הלוחם האולטימטיבי: המצביא של ויאריאל

1. בואו כן נדבר על אריק. הפרישה של אריק קאנטונה מכדורגל הותירה אצל הגאון הצרפתי, בדומה לספורטאים רבים ובמיוחד אצל אלו שזכו בכמות עמוסה כל כך של כישרון, חור גדול. החיים שאחרי הכדורגל לא היו פשוטים עבור אריק, שעבור אוהדי מנצ'סטר יונייטד תמיד ייזכר כאגדה. בלידס הוא תמיד ייחשב ליהודה איש קריות ובאנגליה עד היום זוכרים לו את הקסם, הזעם והבעיטה המפורסמת.

קאנטונה מעולם לא חשב על קריירת אימון אבל אור הזרקורים עניין אותו הרבה יותר וב-2009 הוא לקח חלק בתפקיד ראשי בסרטו של קו לואץ' - "מחפשים את אריק". שש שנים עברו מאז ובזמן שהקריירה הקולנועית של הצרפתי נראית כמו המצב של קבוצתו האהובה, באל מדריגל מצאו את אריק, אריק ביילי.

בזמן שברחבי העולם מסכמים את שנת 2015, הבלם הצעיר של ויאריאל חתום על אחד הרגעים הזכורים ביותר העונה וכזה שעשוי להכריע את הכף במאבק האליפות. המחזור ה-15 היה בסימן החגיגה של מרלסינו על החבר הטוב רפא בניטס. ויאריאל חגגה עם 0:1 על ריאל מדריד אך דקות הסיום התרכזו בעיקר בו. ביילי, שהיה חלק מתצוגה הגנתית נהדרת מול שלישיית BBC ולא רק הצליח לנטרל בצורה טובה את כריסטיאנו רונאלדו, אלא גם להיכנס עמוק לליבם של יושבי האל מדריגל עם מפגן לחימה שמזכיר יותר לוחם בזירת גלדיאטורים מאשר מגן ימני לעת מצוא.

במהלך אחד התיקולים במחצית השנייה נפגע הבלם מחוף השנהב ופרק את כתפו. באותן דקות היה נדמה כי הלחץ של ריאל מתגבר וביילי לא היה מוכן לוותר להותיר את CR7 לא מכוסה, ואת חבריו בעשרה שחקנים. הוא המשיך ללחוץ כשהוא אוחז בידו ומצמיד אותה לגופו, כשאת הכאב על פניו היה קשה לפספס. ביילי ירד פעמיים לקבל טיפול רפואי עד שלבסוף מרסלינו התרצה והוציא אותו, לקול תשואות הקהל המקומי, בדקה ה-84. המחויבות, הלחץ והאגרסיביות על רונאלדו עשו את שלהם וגם הפרשנים התמוגגו אך עבור אריק היה מדובר בסגירת חשבון קטנה עם הבלאנקוס.

"זו הייתה הופעה חסרת תקדים, ריאל נתקלה בלחימת גרילה מצד ויאריאל, ובראשה ביילי". דווקא בעונה בה החלק הקדמי של הצוללת הצהובה חוגג עם התחייה של רוברטו סולדאדו, העדנה אצל ליאו בפטיסטאו והפריצה של דניס סוארס וסדריק בקאמבו, שחקן הגנה מבטיח גנב את ההצגה.

השנים האחרונות הוכיחו עבור אוהדי הצוללת הצהובה, כי גם אחרי תקופה מרשימה תחת מנואל פלגריני, הם עדיין במרחק משמעותי אפילו מקבוצות כמו אתלטיקו מדריד, ולנסיה וסביליה. ויאריאל התקשתה להחזיק את הנכסים המשמעותיים שלה והקיבעון בזכויות השידור של ה'לה ליגה' מנע ממנה להתקדם בצורה פיננסית. לכן מפגן הלחימה של החוף שנהבי היה לא דבר של מה בכך, זו הייתה התייצבות מרשימה בעידן בו שחקני רכש מביטים בעיקר על התחנה הבאה, מישהו אמר סלבישה יוקאנוביץ'?

