לא נגמר לה הסוס: האגדה שמלווה את ארסנל

חמש נציגות יש ללונדון בליגה הבכירה. האחת הוקמה על ידי חרשי מתכת, האחרת נהגתה בפאב. לשלישית יש מורשת יהודית ענפה, הרביעית נושאת שם של ארמון ששימש לעריכת תצוגות. רק לתותחנים, אלה שנולדו מתוך מפעל לתחמושת, יש סיפור מוזר שכזה.

רוצים חבילה למשחקים בלונדון? לחצו כאן

היריבות הכי גדולה של ארסנל כיום היא הדרבי מול טוטנהאם. לא תמיד זה כוחות, אבל האווירה נהדרת והאיבה בין הצדדים מורגשת היטב. אלא שכיום, עשור וחצי בתוך המילניום השלישי, איש כבר לא חושב שמתחת למושב שלו קבורה אגדה.

הכל התחיל ב-1913. מפעל התחמושת רויאל וולוויץ' ארסנל עבר מקום לאיזור הייבורי שבמרכז לונדון ובהנהלה איתרו בית חדש עבור קבוצת העובדים המצליחה. 20 אלף ליש"ט הספיקו כדי לרכוש את השטח ממכללה נוצרית, לצד הבטחה שלא לשחק בימי קודש ולהימנע ממכירת "ליקר משכר". הכסף עבר, ההתחייבות התמסמסה ובקיץ של אותה שנה החלו העבודות. התכניות אושרו, העובדים גויסו והמגרש נחפר לצורך יציקת היסודות.

הייבורי. הסיפור מאחוריי האצטדיון (רויטרס)

יום אחד, כמו רעם ביום בהיר, נפוצה השמועה שמוכר פחם נסע עם כרכרתו קרוב מדי לשפת הבור העצום של אתר הבניה. העגלה החליקה, הסוס איבד אחיזה והם צללו יחד פנימה. את הבהמה והציוד לא התאפשר להציל וגם לא לחלץ החוצה. הסוס, כך סיפרו אז בלונדון, נקבר במקום בו נחת והעבודות נמשכו כמתוכנן. עד סוף אותו קיץ הוקמה שם הטריבונה הצפונית של הייבורי, האיצטדיון החדש של ארסנל.

עם השנים הפך הסיפור על הסוס מתחת ליציע למיתוס שאיש לא ידע אם הוא נכון או לא. הטריבונה הצפונית הייתה מעוז האוהדים האדוקים ביותר ובמשך עשורים היו שחקני ארסנל באים קודם כל להודות לקהל שישב שם. ב-1935 נבנה גג כדי להגן על הצופים מהגשם ובמהלך מלחמת העולם השניה נפגע היציע מהפצצות הגרמנים, כך שנזקק לשיקום. בשני השיפוצים לא חפרו מספיק לעומק ולא התגלה דבר. אולי הסוס והכרכרה היו רק המצאה?

אתם מאמינים לסיפור הסוס? (עמית מצפה)

עד תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת הכירו כל מיטיבי הלכת בהייבורי את האגדה על הסוס שנפל. ב-1992 החל שיפוץ נרחב באיצטדיון המיתולוגי. הטריבונה המיושנת פורקה, קיר עם דמויות של אוהדים הוצב מאחורי השער כדי לעודד את השחקנים והחפירות החלו במטרה לחזק את היסודות ולבנות יציע חדש דו-קומתי. היו שתהו מה יעלה בגורל המיתוס, אם יהפוך לעובדה או ייקבר כמו הכרכרה של מוכר הפחם.

בספרו "המורשת הרשמית של ארסנל" כתב דן ברנן שלא התגלה אף ממצא ארכיאולוגי שיכול היה להעיד על אמיתות הסיפור. בספר אחר על איצטדיון הייבורי אף צוטט ההסבר של בראיין קילברייד: "היה סיפור שהסתובב כמה ימים על בחור שאיבד את העגלה והסוס. אחר כך התברר שחנווני מאיזור פינצ'לי הפיץ את השמועה. הוא היה ידוע כמספר סיפורים. זה כל מה שהיה, פטפוטי פאבים. היה נחמד לחשוב שהסיפור נכון, אבל הוא לא". האגדה נקברה.

ב-2006 נפרדה ארסנל מהייבורי ועברה לבית חדש ומפואר, איצטדיון האמירויות. המגרש הקודם - על הזכרונות, ההישגים והאכזבות שטמן בחובו – הפך לפרויקט נדל"ן. שערי הכניסה ממזרח וממערב שומרו ושולבו בבניינים חדשים, דירה במקום עולה כמעט 4 מיליון שקלים וכר הדשא הפך לגינה ציבורית. היציעים מדרום ומצפון נידונו להריסה.

אצטדיון האמירויות של ארסנל. מתחת אין סוס...

"חפרנו בצד הצפוני של האתר", סיפר בקיץ 2007 בהתרגשות פט ברנן, אחד הפועלים במקום. "עבדנו על חפירת היסודות לבניין הדירות של ככר הייבורי ופתאום גיליתי מה שנראה כמו שתי פרסות חלודות של סוס". במקום התגלו גם כמה קרשים שנראו כמתאימים לכרכרה ישנה וברנן הבין שאולי לא מדובר בסתם פסולת. "לקחתי את הפרסות למשרד של הנהלת האתר ואחד החבר'ה, שהוא אוהד של ארסנל, הזכיר את הסיפור על הסוס. מדהים לחשוב שאולי מצאתי כמה פריטים שהם חלק מההיסטוריה של ארסנל".

יותר ממאה שנים חלפו מאז הנפילה ההיא, שהייתה או לא הייתה, ועדיין לא כולם מאמינים. בבריטניה כבר מזמן לא נוסעים בכרכרות, האיצטדיון החדש והמפנק של ארסנל מושך אליו רבבות תיירים בשנה ואוהדים נרגנים טוענים לעתים שהפעם ארסן ונגר באמת גמר את הסוס. את זה כדאי לשאול בביקור הקרוב במוזיאון של ארסנל, אולי מעולם לא היה שם סוס.

רוצים חבילה למשחקים בלונדון? לחצו כאן