דו"ח מדריד: הלקחים של אתלטיקו וריאל

1. רפא בניטס. קשה לומר כי מישהו באמת היה מופתע מההתנהלות של מאמן ריאל מדריד בדרבי הראשון שלו על הקווים. מאמן הבלאנקוס הגיע מוכן מאוד בכל הנוגע למערך ההגנתי אבל 'סירס' את החלק הקדמי שלו, שוב פגע בסיכויים של קבוצתו לנצח ויותר חשוב מכך לנצל את המעידות של ויאריאל וברצלונה כדי לתפוס את המקום הראשון.

ההתלבטות בנוגע לסגנונו של בניטס הייתה אבן מחלוקת לפני המינוי שלו במקום קרלו אנצ'לוטי. מספיק להביט על הקדנציות שלו בליברפול, צ'לסי ונאפולי כדי להבין שמדובר במאמן שיעדיף להתבסס על משחק הגנתי ולא לנצח 'בסגנון של ריאל מדריד' כמו שאוהבים להלל בתקשורת בבירת ספרד.

בדיוק בגלל הסיבות הללו הראו לפאביו קאפלו וז'וזה מוריניו את הדרך החוצה גם כאשר הם הצליחו לחדד את שיטת משחק המעבר המהיר לדרגת שלמות, לשם כך הובא קרלו אנצ'לוטי, אבל בסנטיאגו ברנבאו חיפשו מאמן ולא מנג'ר ולכן גם נתנו לו ללכת. 

לאורך כל קריירת האימון בניטס התקשה לסגל לעצמו סגנון עוצמתי, לדרוס ולשחק כפייבוריט. עכשיו שהוא כבר תפס את תפקיד חלומותיו הוא פשוט לא מסוגל להשתחרר מהתפיסה. הסקרים הבוקר בעיתונות הספרדית רק חידדו את הנקודה כי גם הפרשנים, שבעבר היללו את רעיונותיו כאשר אימן בוולנסיה, מאבדים סבלנות כאשר הוא בכיסא הנהג של 'המועדון הכי גדול בפלאנטה'.

על פניו החילוף של קארים בנזמה היה מהלך טקטי נכון ונועד כדי להגביר את השליטה במרכז המגרש של הבלאנקוס מול ה-all out atack של אתלטיקו, בפועל הוא ריתק את ריאל אחורה, סימן לאתלטיקו כי היא יכולה להסתער ומשם הדרך לשער של לוסיאנו וייטו הייתה קצרה, באדיבות קיילור נבאס.

גם כניסתו של גארת' בייל החלוד לא תרמה שום דבר מעבר לחיוכים בארץ הקודש לקראת בוסניה. על הספסל של ריאל המתין לוקאס ואסקאס, שכבר הוכיח חריצות ואיכות ליד CR7 ומשם נוצר הרושם שמדובר בהנחתה מקומת ההנהלה.

בניטס. מתקשה לסגל לעצמו סגנון עוצמתי (רויטרס)

כשפלורנטינו פרס מינה את בניטס הוא רצה מישהו שיעניק לו את התחושה כי השחקנים מגיעים למימוש הפוטנציאל שלהם דרך עבודה קשה  ומקורביו דאגו לספר על סעיף מיוחד בחוזהו שדרש ממנו לשחק התקפי. אז ריאל באמת עובדת קשה וספגה רק בשני משחקי ליגה העונה (מרשים) אבל האם ייתכן שדווקא המאמן שגדל במועדון פשוט לא מבין שאליפות בסגנון הזה תסתיים עם מכתב פיטורים? 

2. כריסטיאנו רונאלדו. המבקרים שלו מדברים על משבר, תסכול וחוסר שביעות רצון מבניטס. המעריצים יהללו את שיאי ההבקעה הבלתי נתפסים, השוואת מאזן הכיבושים של ראול האגדי.

אבל בינתיים CR7 רשם כבר 360 דקות רצופות בליגה הספרדית ללא שער ומשחק חמישי ברציפות ללא הבקעה מול אתלטיקו. אפילו מכבי חיפה כבר הספיקה מאז למצוא את הרשת ויצאה בהילולת חג הסוכות. זו ממש לא פתיחת העונה עליה חלם רונאלדו ובטוח לא זו שעליה פינטזו בריאל.

