתה אולי עם הכי הרבה פוטנציאל בחבורה, אבל ראו שהיה איזה משבר בדרך עד שהיא חזרה לעניינים ממש לאחרונה. אתה יכול להסביר מה היה שם?
הרשקו: "הטופ העולמי מאוד צפוף. הרבה פעמים היא הפסידה אחרי שעשתה טעות קטנה או שלא קיבלה החלטות נכונות. יש תקופות כאלה. כולם הופתעו ולקחו בצורה קיצונית את זה שפחות הלך לה. מצד שני, היא ניצחה לא מעט ספורטאיות ברמה גבוהה. ידעתי שזה יבוא, אבל גם ידעתי שהיא עשויה מחומר אולימפי והיא יכולה לנצח את כולן שם".

"הזנחנו את המשפחה והחברים. זה הקושי"
באימונים העבודה של סמדג'ה והרשקו מעט שונה, אבל שניהם דורשים לא מעט מהג'ודאים שלהם - או כמו שהם קוראים להם, "ספורטאים" - ובסופו של דבר כל העבודה מאוחדת וכולם מתיישרים לפי הקו שלהם. במהלך הקמפיין האחרון כולם היו מחויבים עד כדי כך שבולדר הפצועה הגיעה לכל אימון על דעת עצמה, גם אם היא הייתה יכולה רק לצפות בו מהצד בגעגועים קורעי לב. גם סמדג'ה בעצמו חווה משבר לפני כשנתיים, אז אחיו חגי ז"ל נפטר ובאמצע השבעה אורן הרגיש שהוא לא מסוגל יותר להחזיק את עצמו וטס למחנה האימונים של הנבחרת ביפן.

"יש לי בנבחרת עוזרים, מאמן כושר, פסיכולוג, פיזיותרפיסט, מסאז'יסט ותזונאי, ככה שאני לא חייב להיות בכל האימונים, אבל אני נמצא בכולם ואני לוקח אחריות על הכל", אמר על כך סמדג'ה. "ברגע שאתה מרגיש שאתה מחויב ורוצה להיות שם, אתה נותן הכל. אני חושב שגם הספורטאים מרגישים את זה והם מחויבים למערכת. כשאתה מגיע ליום האולימפי בידיעה שהמאמן שלך רץ ועשה איתך את כל הדרך, אתה צריך להילחם בעצמך. וכן, בתחושה שלי כמאמן, אני שלם עם זה".

אורן סמדג´ה (רדאד ג´בארה)

הנסיעות וחוסר הזמן לבילויים ולמשפחה הפכו לשגרה שלהם, אבל דווקא האינטנסיביות הזו משכה את כולם. גם באימונים האחרונים בארץ, איך שנבחרת הנשים ירדה מהמזרן, מיד אחריה עלתה נבחרת הגברים לאימון נוסף ואף אחד לא עשה לעצמו הנחות. ברקע, הילדים של סמדג'ה נהנו מכמה רגעים נדירים עם אבא והתרוצצו בצדי המשטח. "תוריד אותם בעריכה", העיר הרשקו, "הוא בכוונה מביא את הילדים שלו שיציקו".

סמדג'ה: "אני לא בא ממקום של להיות מסכן, אבל הזנחנו את העבודות האחרות והמשפחה. כולם נרתמים לעניין הזה, גם אם בסוף הילדים והחברים נפגעים. יצרנו מרוץ של ארבע שנים קדימה מבלי להסתכל לצדדים, כדי להגיע ליום האולימפי בידיעה שעשית הכל".

ואיך החיים שלכם נראים עם כל הטיסות וההיעדרויות מהבית?
הרשקו: "תשמע, הטיסות זה כבר חלק מהחיים שלי. אני במובן מסוים כבר התרגלתי לזה, אבל המשפחה לא מתרגלת לזה אף פעם. זה לא רק להיות בחו"ל, כי אתה חוזר, יש ג'ט לג, המשפחה מצפה שתקדיש לה יותר זמן ובהרבה מקרים זה לא קורה כי מיד שוב חוזרת השגרה. אז אתה מוצא את עצמך מושך למעגל הזה של ההקרבה גם אנשים אחרים ולא קשורים. אני לא מתבכיין ואין לי טענות על זה כי בכל זאת אנחנו עושים את מה שאנחנו אוהבים, אבל הקושי האמיתי הוא בהזנחה של האישה והילדים".

