פצעי פאקו: המכשול הגדול של יוקאנוביץ'

חודש עבר מאז האימון המלא הראשון של סלבישה יוקאנוביץ' עם חניכיו החדשים במכבי תל אביב. 30 יום, זמן כה קצר לנסות ולחולל שינוי בקבוצה שהשיגה הכל. אומרים שאחת הסיבות שפאקו אייסטרן כבר לא במכבי היא שהשחקנים לא האמינו בו. הם לא חשבו שהוא יכול לגרום להם לבצע את קפיצת המדרגה הזאת שהם צריכים.

פאקו עזב כי הסגל לא סמך עליו, הביקורת הפנימית הייתה ענקית, למרות כל התארים והמחמאות בסיום העונה, השחקנים וגם המנהלים לא היו יכולים לסבול את העובדה שהוא משחק בלי חלוץ ולא מנצל את הסגל שלו עד תום.

לשיטה הזאת של פאקו, שכמעט ולא השתנתה לאורך כל העונה, יש השלכות איתן נאלץ להתמודד כעת יוקאנוביץ'. "פצעי פאקו", אפשר לקרוא להן. הפצעים שיוקאנוביץ' צריך לתקן. מכבי ת"א לקחה טרבל, אבל הייתה הקבוצה הכי שבלונית שהמועדון ידע בשלוש האליפויות שלו. הוורסטיליות שהכניס פאולו סוזה נעלמה לטובת מכונה שיודעת להניע כדור בסבלנות ולחכות לפריצה ברגע שהיא מתרחשת. 

פאקו אייסטרן. הוורסטיליות מתקופת סוזה נעלמה אצלו (יניב גונן)

גמר הגביע - היוצא מן הכלל
מה שקרה בגמר הגביע נגד הפועל באר שבע היה היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל, כך מספרים במכבי ת"א. התעלות גדולה של כל השחקנים, כולל של המאמן, אך מה שהוא עשה בכל העונה שלפני כן מעיב כעת על ההכנות של מכבי ת"א לליגת האלופות. ייתכן ואם היה נשאר, המכונה הייתה רצה בצורה יותר חלקה. אם זה היה מספיק? אי אפשר לדעת.

הנבואה ניתנה לשוטים ולכן צריך להתייחס למה שקורה בפועל. סלבישה יוקאנוביץ' הגיע למכבי ת"א עם מטרה ברורה - לשנות את סגנון המשחק ולהפוך את השחקנים שהיו לא רלוונטים אשתקד, לרלוונטים. להוציא יותר משחקנים כמו טל בן חיים, דור מיכה, עדן בן בסט וגילי ורמוט. יתרה מכך, לנצל את הסגלו שלו עד תום.

זהבי חוגג בגמר. תצוגה נדירה מצד מכבי אשתקד (יניב גונן)

להחזיר את ערן זהבי לתפקיד החופשי במערך בו הוא כל-כך טוב ובעיקר, לשחק עם חלוץ. השורה התחתונה היא פשוטה - לקחת קבוצה שזכתה בכל ולהוציא ממנה את מה שהיה צריך להוציא ממנה המאמן הקודם מבחינת היכולת והסגנון, וכאמור לא הצליח.

"הבעיה של יוקאנוביץ' היא שקשה בתקופה כה קצרה לעשות 'ריסטארט' להרכב הזה ולגרום לו כך בדרך פלא לשחק בשיטה שהוא רוצה. המעבר למערך והטקטיקה שהוא מעדיף דורש יותר תרגול ויותר זמן", הסבירו במכבי ת"א.

טל בן חיים. צריך להוציא ממנו יותר (יניב גונן)

3:5:2 או 4:3:3?
ואכן יוקאנוביץ' נתקל בבעיה. הוא רוצה לשחק עם שלושה בהגנה, עם שחקנים מהירים בכנפיים ועם פחות שחקנים באמצע. הוא מאמין במשחק מעבר מהיר, בכדורגל שוטף ויפה לעין. הבעיה היא שמכבי ת"א עדיין לא יודעת לשחק את הכדורגל הזה. 

הצהובים, לצערו של המאמן, עובדים כרגע על פי תבנית. במשך עונה שלמה הם רצו לפי התבנית הזאת. יוקאנוביץ' ניסה לשנות אותה וזה התפוצץ לו בפרצוף מול היברניאנס במשחק החוץ במלטה. לאחר מכן נכנסו מספר שחקנים לשיחה עם המאמן וביקשו ממנו לחזור לשחק ב-4:3:3. "לעבור לשיטה שלו זה עניין של זמן, אי אפשר לעשות את זה ב-30 יום", הסבירו את פשר אותה שיחה.

יוקאנוביץ' הקשיב, פעולה יחסית מפתיעה לנוכח האופי שמצטייר מצפייה בסרבי: הוא לא מוכן להתפשר והוא חותך בבשר החי. שחקן שטועה אוטומטית יירד לספסל ואף אחד לא יתפלא אם לא יחזור להרכב. אך כאמור הוא גם למד לעשות מה שאוסקר גרסיה לא הצליח אשתקד בתקופה קצרה - הוא הקשיב לשחקנים שלו ועכשיו הוא יצטרך שהם יחזירו לו מול ויקטוריה פלזן.

יוקאנוביץ´ ושחקני מכבי. המאמן הקשיב להם ושינה את השיטה (רדאד ג´בארה)

מהירות היא שם המשחק
ומה הוא דורש מהשחקנים שלו? מהירות, מהירות ושוב מהירות. יוקאנוביץ' דוגל בכדורגל מהיר ושוטף, הוא פחות מודאג מאם הכדור יהיה כל הזמן ברגליים של שחקניו כפי שפאקו דרש באובססיביות. מבחינתו מסירות חכמות ומהירות למקומות הנכונים יובילו ליותר מצבים במהלך המשחק. 

הסוגייה שנותרה כעת הפתוחה לקראת המשחק הערב היא האם השחקנים שלו אכן מסוגלים לעשות זאת. לפחות על פי הבחירה במשחק הגומלין מול היברניאנס, יוקאנוביץ' התפשר. חזר לשיטה שבה לשחקני מכבי ת"א הכי נוח, אבל ברור שהיא תשתנה בקרוב מאוד ואם לא מבחינה "מספרית", אז באופן הוצאת אותו 4:3:3 לפועל בצורה יעילה יותר. השאלה אם זה יספיק כבר מול פלזן או שהפצע הפתוח שנותר לאחר עזיבתו של פאקו יוביל לעוד מפח נפש באירופה. התשובות הערב (שלישי) החל מ-20:30.