אריק ביילי מוצג בוויאריאל. החשש הוסר

הדרך של אריק במזרח ספרד לא הייתה פשוטה. בינואר 2014 ארסנל וארסן ונגר סימנו את גבריאל פאוליסטה כפתרון לבעיות במרכז ההגנה לצדו של לורן קוסלייני. אחרי מעקב צמוד מצד מאמן התותחנים הוא בחר להשקיע בבלם הברזילאי 15 מיליון יורו ובצוללת הצהובה התקשו לסרב אך דרשו לכלול את ג'ואל קמפבל כחיזוק לחלק הקדמי בהשאלה עד לסיום העונה. בדומה לעסקת רכישתם של לוקה מודריץ' וגארת' בייל, בוויאריאל דרשו מארסנל להשהות את העסקה כדי למצוא מחליף ראוי, מהלך שאף סיכן את המעבר.

הצוללת הצהובה פנתה לאספניול, שגם סבלה מקשיים כלכליים ודרשה להעביר את ביילי. המשא ומתן כלל שכנועים מצדו של הצוות המקצועי עם הבלם, שרשם רק חמש הופעות ליגה והיה בטוח כי החממה בקורנייה אל פראט מתאימה לו יותר מאשר מאבק עם ויקטור רואיז ומתיאו מוסאקיו. מרסליניו, שזכה לקרדיט עצום מצד הנהלת המועדון וגם בתקשורת המקומית על קידום השחקנים הצעירים, נטל יוזמה והשיחה עם ביילי הכריעה את הכף. ויאריאל שילמה 5.7 מיליון יורו ועסקת גבריאל הושלמה.

ביילי סומן כבר מגיל צעיר כאחד הבלמים המבטיחים בספרד. ההגעה שלו לאספניול מחוף השנהב כללה לא מעט קשיי התאקלמות אך החוסן הפיזי, המהירות והשליטה בכדור הפכו אותו ליוצא דופן, כזה שמתלבט מעל כולם. בריאל לא נשארו אדישים ואף שלחו נציגים לעקוב אחריו בקבוצות הצעירות אך באחד דווקא המזג החם וחוסר המשמעת הטקטית גרמו לבלנאקוס לוותר, שש שנים לאחר מכן סגירת המעגל הגיעה בדיוק בתזמון הכי גרוע עבור ריאל ובוודאי עבור בניטס, אך הבלם חייך בענק גם עם הכאבים בכתף.

קולו ויאיא טורה. שילוב של השניים (רויטרס)

הדימיון לקולו טורה מתבקש, שניהם נחשבים לשחקני הגנה מגוונים, באים מחוף השנהב ומציגים לראווה מפגן של איכויות בשילוב עם עוצמה. להבדיל מהגרסה המנוסה יותר, ביילי נראה כמו  נוסחה משופרת. הטיפול שלו בכדור, בשילוב עם הגובה מזכיר יותר את יאיא טורה מאשר קולו, וזו אם כבר המחמאה האמיתית. אריק מחלץ 1.8 כדורים בממוצע למשחק, מוסיף 4.7 'טאטואים' מושלמים ועם 88 אחוזי דיוק במסירה, ברור כי העתיד נראה ורוד.

אין ספק שלביילי יש עוד לאן להשתפר. המיקום שלו עדיין לקוי, הוא נוטה לאבד את הראש לעיתים אבל האגרסיביות, הניידות וההאצה, שנראית כל כך טבעית, הופכים אותו לפוטנציאל מרשים יותר מאשר גבריאל, כזה שבקרוב עשוי לגרום לוונגר לתהות אם הוא בכלל רכש את הבלם הנכון.

