זה היה ביתי: ההופעות הגדולות של ישראל בבית

היום (שני, 21:45), נבחרת ישראל מתחילה קמפיין חדש עם התרגשות חדשה ותקוות חדשות. הפעם יהיו אלו משחקי מוקדמות מונדיאל 2018 והיריבה הראשונה תהיה איטליה. המשחק הביתי הראשון, כשטבלת הבית עדיין מאופסת ושוויונית לחלוטין, גרם לנו להעלות זיכרונות ממפגשי הנבחרת הלאומית עם אריות אירופה ממשחקינו הראשונים ביבשת ועד היום. השורה התחתונה לא משמחת במיוחד: נבחרת ישראל מעולם לא ניצחה במשחק ביתי את אחת מהנבחרות הגדולות באמת, אלו שזוכות בטורנירים הגדולים ומפחידות את כל היבשת.

עם זאת, היו ימים בהם הנבחרת שלנו ממש לא התבטלה מול כל יריבה שהגיעה לאדמתנו. השגנו ניצחונות נהדרים על נבחרות מהדרג השני, תוצאות תיקו מכובדות מול נבחרות מהדרג הראשון, ובתקופות מסוימות כל נבחרת שיצאה למשחק חוץ בישראל ידעה שעליה להיזהר. מתוך תקווה אמיתית להחזרת הימים הללו, דווקא בקמפיין בו הסיכויים להעפלה נמוכים עד אפסיים, ניסינו להיזכר בחמשת המשחקים הכי גדולים של הכחולים לבנים על אדמת ישראל. אז הרכיבו את משקפי הנוסטלגיה שלכם וחייכו בעונג, בתקווה שהחיוך לא יירד מהפנים גם אחרי המשחק מול האיטלקים.

ה-0:5 על אוסטריה (אצטדיון ר"ג, 1999)

רבים סוברים כי היה זה דור הזהב של הכדורגל הישראלי. דור ש"בוזבז" בכך שלא עלה לאף טורניר גדול, אך כזה שסיפק לנו כמה רגעי קסם ביציעים המרוחקים והמנוכרים של רמת גן. הרגע המתוק ביותר היה בשלהי קמפיין המוקדמות של יורו 2000. אייל ברקוביץ', חיים רביבו, יוסי אבוקסיס, טל בנין, אלון מזרחי, אריק בנאדו, אלון חזן ושאר השחקנים, תחת שלמה שרף על הקווים, סיפקו את הדבר הכי קרוב ל"טוטאל פוטבול" כחול לבן.

אלון מזרחי חוגג נגד אוסטריה ב-0:5 (GettyImages)

ברקוביץ' פרץ את הסכר בדקה ה-27, רביבו הכפיל על סף הירידה להפסקה, הקוסם השלים צמד שלוש דקות בתוך המחצית השנייה, מזרחי חגג בתנועת האווירון המפורסמת את הרביעי שש דקות לאחר מכן ונג'ואן גרייב קינח עם החמישי רבע שעה לסיום. אז נכון, גם אז וגם היום אוסטריה לא נחשבת לאחת מאריות היבשת, אך היה מדובר בנבחרת מהדרג השני שהייתה עדיפה על ישראל וכללה שחקנים מהליגות הטובות ביותר באירופה. עצם העובדה שרובנו מתרפקים על הניצחון הזה עד היום מעידה על גודל ההתרגשות שאחז אז באוהדים, בתקשורת ולמעשה בכל המדינה

ה-1:2 על בולגריה (אצטדיון ר"ג, 1996)

אחרי שני הקמפיינים הראשונים לאחר המעבר לאירופה, בהם הנבחרת שלנו התקשתה וסיימו במקומות האחרונים בבית, הגיע קמפיין מוקדמות מונדיאל 98', ועמו גם המשחק הביתי מול בולגריה, נבחרת שרק שנתיים קודם לכן הגיעה לחצי גמר המונדיאל אחרי ניצחון על נבחרת גרמניה עם חריסטו סטויצ'קוב האגדי.

טל בנין בערב הגדול שלו נגד בולגריה (GettyImages)

הפתיחה לא בישרה טובות. כבר בדקה 3 הכשיל רפי כהן ברחבה את אמיל קוסטדינוב (שבדיוק עבר מבאיירן מינכן לפנרבחצ'ה) וקראסימיר בלאקוב (שטוטגרט) דייק מהנקודה. אלא שטל בנין, במשחק שיא, בישל נהדר לרונן חרזי את השוויון בדקה ה-33 ולאחר שפליקס חלפון הוכשל ברחבה, בנין בעצמו תרגם את הפנדל לשער ניצחון (62). היה זה הניצחון הראשון של נבחרת ישראל על נבחרת המדורגת באחד משני המקומות הראשונים בבית ורק שורת הפסדי חוץ בסיבוב השני של טורניר המוקדמות מנעה העפלה סנסציונית לפלייאוף כבר אז.

0:3 על בוסניה (אצטדיון סמי עופר בחיפה, 2014)

הניצחון הטרי ביותר במוחו של האוהד הישראלי הוא זה שהושג במסגרת מוקדמות יורו 2016 רק לפני שנתיים. נבחרת בוסניה אמנם הגיעה בהרכב חסר מעט, אולם עדיין כללה שחקנים כמו סנאד לוליץ', אסמיר בגוביץ' ומיראלם פיאניץ' מהטופ האירופי ובל נשכח, מדובר בנבחרת שהעפילה למונדיאל 2014 אחרי קמפיין מוקדמות נהדר.

