אוהדי ארגנטינה וברזיל מוכנים: הקרב על הכבוד

האופטימיות שוברת שיאים על גבול השחצנות, חלק מהאוהדים לא יגיעו לדרום אפריקה לפני רבע הגמר כי הרי הנבחרת שלהם תטייל לשם בוודאות, הרחוב השתלט על המבקרים ולא נותן להם להגיד מילה רעה והן כרגיל בטוחות שהן הטובות ביותר. יומיים ימים לשריקת הפתיחה של מונדיאל 2010 והאופטימיות של הברזילאים והארגנטינאים שוברת שיאים. 

הרחוב הדרום אפריקני החל להרגיש ביממה האחרונה את אוהדי ברזיל וארגנטינה. צבעוניים וחייכנים מתמיד החלו להגיע התכולים והצהובים לרחובות יוהנסבורג. כשהמטרה היא רק אחת: גביע. סקנדל או פסטיבל. 

שתי המדינות עוברות בתקופה האחרונה תהליך דומה שהבשיל ויבשיל עם פתיחת המשחקים. מאמן ברזיל, דונגה, גרר ביקורות גדולות על סגנון המשחק ההגנתי ועל השארת כוכבים כמו רונאלדיניו בבית. עמיתו הארגנטיני, דייגו מראדונה, חטף מהתקשורת על אמרות מביכות במסיבות עיתונאים והתנהלות לא ממש ממלכתית. אבל התחושה אצל אוהדי שתי הנבחרות הללו היא שהביקורת ימתינו כי יש גביע עולמי. העם השתלט על המבקרים.   

מאות ברזילאים כבר נחתו בדרום אפריקה כאשר עד משחק הפתיחה מול צפון קוריאה, יגיעו לפחות רבבת רוקדי סמבה. בגלל הנסיעה היקרה (כ-8,000 יורו באונייה) רק עשירי ברזיל יוכלו להרשות לעצמם להגיע ליבשת השחורה. ברזיל הפכה בשנים האחרונות לאחת המדינות העשירות בעולם והאפשרויות הכלכליות של אנשי מעמד הביניים גדלו כשרבים מהם יגיעו לדרום אפריקה. יש האומרים כי הביטחון הרב בקבוצה של דונגה יביא למצב שבשלבים המכריעים מספר האוהדים יכפיל את עצמו.  

בארגנטינה המצב דומה. בבואנוס איירס מעריכים שאלפים יילוו את הנבחרת וכמובן את המאמן שלה, דייגו מראדונה. מדהים לראות כיצד נבחרת עם כוכבים כמו מסי, אגוארו, מיליטו ואחרים מקבלת תהודה כל כך גדולה בזכות המאמן שלה. אפילו מסי נדחק הצידה בתקשורת במדינה.

דונגה הוא לא המאמן הטיפוסי של הברזילאים. הוא קשוח, נוקשה, לא סופר אף אחד וימשיך בדרכו, לא משנה מה קורה. אם אחרי פרסום הסגל והשארת כוכבים רבים בחוץ הושמעו ביקורות על המאמן, אי אפשר להגיד שמישהו כועס עליו בברזיל. עיתונאים רבים שאלו את דונגה מדוע הוא השאיר כל כך הרבה צעירים מוכשרים מחוץ לסגל. התשובה שלו: "חכו, יש גם את מונדיאל 2014. תראו אותם שם".  

סלבה ואוהדי ברזיל. יסתפקו ב-0:1 קטן (שי לוי)

בסביבת אצטדיון ה"סוקר סיטי" פגשנו מספר אוהדים צהובים-ירוקים לבושים מכף רגל ועד ראש בדגלי ברזיל. "דונגה היה אלוף הקופה אמריקה והוא רוצה עוד אחד, להביא את הגביע העולמי. אנחנו קצת מבואסים ממנו כי אין לו מה שהברזילאים רוצים, טכניקה וכדורגל יפה. כי אם רק טקטיקה היתה מנצחת בכדורגל העולמי, אז גרמניה ואיטליה היו אלופות כל הזמן. אבל אנחנו מאמינים ונעמוד מאחוריו עד הסוף". עם זאת הוסיפו האוהדים החייכנים: "שיביא את הגביע העולמי לברזיל, נקבל אותו עם כבוד של אלופים, גם אם נשחק מגעיל". מי האמין שברזיל תסתפק ב-0:1 קטן. 

את 200 מיליון תושבי ברזיל מעניין רק דבר אחד: "השישי": ההיסטוריה הביאה צירוף מקרים מרתק שמ-1994, ברזיל זכתה במונדיאל אחד והודחה בזה שאחריו. החשבון פשוט לפי ההיסטוריה: הסלסאו ייקחו את דרום אפריקה אבל ייפלו במונדיאל הבא. קרוב לוודאי שיש אוהדים שהיו מסכימים לכך, אילולא המונדיאל ב-2014 היה מתקיים ב...ברזיל. האוהדים הוותיקים זוכרים היטב את אותו הפסד ב-1950 במראקנה ששלח מיליונים לבכות.

