כשפלורנטינו הגיע לאימון: רגע האמת של ריאל

אם יש משהו שפלורנטינו פרס לא עושה לפני משחקי ליגה - זה להגיע לאימון המסכם במתחם האימונים של ריאל מדריד. לא שאייבר הנעימה איימה על הנשיא, הכוונה שלו הייתה אחרת לגמרי. "הגומלין מול וולפסבורג הוא כמו הגמר בסן סירו, זה אפשרי ועוד איך אפשרי להפוך את התוצאה ולעבור לחצי הגמר", טען פרס בפני השחקנים. פרס לא ויתר על הליגה, אלא פשוט סימן את הדרך. "הבעיה" החלה כשברצלונה איבדה נקודות באופן מסורתי באנואטה ופתחה מחדש את הליגה הספרדית.

אז מה לא עבר על הבלאנקוס העונה? ויכוחים בחדר ההלבשה, לכלוכים על רפא בניטס, פיטורי מאמנים, כוכבים ממורמרים, פציעות, רכש שלא הצדיק את הציפיות, הימור על שחקנים צעירים, הדחה מבישה מגביע המלך, בעיות הפקס, תבוסה בקלאסיקו הראשון, הופעה מרשימה בקלאסיקו השני ואז בתוך כל זה הגיעה ההופעה המזעזעת בגרמניה בשבוע שעבר.

בזמן שהפרשנים במדריד היו בטוחים כי מדובר בטיול על חשבון הזאבים, הבחורים של דיטר הקינג טרפו את ריאל עם 0:2 מרשים ועכשיו זכות התגובה שייכת לבלאנקוס, במשחק שהוא הרבה מעבר למאבק על מקום בחצי הגמר. עכשיו ריאל צריכה לא רק לנצח, אלא לשכנע את עצמה שהכול אפשרי. אם תרצו אין זו אגדה, גרסת הברנבאו.

בתקשורת העולמית מתקשים לחזות מה יעלה בגורלה של ריאל בעונה הבאה, אך ברור שמצבת השחקנים תעבור רענון. בין אם זו תהיה מהפכה כוללת או שמא פלורנטינו יבחר בתיקון קוסמטי, עדיין קשה לדעת, אבל אין ספק שהמפגש מול הגרמנים עשוי להיות זה שיכריע. גם עמדת המאמן עשויה להיות מושפעת מההשלכות, כאשר בימים האחרונים דווח כי הדחה תוביל לסיום דרכו של זינדין זידאן, ותסלול את דרכו של ז'וזה מוריניו לסנטיאגו ברנבאו.

לכולם בריאל ברור דבר אחד - 'רמונטדה' (המונח הכל כך אהוב על התקשורת הספרדית) הכרחית - לא רק עבור זיזו, אלא עבור העתיד של פרס. אם יש משהו שגם אחרוני המאמינים בנשיא לא יקבלו - זו הדחה ברבע הגמר האלופות ועוד מול וולפסבורג, מועדון שהגיע למעמד בפעם הראשונה.

זידאן וחאמס. יציבות על פני ברק? (רויטרס)

הרי ריאל היא קודם כל מסורת כפי שהיטיב להסביר אמיליו בוטרגניו: "ההיסטוריה של ריאל מלאה בלילות כמו הגומלין ביום שלישי. המטרה שלנו היא להציג הופעה יעיליה ולהבטיח מקום בחצי הגמר. זה משחק שידרוש מהשחקנים לשחק עם הלב והראש, שום דבר פחות מזה לא יספיק". 'העיט' צודק בהחלט, אבל יציבות העונה היא משהו שלא מצליח לדבוק בריאל גם בתקופת בניטס וגם בעידן זידאן.

מאז החגיגה על אייבר חלק מהפרשנים חלוקים אודות האסטרטגיה אותה יצטרך לנקוט זיזו. מחד, המערך אותו דאג לטפח הצרפתי - 4:3:3 הקלאסי - הוכיח את עצמו בקאמפ נואו. ריאל שיחקה בצורה מסודרת, כאשר התוספת של קאסמירו לטוני קרוס ולוקה מודריץ' שחררה את הגרמני והקרואטי להצטרף.

לראייה, קרוס היה אמון על הבישול לקארים בנזמה ומשם נשבר הרצף הבלתי נתפס של לואיס אנריקה. האסכולה השנייה זועמת על העובדה כי איסקו וחאמס רודריגס משלמים את המחיר. הקולומביאני היה רק שני לדנילו בדירוג הקורבנות של ההופעה בגרמניה, אבל השער בבעיטה החופשית והיכולת הטובה מול אייבר הצליחו לגרום לברנבאו לחייך. לעומתו, דנילו חטף בוז צורם ורק חיזק את מעמדו של דני קרבחאל.

