אורי מלמיליאן, כוכב העבר של בית”ר ירושלים, הדליק הערב (שני) משואה בטקס יום העצמאות ה-69 של מדינת ישראל בהר הרצל. הטקס המסורתי נערך השנה בסימן 50 שנה לשחרור ואיחוד ירושלים ומי כמו מלמיליאן מתאים לכבד את המעמד המרגש. לטובת הדור הצעיר שלא הספיק להכיר, מלמיליאן היה השחקן ששם למעשה את בית"ר על המפה. עד שהוא צמח ועלה מקבוצות הנוער לבוגרים, בית"ר ירושלים הייתה קבוצה קטנה יחסית, שמעולם לא זכתה בתואר.
מלמיליאן, שהדליק את המשואה השמינית מתוך ה-12 (כמספר השבטים), אמר בהתרגשות: "אני, אורי מלמיליאן, בן לחיים ולדינה מלמיליאן זכרם לברכה, מדליק משואה זו לכבודם של הורינו האצילים שעלו ארצה מכל קצוות תבל. לכבוד שכונת ילדותי, ממילא, וכל שכונות ירושלים שהיו בשבילנו עולם ומלואו. לכבוד השכנים שהפכו למשפחה, לכבוד הפשטות, שלא היה חסר בה כלום, לכבוד חבריי, ילדי ירושלים שעלו מן המעברות ומשכונות העוני ולימדו אותי שאין שער שאי אפשר להבקיע. ולתפארת מדינת ישראל!".
מלמיליאן בטקס (אורן בן חקון)אורי, כיום בן 60, עלה לקבוצה הבוגרת של המועדון בגיל 16 בלבד, בעונת 1973/1974 ונכנס לתודעה הלאומית כבר באותה עונה כשכבש שער נדיר ביופיו מנקודת הקרן ישר לתוך הרשת, שער שהעניק ניצחון יוקרתי מאוד על הפועל ירושלים ברבע גמר גביע המדינה. בכלל, מלמיליאן היה מפורסם בזכות בעיטות הבננה שלו, כשבמהלך הקריירה הארוכה שלו הוא הבקיע עשרות שערים בעזרת הטכניקה המיוחדת בבעיטה המסובבת.
מלמיליאן מטפל בכדור. שם נרדף לבית"ר ירושלים (אורן בן חקון)מלמיליאן הוא שיאן ההופעות בליגה עם 423 משחקים במדים הצהובים-שחורים בהם הוא כבש 140 שערים. בשנת 1989 עבר מלמיליאן למכבי תל אביב בה הוא שיחק 48 פעמים והבקיע 18 גולים. בשלהי הקריירה מלמיליאן שיחק גם בהפועל באר שבע (שער אחד בשש הופעות) ובהפועל כפר סבא (שלושה משחקים בלבד). אורי כיכב גם בנבחרת ישראל, כשבמדים הלאומיים הוא כבש 16 שערים ב-62 משחקים.
קריירת האימון של מלמיליאן הייתה פחות מוצלחת. הוא התחיל אותה בהפועל ירושלים, המשיך בארבע שנים במכבי נתניה, עבר בהכח רמת גן (איתה הדיח את בית"ר ירושלים בשמינית גמר הגביע ב-2006), הפועל פתח תקווה והפועל אשקלון, רק כדי לסגור מעגל בבית"ר ירושלים בעונת 2010/2011. אחרי חצי שנה בלבד בתפקיד, התפטר מלמיליאן מאימון הקבוצה כשהיא במקום ה-12 בלבד בטבלה.
אורי מלמיליאן בתקופה בה אימן את בית"ר ירושלים (גיא בן זיו)מעבר למספרים ולנתונים, מלמיליאן היה פשוט שחקן כדורגל גדול, שכל נגיעה שלו בכדור הייתה תאווה לעיניים. הוא ניחן בראיית משחק מושלמת ומסירות מדויקות להפליא. הגדולה של מלמיליאן הייתה שהוא לקח קבוצה אפורה ומוגבלת והפך אותה כמעט לבדו לקבוצה מודרנית שמשחקת כדורגל התקפי מרגל לרגל, תוך שהוא מוביל אותה לזכייה בחמישה גביעים ובאליפות היסטורית אחת, שפרצה את הדרך והפכה את בית"ר ירושלים לקבוצה הכי אהודה בישראל. מלמיליאן היה אליל וסמל לאיכות. בשנות ה-70 וה-80 הקריאות הכי מושמעות בשווקים בירושלים ובתל אביב היו “כל אבטיח מלמיליאן”, מותג של ממש. עד היום ניתן לשמוע אותן במקומות מסוימים ולהיזכר במספר 8 האגדי בערגה.
אבל סיפור ההצלחה של אורי מלמיליאן הוא הרבה מעבר לכדורגל. מלמיליאן הוא אחד מאבני הדרך הכי חשובות של החברה הישראלית, בן לעדה הכורדית משכונת ממילא הקטנה בירושלים, שהפך לסמל עבור בני עדות המזרח המקופחים באותם ימים והוכיח שניתן לפרוץ את החומות ולהתחיל במהפכה של הציונות הרוויזיוניסטית. הגביע הראשון אותו הביא לבית”ר ירושלים עם שער ניצחון על מכבי תל אביב לעיני 55,000 צופים באצטדיון רמת גן, הונף על ידי הקפטן דוד ישי, שנה לפני המהפך ההיסטורי ועלייתו של מנחם בגין לשלטון. היום מלמיליאן קיבל את החותם הרשמי לתרומתו לכדורגל הישראלי בפרט ולחברה הישראלית בכלל ובדרכו הצנועה והכל כך מיוחדת הוכיח שאין ראוי ממנו. ולתפארת מדינת ישראל.
מלמיליאן עם האחיין אבירם ברוכיאן בימים היפים בבית"ר (יוסי ציפקיס)