הקורבן: פול פוגבה לא מוצא את עצמו בנבחרת

1. דידייה דשאן נוהג בפול פוגבה בשיטת המקל והגזר. ההופעה במשחק הפתיחה הייתה מאכזבת וגררה את המקל: חילוף בדקה ה-75 והורדה לספסל במשחק השני מול אלבניה. כוכב יובנטוס הבין את המסר ועשה שינוי מהספסל. עכשיו הגיע הגזר. פוגבה שב להרכב, קיבל את המפתחות ופתח בסערה. 20-25 הדקות הראשונות היו הטובות של צרפת בטורניר בניצוחו של הקשר המאיים. אחר כך הכול נרגע ודעך. פוגבה נעלם במחצית השנייה, אבל דידייה דשאן והחברים יצאו להגנתו.  

למעשה, פוגבה נקלע לעין הסערה - למלחמה בין דשאן לעיתון ל'אקיפ על רקע הטענה של אריק קאנטונה לפיה קארים בנזמה לא נכלל בסגל בשל גזענות של המאמן. דשאן הגיש תביעה נגד העיתון שפתח נגדו חזית דרך הכוכב שלו. פוגבה קיבל ציונים נמוכים מאוד על משחקיו בטורניר וספג ביקורות נוקבות גם על קוד הלבוש. על פי אחת הטענות, לאחר שבישל את השער השני מול אלבניה, הקשר ביצע תנועה מגונה לעבר יציע העיתונאים. גם בסיום המשחק מול שווייץ, פוגבה היה נסער ונתן תשובה כועסת לטלוויזיה הצרפתית: "אני לא צריך לענות לאף אחד מהמבקרים. אני משחק עבור נבחרת צרפת וימשיכו לדבר".

דשאן מבין שהוא "גרם" לכאוס ושינה גישה: "פול היה כוח החיים שלנו במחצית הראשונה. נתן את הלב והנשמה בבעיטות שלו. במחצית השנייה הוא לא עלה מספיק, אבל זה שחקן עם פוטנציאל גדול. אנחנו צריכים אותו", אמר המאמן והוסיף: "הוא משחק עם הרבה ביטחון. חשוב לנו שהוא משחק ברמה הזאת". והוא לא לבד. אחד אחרי השני התייצבו החברים להגן על השחקן הצעיר. "לא ראיתי שזה משפיע עליו", אמר אנדרה פייר ז'יניאק. "הוא במסלול הנכון ואנחנו צריכים אותו", המשיך מוסא סיסוקו. 

דידייה דשאן. התביעה מול ל´אקיפ פוגעת בפוגבה (רויטרס)

ואולי בכלל הבעיה היא אחרת. ציפיות מוגזמות מדי. צרפת היא ה-פייבוריטית לזכייה ומצפים ממנה לא רק לנצח, אלא גם להבריק. בשלב הבתים היא הראתה את פוטנציאל הכישרון שלה, אבל רק לפרקים. המשחק לא תמיד שטף התקפית ודווקא ההגנה שהוגדרה כבעייתית עמדה בצורה טובה מול - וצריך לומר את האמת - יריבות נוחות למדי. וכל הפרויקט הזה הונחת על הכתפיים הרחבות של פוגבה. טוב ככל שיהיה, זו סיטואציה לא פשוטה. 

"מצפים מפוגבה ליותר מדי ושוכחים שהוא רק בן 23. בגיל 23 קשה להיות המנהיג של צרפת. גם בשחקנים כמו פלאטיני וזידאן פקפקו בגיל הזה", ניתח ארסן ונגר. "כשאתה מגיע לסגל צרפת בגיל 20-21, כולם אומרים 'אתה השחקן הכי טוב והכי חזק שאי פעם היה לנו'. זה גורם לציפיות ואז אחרי שנתיים אומרים: 'אתה לא מספק את הסחורה'. אתה מוצא את עצמך במצב מאוד קשה".

