אל תדברו עם אריק: הכירו את אריק סאבו

ב-16 ביולי הודיעה בית"ר ירושלים לראשונה על החתמת אריק סאבו. אתמול (ראשון), 43 ימים אחרי, היא הודיעה זאת שוב והוסיפה וולקאם ותמונה. חודש וחצי חיכו בבית"ר לסלובקי. לחצו עליו, שלחו שליחים, איימו בתביעה על הפרת חוזה, עקבו אחרי המהלכים שלו בשוק ההעברות, הנחיתו אותו להתרשמות בארץ עד שהגיעה החתימה המיוחלת. 

מה קרה בדרך? בין היתר, בוכום. המנהל הספורטיבי כריסטיאן הוכסטאטר נדלק. "הוא 'אולראונדר' אמיתי, יכול לשחק במגוון עמדות בקישור", אמר. בוכום עשתה מהלך לצרפו, בסלובקיה אף דיווחו שהשחקן הגיע לבדיקות רפואיות (נתון שהוכחש על ידי בוכום), אבל כשהגרמנים הבינו שהשחקן חתם על חוזה בבית"ר והם יהיו חשופים לתביעה, הם ירדו מהעסקה. סאבו נותר בלי הרבה אופציות.

סאבו. הוולקאם הסופי (פייסבוק בית"ר ירושלים)

נחזור להתחלה. סיפור החיים של סאבו יוצא דופן. נולד בכפר קטן בן 2,000 תושבים ליד טרנבה, למשפחה מרובת ילדים. יש לו חמישה אחים וארבע אחיות. משפחה חמה וקרובה שחיה בצנעה ולעיתים ילדיה הבוגרים נאלצו לעבוד כדי להביא כסף הביתה. סאבו לא היה ילד קל ושקט ונהג להיקלע לעימותים בבית הספר. לפיכך, אבא שלו, שחקן עבר, חשב שכדורגל יכניס לו משמעת ורשם אותו לקבוצה מקומית. אריק הקטן נדלק. האנרגיות שהשקיע בכדורגל גרמו לו להפוך לרגוע. רגוע מאוד.

"היום הוא הכי שקט במשפחה וכשהוא אומר משהו, זה שווה את זה. הוא לא היה כך בתור ילד. השכנים היו מתלוננים על הרעש של הבעיטות בכדור והסבתא הייתה מכסה את האוזניים. הוא היה נחוש ועקשן ועדיין כזה", סיפרה בעבר אמו. סאבו צמח והתפתח ובגיל צעיר יחסית עזב את הבית לטובת מחלקת הנוער של ספרטק טרנבה. מאז ועד היום, אגב, אחרי כל משחק הוא מרים טלפון לאביו, אותו הוא מגדיר כמבקר הכי גדול שלו.

"הוא בחור טוב, טיפוס כן. לא מדבר הרבה", טוען העיתונאי הסלובקי לוקאש וראבליק. "בטרנבה הוא סמל והיה קפטן בגיל צעיר". המספרים מספרים את הסיפור. את העונה השנייה המלאה בבוגרים סיים עם 10 שערים ושנה לאחר מכן כבש 11. בקיץ 2015 שיחק עם טרנבה מול פאוק סלוניקי במוקדמות הליגה האירופית, כבש והרשים. ימים ספורים לאחר מכן, היוונים שלפו את הפנקס ורשמו צ'ק על סך 700 אלף יורו.

פאוק, מסתבר, עקבה אחריו תקופה ארוכה וצמד המפגשים מולה שם את החותמת למעבר. "לא רוצה להגיע לשם ולשבת על הספסל", הצהיר השחקן שבאותה תקופה כבר הספיק לרשום הופעות בנבחרת. "חשוב לי לשמור על המקום שלי". זה פחות קרה.

אריק סאבו במדי נבחרת סלובקיה (רויטרס)

מעבר גדול לא שווה הרבה כששחקן לא משחק. וסאבו ראה מעט מאוד דשא. הוא פתח בעונה שעברה בשמונה משחקי ליגה ושותף ב-14 בסך הכל (680 דקות). קמפיין טוב יותר רשם בגביע היווני (שלושה שערים בארבעה משחקים) ובליגה האירופית (חמש הופעות בשלב הבתים). "הוא טוב עם הכדור, אבל כבד ואיטי", אמר גורם בכדורגל היווני. "העיתונאים פה תמיד צוחקים שאף פעם לא ראו אותו מחייך".

