"הספורט מעניק אפשרות לגלות כוחות אמיתיים"

כנראה שהמשפט המפורסם "אין דבר העומד בפני הרצון" נאמר במיוחד על הישגים של אנשים כדוגמת מורן סמואל וחבריה למשלחת. הישג מרשים לחותרת הפראלימפית, אשר סיימה ביום חמישי האחרון ראשונה במקצה ל-1,000 מטרים באליפות העולם וזכתה במדליית הזהב.

סמואל שבה ארצה הערב (ראשון) וזכתה יחד עם ספורטאי הנבחרת הפראלימפית לקבלת פנים חמה במיוחד ממשפחה, חברים, הוועד הפראלימפי ומרכז דניאל לחתירה, שקיבלו אותם בדגלים, פרחים והרבה רעש כראוי לאלופים.

סמואל, זינקה מהמסלול הרביעי, לקחה את ההובלה והחזיקה בה עד סופו של המקצה, וחצתה את קו הסיום בזמן של 5:25.92 דקות. כזכור מורן רגילה למעמד היוקרתי, רק בחודש יוני האחרון זכתה במדליית זהב באליפות העולם באיטליה. 

החותרת מראה פעם אחר פעם כי השמיים הם הגבול עבורה, ואין זה משנה כלל באיזה תחום מדובר. מורן הייתה בעברה כדורסנלית מצטיינת, היא שיחקה בכרמיאל ובנבחרת ישראל. עד שבשנת 2006 התגלה ממום מולד בכלי הדם בעמוד השדרה והיא נותרה משותקת בפלג גופה התחתון. חזרף זאת לאחר שיקום ממושך, החלה לשחק בנבחרת ישראל לכיסאות גלגלים.

בשנת 2010 החליטה לעשות שינוי מהותי, ועברה היא לענף החתירה, שם הפכה במהרה לאחת מהבכירות בעולם. סמואל סיפרה לאחר נחיתתה בארץ על תחושותיה: ״אני חוזרת עם תחושות מדהימות. הייתה שנה מאד עמוסה, מלווה בעבודה קשה וכשזה מסתיים ככה, פשוט אין לי מילים. המשפחה שלי תמכה וליוותה אותי לאורך כל התחרות. זאת הייתה התרגשות אמיתית לנצח בצורה כזאת. הייתה לי עונה מצויינת שבה זכיתי במדליית זהב בגביע העולם, וקבעתי שיא אישי. היה לי ברור שאני הולכת על כל הקופה".

מורן סמואל עם מדליית הזהב (נעם מורנו)

"כשגיליתי שאני במקום הראשון, בשנייה שחציתי את קו הסיום, התמלאתי בתחושת אופוריה״, המשיכה. באליפות העולם הנוכחית, כבר בשלב חצי הגמר, היא השיגה את הקריטריון למשחקים הפראלימפיים בריו שייערכו בקיץ הבא: ״השנה הזו הייתה מאוד חשובה עבורי כי מעבר לעובדה שזכיתי במדלייה, קבעתי גם כן את הקריטריון למשחקים הפראלימפיים בריו. המטרה היא לשמור על היכולת הטובה ולזכות במדלייה פראלימפית".

החותרת מורן סמואל היא דוגמא מובהקת לעובדה שבזכות הספורט, ניתן להתגבר על כל מגבלה בחיים, ועל כך היא הוסיפה: ״אני רוצה להגיד לספורטאים צעירים עם מגבלה גופנית, ולכאלה בלי מגבלה, שהספורט הוא דרך חיים שמעניקה אפשרות לגלות את הכוחות האמיתיים שלנו כבני אדם. גם, שלא הכל ורוד  ונגמר במדליה, נכון שזכיתי בזהב, אבל לאורך  הדרך  הפסדתי גם כן, כמו במשחקים הפראלימפיים בלונדון 2012, אך צריך ללמוד מהטעויות ולהמשיך הלאה".