תחקיר: אין מגרשים בארץ, הכדורגל הולך לאחור

הכסף מונח על הרצפה, אבל משום מה לא כולם ממהרים להרים אותו. האצטדיונים הגדולים בארץ נמצאים בעומסים גדולים, אבל מה שקורה בליגות הנמוכות ובמגרשי הנוער זו כבר מכת מדינה. מחסור חמור במגרשים נורמליים, עומס נוראי שפוגע במתקנים הקיימים ורשויות מקומיות שהרימו ידיים - כל זה מוביל את מדינת ישראל למצב חמור שבו ייתכן ובעוד כמה שנים הכדורגל הישראלי יתקשה להתקיים.

תכנית המתקנים הלאומית מנסה להנגיש את הכדורגל לפריפריה ולשכבות החלשות, אבל מנגד ישנו מחסור גדול בקרקעות, הרשויות לא מטפלות במגרשים הקיימים והפרויקטים לא תמיד יוצאים לפועל, על אף שהמדינה באה לקראת אותן הרשויות ומציעה עזרה כלכלית נדיבה ומגרשים במימון מלא. במציאות של 188 שחקנים פעילים לכל מגרש, ספק אם הרצון להגדיל את כמות הכדורגלנים בארץ יעשה טוב לענף הפופולארי. 

המדינה שניסתה לשפר את המצב עדיין לא מצליחה לגרום לכך, שרת התרבות והספורט מירי רגב חייבת להתעורר ולהתערב בנושא הקרקעות וכל יתר הגורמים, כולל ההתאחדות לכדורגל, נדרשים לאחד כוחות ולפעול במשותף כדי לגרום לרשויות להשקיע יותר. בינתיים, כולם מדברים אבל בשטח לא נעשה הרבה בפועל, וגרוע מכך, המצב רק הולך ומחמיר. הכדורגל הישראלי רוצה להתקדם אבל אחרי כל הסיסמאות, המחדל זועק לשמיים.

חושבים שמצב התשתיות בישראל מדהים? אחרי מחדל הדשא באצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע והעומסים על האצטדיונים בשתי הליגות הבכירות, ONE חושף תחקיר שלישי מתוך סדרת תחקירים על מצב האצטדיונים והמגרשים בישראל.

תכנית המתקנים שנגנזה

העומסים בליגת העל ובלאומית הם אולי בולטים יותר לעין, אבל מה שקורה בחצר האחורית של הכדורגל הישראלי הוא בעייתי וחמור עוד יותר. המצב במגרשים בליגות הנמוכות, בפריפריה וברשויות החלשות הוא מצב עגום מאוד. בעוד שבעשור האחרון הוקמו כמה וכמה אצטדיונים מודרניים שמשכו אליהם קהל גדול, במשך שנים הזניחה המדינה את האזורים הקשים יותר, את הליגות הנמוכות והפריפריה.

מגרש בטבעון. מעבר למגרשים חדשים, יש צורך בשיפוצים ושדרוגים (אסי ממן)

וכך רק לאחרונה נגנזה לה תכנית המתקנים 2020 ובמקומה חנכו במשרד התרבות והספורט את תכנית המתקנים החדשה 2027. לפי התכנית המשודרגת, יושקעו כביכול על הנייר שלושה מיליארד ו-63 מיליון שקלים לטובת הקמת אולמות ספורט, מגרשי כדורגל ומגרשי דשא סינתטי קטנים, במטרה להגדיל את היצע התשתיות ברחבי הארץ ולגרום ליותר אזרחים לעשות פעילות גופנית על בסיס יומי. הפעם המועצה הלאומית לספורט הייתה זו שרקמה את התכנית, משרד הספורט היה זה שאישר אותה והטוטו כעת הוא הגוף המבצע שלה.