2. מי יציל את צ'ולו. מועד ההעברות הקרוב הוא הזדמנות מיוחדת עבור אתלטיקו מדריד לטרוף את הקלפים. הרי הטענה המוכרת היא שקבוצה מנצחת ללא יכולת מבריקה. אתלטיקו נמצאת בגרף השתפרות והעונה הנוכחית מוכיחה זאת שבוע אחרי שבוע. הקולצ'ונרוס משחקים בצורה מתודית, מסודרת אבל קשה להם לייצר מצבי הבקעה, שלא לדבר על להבקיע.

אגוסטו פרננדס. שחקן נהדר אבל רחוק מלהיות הפתרון (רויטרס)

דייגו סימאונה, שמחל על כבודו בקיץ ומכר את מריו מנדז'וקיץ' כדי לפנות מקום לג'קסון מרטינס, הוכיח כי גם לקיבעון יש סוף. הפציעה של טיאגו חייבה את הקולצ'ונרוס להגיב וצירופו של מתיאס קרנביטר היה מתבקש, גם בשל העובדה כי מדובר בשחקן איכותי יותר, נייד יותר ומעל לכל אחד שמסוגל לתת לקישור שלה גיוון. דווקא בשל המהלך הנכון, תמוה יותר צירופו של אגוסטו פרננדס.

הקישור של אתלטיקו עמוס בקשרים אחוריים וגם כאלה שמסוגלים לשחק כ-50:50, שדומים זה לזה, ומתמחים באותו הסגנון אבל הבעיה הגדולה שלה היא בפריצת מערכים צפופים. אגוסטו הוא קשר טוב, שהגיע אחרי עונה נהדרת בסלטה ויגו אבל הוא לא באמת הפתרון של סימאונה, שאמנם צובר ניצחונות אך היכולת בדרבי הוכיחה שמקצה השיפורים חייב להגיע ומהר. דווקא מחשבה מחוץ לקופסה - עם קשר יצירתי, שידע להוציא מהחלק הקדמי יותר, תהיה בגדר ג'וקר שמסוגל להביא לצ'ולו אליפות שנייה.

3. עמוק במערה. הסיכון בהחלפת מאמן במהלך העונה הוא דבר שהנהלה של מועדון צריכה לקחת בחשבון. דווקא הרצון לזעזע את המערכת, להעיר את השחקנים וליצור אווירה חדשה עשויים להיות רק חלום אופטימי. המהלך של ולנסיה וגארי נוויל מסתמן כרגע לא רק כמהלך בעייתי אלא ככזה שמתקשה לייצר את אפקט המאמן החדש. נוויל עדיין מחפש ניצחון ראשון, גם שינויי השיטה לא מצליחים לעטלפים לייצור יציבות, בין אם בהגנה או בהתקפה. במאסטייה חלמו על אלכס פרגוסון, בינתיים זה נראה יותר כמו דיוויד מויס.

הגולאסו של המחזור: העקב של 2015. איזו דרך מדהימה לסיים שנה קלדרנית אדירה עבור ברצלונה. ניימאר ולואיס סוארס העלו את הרף של שיא השערים ונתנו ל-BBC חומר למחשבה. בין אם ניי התכווון או לא התכוון, מדובר בביצוע שנכנס ישר לטופ 10 של MSN, וזה הישג בפני עצמו.

המחדל של המחזור: השיפוט במשחקים של ברצלונה וריאל המשיך להעליב את הרמה של השחקנים. מישהו בהתאחדות מסוגל להעביר מחזור שלם בלי פנדל לטובת הגדולות?

מתחת לאף: ג'ונתן ויירה, עד לא מזמן החניך של גיא לוזון בסטנדרד ליאז, והיום האיש שסוחב את לאס פאלמס על הגב. שני בישולים נהדרים, פנדל מדויק והופעה יציבה, בבלגיה מתגעגעים?

האכזבה של המחזור: משחק ההגנה של אספניול. שלושה מהם ניסו לעצור את הכדור של ויטולו אך דווקא צ'ירו אימבולה היה שם כדי לנעוץ ברשת.

במחזור הבא: גארי נוויל מארח את רפא בניטס במאסטייה. הרצף הביתי של ולנסיה יעצור את ריאל מדריד?