משטח ההפקר: על החשש מהחימר ועתיד הטניס

הטניס הישראלי חזר השבוע למידותיו הנכונות, כשנבחרת הדייויס נוצחה 4:1 בצ'ילה, ותיאלץ להשתתף במשחקי ההישרדות על הישארות בבית העליון בחודש ספטמבר.

אין בכך כל חידוש. איכותו האמיתית של הטניס הישראלי הייתה ידועה לנו גם ברגעי האופוריה ושכרון החושים של השנה שעברה, כאשר הנבחרת ניצחה את רוסיה ברבע-הגמר בהיכל נוקיה, ומצאה את עצמה בין ארבע הגדולות של הטניס העולמי.

ידענו שההצלחה הזו, גם אם הושגה בזכות ולא בחסד וגם אם באה הודות לעבודה קשה באימונים של הקפטן אייל רן והשחקנים, וגם אם עלתה בדם, יזע ודמעות שנשפכו על המגרש, הרי ברור שגורם המזל היווה מרכיב גדול. כשמול הנבחרת התייצבה נבחרת שבדית, שהורכבה משחקנים על סף פרישה, ונבחרת רוסית חסרת מוטיבציה.

משחק ההישרדות בספטמבר על הישארות בבית העליון משקף באופן מדויק את דירוגה של נבחרת ישראל בטניס העולמי, המוערך בין 15 ל-20 בעולם.

העובדות היבשות מדברות בעד עצמן: ארבעה שחקנים שעברו את גיל 30, רק אחד בטופ 100. המסקנה המתבקשת: אין לנו מה לצפות ליותר מכך.

ההפסד של סלע למאסו חרץ את גורל המפגש
אם להיות כנים, הרי שההפסד לצ'ילה היה צפוי עוד כשנודעה ההגרלה בספטמבר אשתקד. במשך שנתיים וחצי חיכו הצ'יליאנים בקוצר-רוח לנקום בישראלים על ההפסד ברמת השרון.

דודי סלע בצ`ילה. ההפסד שלו מול מאסו סגר עניין (רויטרס)

המעבר שנאלצו לעשות הישראלים באמצע עונת המגרשים הקשים אל מגרש החימר היה רחוק מלהיות טבעי או חלק, ואילו ההכנות שהחלו במחנה האימון באקפולקו הופרעו על-ידי אסון הטבע שפקד את צ'ילה. לנוכח שורת התוצאות הלא מחמיאה שהשיגו הישראלים בחודשיים האחרונים, נשענו התקוות בעיקר על האמונה הנואלת כי הישראלים, כהרגלם בשנים האחרונות, יתעלו ברגע האמת.

ואולם, הפסדו של דודי סלע במשחק הפתיחה לניקולאס מאסו חרץ בו ברגע את גורל המפגש כולו. מאסו נמצא כבר כמה שנים מעבר לשיאו, אך הוא הגיע חדור מוטיביציה למשחק, דבר שהספיק למרבה הצער מול היכולת הבינונית שהפגין סלע.

גונסאלס בסופ"ש. אף אחד לא באמת האמין שניתן לנצח אותו במולדתו (רויטרס)

פרננדו גונסאלס זה סיפור אחר. אף אחד לא באמת האמין שניתן לנצח אותו, בוודאי במולדתו. להראל לוי מגיעות מחמאות רבות על המאבק העיקש שהציג מול המדורג עשירי בעולם, אך למען האמת, לאורך כל המשחק הייתה התחושה כי הדברים תלוים אך ורק ברצונו של הצ'יליאני.

המותג "אנדיוני" הצליח אמנם להימנע מהפסד מביך לצמד צ'יליאני אלמוני, אך למרות הקאמבק הנהדר של רם וארליך בשתי המערכות האחרונות, את המבוכה ששררה במחנה הישראלי במהלך המשחק לא ניתן היה להסתיר. ביום השלישי לא הצליח דודי סלע, חרף השיפור, אפילו לדגדג את גונסאלס ולנפץ את היוהרה המרגיזה שעמה עלה הצי'ליאני למגרש.

החימר - עקב האכילס של הישראלים  
אין זה סוד שעקב האכילס של הישראלים, גם בהפסד לספרד בחצי-הגמר וגם מול צ'ילה, היה משטח החימר. במקרה של ספרד היה ברור שישראל תפסיד גם אם מדובר היה במגרש קשה, אבל מול צ'ילה לא מופרך לומר שעם קצת יותר ביטחון, מיומנות וניסיון על המשטח, היה דודי סלע מסוגל לגבור על ניקולאס מאסו מה שהיה עשוי להותיר את המשחק החמישי פתוח.