גם ארגנטינה מסתמכת על הסמנטיקה. אוהדים שכבר החלו מזמרים ברחובות יוהנסבורג סיפרו שיש דימיון מדהים בין דייגו של 1986 לבין מסי של 2010. חוץ מזה, האלופה ב-1986 היא האלופה המקומית שזכתה השנה והתחושה ברחובות בואנוס איירס היא אותה תחושה שהיתה לפני 24 שנים. וכמובן, דייגו.

הביטחון הברזילאי נובע למרות הסגל הלא מבריק של דונגה. מבט על הסגל הנוכחי מזכיר את הסגל שזכה במונדיאל ב-1994. מלבד רומאריו ובבטו הנהדרים, ברזיל היתה נבחרת אפורה, בקנה מידה ברזילאי. גם לנבחרת של אז לא היה את הניצוץ שרבים חושבים שאין לנבחרת הנוכחית. דומה שהפינוק הברזילאי, שדורש לראות תמיד את הכדורגל הסקסי נעלם בזכות היציבות שדונגה הביא לסגל של הסלסאו. 

דונגה. כבר לא מחוייב להביא כדורגל סקסי (רויטרס)

ומה אומרים בברזיל על דייגו? מרוצים עד השמיים. טור באחד העיתונים המובילים תיאר בימים האחרונים את מראדונה כמאמן שפשוט יוביל את האלביסלסטה לכישלון. "קבוצה כזאת לא צריכה את דייגו שיגיד להם בחדר ההלבשה: 'תעלו בטירוף, תנו את הלב'. זה כל מה שהוא יודע לעשות. הם צריכים מאמן שיידע לשים אותם על המגרש. דייגו לא יודע". 

בברזיל ביקרו עוד יותר את האמרה של דייגו על כך שאם ארגנטינה תזכה במונדיאל, הוא ירוץ עירום ברחובות בואנוס איירס. "ראית פעם את זגאלו או סקולארי אומרים דבר כזה?!", סיפרו אוהדי ברזיל שכבר נמצאים בדרום אפריקה. האמוציות מנצחות קרבות, לא מנצחות מלחמות. 

כששאלנו את אוהדי הסמבה האם הם חוששים מארגנטינה, הם צחקו עלינו. "אנחנו לא מפחדים מאף אחד. לא מספרד, לא מאנגליה ובטח שלא מארגנטינה. אולי קצת מצרפת כי היא המנחוס שלנו". שאלה דומה הופנתה לאוהדי ארגנטינה שישר הזכירו איך מראדונה וקלאודיו קאניג'ה העיפו את ברזיל במונדיאל 90 כבר בשמינית הגמר.

מראדונה. ההצגה היא שלו ורק שלו (רויטרס)

האוהדים שפגשנו ברחובות יוהנסבורג מאמינים כעיוורים בדייגו. סמים במונדיאל 1994? "שטויות, הוא לקח בטעות תרופה לא נכונה" . משוגע? "טוב מאוד, אנחנו אוהבים את זה". השארת קמביאסו וזאנטי בבית? "בגלל שהם רבו עם חואן ורון. דייגו צודק". לכו תשכנעו את אוהבי דייגו שהוא יכול להוביל אותם לאבדון.

דייגו נותן הצגות גם באימונים
הטירוף סביב הנבחרת הארגנטינית שובר שיאים. באימון ביום ראשון היו לא פחות מ-5,000 אוהדים שבאו לתמוך בדייגו מראדונה ושרו שירים בעיקר לו במתחם האימון באוניברסיטה של פרטוריה, בפרבר יוהנסבורג. מעניין איך מסי מרגיש להיות כינור שני.   

בארגנטינה לא כועסים על דייגו שבחר להתכונן למונדיאל כמעט ללא משחקי מבחן, אלא במחנה אימונים ארוך בדרום אפריקה. הכוונה של מראדונה: שבוע התאוששות מהעונה ושבוע הכנות טקטיות. השחקנים שלו בכושר משחק, רק צריך לכוון אותם למקום הנכון. האימונים סגורים לתקשורת, מלבד רבע שעה שדייגו מחויב. אגב, בדקות האלה הוא מעדיף לא להתראיין אלא ללכת בצורה רצינית על הדשא כשובר את הראש כיצד הוא מכניע את אניימה במשחק הראשון נגד ניגריה. עוד הצגה של דייגו?   

אוהדי ארגנטינה. מסי כינור שני אצלהם (שי לוי)

המונדיאל הנוכחי הוא מונדיאל שלראשונה אחרי עשרות שנים, הנבחרת הארגנטינית היא המסקרנת מכולן. המקומיים משוגעים על ברזיל ודגל הסלסאו מתנפנף ברחובות יוהנסבורג כבר שבועות רבים. חלק מהרכבים מניפים בצד אחד את דגל דרום אפריקה ובצד השני את דגל ברזיל. 

בברזיל ובארגנטינה לא יקבלו כישלון, כשהמשמעות היא פחות מהגעה לחצי הגמר. דייגו ירקוד עירום ברחובות בואנוס איירס או שיחטוף עגבניות מהמבקרים שישלחו אותו הביתה. דונגה בינתיים מרוצה מהשקט אבל יודע שכישלון שלו והוא לא יזכה להוביל את ברזיל במונדיאל הבאמת חשוב: ב-2014. כל העולם מחכה למפגש ענקים אי שם בשלבים המכריעים. דרום אמריקה לוהטת כמו שלא היתה שנים. דרום אפריקה כמרקחה.