מתוך הסכום הכללי העצום של התכנית, לא מעט כספים אמורים להגיע לענף הכדורגל. לא פחות מ-565 מיליון שקלים למשל הוקצו לטובת הקמת "מגרשי כדורגל לנוער" שיכילו טריבונות של עד 499 מקומות ישיבה, וישמשו בפועל לאימונים ולמשחקים גם של קבוצות נוער וגם של קבוצות בוגרים בליגות הנמוכות, שם נמצא העומס האמיתי. בטוטו טוענים כי הבקשות להקמת המגרשים כבר מתחילות לזרום ומאז שהושקה הקרן הייעודית לכך, לפני קצת פחות משנה, אנשי השטח שלהם נפגשו עם כ-200 נציגים מהרשויות המקומיות השונות, שהתעניינו ובחנו את הנושא.

ולא סתם ברשויות גילו עניין בזה. בתכנית החדשה הוכנסו כמה שינויים מהותיים שנועדו להקל עליהן. המצ'ינג להקמת מגרשי כדורגל בוטל וכל רשות מקומית שיש בה למעלה מ-5,000 תושבים יכולה לקבל כעת זכאות להקמת מגרש במימון מלא מהטוטו, לא כולל ההוצאות על הכשרת הקרקע. בטוטו טוענים כי "יש כמה בקשות בודדות שכבר אושרו להן הקצאות", אלא שבשלב הזה לא ברור כמה בקשות הוגשו בפועל וכמה מהן באמת קיבלו אישור להקמת המגרש במסגרת התכנית. אבל גם אם אכן יש בקשות שאושרו, זה עדיין לא אומר שיש דחפורים בשטח.

במסגרת התכנית הקודמת, זו שלא התרוממה, מ-2008 ועד היום ניתנו 65 אישורים של הקצאות תקציבים להקמת מגרשי אימון שכאלה בעלות כוללת של כ-130 מיליון שקל. אלא שלפי ההערכות, רק כמחצית מהם הוקמו בשטח. זאת אומרת שגם אם המדינה מאוד רוצה לבנות ולפתח, מסתבר שקיים פער מאוד משמעותי בין אישור העברת הכספים מהטוטו לביצוע העבודות בפועל. "מגרשי כדורגל זה לא דבר פשוט מבחינה תכנונית ולפעמים לוקח זמן עד שהרשויות מתחילות את העבודות", סיפר גורם מתחום הבנייה והוסיף: "במקרה כזה הטוטו נותן עוד תוספת זמן פה ועוד ארכה שם, ומקווה שהרשות בסוף תפעל".

תכנית המתקנים של העשור הקודם, שנגנזה (מערכת ONE)

הטוטו מעביר את הכספים בהתאם לקצב הבנייה. ובגלל המצב שנוצר מהפער הזה שבין מתן ההקצאות לעבודות בשטח, בקופת הטוטו נותרו עודפים של כמיליארד שקל שהוקצו לטובת פרויקטים שלא מומשו. משרד האוצר ראה שהכסף עומד והחליט לקחת 600 מיליון שקלים מהקופה לכיסוי הגרעון של המדינה, כ"הלוואה" שלא תחזור. באוצר הבהירו שאם יצטרכו את הכסף שנלקח מקופת הטוטו לטובת הקמת הפרויקטים, המדינה תחזיר את הסכום - ואם לא, המיליונים יישארו שלה. בגלל שהטוטו מייצר הכנסות באופן שוטף ובגלל שאין הרבה פרויקטים שיוצאים לפועל בסופו של דבר, סביר להניח שבטוטו לא יצטרכו את הכספים האלה מהאוצר. וכך יוצא שבמקום שהכסף של המהמרים יחזור ויושקע לטובת הספורט - הוא עובר למדינה.

"זה נכון שלא הוקמו הרבה מגרשים במסגרת תכנית המתקנים הקודמת וגם אם כן, רוב המגרשים שהוקמו בשנים האחרונות היו בערים החזקות", הודה מנכ"ל משרד הספורט, יוסי שרעבי, והוסיף: "בדיוק בגלל זה לקחנו על עצמנו לתקן את תכנית המתקנים הקודמת. הסרנו את החסמים של המצ'ינג, פתחנו קרנות חיוניות לשיפוץ מגרשים קיימים ומינינו עובד משלנו שיעזור באופן מיידי לפתור כל בעיה שתצוץ בדרך". 

