תחקיר: מחדל הדשא באצטדיון טוטו טרנר בב"ש

אצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע הפך להיות אחד מהמבנים החשובים שהוקמו בשנים האחרונות בנגב. הוא מושך אליו קהל גדול, נחשב לחדיש ומודרני והוא גם הבית של אלופת המדינה הפועל באר שבע. אלא שמאז נחנך האצטדיון, בספטמבר 2015, נשמעו לא מעט תלונות מצד שחקנים וגורמים אחרים בכדורגל הישראלי על איכות הדשא במגרש. וכמו באצטדיון סמי עופר בחיפה, גם כאן המשטח הפך לנושא המרכזי על חשבון המתקן הנוצץ.

תחקיר ONE חושף כעת כי בהליך הקמת כר הדשא בב”ש נרשמו לכאורה כמה ליקויים תכנוניים ומהמסמכים שיצאו מהישיבות של החברה שניהלה את הפרויקט, עולה כי גורמים שונים בתחום התריעו מראש על איכות הדשא והציעו פתרונות עוד בשלב הקמת האצטדיון, אך גורמים אחרים זלזלו בכך - וכיום בעיריית באר שבע מנסים לתקן את אותם הליקויים ולבדוק גם את אותם הפתרונות שהוצעו עוד בהתחלה.

למרות העובדה שרק קבוצה אחת משתמשת במתקן, לעומת מגרשים אחרים בארץ, הפועל באר שבע לא יכולה להיות גאה באיכות הדשא שמשמש בתור הבמה שעליה היא משחקת. חושבים שמצב התשתיות בכדורגל הישראלי מדהים? ONE חושף תחקיר ראשון מתוך סדרת תחקירים על מצב האצטדיונים והמגרשים בישראל.

הצל הבעייתי

בבאר שבע קיבלו לפני כמה שנים טובות החלטה להקים אצטדיון חדש ומודרני, שיהווה אלטרנטיבה לאצטדיון וסרמיל הישן, שנפסל לאירוח רק בחודש שעבר בעקבות הפארסה של נפילת השופט לבור הביטחון במגרש. והם אכן בנו אצטדיון קטן אך מרשים מאוד בקנה מידה ישראלי, אצטדיון שהוא גם נגיש וגם מקורה. וזו אולי הבעיה הגדולה ביותר שלו, כי הגג שהוקם בו גורם לנזקים ברורים בכר הדשא של האצטדיון, בעיקר באזור הדרומי שלו, שם הדשא לא צומח בצורה טובה, מה שפוגע לעתים באיכות המשחק.

הצל שמפריע לצמיחת הדשא (באדיבות האתר הרשמי של טוט טרנר)

בחודשים האחרונים, בעקבות תלונות שהתקבלו בנושא, גורמים בעיריית באר שבע העבירו מסרים חוזרים לפיהם הדשא נמצא בטיפול על ידי יועצים חיצוניים, כולל יועצים מאופ"א, אבל יחד עם זאת בעירייה העדיפו להתעלם מהשאלה מי סיפקו להם את אותו הייעוץ לאורך התהליך. כך או כך, אנשי אופ"א ביקרו בשבוע שעבר במגרש ואישרו אותו לאירוח המשחק מול בשיקטאש בליגה האירופית בשבוע הקרוב.

ביולי 2011 החלה הקמת האצטדיון תחת פיקוח החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע ששייכת לעירייה, כאשר מי שעכשיו מנהל את האצטדיון בפועל היא חברת "כיוונים", שמתחזקת את המתקן מטעם העירייה.

כבר בדצמבר 2010, במהלך ההיערכות להקמה, התריעו גורמים שונים בפני מינהלת הפרויקט על כך שעלולות לצוץ בעיות בדשא בגלל הגג שתוכנן והציעו לטפל בעניין האקלים באצטדיון, רצוי באמצעות מכונות חימום ותאורה. כמה חודשים לאחר מכן נשלחו מכתבים נוספים בבקשה לזמן פגישה עם יועצי החשמל והאדריכלים על מנת לבחון את הנושא לעומק ושלומי ביטן, מנכ"ל החברה הכלכלית בזמנו, הפנה את הסוגיה להתייחסותם של גורמים אחרים, בהם גם ניר פרצלינה.

