מחפש דאבל: דשאן רודף אחר ההיסטוריה בצרפת

על מאמן נבחרת צרפת, דידייה דשאן עברה תקופה לא קלה לפני תחילת יורו 2016. דשאן ספג ביקורות מכל עבר על אי זימונו של קארים בנזמה בעקבות פרשת קלטת הסקס המדוברת, ועל אי זימונם של קווין גאמיירו ואלכנסדר לקאזט שהיו בכושר הבקעה מעולה. גם הפציעה של רפאל וראן לא הטיבה עם שעות השינה שלו. זאת הייתה מכה אמיתית עבור הנבחרת.

הטריקולור הגיעו לאליפות אירופה במצב לא אידיאלי, אבל דשאן לא דאג. הוא כן דאג לכבות את כל השריפות במדינה, האמין ששום דבר לא אמור להפריע לנבחרת לחגוג תואר עם הקהל הביתי. הרבה לחץ שרר בצרפת עד השער ההוא של דימיטרי פאייה במשחק הפתיחה מול רומניה. פאייה הניף את רגלו בדקה ה-89 בסטאד דה פראנס, הוריד את סף הלחץ, והכניס את כל הצרפתים לאקסטזה. על הקווים, דשאן חיכך את ידיו בהנאה, וחייך בכל משחק עד הגמר.

אנטואן גריזמן כיכב וסיפק את הסחורה, כמו גם אוליבייה ז'ירו המושמץ שהשכיח את החלוצים שנותרו בחוץ. ההגנה בראשותו של הוגו לוריס עמדה איתנה, הקישור הניע את המכונה הצרפתית - דשאן התגאה בכל אחד משחקניו עד הגמר. כעת, אחרי שהצעיד את נבחרתו לגמר, דשאן עומד בפני היסטוריה משלו ולנצוץ מעל כולם. אם יזכה מחר (ראשון) ביורו, הוא יהפוך לראשון שעושה זאת כשחקן וכמאמן מאז ברטי פוגטס (יורו 1972 כשחקן ויורו 1996 כמאמן).

קור הרוח שלו עשה את ההבדל, הוא לעולם לא נכנס לפאניקה. הוא העניק לאדיל ראמי את כל הבטחון הנדרש ובלם סביליה נכנס לנעליו של וראן, שחסרונו כלל לא הורגש. כך הוא עשה בדיוק כאשר ראמי הוצהב וסמואל אומטיטי נקרא לדגל. אחרי ארבע הופעות בלבד, דשאן נתן את המפתחות במרכז השדה לאנגולו קאנטה, גם הוא "לא אכזב" את מאמנו.

דשאן רגיל לחגוג על אדמת צרפת בזירה הבינלאומית. הוא היה שם ב-1993, כאשר מארסיי הניפה את גביע ליגת האלופות הראשון. במונדיאל 1998 וביורו 2000 הוא לא היה מכוכבי הנבחרת, אבל ההנהגה השקטה שלו הכשירה את הקרקע לזכיות. 16 שנה לאחר מכן, ה"קמע של הטריקולור" חוזר לגמר היורו בצרפת. קלישאה צרפתית גורסת כי "מגע הזהב" של דידייה יכול לסדר את כל הבעיות במדינה. לכל הפחות, דשאן יכול לזכות ביורו השלישי בתולדות צרפת (אחרי הזכיות ב-1984 וב-2000).

פאייה ודשאן (רויטרס)

זינדין זידאן ומישל פלאטיני לעד ייזכרו כאלו שהיו רשומים על הזכיות הקודמות. האיש שהגיע לנבחרת צרפת המפולגת ואיחד אותה ראוי הפעם לככב בתמונת הניצחון של הצרפתים, אם וכאשר. עם יכולות של מנהיג אמיתי, האנדרייטד הקלאסי של צרפת עומד בפני היסטוריה. מחר הוא עשוי להפוך לספורטאי המעוטר ביותר בכדורגל הצרפתי.