אין קרקע, אין בסיס

ברשויות, מנגד, טוענים כי הבעיה בסחבת שנוצרה תלויה במדינה עצמה ולא בהם. לא פעם הם נתקלו בביורוקרטיה, לדבריהם, באיתור וקבלת קרקעות לטובת הקמת המגרשים. לפי הרישומים, עשרה פרויקטים שכאלה נפסלו בשנים האחרונות בגלל שהמגרשים שלהם היו מתוכננים לקום על קרקע פרטית או קרקע שלא הוגדרה כעירונית. כן, עשרה מגרשי כדורגל חדשים לא הוקמו בגלל שלא אותרה להם קרקע ולדברי גורמים שונים שחיים את התחום, יש אפילו רשויות שמראש לא ניגשות לטוטו כדי לממש את ההקצאות שהן אמורות לקבל פשוט כי אין להן קרקעות. "המדינה נותנת לך כסף להקים מגרש, אבל לא נותנת לך שטח לבנות עליו את המגרש. זה אבסורד", הסביר גורם בכיר בעירייה מאזור השרון, ששקלה להקים מגרש חדש וירדה מזה. "הגיע הזמן שיאשרו לנו להשתמש באדמות חקלאיות".

ועדת זליכה קבעה ב-2013 כי שרת התרבות והספורט תוביל ביחד עם השר הממונה על מינהל מקרקעי ישראל למהלך שכזה, על מנת לעודד רשויות מקומיות להקים עוד מגרשים. המשרד, שהיה אז בראשותה של לימור לבנת, פנה לכל הרשויות כדי לבדוק את היקף התופעה אבל הטיפול נעצר בדרך. לאחרונה, נושא האדמות החקלאיות נבדק שוב על ידי מנכ”ל משרד הספורט מול מינהל מקרקעי ישראל, אבל אז התברר שמדובר בפרוצדורה מסובכת מידי וכפי הנראה גם כזאת שלא ניתנת לפתרון, כך שהמכשול הזה עדיין לא הוסר במהלך השנים.

ימצאו פתרון? יוסי שרעבי, מירי רגב ויו"ר המועצה הלאומית לספורט עודד טירה (רדאד ג'בארה)

בתוך כך, גם התחזוקה של המגרשים הקיימים הפכה לבעייתית עבור הרשויות שמתקשות לממן אותה, ולא פעם בטוטו ובהתאחדות קיבלו פניות מתושבים, שופטים וספורטאים שהתלוננו על מגרשים קיימים שלא טופלו כראוי או נסגרו. במקרים כאלה, נעשה בירור מול הרשות המדוברת ואם צריך, אז בטוטו מציעים את עזרתם כדי לבצע שיפוץ. בקרוב תיפתח קרן ייעודית שכזו לשיפוץ מגרשי אימונים לנוער, כאשר התנאי הבולט ביותר שבה יהיה הקמת עמודי תאורה, מתוך כוונה להגדיל את היקף שעות הפעילות בכל מגרש.

אלא שבשנים האחרונות ברשויות הרימו ידיים בכל מה שקשור לתחזוק של האצטדיונים הקיימים. לפי החוק, כל מגרש שמכיל בתוכו 500 צופים ומעלה נדרש לרישיון עסק, שדורש בין היתר גם ביקורת של מינהל הבטיחות שכפוף למשרד התעסוקה והרווחה. הגוף הזה, שבודק מידי שנה 148 מתקני ספורט, נתן בעונה שעברה אישור רק ל-101 מתקנים יחד עם עוד 13 מתקנים נוספים שקיבלו אישורים זמניים בלבד, כך שבמהלך 2015/16 נותרו בישראל 34 מתקני ספורט שוממים ומתוכם 14 אצטדיוני כדורגל. האצטדיונים שנפסלו היו באופקים, ביר אל מכסור, דיר חנא, חדרה, קרית חיים, טייבה, כפר קאסם, מבשרת ציון, כעביה טבאש חג'אג'רה, כפר מנדא, נצרת עילית, צפת, קרית גת ושכונת התקווה.