2. יש לפוגבה עוד בעיה. קוראים לה דימיטרי פאייה. הוא שחקן מחשמל, מרגש ולא צפוי. הוא הפך בין לילה לכוכב האמיתי המארחת והאוהדים המקומיים בשיגעון עד שהם אפילו אימצו את הלהיט של אוהדי ווסטהאם: "יש לנו את פאייה" (ושרים אותו בתדירות די דומה ל"אלה לה בלו"). השיר המקורי, אגב, כולל את השורה: "הוא יותר טוב מזידאן". פאייה הוא נושא השיחה המרכזי כשמדברים על צרפת הנוכחית. משחקן שלא היה בתכניות הוא הפך לפנים של הנבחרת. כך ששעתיים לפני השריקה כשמתקבלים הדיווחים שפאייה יקבל מנוחה ולא יפתח, הפרצופים בכניסות מאוכזבים. שלא נאמר כועסים.

דימיטרי פאייה. הבעיה הנוספת של פוגבה (רויטרס)

האצטדיון בליל רועש בדקה ה-62 כשהפטיש המקומי משלים את החימום ורץ להיכנס. השינוי על המגרש מיידי. הנבחרת מגיבה טוב לאנרגיות שלו, השווייצרים נרתעים והמומנטום משתנה ברגע. רק אצל אחד, פוגבה, קורה הדבר ההפוך והוא נעלם להתחפר בעמדה אחורית במרכז השדה. אבל פתאום פוגבה לא מעניין. לכיתה יש מלך חדש. כשצרפת מקבלת כדור חופשי בסמוך לרחבה, עובר מן באזז באוויר ששמור לגדולים ביותר. וכשהוא מרעיד את המשקוף אחרי המצבע המדהים של סיסוקו, אתה עוצם עיניים וחושב לעצמך: "זה היה צריך להיות שער שייכנס להיסטוריה של אליפויות אירופה. ואן באסטן סטייל".

וזה מצחיק כי שעה קודם לכן פוגבה סיפק מועמד משלו עם בעיטה שיכולה הייתה להיות שער הטורניר. אפילו בקטגוריה הפיקטיבית הזו הוא הצליח להפסיד לפאייה. 

3. הבעיה התורנית ביורו 2016 היא איכות המגרשים. כר הדשא בסטאד פייר מורואה בליל נראה פשוט זוועה - מלא בורות וקרחות. מדובר באצטדיון מקורה שלא מקבל מספיק שמש, כשהגשם השוטף בעיר בימים האחרונים לא עזר למצב. למעשה, התלונות הגיעו כבר לאחר המשחק הראשון שנערך בעיר בין גרמניה לאוקראינה (0:2). ביום שבת המצב היה כל כך רע עד שאופ"א החליטה להעתיק את האימונים המסכמים של צרפת ושווייץ למגרש אימונים סמוך.

פול פוגבה מאוכזב על כר הדשא הרעוע בליל (רויטרס)

ליל לא לבד. תלונות על איכות המשטח נשמעו גם מהנבחרות ששיחקו במארסיי ואפילו בסטאד דה פראנס, להזכירכם, אצטדיונים שיארחו את חצי הגמר והגמר, בהתאמה. אגב, גם בברזיל היו בעיות עם המשטחים שנכנעים לעומס המשחקים והאימונים המסכמים, אבל ממארחת כמו צרפת אפשר היה לצפות ליותר. כר הדשא הגרוע פגע באופן בוטה באיכות המשחק ובטח בנבחרת טכנית כמו צרפת. אחרי החלקות ומעידות, הגיע זמן ההאשמות. 

דשאן רתח מזעם: "מגיע לשחקנים הרבה קרדיט על משחק במשטח כזה. הוא אמנם יותר טוב מכר הדשא ממארסיי, אך זה מעצבן. אנחנו רק בשלב הבתים, לראות מגרש במצב כזה זה ממש לא טוב". הקולגה ולדימיר פטקוביץ' נשאל האם המגרש היה ראוי למשחק במסגרת אליפות אירופה ונתן תשובה חצי דיפלומטית: "חבל מאוד שהמשטח נראה כך. זה פגע באיכות המשחק שהיה טוב ויכול היה להיות יותר טוב". המשך יבוא. צפו לתלונות נוספות.