ועדיין, אתם שלמים מאוד עם מה שאתם עושים.
הרשקו: "ההבדל בין ניצחון להפסד הוא מאוד קטן, אז אי אפשר לעבוד בעבודה כזאת מבלי שהיא תהיה כל עולמך. ובגלל שהיא כל עולמך, אתה חייב לאהוב אותה. כשאין תשוקה, אתה לא יכול להיות שם כי אין לך דלק".

וברמה מקצועית, כמה היה קשה כל המסע הזה?
סמדג'ה: "כשנכנסתי לתפקיד היה לי חשוב לעבוד על האינטראקציה עם החבר'ה. היה פה תוהו ובוהו, כל אחד עשה מה שהוא רצה. היו מאמנים אישיים שגם היו מאמנים לאומיים ולהפך. ברגע שמשה פונטי קיבל את תפקיד יו"ר האיגוד, נעשה סדר בדברים והוא נתן לנו לעבוד כמו שאנחנו רוצים. בנינו קאדר של ספורטאים שמאמינים בדרך ובשיטה, והכל התחיל לרוץ קדימה".

הרשקו: "והצלחנו לעשות את זה בזמן שענף הג'ודו בתנופה מטורפת. אם נמדוד כמה ספורטאים מועמדים כרגע למדליה, אני אומר לך שלא היה דבר כזה בהיסטוריה של הג'ודו העולמי. הגוש המזרחי התפרק, השתקע בעוד מדינות ועלה לרמה מאוד גבוהה כשספורטאים ומאמנים עברו לייצג מדינות אחרות. במצב הזה, אני חושב שהדרך שלנו הייתה דרך נכונה וטובה".

לא חלק מהמשלחת. אליס שלזינגר במדי נבחרת בריטניה (יח"צ)

אם דיברנו על האחדות של הנבחרות בעבודה ביניכם, אתם גם נותנים טיפים אחד לשני תוך כדי?
הרשקו: "אנחנו עושים שמונה-תשע יחידות אימון במשותף. אוכלים יחד, טסים יחד, ישנים יחד. אפשר לקחת את זה לכיוון של פלגנות, אבל זה מחליש כי בסוף אתה תמיד צריך עזרה, התייעצות או אפילו מילה טובה. היום זה כבר נעשה באופן טבעי. אנחנו לא תמיד עושים הכל באותה צורה, אבל אנחנו תמיד ביחד ואם אורן צריך עזרה הוא יקבל אותה ממני ולהפך. הבנות עוזרות לבנים, הבנים עוזרים לבנות. צריך להבין שפעם ספורטאים לא התאמנו ככה, תמיד בנשים זו הייתה ספורטאית אחת שרצה לבד ועכשיו זה אחרת. זה טוב יותר".

סמדג'ה: "בכל הפסד של ספורטאית אני מרגיש כאילו זה ההפסד שלי. אחד מעודד את השני וזה המתכון הגדול ביותר להצלחה בקדנציה הזו".

כן, אבל אין השוואות ביניכם? אין מלחמות מי מביא יותר מדליות?
הרשקו: "באופן טבעי, כל אחד רוצה להצליח יותר ויש לו שאיפות. תמיד שואלים אותי 'איך השפיעה המדליה של ירדן על הבנים?'. היא השפיעה מאוד. אם ירדן הייתה אלופת העולם, אני בטוח שגם שגיא מוקי מרגיש שהוא יכול להיות אלוף העולם. כל אחד רוצה להצליח ולהיות הכי טוב בתחומו, אבל בין זה לבין להפריע אחד לשני יש מרחק מאוד גדול. אנחנו מזינים אחד את השני. אני חושב שאם כל אחד מאיתנו יחזור עם מדליה אולימפית, זה יהיה הכי טריוויאלי".

