רעיון ישן, הברקה חדשה: הערב של גרמניה ולב

1. 16 ביוני 2014. גרמניה פתחה את מונדיאל 2014 במסר לעולם. תצוגת תכלית על גבול השלמות שהסתיימה ב-0:4 לרשת של פורטוגל. באותו רגע היה ברור שכך נראית אלופת עולם. 12 ביוני 2016, אלופת העולם עם שמונה שחקנים בהרכב שפתחו גם באותו משחק בסלבדור הרשימה הרבה פחות, אבל בזהירות אפשר להגיד שהיא התמקמה בפסגת מד כוח הפייבוריטיות לזכייה. מה שכן, זו בוודאי לא אותה הצהרת כוונות מלפני שנתיים.

זו הייתה הופעה מתעתעת של גרמניה. רגעים מבריקים לצד דקות רעות שהראו נבחרת פגיעה. קל להתאהב ולהיסחף אחרי המשחק האינטנסיבי של אלופת העולם. קצב גבוה, מסירות מרגל לרגל (הגרמנים השלימו 612 מסירות, כמעט פי שלושה מהאוקראינים), תנועה בלתי פוסקת בחלק הקדמי, שמונה-תשעה שחקנים שמעורבים בכל התקפה. התיאום פנטסטי, המשחק שוטף, ההתקפות מגוונות ולפרקים זה נראה כל כך טוב עד שמתעלמים מהבעיות. והיו בעיות.

רבע השעה האחרונה של המחצית הראשונה הייתה כנראה הדבר הכי טוב שיכול לקרות לגרמניה בטורניר. הבעיות הפכו פתאום שקופות. בהפסקה, הכתבים הגרמנים הפגינו אכזבה ברורה מהנבחרת, שבעצמה לא הרשימה במוקדמות ובמשחקי ההכנה. ברגע שגרמניה איבדה ריכוז ואת המיקום, היא מצאה עצמה חשופה למתפרצות. שילמה את המחיר של הכדורגל ההרפתקני והתוסס. "מחצית איומה", דיברו הגרמנים ביניהם. עיקר הביקורת הופנתה כלפי המגן הימני בנדיקט הובדס.

אוהדי גרמניה רוצים עוד תואר (רויטרס)

2. יואכים לב עשה דבר מעניין בהפסקה. הוא הפך את המשחק לקומפקטי בלי לשנות סגנון. גרמניה הורידה מעט קצב ושיחקה קצת פחות אינטנסיבי, שמרה על עמדות מוצא ומיקום ונטרלה לחלוטין את האוקראינים. כלומר, היא לא עברה למגננה ונתנה ליריב לשלוט, אלא פשוט שיחקה בצורה יותר אחראית. המבנה נשמר. ארבע דקות לסיום יצאו הגרמנים להתקפה בה כל 10 שחקני השדה שלהם היו בחלק המגרש של אוקראינה. כשהכדור הלך לאיבוד, אותו הובדס לחץ על השוער אנדריי פיאטוב והכריח אותו לשחרר בעיטה רעה ברגל.

אסכולת המשחק של ז'וזה מוריניו, דייגו סימאונה ואחרים מוותרת על החזקת כדור. לב לא כזה. הוא איבד שליטה על המשחק והחזיר אותה אליו על ידי ביצוע נכון יותר של פעולות פשוטות והיצמדות לתכנית המשחק המקורית. לא נסיגה לאחור, לא חילופים הגנתיים, לא שינוי מבני. גרמניה סיימה 90 דקות עם 62 אחוזי החזקה בכדור והיא נטרלה את האוקראינים בכך שמנעה מהם את הכדור, התישה אותם במרדף, לחצה אחרי כל איבוד ובעיקר הפסיקה לחלק מתנות. בסיום, הספקנים מההפסקה נשמעו אחרת. "הרבה יותר טוב. זו גרמניה שאנחנו מכירים – שחקנים שמשחקים קרוב אחד לשני. שמירה על מיקום וכדורגל קומפקטי".

נבחרת גרמניה (רויטרס)

"היו לנו כמה בעיות במשחק המעבר. איבדנו כמה כדורים והיינו צריכים להילחם נגד המתפרצות. שיפרנו את זה במחצית השנייה. הנענו את הכדור מהר ולכן היריב שלנו רץ הרבה ושלטנו במחצית השנייה", סיכם יואכים לב. אגב, באותו משחק מול פורטוגל הוא לחץ את ידו של כריסטיאנו רונאלדו שנייה אחרי שהוציא את היד מאפו. גם הפעם המצלמות קלטו אותו מחטט באיברי גופו. רק שתוך כדי החיטוט, הוא מצא פתרונות נהדרים. "במחצית השנייה ידענו שאנחנו צריכים לחזור לנקודת ההתחלה והצלחנו. אנחנו לא ברמה שאנחנו רוצים להיות, אבל ההתחלה טובה", סיכם טוני קרוס.

3. לב הוא טקטיקן טוב, אבל לא חדשני. אי אפשר לשים אותו בשורה אחת עם מאמנים שמגדירים מחדש את המשחק כמו פפ גווארדיולה למשל. לב סולד מהטענה שלמאמן באיירן מינכן לשעבר הייתה השפעה על ההצלחה בברזיל, אבל המציאות היא שהוא מושפע ממנו מאוד. למשל, את המונדיאל הוא פתח עם תשע מדומה ועם פיליפ לאם כקשר אחורי - שני מהלכים מהספר של גווארדיולה. את שניהם הוא זנח בהמשך. מירוסלב קלוזה נכנס להרכב ולאם שב לעמדתו המקורית בשלב הנוקאאוט. לאם וקלוזה פרשו מהנבחרת אחרי הזכייה בגביע העולם. ואוי, כמה שהם חסרים.