דנילו מנשק את מרסלו. מושמץ יותר מכולם (רויטרס)

הבעיה הגדולה סביב חאמס היא מדד היעילות שלו, כי כאשר הקשר משחק ריאל נראית שונה. הקולומביאני הוא שחקן שכיף לראות, על זה אין עוררין. הכדרור, המסירה, החכמה והרצון לדחוף קדימה ולעומק הם מה שהביא את חאמס לברנבאו. מנגד עומדת העבודה ההגנתית הלקויה, חוסר היציבות שלו מול השער והמספרים החלשים. גם העובדה כי הוא נזקק להגנה מצד אביו ואמו ושלל מאמני עבר שלו מימיו בקולומביה לא ממש תורמות לקרדיט שלו.

חאמס הוא עדיין סימן שאלה ולעתים נדמה שהמעמד גדול עליו בכמה רמות. עכשיו שימו מולו את קאסמירו, שאמנם לא מבריק אך מוסיף מימד של עוצמה, ותקבלו קרב בין אסכולות. זידאן, שבתור שחקן היה קרוב הרבה יותר לקולומביאני, מעניק גיבוי מלא לברזילאי - הכול כדי לייצר לקבוצה שלו יציבות. המפגש מול וולפסבורג עשוי להיות כזה שיטה את הכף בנוגע לעונה הבאה של חאמס, במיוחד כשדף ההרכבים יראה אור.

פטריסיה רמירס מ"מארקה" טענה בצורה ברורה: "ריאל צריכה קודם כל להאמין ואז לדמיין בראש את הקאמבק. משם הכול יגיע מעצמו". ההפתעה הגדולה היא לא סביב חוסר האמון של הקהל ברמונטדה, אלא דווקא של הפרשנים. הם אינם תולים תקוות גדולות בכתישה לבנה ביום שלישי, ואפילו מאמינים כי כדאי לרכז את המאמצים לעבר הליגה.

זידאן. הפרשנים בספקות, הקהל בקושי מאמין (רויטרס)

מלבד השחקנים, זידאן הוא זה שעומד למבחן. במפגש הראשון הוא נותר המום נוכח ההצגה של ברונו הנריקה. הברזילאי היה הג'וקר של הזאבים ונעץ שיניים בהגנה הרעועה. קשה להאמין שההכנה של הבלנאקוס, שלא ידעו על קיומו של הקשר, תיפול שוב באותו הפח. סימן השאלה סביב זידאן רק תפח; הרי בעידן בו כל שחקן מרושת ומתויק בדוחות סקאוטינג, איך המועדון הגדול בעולם נותר המום למראית ההרכב הפותח של היריבה? זו אות קלון על הקדנציה של זידאן, שחרף חוסר הניסיון הוכיח גם פרגמטיות.

השינוי המרכזי סביב מצב הרוח בבלאנקוס שייך לאחד - כריסטיאנו רונאלדו. אם בתקופה של בניטס היה ניתן לראות את חוסר שביעות הרצון של CR7 מהאיש שעומד על הקווים, ההגעה של זידאן ניקתה את האווירה. הכעס אחרי נאום הדרבי פסח וגם מאזן השערים כבר עלה ל-30 ב'לה ליגה'. אם יש משהו שחשוב יותר מכול לפורטוגלי זה תארים, העובדה כי העונה שעברה הסתיימה ללא תארים הטריפה את רונאלדו, והוא לא מוכן לסיים עוד עונה עם תארים אישיים בלבד.

זידאן העניק לגארת' בייל מנוחה במחזור האחרון, אבל את התשוקה של כריסטיאנו היה בלתי אפשרי למתן. רונאלדו הוביל את החברים מול אייבר ודאג להעביר מסר בסיום בהצהרה מלאת ביטחון: "יום שלישי יהיה קסום. עם התמיכה של הקהל והעבודה שלנו על הדשא נעשה הכול כדי לעבור לשלב הבא. אני מתרגש לקראת הגומלין ובטוח ביכולות שלנו. כל היבט חשוב ונבוא דרוכים ומלאי סבלנות. עכשיו זה הזמן שלנו לתת לכם (האוהדים) סיבה לצאת עם חיוך".

רונאלדו, חסה ולוקאס. יש מנהיג בלבן (La Liga)

ריאל של העונה היא חידה בשווי מילארדים, עם כל המשקל הזה היא פוגשת קבוצה עם מסורת קטנטנה באירופה, וזה מוביל רק לסוף דרמטי. ב-21:45 קו פרשת המים של הפרויקט של פרס יעמוד לעוד מבחן. מי יצא ממנו כמנצח הגדול? אפילו פלורנטינו לא יודע.