דמארי וזהבי (יניב גונן)

ארבע דקות מהפתיחה לוליץ' החמיץ ממצב נהדר ברחבת החמש, אולם מאותו רגע הייתה רק נבחרת אחת על המגרש, וזו ממש לא הייתה בוסניה. גילי ורמוט כבש בבעיטה מחוץ לרחבה בדקה ה-36, עומר דמארי הכפיל לפני השריקה למחצית והאקוסטיקה הנהדרת בחיפה תרמה למופע עידוד מחריש אזניים. טוני שונייץ' הורחק בתחילת המחצית השנייה ואת המסמר האחרון תקע ערן זהבי אחרי בדקה ה-70. אמנם המשך הקמפיין היה רצוף אכזבות, אך אין זה ממעיט מגודל ההישג באותו משחק. תשאלו אפילו את ראש הממשלה נתניהו שהיה ביציע.

ה-1:2 על רוסיה (אצטדיון ר"ג, 2007)

המשחק מול נבחרת רוסיה לא היה כזה שהכריע משהו עבור ישראל, שכבר איבדה סיכוי להעפיל ליורו 2008. למרות זאת, הישראלים הראו ספורטיביות ועשו הכל כדי לגבור על הרוסים, שמבחינתם היו חייבים את הנקודות כדי להעפיל על חשבון נבחרת אנגליה. דרור קשטן ושחקניו השיגו את הניצחון הראשון של הנבחרת מאז 1999 על נבחרת המדורגת מעליה, לאחר עידן התיקו הזכור מתקופת אברהם גרנט.

עומר גולן חוגג את השער נגד הרוסים

כבר אחרי עשר דקות מצא ברק יצחקי את אליניב ברדה, שכבש את ה-0:1 לישראל. דיניאר ביליאטדינוב השווה לרוסים אחרי בישול של אנדריי ארשבין בדקה ה-60. האורחת הפעילה לחץ בלתי פוסק על השער של דודו אוואט במטרה להשלים מהפך, אולם בתוספת הזמן דווקא עומר גולן היה זה שמצא את הרשת כדי להשיג את הניצחון המפתיע. אגב, מיליונר אנגלי הבטיח בזמנו מכונית חדשה לישראלי שיכבוש שער ניצחון מול רוסיה ויעלה את האנגלים ליורו, מעניין אם עומר גולן אכן קיבל את הרכב המובטח.

ה-1:4 מול פורטוגל (אצטדיון ר"ג, 1981)

הניצחון האחרון הוא מתקופה אחרת לגמרי. מעט לאחר שאסיה החליטה להעיף את ישראל משורותיה, השתתפה הנבחרת בקמפיין מוקדמות מונדיאל 1982 בבית אירופי, אך מבלי שהייתה חברה קבועה באופ"א. נבחרת פורטוגל של אז הייתה רחוקה מאוד ביכולתה מזו של היום עם כריסטיאנו רונאלדו, אך עדיין הייתה נחשבת לחזקה מישראל, שבאותה תקופה הייתה טרף קל לרוב נבחרות אירופה.

בני טבק

תחת המאמן ג'ק מנסל, הגיעו הישראלים למשחק ללא שום סיכוי להעפיל ובלי אף ניצחון בקמפיין, בעוד הפורטוגלים חייבים ניצחון בהפרש גדול כדי לשמור על סיכוייהם. אלא שבני טבק היה בלתי ניתן לעצירה באותו משחק. כבר אחרי שש דקות מצא החלוץ לראשונה את הרשת, ג'ורדאו עוד הספיק להשוות (8), אך גידי דמתי החזיר את היתרון לישראל (14) בבעיטה מרחוק וטבק השלים שלושער עד המחצית מבישולים של אורי מלמיליאן (18) ומשה גריאני (30). במחצית השנייה עוד הספיק השוער המחליף אריה חביב (החליף את יוסי מזרחי שנפצע) להדוף פנדל של ג'ורדאו ובסיום היה זה לאחד הניצחונות הגדולים והמרשימים של ישראל באותה העת.

נסתפק בתיקו
כמו שכתבנו תחילה, חמשת הניצחונות שהזכרנו לא היו מול הנבחרות הגדולות באמת של אירופה. כאלה, לצערנו, טרם הושגו. עם זאת, היו לא מעט תוצאות תיקו מכובדות בהחלט מול נבחרות ענק כמו צרפת (פעמיים 1:1 בתקופת שרף ובתקופת גרנט), אנגליה (0:0 בתקופת גרנט), ספרד (1:1 בתקופת נילסן) ופורטוגל (3:3 תחת גוטמן).

אלישע לוי באימון הנבחרת (רדאד ג´בארה)

אם להיות כנים, היעדר הציפיות לקראת הקמפיין הנוכחי הוא אולי הדבר הטוב ביותר שיכול היה לקרות לנבחרת. ההגעה למשחקים גדולים עם ציפיות להצגות וניצחונות מרשימים התבררה כמופרכת פעם אחר פעם. בבית הנוכחי עומדת ישראל כידוע להיתקל בשתי נבחרות ענק, ספרד מהדרג הראשון ואיטליה מהדרג השני.

קהל נבחרת ישראל (יניב גונן)

הסיכויים לניצחונות מול שתיים מאלופות העולם לשעבר הם קלושים, אולם דווקא כאשר אף אחד לא מאמין שניתן להעפיל, אולי ניתן לייצר לקהל הביתי שיגדוש את האצטדיונים את החוויה של חייו, בדומה לכל אותם משחקים שהזכרנו כאן. כי אמנם עדיין לא ניצחנו את אחת מאריות אירופה, אבל היי, תמיד יש פעם ראשונה, ובינינו, גם נסתפק בתיקו.