יואכים לב. טקטיקן טוב, אך לא חדשני (רויטרס)

ליורו הגיע לב עם כמעט אותה תכנית בדיוק. 4-2-3-1, חלק קדמי דינמי שמחליף מקומות ומבלבל את היריב, מרכז שדה דומיננטי ואגרסיבי שדוחף כל הזמן את המשחק קדימה והרבה מאוד שחקנים שמשתתפים בהתקפה. אלא שבסגל שלו יש שתי בעיות מובנות: אין לו את לאם וקלוזה ולכן הוא מאלתר. הובדס כמגן ימני ומריו גצה כתשע מדומה מתחלף (גם יוליאן דראקסלר ותומאס מולר שיחקו לפרקים בעמדה הזו במסגרת חילופי המקומות).

החלוץ המדומה כמעט עבר מהעולם. לכל הקבוצות הגדולות ביבשת יש חלוץ רחבה דומיננטי. מספיק להזכיר את לואיס סוארס, קארים בנזמה ורוברט לבנדובסקי. אבל לגרמניה פשוט אין כזה. מריו גומז מנוסה ומגיע אחרי עונה מצוינת בטורקיה עם 26 שערים בבשיקטאש, אבל הוא לא עשוי מהחומר של קלוזה. לא ווינר נצחי שאתה יכול לסמוך עליו שיספק את הסחורה ברגע האמת. לכן לא סביר שיקבל את אותה כמות דקות במהלך הטורניר. גם התפקוד של הובדס הוא אלתור מכורח הנסיבות.

מריו גומז. חלוץ מנוסה, אך לא מהחומר של קלוזה (רויטרס)

גרמניה עדיין צעירה מספיק בשביל ללכת על הישן המיושן והמוכר, אבל הבעיה שלה הפעם היא שבסגל הנוכחי יש לה מעט מקום לשינויים תוך כדי הטורניר. חוץ מזה, כשהולכים על המוכר, יודעים גם מה לא עבד בעבר. מסוט אוזיל למשל לא בא מספיק לידי ביטוי. לב מחזיק אותו בשביל רגעים של גאונות שיכריעו משחקים קשים, אבל גרמניה – בברזיל ובצרפת – היא קודם כל הנבחרת של מנואל נוייר (ענק) וטוני קרוס (גאון).  "מכונה היא מכונה", החמיא המאמן האוקראיני מיכאילו פומנקו בסיום. הוא לא טעה, אבל המכונה הגרמנית עדיין קצת חורקת. אולי זה דווקא סימן טוב להמשך.  

4. שלוש שעות וחצי לפני שריקת הפתיחה, תקרית בודדת העיבה על מצב הרוח בליל. כ-40 חוליגנים גרמנים תקפו אוהדים אוקראינים בבר במרכז בליל. שניים נפצעו קל, אחד מהם עיתונאי גרמני. עד אז, האווירה הייתה שקטה וטובה. אוהדי שתי הקבוצות שתו יחד לאורך כל היום וגם מחוץ למגרש לא נרשמו תקריות. ובכל זאת, נורות אדומות נדלקו. האצבע המאשימה מופנית כלפי המארחת, שמצדה ממשיכה לשדר היסטריה. 

שחקני גרמניה חוגגים. המכונה עדיין קצת חורקת

בגרמניה מספרים על 150 חוליגנים מוכרים למשטרה שהגיעו לטורניר. רק בודדים, 18 במספר, נעצרו כשניסו לעבור את הגבול בלוקסמבורג. האירוע בליל הסתיים תוך דקות ללא עצורים, אך השאיר טעם מר. פתאום, הטרור כבר לא נראה כאיום הגדול על הטורניר. הפחד רק מתחזק לקראת המשך השבוע. רוסיה תשחק בליל ביום רביעי ואנגליה תשחק בלאנס השכנה למחרת. הרשויות בבריטניה כבר הציעו לשלוח שוטרים לעזור באבטחה. דיווח נוסף רמז על חוליגנים מסרביה שיגיעו למארסיי לפגוע באוהדי היריבה השנואה, אלבניה. 

"זאת הופכת להיות אליפות אירופה לחוליגנים", טוען עיתונאי גרמני שהיה עד לאירועים. "התגרה בליל לא הזכירה את אירועי מארסיי, אבל הצרפתים לא מוכנים לזה. הם כל כך התרכזו באיומי הטרור ושכחו מהאוהדים. ההחלטה להוציא את האלכוהול מהמגרשים ומריכוזי אוהדים גדולים מראה על פאניקה". לא רק פאניקה, אלא גם תכנון לקוי, חוסר מחשבה ושליפות מהמותן.

המהומות במארסיי. "יורו החוליגנים" (רויטרס)

5. מאזן ביניים: 13 שערים בשבעה משחקים, שישה מהם ממצבים נייחים. גרמניה השיגה ניצחון ראשון בהפרש של יותר משער. השוויוניות היא כבר מצב נתון, הגיע הזמן שהרמה תשתפר.