מצב החומר: איך מגיעה הנבחרת לרגע האמת?

רגע האמת של קמפיין מוקדמות יורו 2016 מתקרב. בימים הקרובים צפוי מאמן נבחרת ישראל, אלי גוטמן, לפרסם את הסגל לשני המשחקים האחרונים של שלב הבתים מול קפריסין ובלגיה. ישראל תלויה בעצמה והיא זקוקה לארבע נקודות כדי להבטיח את המקום השלישי וההשתתפות בפלייאוף. אם בוסניה לא תנצח את וויילס, ניצחון על קפריסין יספיק עוד לפני המשחק בבריסל. 

אגב, בטבלה הפנימית של תשע הנבחרות שכרגע במקום השלישי (שלא כוללת את המשחקים מול הנבחרת במקום האחרון בבית) ישראל כרגע שמינית ואין לה סיכוי ריאלי להעפיל ישירות ליורו כמקום השלישי הטוב ביותר. גם הסיכויים למקום השני לא מציאותיים, נוכח העובדה שבלגיה תשחק בשבת הבאה מול אנדורה.

המטרה, לפיכך, היא הבטחת המקום בצמד משחקי הפלייאוף שיתקיימו ב-12/14 וב-15/17 בנובמבר. רגע לפני משחקי ההכרעה, אולי המשחקים הכי חשובים של הנבחרת מאז המפגש עם יוון בארץ ובוודאי שבעידן גוטמן, תמונת המצב בעניין הסגל מעלה לא מעט בעיות מסתמנות למאמן, כמו גם כמה נקודות לאוטפימיות. כך זה נראה נכון לעכשיו.

גוטמן. החלטות, החלטות (עמרי שטיין)

שוער: הדילמה המרכזית
עובדה 1: אופיר מרציאנו הוא השחקן היחיד בסגל שלא החמיץ דקה בקמפיין (טל בן חיים, ביברס נאתכו וערן זהבי פתחו בכל המשחקים, אבל הוחלפו). עובדה 2: מאז ההצגה במשחק בקארדיף, השוער הישראלי הבכיר אפילו לא התלבש למשחק בקבוצתו מוסקרון.

בזמן שמרציאנו השתעמם במשחק הביתי מול אנדורה (0:4), מוסקרון הודיעה על החתמתו של השוער הברזילאי ואגנר (29). השוער נראה מדוכדך בנסיעה לוויילס, אבל הציג יכולת מרשימה ב-0:0. הוא חזר אופטימי, אך מאז לא קיבל צ'אנס. ואגנר פתח בכל שלושת המשחקים בליגה ובמשחק הגביע. המאזן? שלושה ניצחונות ותיקו. ומרציאנו? נעלם. תחילה דיברו על פציעה קלה בכתף ומנוחה מהעומס בנבחרת, אבל המצב מורכב יותר.

מוסקרון פתחה רע את העונה. עם מרציאנו בשער היא ספגה 12 שערים בשישה משחקים ולא ניצחה. רגע לפני סגירת חלון ההעברות צורפו שבעה שחקנים. אחר כך הוחתם גם ואגנר וכעת יש בסגל 35 שחקנים כולל ארבעה שוערים. "נראה אם מרציאנו מוכן לקבל את התחרות עם ואגנר", אמרו בקבוצה אחרי חזרתו של הישראלי מהנבחרת. מאמן השוערים ההולנדי האנס גאלייה גילה שמרציאנו התקשר אליו משדה התעופה ונשמע נלהב לחזור, סיפר לו על הביטחון שחזר. "אין היררכיה בין השוערים. נחשוב טוב לפני שנקבל החלטה", אמר גאלייה. אז אמר.

אופיר מרציאנו. (עמית מצפה)

בבלגיה ידעו לספר על ארוחה משולשת בין מרציאנו, ואגנר והמנהל הספורטיבי, שם שוחחו על הסיטואציה והתחרות. גם המאמן המקדוני צ'דומיר ינובסקי הגן: "אופיר לא אחראי לפתיחת העונה שלנו. לא הפסדנו בגללו. ואגנר גילה יכולת טובה במשחק אימון והראה שהוא יכול להוסיף תחרות לעמדת השוער".

אלא שלמרות ההצהרות הללו, מרציאנו נדחק החוצה. הוא לא משמש אפילו כשוער השני ובסוף השבוע האחרון נשלח לשחק עם קבוצת המילואים מול אנדרלכט (1:1). "מרציאנו גדול וחזק, אבל ואגנר הוא חתול", התפייט נואה דוסן, אחד משחקני מוסקרון אחרי ניצחון הבכורה בליגה ותיאר את הלך הרוחות בקבוצה. לא תחרות, סדר חדש.