חלקם עשו הליך רישוי מחודש, אבל הרבה רשויות וקבלנים עדיין נרתעים מאותו הגוף שאמון על שמירת בטיחות הצופים ולא פעם נשמעו טענות מצידם על דרישות חדשות לתיקון ליקויים, שלדבריהם רק הולכים וגדלים משנה לשנה. "כל פעם באים ומבקשים מאיתנו משהו חדש. תעשה פה יציאת חירום, תעשה שם שביל, תתקין גדר חדשה, וזה לא נגמר", סיפר מנהל אצטדיון במרכז הארץ.

בצפת, למשל, כבר הפסיקו את הפעילות של האצטדיון המקומי אחרי שביקשו לשפץ אותו ונרתעו מהעלויות הדרושות לכך, ובחדרה, מגרש מכבי המיתולוגי שהיה פעם מלא בילדים, ייהרס בשנה הקרובה לטובת הקמת מגדלי מגורים. לא סתם תכנית המתקנים החדשה משווקת בעיקר הקמה של מגרשים עד 499 מקומות ישיבה. המטרה היא, על פניו, לעקוף את הליך הרישוי הזה ולהקל על הרשויות כדי שלא יחששו מדרישות הבטיחות שיגררו הוצאות נוספות.

מציאות של 188 שחקנים על כל מגרש

מנתוני ההתאחדות לכדורגל עולה תמונה עגומה יותר למצב בארץ. נכון לעכשיו, יש 288 מגרשים בכל הארץ, מתוכם 22 הם ברמת ליגת העל והלאומית, 85 בלבד מתאימים למשחקי קבוצות הנוער והלאומית, 89 לליגות החובבניות ולקבוצות נערים ומטה, ושאר 92 המגרשים הנותרים לא מתאימים ברמה המקצועית הדרושה ונמצאים באיכות ירודה מאוד. בחשבון פשוט, אם כיום ישנם 37 אלף שחקנים פעילים ו-196 מגרשים ראויים, זאת אומרת שיש יחס של 188 שחקנים על כל מגרש. "העומס הזה מקשה על התחזוקה, על האיכות של הכדורגל, על קיום של משחקים ובעיקר על הגדלת כמות השחקנים הפעילים", הסבירו בהתאחדות. "צריך לבוא ולראות את המצב. אם לא יטפלו בזה, בעוד כמה שנים יהיה קשה לשחק פה כדורגל".

ההבדלים בין היצע המגרשים לעומת כמות השחקנים (מערכת ONE)

גם האצטדיונים המובילים בארץ סובלים מבעיות תחזוקה. מנהלת הליגה, שכזכור קבעה רף חדש לאצטדיוני ליגת העל, מגלה בימים האחרונים שהרשויות לא ממש פועלות לתיקון הליקויים באצטדיונים שלהן ולאחרונה היא אף פנתה בכתב לשרה שתתערב. מושבים לא ראויים, יציעים לא מסודרים, שירותים לא פעילים, לוח תוצאות לא תקין, מערכת כריזה ישנה ובעיות בקירוי היציעים, בקופות ובמערכות הכניסה הם עיקרי הדברים שדורשים שיפור בחמישה מהאצטדיונים הבכירים בארץ.

בעקבות זאת נפתחה כבר לפני שלוש שנים קרן ייעודית להשמשת ושדרוג האצטדיונים הגדולים והטוטו אף אישר העברת תקציבים של עד 2.25 מיליון שקל לסכנין בעבור שדרוג אצטדיון דוחא, עד 1.05 מיליון שקל לשיפוץ אצטדיון לויטה בכפר סבא ועד 1.8 מיליון שקל לכל אחת מהעיריות שתשפץ את האצטדיונים בקרית שמונה, באשדוד ובאשקלון. למרות ההתעניינות הגדולה שהייתה בנושא, עדיין אף אחת מהרשויות לא פנתה באופן רשמי ופורמלי לקבל את כספי התמיכה שמגיעים לה, והכסף שוכב בצד. יותר מזה, נכון לעכשיו אין אף תכנית ממשית להקים אצטדיון גדול ומודרני מאז שהוקם אצטדיון טוטו טרנר בבאר שבע ונכון לימים אלה, שדרוג אצטדיון בלומפילד זה הדבר היחיד שעומד על הפרק.