4. טורניר גדול מקפיץ מניות (ומחיר) של שוערים. זה קרה לקיילור נבאס, לקלאודיו בראבו ולדויד אוספינה. אחרי 10 ימים ביורו, מסתמן מלפפון חם לקיץ. יאן זומר הוא בוודאי אחד השוערים הטובים בשלב הבתים אם לא המשמעותי ביותר עבור הנבחרת שלו. הוא חמישי בטורניר עם תשע הצלות, ספג פעם אחת בפנדל והוא חתום על הנקודות שלקחה שווייץ (רק שני שערי זכות). הייתה לו עונה בינונית בבורוסיה מנשנגלדבאך (50 שערי חובה, רק חמש פעמים שמר על שער נקי) שהגיעה אחרי עונה מופלאה (26 ו-15). 

יאן זומר. המקפצה שלו לעבר תחנה גדולה יותר (רויטרס)

פטקוביץ' והחברים לנבחרת מופתעים כל פעם מחדש מעצם ההפתעה של הכתבים מיכולתו של זומר, אבל המשחקים הטובים בצרפת הם בדיוק המקפצה הקטנה שהשוער צריך. הוא בן 27, בגיל הנכון ועל אף היותו לא גבוה במיוחד, הוא מכפה על כך באינסטינקטים נהדרים, שליטה ברחבה ואחד על אחד נפלא. בימים האחרונים פורסם שזומר מועמד להתחרות על אפודת השוער הראשון במנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה. אם איך שנראה ג'ו הארט בטורניר, לא בטוח שתהיה בכלל תחרות.

חלוץ העבר דויד טרזגה הוא זה שעמד בראש הוועדה שבחרה בזומר כאיש המשחק מול צרפת. בשעות הצהריים טרזגה הגיע לליל ברכבת מפאריס. כשירד, נרשמה היסטריה על הרציף. עשרות אוהדים - צרפתים ושווייצרים - ועוברי אורח עטו עליו וביקשו תמונה. אפילו השוטרים זנחו עמדות לטובת סלפי עם אגדה. טרזגה היה סבלני, מנומס ועצר שוב ושוב להצטלם עם העוברים ושבים על אף הפצרות אנשי אופ"א לעזוב את המקום. האמת, שם, על הרציף, הייתה לו עבודה הרבה יותר קשה מאשר בבחירת איש המשחק. 

5. נכון, המטרה לסיים בראשות הבית הושגה. נכון, אחרי הבטחת העפלה היה מקום לחלק כוחות, לתת מנוחה ולהימנע מצהובים. נכון, שום נבחרת בעידן המודרני לא זוכה בטורניר גדול עם שבע הצגות. ונכון, להוציא את ספרד נגד טורקיה אין משחקים קלים בטורניר. ובכל זאת, דשאן פספס בענק הזדמנות לשלוח מסר להמשך הטורניר. חוסר הרצון ללחוץ ולהשיג את הניצחון בחלק האחרון של המשחק בלט. אין הצדקה שצרפת תאפשר לשווייץ 59 אחוזי החזקה בכדור. אין הצדקה לוותר על שלוש נקודות כי תיקו מספיק.

אנטואן גריזמן מהופנט מהכדור. ציפינו להרבה יותר מהמשחק הזה (רויטרס)

תזכורת: צרפת הרשימה מאוד בשני המשחקים הראשונים בברזיל ואז סיימה ב-0:0 עם אקוודור ואיבדה מומנטום. והאמת, התרגלנו בכדורגל שהתוצאה הכי מתבקשת בדרך כלל מגיעה, אבל בכל זאת קצת מאכזב לראות את זה בפועל על הבמה המרכזית ביבשת. כי משווייץ אולי התרגלנו לראות נבחרת שחושבת בקטן, אבל צרפת יכולה לדרוש מעצמה יותר. לדשאן ולפטקוביץ' יש כמה ימים לחשוב על ההמשך בזמן שהם מחכים ליריבה הבאה. ואגב מחכים, אוי אוי אוי כמה מסורבל היורו הגדול. כמה לא ברור. קודם מסיימים לשחק (ע"ע המצב של אלבניה), אחר כך נראה מה הלאה. מיצינו, מתי חוזרים ל-16?