אנדיוני. לא זכו בטורניר גדול על חימר (רויטרס)

בכל פעם שנערכת הגרלה בדייויס עולה החשש שנקבל נבחרת שתבחר לארח על החימר. איננו היחידים שפוחדים מכך, החימר הוא גם בעיה אמריקנית ידועה. ואכן, יש איזו נחמה בידיעה כי גם טניסאי הצמרת של אחת ממעצמות הספורט הגדולות בעולם פוחדים מהמשטח האדום.

השאלה הנשאלת היא מנין נובע הפחד מחימר? התשובה פשוטה: בישראל יש שני מגרשי חימר בלבד, שניהם בהרצליה, ולכן מרבית הטניסאים שגדלים בארץ פוגשים אותו לראשונה כשהם יוצאים לטורנירים בחו"ל. זאת כרוניקה שמזינה את עצמה. מעגל קסמים שקשה לטניסאים להשתחרר ממנו - הם אינם מכירים את החימר, ולכן הם פוחדים ממנו, ומשום כך הם נמנעים כמה שאפשר לשחק עליו, מה שמעצים עוד יותר את הפחד ממנו.

היחידה שהצליחה על החימר, ולמעשה הפכה אותו לתחום המומחיות שלה, הייתה אנה סמשנובה משום שאת יסודות הטניס רכשה על מגרשים אלו כילדה בבלארוס.

אנה סמשנובה. היחידה שהצליחה על החימר (רויטרס)

מקור הבעיה ידוע, ולפיכך הפיתרון פשוט מבחינה רעיונית אך סבוך מבחינה פיננסית-בירוקרטית: להפוך לפחות את אחד ממרכזי הטניס בארץ למרכז של מגרשי חימר בלבד, או לחילופין, וזה אינו הפיתרון האידיאלי - לשלוח באופן קבוע את נבחרות הנוער למחנות אימונים ייעודיים באירופה או בדרום אמריקה.

ההישרדות: מי יכולה לחכות לנבחרת בספטמבר?
שמונה נבחרות הפסידו בסיבוב הראשון בבית העליון, והן תתמודדנה מול שמונה הנבחרות שיעלו מהבתים האזוריים. על העליה מבית אפריקה-אירופה יאבקו אוסטריה, איטליה, רומניה, פינלנד, הולנד ודרום אפריקה. פרט לאיטליה, ישראל בהרכבה הנוכחי יכולה להתמודד עם כל נבחרת, ועם הבאנקר של אנדיוני היא יכולה לעשות זאת גם בחוץ.

הקהל הישראלי ברמה"ש. נקווה שההגרלה תזמן לישראל משחק בית (גבע תלם)

מי שלא נרצה לפגוש הן נציגות הבית האסיאני-אוקיאני שצפויות להיות אוסטרליה ויפן. גם לשחק על החימר בקולומביה או ברזיל לא רצוי. בכל מקרה, עד חודש יולי יסתיימו הבתים המוקדמים ותיערך ההגרלה. צריך לקוות שהיא תאיר פניה לישראל, תחזיר את הטניסאים למשחק בית, שכמעט בוודאות ישאיר את הנבחרת בבית העליון זו השנה הרביעית ברציפות. כל שנה נוספת בבית העליון תגרום לדחיית פרישתם של הראל לוי ושל נועם אוקון ותאפשר לראשי הענף להכין באופן יסודי יותר את הדור הבא.

הראל לוי. כל שנה בבית העליון דוחה את הפרישה שלו (אלעד ירקון)

הדור הבא: רק בגילאי 14-16 
בעיית הדור הבא בטניס הישראלי ידועה כבר שנים. פרט לדודי סלע ושחר פאר לא צמחו כאן שחקנים בשנים האחרונות. יוליה גלושקו בין הנשים ואמיר וינטרוב בין הגברים הצליחו רק לדגדג את המקום ה-300 בעולם.

נבחרת הנשים כבר הרגישה במשחקי הפדרציה בפורטוגל שאפילו עם שחר פאר בכושר טוב אפשר בקושי לשרוד בבית האזורי. זה בדיוק התסריט הצפוי לנבחרת הגברים עם פרישתם בעוד שנה או יותר של הראל לוי ונועם אוקון.

אור רם. אחד מבעלי הפוטנציאל לרשת את סלע ופאר

דודי סלע אחד לא יספיק. את האור בקצה המנהרה ניתן, לפיכך, לראות רק במחזור של גילאי 14-16. שמות כמו בר בוצר, איגור סמילנסקי , אור רם ו-ולריה פטיוק הם בעלי פוטנציאל לרשת את סלע, פאר, רם, ארליך, לוי ואוקון. כבר היום ניתן לומר כי הכשרון קיים בארץ, כעת ההצלחה שלהם תלויה בעיקר בהתנהלות של ראשי הענף בשנים הקרובות.