בייל מול גודין. כניסתו של הוולשי תרמה אך ורק לחיוכים בארץ הקודש (רויטרס)

מבט על הנתונים שלו מפתיחת העונה מצביע על כך שהוא מדייק הרבה פחות בבעיטות למסגרת, 23.5 אחוזים לעומת 48% באותה כמות משחקים מאשתקד. הדרבי הוכיח כי לא מדובר במשבר, בצורת או מצב רוח עגום אלא פשוט הצבה לא נכונה על המגרש. חרף ההאשמות נגד בייל, הוולשי מספק לכריסטיאנו את האפשרות לשחק בצורה המיטבית בייחוד כאשר הם משתפים פעולה עם בנזמה.

חילופי המקום, המהירות ומעל לכל התיאום בין ה-BBC ייצר לשלישייה שטחים נרחבים סמוך לרחבה וניצול מקסימלי של היכולות שלהם מול מערכי הגנה דלילים. העונה, בשל הסגנון המבוקר יותר של ריאל, המרווחים בין הקווים הצטמצמו בצורה משמעותית בייחוד כאשר איסקו משחק בשלישייה הקדמית ומעדיף יותר לכדרר ומשחק פחות לעומק.

היעדרותו של חאמס רודריגס והשינוי בתפקודו של טוני קרוס הפכו לקריטיים בנוגע למשחק ההתקפה של ריאל. הראשון אמנם מחלץ מעט כדורים לעומת אנחל די מריה אבל משחק הרבה יותר לעומק וכך לא מאפשר לניתוק של ההתקפה מהקישור, בדיוק כמו אתמול.

רונאלדו מול חואנפראן. הפורטוגלי לא כבש כבר 360 דקות (רויטרס)

אצל הגרמני המצב סבוך יותר כאשר בניטס מעדיף אותו כקשר נסוג יותר, שמקבל את הכדורים מהבלמים, ויוצא קדימה עם הנעת כדור סבלנית. במקביל הוא מפספס את מסירות העומק הארוכות של קרוס והיכולת לאיים על השאר. בינתיים רונאלדו בעיקר סובל בהתקפה ובצורה הזו ריאל תתקשה לתפוס את הפסגה גם כשלברצלונה אין את ליונל מסי.

3. דייגו סימאונה. בשונה מבניטס, צ'ולו הוא עדיין מאמן שמגבש את הרעיונות בראשו ולא מסתמך על סגנון אחד קבוע. בתחילת הקדנציה היה נדמה שמדובר באחד המוטיבטורים הגדולים של הדור האחרון, אך עם הזמן הוא התגלה גם כמנהל משחק נהדר ומעל לכל כמאמן שמסוגל לבצע התאמות בצורה גמישה.

אתלטיקו פתחה אתמול עם שאיפה להכניע את ריאל דרך הנעת הכדור עם אוליבר טורס ואנחל קוראה. הפיגור המוקדם טרף את הקלפים וכבר במחצית הוא שלף את יאניק פריירה קראסקו.

דייגו סימאונה. עם הזמן התגלה כמנהל משחק נהדר (רויטרס)

כניסתו של הבלגי הייתה שח-מט נהדר של צ'ולו על בניטס. הפציעה של דניאל קרבחאל והכניסה של אלברו ארבלואה במקומו הותירה את הקו הימני של ריאל פרוץ כאשר שילובם של וייטו וג'קסון מרטינס היה זה שסגר את הסיפור. 

בעונה הקודמת סימאונה נכווה בכל הנוגע לרכש ובמדריד סיפרו כי הוא הספיק להסתכסך עם אלסיו צ'רצ'י ומריו מנדז'וקיץ'. מאז גם ארדה טוראן הספיק לעזוב בטונים צורמים וסיפר על 'משימות הגנתיות שפשוט לא נגמרות'. לקולצ'ונרוס יש הזדמנות פז העונה לתפוס את הפסגה.

מכת הפציעות של האלופה עלולה להיות קריטית ובריאל מתקשים להבקיע. לשם כך הארגנטינאי חייב להדביק את שחקני הרכש שלו במהרה ולתת גז. מכאן זה בעיקר תלוי בו, המחצית השנייה הייתה טעימה ועכשיו אתלטיקו השאירה טעם לעוד.