מרציאנו יצטרך בינואר לקבל החלטה לגבי עתידו: לחזור ארצה או לחפש קבוצה אחרת בחו"ל אם מעמדו לא ישתנה, אבל עד אז, לגוטמן יש דילמה: האם ללכת עם השוער הבכיר גם בהיעדר דקות משחק או להחליפו. הוא צריך לחשוב לא רק על המשחקים הקרובים מול קפריסין ובלגיה אלא גם על צמד המשחקים בנובמבר אם ישראל תגיע אליהם.

גיא חיימוב. האלטרנטיבה הבכירה (עמרי שטיין)

האלטרנטיבות מצומצמות. במהלך הקמפיין הזמין גוטמן ארבעה שוערים לסגל המורחב. אחד מהם, אריאל הרוש, לא כשיר ולא יכול להילקח בחשבון. האופציה הבכירה היא גיא חיימוב, שנמצא בכושר מצוין בקריית שמונה, אך חסר ניסיון ברמה הבינלאומית. לחיימוב יש הופעה אחת בנבחרת הבוגרת, 45 דקות בקרואטיה לפני ארבע שנים.

ברק לוי, שצורף לאחרונה לסגל, גילה יכולת איומה בהפסד מכבי נתניה להפועל חיפה 2:1 וספג שני שערים באשמתו. לוי בן 22 בלבד וזו עבורו עונה ראשונה כשוער ראשון בליגת העל. למרות עבר עשיר בנבחרת הצעירה, כנראה יהיה קצת מוקדם לזרוק אותו למים.

בוריס קליימן, אחד שמעולם לא חשש להצהיר שהוא רואה בעצמו כמועמד להיות השוער הראשון בנבחרת, הוא אופציה טובה יותר. קליימן מבוגר יותר וגם מנוסה יותר ברמת הנבחרות עם 21 הופעות בצעירה. גוטמן לא לקח במפתיע את שוער בית"ר ירושלים למשחקים מול אנדורה ו-וויילס, אבל במצב הנוכחי יצטרך אולי לשקול שוב את ההחלטה.

הגנה: על טהרת שחקני מכבי ת"א
רמי גרשון שעבר ניתוח בברכו לא ישחק עד תום הקמפיין (כולל הפלייאוף), אבל כאן גוטמן יחסית שקט. הקפטן בן חיים, אחד העוגנים המרכזיים בקמפיין, אמנם יגיע למשחק מינוס 180 דקות ליגה בגין ההרחקה, אבל הוא נמצא בתקופה טובה. אגב, ההופעה הבאה של הקפטן תהיה ה-90 שלו והוא יעקוף את אלון חרזי ויעלה למקום השלישי ברשימת שיאני ההופעות. איתן טיבי, הפרטנר של בן חיים בהגנה של מכבי תל אביב, יהיה כמובן הבחירה הטבעית לפתוח.

במסיבת העיתונאים אחרי ה-0:0 בקארדיף, הצהיר גוטמן: "אלי דסה מקבע את עצמו כמגן הימני הבא של נבחרת ישראל". דסה הוא המגן הימני השלישי ששיחק בקמפיין אחרי אייל משומר (שלושה משחקים, שלושה ניצחונות) ואוראל דגני (שלושה משחקים, שלושה הפסדים). ההצהרה של גוטמן, שקצת היממה את משומר, הבהירה שלפחות בשלב זה, הדילמה הסתיימה. דסה הוא הפרויקט החדש.

אלי דסה. גוטמן הצהיר שיבנה אותו (איתי כהן)

גם באגף השמאלי שיחקו שלושה שחקנים: עומרי בן הרוש (שישה משחקים), טאלב טוואטחה (באנדורה) ואבי ריקן (מול אנדורה בארץ). האחרון לא שיחק בוויילס רק בגלל פציעה ולאחרונה מקבל עדיפות על בן הרוש גם אצל האלופה. למעשה, מאז וויילס, בן הרוש שיחק רק בסטמפורד ברידג' מול רעננה ומעמדו בירידה.

השורה התחתונה: ההיררכיה די ברורה. דסה, בן חיים, טיבי וריקן יקבלו עדיפות, כשגוטמן יקווה שיישארו בריאים . אם המשחק בבלגיה יהיה קובע לישראל, דגני עשוי לשוב כבלם שלישי ולמלא את התפקיד בו שיחק מול וויילס.

קישור: שרן ייני חוזר
במחצית המשחק בבוסניה, זנח גוטמן, אולי סופית, את ה-4-1-4-1 שליווה את כל הקמפיין (למעט הדקות ביתרון מספרי מול בלגיה). הוא עשה זאת כשהחליף את אחד השפנים שלו, שרן ייני. קפטן מכבי ת"א לשעבר נחשב לאחד החביבים על המאמן הלאומי. שחקן טקטי שממלא הוראות על הצד הטוב ביותר, שחקן דפנסיבי ורסטילי, שמתאים למשימות מיוחדות. החלפתו הייתה אקט סמלי. שינוי כיוון.