מי שבנו את תכנית המתקנים החדשה, זו שלפי גורמים שונים "כבר עכשיו ברור שאי אפשר לממש את כולה", הבינו שצריך לייצר גם אלטרנטיבות כאשר אין מספיק אדמות והרשויות לא קופצות על הרעיון להקים מגרשי כדורגל ולתחזק אותם. המתכננים מצאו פתרון חלופי של הקמת מגרשי דשא סינתטי בגודל של 46 על 26 מטרים, לשיקום שכונות ולרווחת הקהילה. לפי התכנית, 197 רשויות, בעיקר מאזורי עדיפות לאומית, יוכלו ליהנות מהקצאות של 600 אלף שקל לטובת הקמת המגרשים הסינתטיים הקטנים האלה, בתקווה שהם יצמיחו כדורגלנים נוספים ויגרמו ליותר אזרחים לעשות ספורט.

"בעיניי זה לא פתרון מספק", הגיב לכך אבי לוי, מנהל אגף התחרויות בהתאחדות. "צריך להתאים כל מגרש ליישוב שלו ושיהיו יותר מגרשי כדורגל סטנדרטיים. בקושי 30 מגרשים כאלה הוקמו בעשר השנים האחרונות ואסור להפיל את התיק של ההקמה רק על הרשויות. המדינה צריכה לקחת את זה על עצמה. השרה עושה המון בשביל הכדורגל, אבל אני עדיין רואה מלא בעיות בשטח. צריך קודם כל לשפץ את המגרשים הקיימים, כי אחרת גם הם ייסגרו בסוף, ורק אחר כך לבוא ולהקים את המגרשים החדשים, שצריכים גם להיות עם קיבולת גדולה יותר מ-499 מקומות כי האוכלוסייה עצמה רק הולכת וגדלה. משרד התחבורה הופך את המדינה, מקים מחלפים ורכבות בפריפריה, וככה זה צריך להיות בכל תחום במדינה. לצערנו, בפריפריה קשה למצוא מגרשים נורמליים וכמו ברפואה, בחינוך ובבתי החולים, ככה נראה גם הכדורגל שם. העונה עצרנו רישום של עוד אלף ילדים חדשים בגלל שאין להם איפה לשחק ולצערי כבר הגענו לנקודה שבה אנחנו מתחילים ללכת אחורה".

התנאים שבהם משחקות קבוצות הילדים ביישוב ראמה (אסי ממן)

בימים האחרונים החלו שיחות על הקמת אצטדיון גדול נוסף בארץ אבל בין ההתאחדות, הטוטו ומשרד הספורט קיימים חילוקי דעות באשר למיקום שלו ולגודל הדרוש. יש מי שרוצה לראות אצטדיון לאומי במרכז, יש מי שחושב שבמקום זאת צריך לבנות עוד שניים-שלושה אצטדיונים בקרית גת ובגליל בדומה לאצטדיון של עכו, ויש מי שמעדיף להקים עוד מגרשים קטנים יותר באותה העלות בפריפריה.

אלא שבשלב הזה אין אף גוף שעושה עבודת מיפוי רצינית ויודע להצביע איפה חסרים יותר מגרשים בארץ. אם בעבר בטוטו היו מצביעים היכן צריך להקים יותר אצטדיונים, עכשיו הנושא עבר לאחריות משרד הספורט. בשנה האחרונה הם הקימו מערכת חדשה שנמצאת בהרצה והמטרה שלה תהיה לעזור למפות ולמקם את המגרשים החדשים שיוקמו ברחבי הארץ לפי הצורך. אלא שהצורך כרגע כל כך גדול, עד כדי כך שתאורטית כל גוף שרוצה להקים מגרש כדורגל ויש לו שטח מתאים וקצת רצון - יכול לעשות את זה. הכסף מונח על הרצפה.