פרצלינה, מי ששקד בזמנו גם על הקמת היכל הארנה בירושלים, מסר את התייחסותו לנושא ביולי 2013 וכתב באותם ימים: "האצטדיונים הצפוניים יותר, כגון נתניה ופ"ת, לא רכשו מערכות כאלה והדשא צומח. בעוד כחודש יישתל הדשא באצטדיון סמי עופר והוא יהיה סוג של מודל בדיקה, במידה ויידרש. בכל מצב לא נראה לי שהאצטדיון בבאר שבע צריך מערכת תאורת דשא, שלא נדבר על העלויות של המערכת וצריכת החשמל שלה".

רק באפריל 2014, אחרי שהשלד כבר הוקם, ביקשו מנהלי הפרויקט חוות דעת לגבי תנאי האקלים שעלולים להיווצר בתוך האצטדיון. הם פנו לחברת "לשם שפר", שהגישה להם דו"ח מקצועי ומפורט, ובו שורטטו תחת סעיף 'תוצאות וניתוחים' מודלים של כמות האנרגיה שצפויה להיות בתוך האצטדיון בכל חודש במהלך השנה. על סמך המידע הזה, ניתן היה לראות בבירור את הבעיות שהיו עלולות לצוץ עם כמות קרינת השמש שיקבל הדשא.

כיוון השמש בחורף בטרנר מתוך דו"ח "לשם שפר" (מערכת ONE)

לפי התרשימים בדו"ח, מאוקטובר ועד ינואר נראה צל גדול שמכסה את הצד הדרומי של המגרש בגלל הגג שכיסה את הדשא, כאשר כל רחבת ה-16 שצמודה ליציע הדרומי לא הייתה אמורה לקבל אפילו לא שעת שמש אחת ביום - ורמת האנרגיה הזו כמובן לא מאפשרת תנאי גידול של דשא. במקרה הזה לא צריך להיות בעל מקצוע כדי להבין זאת, הרי שכל מי שמגדל דשא גם בחצר שלו יודע שתחת צל תמידי לא יצמח דשא.

בעקבות הדו"ח המדובר, עוד באותו החודש נכתבו המלצות לטיפול בנושא, כמו גם המלצה לרכישת גופי חימום ותאורה מלאכותית שיכסו כ-2,000 מ"ר, ובחברה הכלכלית ביקשו מחברת הניהול של הפרויקט לבדוק קודם כל איך הנושא עובד באצטדיונים אחרים, כמקובל. אלא שבאותה התקופה חברת הניהול לא ביצעה זאת לכאורה, לפחות לא באופן רשמי, ויותר מזה, נציג מטעמה הגיב לכך בזלזול וכתב בתגובה לכך: "לפי הסגנון דרוש מסוק צבאי מרחף שגם מאיר וגם עושה רוח, אולי גם משקה".

המכרז שבוטל וחלקי הדשא מהגולף

בשלב הזה הדשא לכאורה עדיין לא הדאיג את מי שהקימו את האצטדיון, אבל בפברואר 2015 נערכה ישיבת היערכות מיוחדת לקראת פרסום המכרז לביצוע עבודות הדשא בבאר שבע ובסיומה הוחלט למנות את ברוך גולן שיעבוד מטעם החברה הכלכלית כמפקח על העבודות. התפקיד של גולן, שעבד בעבר באצטדיונים רבים בארץ, היה לייעץ ולפקח על קבלן הדשא שהיה אמור לזכות במכרז, על אף שלחברה הכלכלית היה ידוע עוד קודם לכן כי קיימים מתחים ביחסי העבודה בין העוסקים בתחום והנושא גם צוין במסמך שסיכם את אותה ישיבת ההיערכות שלה.