ייני נעדר מהמשחקים בסמפמבר בגלל פציעה, אבל בשבועות האחרונים חזר למשחקים מלאים במדי ויטסה, בעמדת הקשר האחורי. גם אם יחזור לסגל, הוא עלול לגלות שהחיים קשים. ניר ביטון קיבע את מעמדו והוא משתייך לחבורה אקסקלוסיבית שרשמה שמונה הופעות בקמפיין: השוער מרציאנו, בן חיים הקפטן, נאתכו, זהבי ובן חיים החלוץ.

ייני. חוזר לעניינים (מערכת ONE)

גם נאתכו הוא באנקר למרות עונה מוזרה שעוברת עליו בצסק"א. מעמדו התערער משהו ופתואום הוא מוצא עצמו בסיטואציה לא מוכרת - מאבק על מקום בהרכב. ב-10 משחקי ליגה העונה השלים רק פעמיים 90 דקות ובשניים כלל לא שותף. במשחקי פלייאוף האלופות מול ספורטינג ליסבון קיבל דקות אחת ובמשחק הפתיחה של שלב הבתים הוחלף בדקה ה-65.

לשניים הללו יש להוסיף את בירם כיאל, שנמצא אולי בעונה הטובה בקריירה האירופית שלו מאז הפציעה הקשה בסלטיק. כיאל הוא סיפור בפני עצמו. היכולת שלו בברייטון נהדרת, הקבוצה שלו מובילה את הטבלה והוא לא יורד מהמגרש וזוכה למחמאות מכל עבר. בברייטון מספרים שחוזה חדש לארבע שנים כבר נמצא על השולחן כדי להדוף הצעות מהפרמייר-ליג, אבל בנבחרת כיאל תמיד יהיה אאוטסיידר.

לצד עודף הקשרים המרכזיים, מסתמנת בעיה מסוימת בכנפיים. ליאור רפאלוב מגביר בהדרגה קצב אימונים ואחרי חודשיים של היעדרות, לא צפוי להיות כשיר גם למשחקים הקרובים (ובטח שלא בכושר משחק). מאור מליקסון סוחב פציעה ומאור בוזגלו לא נמצא בשיאו. על הרקע הזה, מתחזק מעמדו של גילי ורמוט בעקבות ההופעה הנהדרת מול מכבי חיפה.

גילי ורמוט. מתחזק (רדאד ג´בארה)

התקפה: דמארי, חמד ומי עוד?   
גם עומר דמארי, מלך שערי ישראל בקמפיין, הפך לדמות נשכחת. דמארי נפצע מול וויילס, חזר ל-45 דקות כמחליף בבוסניה ושוב נפצע, הפעם במדי רד בול זלצבורג. בשבת הוא חזר אחרי למעלה מ-40 ימי היעדרות, פתח ובישל בניצחון האלופה האוסטרית על מאטרסבורג. כשדמארי כשיר, אי אפשר להתעלם ממנו. מצד שני, גם הוא יגלה שהתחרות אגרסיבית יותר. 

מונס דאבור חיזק מאוד את מעמדו ברוטציה בעקבות ההופעות בספטמבר והיציבות שהוא מגלה בגראסהופרס. גם תומר חמד במקום אחר. חלוץ ברייטון שיחק בקמפיין 218 דקות (פתח רק פעמיים) והבקיע שני שערים מהנקודה הלבנה - שער כל 109 דקות לאיש שהבקיע 11 שערים בינלאומיים ב-18 הופעות.

חמד הוא האיש המרכזי בפתיחת העונה המופלאה של ברייטון ומי שמגיע (יחד עם ביטון) על משבצת "הליגיונר החם", אחד שתמיד נהנה מרוח גבית של הקהל והתקשורת (דמארי מכיר היטב את המשבצת הזו). הדאגה היחידה היא שחמד סובל ממתיחה בשריר הירך האחורי שגרמה לו להחמיץ את המשחק בבולטון בשבת, אך כרגע נראה שאין סכנה לכשירותו למשחק מול קפריסין.

חמד חוגג. שער כל 109 דקות (איתי כהן)

מה לגבי השאר? בן שהר פצוע וייעדר, אליניב ברדה לא בעניינים בבאר שבע, עדן בן בסט עדיין לא מקבל מספיק דקות, טוטו תמוז לא יהיה בתכניות והחלוצים של מכבי חיפה? טוב, לא באמת צריך להסביר.

גם אם לוקחים בחשבון שערן זהבי יפתח ולא משנה באיזה תפקיד, הסגל המורחב יצטרך לכלול לפחות עוד שחקן קדמי אחד. האופציות די דלילות והיחידים שיכולים להילקח בחשבון הם מוחמד גדיר (לא כבש שער ליגה העונה בלוקרן, אבל פתוח בהרכב בקביעות) ובן בסט (בתנאי שייתן עוד משחק גדול בצ'מפיונס או בליגה לחיזוק הקונצנזוס).