טקס האזכרה ה-43 ל-11 חללי אולימפיאדת מינכן 1972, נערך הערב (רביעי) ברחבת הי״א במרכז ת״א. שרת התרבות והספורט, מירי רגב, נציגי הוועד האולימפי בישראל, ספורטאים, משפחות חללי הנרצחים ונציגי שבט החורש של הצופים הגיעו בכדי לכבד את הנרצחים באסון הכבד, שחדר לתרבות הישראלית ולא ירפה ממנה לעולם.
שמות י״א חללי מינכן: עמיצור שפירא, אנדרי שפיצר, דוד ברגר, זאב פרידמן, קהת שור, יעקב שפרינגר, מרק סלבין, אליעזר חלפין, יוסף רומנו, משה ויינברג ויוסף גוטפרוינד.
השרה רגב התייחסה לאירוע: ״זה מעמד מרגש ומחייב את העולם כולו, כי דגל שחור מתנוסס מעל האירוע הקשה והנוראי הזה של רצח 11 הספורטאים במינכן, הצביעות במשך השנים של הוועד האולימפי הבינלאומי, שהחליט לא לתת מקום לאירוע הרצח במינכן, היא עליבות ואסור שזה יקרה. אני מקווה שהוועד האולימפי הבינלאומי, בראשותו של תומאס באך, יידע להנציח את האירוע הקשה בצורה מכובדת באולימפיאדת ריו".
יו״ר הוועד האולימפי, יגאל כרמי: ״אומנם עברו 43 שנים, אבל הרצח הנורא הזה הוא חלק מאיתנו. אני מאד מקווה שהשנה בריו אנחנו ניתן לאירוע ביטוי משמעותי יותר משנים קודמות. הוועד האולימפי הבינלאומי מקשיב לנו ואני מבטיח שיהיה איזכור באולימפיאדה״.
 |
יגאל כרמי. "הרצח הנורא הוא חלק מאיתנו" (יניב גונן) |
|
|
גם מנכ״ל הוועד האולימפי, גילי לוסטיג, הוסיף באותו הנושא: ״אנחנו כבר יודעים שב-14 לאוגוסט בשנה הבאה יתקיים טקס לזכר 11 הספורטאים. קיימת מגמה חדשה בוועד האולימפי הבינלאומי שמתייחס לנושא בצורה יותר רצינית, והנשיא, תומס באך, הבטיח כבר את השתתפותו״.
יעל ארד, המדליסטית האולימפית הראשונה של ישראל, אמרה בתור נציגת הספורטאים: "דור שלם של ספורטאים, מאמנים ושופטים נגדע במינכן. כל הישג של ספורטאי ישראלי הוא לא רק הישג מקצועי, אלא הוא גם מוכיח שהספורט הישראלי לא נעלם״.
 |
שגיא מוקי ויעל ארד. "כל הישג מוכיח שהספורט הישראלי עדיין קיים" (יניב גונן) |
|
|
אלמנתו של יוסף רומנו, אילנה רומנו: "43 שנים של מאבק על הזכות לאיזכור יקירנו במקום הראוי להם- רחבת המשחקים האולימפיים. התרגשות גדולה אחזה בנו כשיו"ר הוועד האולימפי הבינלאומי, ד"ר תומאס באך, הודיע שהוא יאזכר את זכר החללים באולימפיאדת ריו בברזיל. דרכינו לעתים הייתה אגרסיבית ולא נעימה, אך תמיד כבודם של הנרצחים עמד לנגד עינינו. דרכינו הייתה ארוכה ומייגעת, אך משאלת ליבנו תתגשם. הצדק ההיסטורי יעשה ומי יתן ולעולם לא תשוב טרגדיה כמו זו של מינכן 1972".