ירדן ג´רבי חוגגת. אוהבת את ריו (איגוד הג´ודו)

סמדג'ה: "אצלי, כספורטאי בברצלונה, לא הייתה שום תחרות עם יעל ארד. ברמת השאיפות, אמרתי לנבחרת שלי שאצלי יש חמש טבעות ובתוכן אני בכל פעם שם מדליה. טבעת אחת מסמלת מדליה באליפות אירופה לג'וניור, אחרת זו מדליה באליפות העולם לג'וניור, מדליה באליפות אירופה לבוגרים, מדליה באליפות העולם לבוגרים ועכשיו חסרה לי עוד טבעת אחת של מדליה אולימפית. הם יעשו את הכל כדי להשלים אותה ולעשות את זה בשבילי. ברגע שתהיה לאחד מהחניכים שלי מדליה אולימפית, יהיו לי את כל חמשת הטבעות כמאמן, ובאופן אישי יהיה לי גם דאבל בגלל הזכייה שלי כספורטאי. אבל זה לא נגמר, כי אז אעבור לאתגר הבא".

הרשקו: "אתה יכול לרצות גם מדליית זהב בכל טבעת".

סמדג'ה: "כן, בדיוק. אין לזה סוף".

אורן, כספורטאי היה לך קור רוח נדיר. איך אתה כמאמן?
סמדג'ה: "אני קר רוח גם כמאמן. זה משהו שנולדתי איתו. לא תראה אותי משתולל או צועק, אני יותר רגוע. אם יש טעויות, אז אני מתנצל, אבל במהלך הקרב אני דווקא פחות מתעצבן. כיום אני כמעט ולא מדבר עם הספורטאים שלי, מספיקה ההכנה".

והיום יש יותר תנאים מבעבר?
סמדג'ה: "אני יודע שיש הרבה מאוד נבחרות שלא מצליחות לקבל את התנאים שאנחנו מקבלים. אנחנו מקבלים את המעטפת הטובה ביותר באירופה, אם לא בעולם. היום לספורטאי אולימפי מהג'ודו אין טענות".

הרשקו: "תשמע סיפור. לפני היציאה לריו הוצאנו הזמנות לספורטאים מכל העולם שיבואו למחנה אימונים אצלנו. מעבר לזה שהם באו בגלל שיש להם אופציה להתאמן ברמה גבוהה כי אצלנו כל הספורטאים מתאמנים כמו חיות, הם גם נהנו מאוד מהמדינה. הם התקשו להאמין שהם באו לכאן ונהנו, וזה היה הישג מאוד גדול כי פעם זה לא קרה. בעבר אף אחד לא רצה לבוא לכאן, והפעם, פתאום כל הטופ העולמי רצו לבוא. זה נתן שירות טוב למדינה כי מדובר באנשים חזקים שגם משפיעים על המדינות שלהם אחר כך".

שגיא מוקי. במשקל הכי קשה (אחמד מוררה)

בסוף, בעבודה שלכם יש גם את האפקט של הציונות.
סמדג'ה: "כן, זה בא מהבית. בהמנון שלנו אבא שלי מזיל דמעה ועד היום אנחנו דואגים שהתקווה תישמע בכל מקום בעולם. הדגל קרוב לנו ללב וזה גם נותן דרייב להצליח ולהוכיח לעולם שאין לנו רק מלחמות".

לסיום, מה הסיכוי שנשחזר את ברצלונה ונצא עם מדליה לכל אחת מהנבחרות שלכם?
הרשקו: "הכל אפשרי אם נעבוד נכון ומדויק. אני מניח שההסתברות היא יותר גדולה ככל שמגיעים יותר נציגים. נקווה שהכל יתחבר".

סמדג'ה: "יש ציפיות ועם הציפיות מגיע גם הלחץ. הספורטאים מבינים את זה. אני לא מסתיר את זה שאני דורש מכל אחד מהם להגיע עד הסוף, אבל פה צריך גם נגיעה של אלוהים. אולימפיאדה יכולה להסתיים תוך כמה שניות כמו שקרה לאריק זאבי, אבל היא יכולה גם להיות מדהימה באותה מידה. מה שלא יהיה, אני מבטיח שיהיו לנו ספורטאים שיילחמו עד טיפת הדם האחרונה ועד הנשימה האחרונה".