ואכן, במהלך ימי המכרז הקבלנים השונים הציגו הסתייגויות שונות, שרובן בכלל לא היו רלוונטיות לעניין הקמת כר הדשא, אלא בעיקר ליחסים אישיים שהיו בינם לבין מתכנני כר הדשא השונים שעבדו במקום, ובחברה הכלכלית הודיעו ב-21 בינואר 2015 על ביטול המכרז.

לא הכל מושלם. טוטו טרנר (רדאד ג'בארה)

במקום זה, בחברה הכלכלית החליטו לפנות לקבלן הראשי של האצטדיון, חברת "מתכת עדין", שייקח על עצמו את התכנון והביצוע של הקמת כר הדשא. אותו קבלן, שלא היה מחויב במכרז לעניין הזה, הוא זה שעשה בסופו של דבר את התכנון והזמין את שירותיה של חברת הקבלן החיצונית "דשא נוי" לביצוע העבודה בפועל.

אלא שהיחסים בין אנשיה לבין גולן התגלו מהר מאוד כבעייתיים ובזמן ביצוע העבודות בבאר שבע הופיעו חילוקי דעות מקצועיים בין הצדדים, בין היתר על סוג החול והשתילים שהיה צריך להשתמש בהם במגרש. לטענת גורמים שונים, בשלב מסוים העבודות אף נעצרו, משום שגולן דרש למלא את המגרש בחול דיונות נקי, אולם מי שהזמינו וביצעו את העבודה לכאורה לא הקשיבו לדעתו והביאו חול אחר.

בסופו של דבר, החול הדרוש הוכנס למגרש ובשלב הבא מתכנני כר הדשא רכשו ממועדון הגולף בקיסריה פיסות דשא מזן פספלום. אלא שלפי גורם המעורה בפרטים, מה שנמכר להם ממועדון הגולף בקיסריה היו לכאורה עודפים מהדילול שנעשה במגרשי הגולף וקטעים מצידי המגרשים. לטענת גורמים שונים, חלק מאותן רצועות הדשא שנרכשו הגיעו עם קטעי דשא "מלוכלכים" כלשונם, כלומר חלק מהם הכילו לכאורה גם עשבים. למרות זאת, יש לציין, ניתן להפיק ולהצמיח גם מחלקי דשא שכאלה רצועות דשא חדשות ולנצל את השורשים שלהם לגידול רצועות דשא חדשות. אלא שאיכות הדשא עצמה לא הייתה טובה מספיק עבור מועדון הגולף וכמה חודשים לאחר מכן בקיסריה החליפו את משטחי הדשא שהכילו את הזן הזה, משום שלטענתם הוא לא החזיק מעמד בתנאי האקלים הישראלי.

ראש עיריית ב"ש רוביק דנילוביץ' (מרטין גוטדאמק)

הפספלום נתפס כזן דשא עם יתרון גידול איכותי לאזורים שהם מוצלים יחסית, כך שאפשר להבין את הבחירה בו בעקבות תנאי הצל שבבאר שבע. אלא שלדברי המומחה ד"ר רוברט קארו, שכתב ספר על סוג הדשא המדובר, "לזן הזה יש עמידות יותר טובה בתנאי צל, אבל שום דבר לא ודאי", ומומחי גידול נוספים טענו כי בחו"ל פותחו זנים אחרים של פספלום שהראו עמידות טובה יותר לצל מאשר הזן המקורי, אבל אף אחד מבין אותם הזנים לא נמצא בישראל משום שהבאתם לארץ היא בניגוד לתקנות הגנת הצומח. זאת אומרת, שסוג הדשא שנשתל בטוטו טרנר לכאורה לא התאים באמת לתנאי האצטדיון, ומעבר לכך, הדשא שקיבלו בבאר שבע ברובו נחשב בכלל ל"שאריות" של מועדון הגולף בקיסריה ולא לדשא איכותי.