אנשי מקצוע יוונים טוענים שהוא מאוד לא הרשים בפאוק ובנוסף, סבל מקשיי התאקלמות ושפה. השחקן עצמו הודה שלא הבין את המאמן והתקשה לתקשר מכיוון שגם האנגלית שלו לא הייתה טובה. "פעם ראשונה שהייתי רחוק מהבית ומהמשפחה. לא ידעתי את השפה והיה לי קשה להתאקלם כי לא יכולתי להסביר את עצמי". בשנה האחרונה, מספרים, האנגלית השתפרה מאוד.

העיתונאי וראבליק ממשיך: "הוא לא שיחק בקביעות והמאמן השתמש בו לעיתים כמגן ימני וזה פגע בו. הוא לא מהיר ולא יצירתי. התפקיד שהכי מתאים לו הוא קשר מרכזי. הוא מה שנקרא קשר מרחבה לרחבה, אבל בטח לא קשר התקפי".

התקופה הרעה בפאוק פגעה בו בנבחרת. ממילא תמיד היה שחקן בשולי הסגל. בתשע ההופעות שלו פתח רק פעמיים במשחקי אימון ובקמפיין מוקדמות יורו 2016 שיחק 19 דקות בלבד. המאמן יאן קוזאק חשב לקחת אותו לצרפת, אבל ויתר נוכח העונה המאכזבת בפאוק. כך, למעשה, הסיוט התממש וסאבו הבין שהוא חייב להיפרד מהקבוצה היוונית, שממילא לא בנתה עליו.

גולסה. עוד אחד שיובש בפאוק (מערכת ONE)

לפני החתימה בבית"ר החזיק סאבו בהצעות מקוניאספור, דינמו טביליסי וסטיאווה בוקרשט. האחרונה קיוותה לצרפו במסגרת טרייד, אך בית"ר הייתה מהירה יותר. אלא שיום אחרי ההודעה הראשונה של הירושלמים, סאבו הבהיר בראיון בסלובקיה שלא יגיע לישראל. הוא רצה ליגה חזקה יותר, חשש להיעלם מהתודעה בנבחרת, חשש מהמצב הביטחוני והיה נתון ללחצים מצד אשתו.

בבית"ר היו משוכנעים שלשחקן יש אופציה אחרת והבהירו שלא יוותרו. מבחינתם, החוזה היה חתום ומחייב. בשבועות האחרונים הבהירה הקבוצה שוב ושוב שסאבו ישחק בשורותיה או שייתבע על הפרת חוזה. סאבו אמנם פזל להצעה מבוכום, אבל הבין בסופו של דבר שלא יוכל להימנע מהגעה לישראל. מכבש הלחצים (והאיומים) עבד וכשסאבו נאות להגיע לצפות במשחק מול סנט אטיין, החתימה השנייה הייתה עניין של זמן.

עומר אצילי. מי ייכנס לנעליו? (רדאד ג´בארה)

סאבו הוא הכל חוץ מהמחליף של עומר אצילי. כלומר, האיכויות קיימות. את המספרים הוא הראה שהוא יכול להביא, הטכניקה, הוורסטיליות, הוא צעיר, מבטיח ורעב. קווי הדמיון ברורים, אבל אנשי מקצוע משוכנעים שהעמדה הנכונה מבחינתו היא במרכז המגרש. למעשה, הוא מצטרף לחוליית קישור די עמוסה. לרן בן שמעון יש ארבעה קשרים מרכזיים: דן איינבינדר, קלאודמיר, קובי מויאל ודוד קלטינס. כלומר, אצילי אמנם עזב, אבל התחרות על מקום בהרכב לא פחתה והצירוף של סאבו בוודאי לא יקטין את הצורך בהבאת עוד נשק התקפי.

ואולי דווקא השקט של סאבו, שהפך מילד מופרע למבוגר עקשן וסגור בזכות הכדורגל, הוא מה שצריך בן שמעון לסגל המוכשר, המתלהב, הקפריזי והלא יציב שבנה. מישהו שיידע להרגיע כשצריך. כמו למשל, כשמובילים 1:2 בתוך תוספת הזמן. בעבר, כשנשאל סאבו על החיים ביוון. הוא אמר שהוא נהנה וסייג: "היוונים נוהגים כמו מטורפים, לא אתרגל לזה". ברוכים הבאים לישראל.