"היינו אחת מקבוצות הכדורמים הטובות במדינה"

שמונה בנים איבד קיבוץ גבעת חיים איחוד במלחמת יום הכיפורים, מלחמה שבה הרוב המוחלט מבין הגברים גויס למילואים. מבין שמונת החללים שנפלו במלחמה הארורה, שניים היו שחקניה של קבוצת הכדורמים המצליחה של הקיבוץ.

העונה, תחזור הקבוצה המיתולוגית אל הבמה המרכזית בליגה הלאומית, אחרי כמה שנות משבר ברמה המקצועית שנשכחו כלא היו. אך גם בערב יום הכיפורים הקרוב, את המשבר האישי שחוותה הקבוצה והקיבוץ ב-1973, הם יתקשו לשכוח.

בימים שלפני המלחמה, גבעת חיים איחוד היתה מקום מאושר. "היינו קיבוץ ספורטיבי", סיפר גרשון שפע, השחיין הנהדר שלקח חלק בשלוש אולימפיאדות. אחיו, ראובן, היה ממקימי קבוצת הכדורמים המקומית. "לפני המלחמה, היו לנו קבוצות בליגה השנייה בכדורגל, בליגה הלאומית בכדורסל וכמובן הייתה לנו את אחת מקבוצות הכדורמים הטובות במדינה".

הטרגדיה שהגיעה בהודעה על מותם של יאיר ענבר ואברמל'ה קורין ז"ל בשדה הקרב הייתה קשה. עד היום שמם חקוק בכניסה לחדר הכושר הקיבוצי, לצד שמותיהם של שני שחקנים נוספים מהקבוצה שנפלו במערכות ישראל, איתן רותם שנהרג במלחמת שלום הגליל ולירון לנג שנהרג במארב בלבנון.

כולם הכירו אותו בקיבוץ. אברמל´ה קורין (ארכיון גבעת חיים איחוד)

"הייתה לנו קבוצה חזקה מאוד", נזכר שוער קבוצת הכדורמים ההיא, גרשון פרינץ. "שלטנו בענף בצורה בלתי מעורערת. זה היה אוסף של שחיינים ושחקנים נדירים שעשו הכל למען הקבוצה. זו הייתה המהות שלה".

גרשון שפע תיאר את הקבוצה כמי שהייתה "מדהימה, חזקה, אלופה, כזו שהחזיקה בדאבל במשך שנים רבות וברצף, קבוצה ששלטה ללא עוררין. התבססנו על שחיינים שפרשו ועברו לכדורמים וזה היה סוד ההצלחה שלנו".

יאיר ענבר היה בנו של יוסף (יושו) ענבר ז"ל שכיהן כיו"ר הוועד האולימפי בישראל וכיו"ר הפועל. קצת לפני המלחמה, יאיר עזב את הקבוצה, אך תמיד היה ברקע. "יאיר היה בכיתה שלי והיינו גרים יחד בלינה המשותפת. הוא היה מאוד מוכשר וחתיך, כזה שכל הכיתה רדפה אחריו. באופן מוזר, הייתי גם האחרון מבין החברים שראה אותו, ממש בכניסה לרמת הגולן", סיפר פרינץ.

ענבר גויס למילואים ולחם כמפקד טנק בגזרה הצפונית. תוך כדי הסתערות על כוחות האויב, הטנק שלו נפגע מטיל נ"ט והוא נהרג במקום. יאיר השאיר אחריו אישה, הורים ושני אחים. בן 27 היה בנופלו.

יאיר ענבר כטנקיסט (ארכיון גבעת חיים איחוד)

בניגוד לענבר, שלא תמיד הופיע למשחקים בשורות הקבוצה דאז, אברהם (אברמל'ה) קורין, היה שחקן מרכזי בבריכה והיה פעיל גם במוסדות הקיבוץ. אין אחד שלא הכיר אותו. "אברמל'ה שיחק בקבוצה ממש עד למלחמה. מלבד היותו שחקן טוב, הוא היה משמעותי מוראלית לקבוצה", ציין שפע. קורין הספיק לחצות את תעלת סואץ ונהרג בעת שניסה לעזור לטפל בפצוע מכוחותינו.

שניהם נפלו ב-19 באוקטובר 1973. "ההורים של שניהם גרו באותו בית שהיה מחולק לשלוש דירות שונות", ציין שפע. "היה פה שבר גדול מאוד והלם מטורף, אי אפשר לתאר כמה קשה היה פה אחרי המלחמה. כדורמים לא שיחקנו אחר כך במשך תקופה ארוכה, לא יכולנו לעשות את זה".

כעת, מקווים בקיבוץ, להתחיל לבנות שוב את אותה הקבוצה הנהדרת מחדש. ובדרך הם לא שוכחים את העבר ואיך אחרי עשר שנים מאז הוקמה, איבדו את שניים מחבריהם באותו היום המקולל של המלחמה הארורה.