בכל אופן, אחרי שהדשא המדובר נשתל, חברת "דשא נוי" יצאה מהפרויקט ומאז נמצאת בסכסוך מתמשך עם מי ששכרו את שירותיה. כיום, אחרי כל הסאגה הזו, באצטדיון הוצב עובד בשכר שלמעשה משמש כמנהל כר הדשא של האצטדיון ומעליו נמצא יועץ אחר ושמו אבי אביטל, מי שעבד בעבר באותו מועדון הגולף בקיסריה.

בתקופה האחרונה, כאמור, נעשו כמה שינויים באצטדיון טוטו טרנר על מנת לשפר את מצב הדשא בחלקו הדרומי של המגרש. בין היתר, בוצע מהלך שמכונה "החלפת רחבה" ובו האחראים על הדשא לוקחים פיסות מהדשא המקורי, מגדלים אותו מחוץ לאצטדיון בתנאים טובים ולאחר מכן מחזירים אותו פנימה על חשבון רצועות הדשא הקיים שאינו ראוי למשחק או פשוט לא נראה טוב לעין.

יחד עם זאת, מנהל האצטדיון, מאיר אלפסי, שוקד בימים אלה יחד עם אנשי האצטדיון לנסות ולפתור את הבעיות הללו. בין היתר, נבדקות האפשרויות להשתמש ברפלקטורים שיעבירו את אור השמש לאזורים המוצלים, הצבת דשא סינטטי בשולי המגרש והרחבת משטח הדשא החליפי שנמצא מחוץ לאצטדיון. בנוסף, נעשים גם ניסיונות של שימוש בנורות חימום מסוגים שונים ואמצעים נוספים שחלקם, כאמור, כבר הוצעו בעבר.

תגובות:

עיריית באר שבע מסרה בתגובה: "הבעיה של הדשא באצטדיון טרנר ידועה היטב ומטופלת על ידי גורמי מקצוע מובילים. הטיפול בדשא נעשה במגוון אמצעים לשיקום מהיר במטרה להחזירו למצב המצוין מהעבר. מזג האוויר לא עשה חסד עם הדשא, ימי הגשם והטמפרטורה הנמוכה אשר שררו בחודשי החורף וכן ריבוי המשחקים, הקשו על הטיפול. כזכור גם בשנה שעברה מצבו של הדשא לא היה שפיר, ולאחר עבודה מאומצת הצליחה העירייה להביאו לרמה אירופאית".

עוד הוסיפו בעירייה כי "בשבוע שעבר, ערך צוות מטעם אופ"א ביקורת באצטדיון ומצא אותו ראוי למשחקים. הצוות האירופאי שיבח את צוות האצטדיון על עבודתם במקום והודיע רשמית שהמשחק במסגרת הליגה האירופאית בין הפועל באר שבע לבין בשיקטאש הטורקית יתקיים בטרנר. בנוגע לגג הגורם להצללה בחלק הדרומי של המגרש, הנושא בבדיקה. ישנן מספר המלצות כיצד לטפל בנושא, כולל זאת של אופ"א, והדבר יבחן על ידי אנשי מקצוע במטרה לפתור את הבעיה בהקדם".

חברת "דשא נוי" התייחסה לדברים ומסרה: "אנו נמצאים בעיצומו של הליך משפטי לאחר שלא קיבלנו תשלום בגין העבודה שביצענו. מצב הדשא באצטדיון בבאר שבע היה צפוי וידוע מראש, אולם לצערנו בחרו שלא לשמוע לדעתנו כמו גם לדעתם של גורמים אחרים שליוו את הקמת המשטח בבאר שבע".

למרות פנייה עם סדרת שאלות לחברה הכלכלית בבאר שבע, טרם התקבלה תגובה עד למועד פרסום הכתבה. כמו כן, ניר פרצלינה וברוך גולן סירבו להגיב.