נווה מדבר: אצטדיון טרנר יפריח את השממה?

השנה היא 1998. במשרדו של יעקב טרנר, ראש עיריית באר שבע לשעבר, עולה לראשונה הרעיון להקים אצטדיון חדש בעיר. את הרעיון הגה סגן ראש העיר, רוביק דנילוביץ׳, שלימים יחליף את מורו ורבו. 17 שנים לאחר מכן, דנילוביץ' יהיה זה שיזכה לעמוד עם המספריים במהלך הטקס המסורתי ולחתוך את הסרט ביחד עם טרנר, באצטדיון שקרוי על שמו, במשחק מול הירוקים מחיפה.

היעדר השילוט בדרכים שמובילות לאצטדיון בלט יותר מהשוטרים שחסמו את הכבישים, קצת מפתיע שהעניין השולי הזה נעלם מקברניטי העירייה. ואל תגידו לנו waze, מאות בעלי רכבים יכולים להעיד על כך שמצאו את עצמם מתמרנים בתוך רחוב ללא מוצא בדרכם (או שלא) למגרש החדש.

יעקב טרנר עם רוביק דנילוביץ´ ועם סילבן שלום. גוזרים את הסרט (מרטין גוטדאמק)

שעתיים לפני המשחק, אחד האוהדים מתקרב לכניסה ושואל את השומר: ״תגיד, ראית את צביקה הדר?״ ומקבל תשובה מיידית: ״הוא כבר בפנים, מתרגש כמו כולנו״. אין ספק שהיום הזה הוא היום של באר שבע.

אצטדיון חדש אמנם, אך אין בו מספיק מקומות לעיתונאים. מילא הישראלים, אבל חשבתם מה יקרה אם תהיה כאן התמודדות במפעל אירופאי? דבר שבהחלט שואפת אליה הקבוצה של אלונה ברקת, מה יעשו עם כל החבר׳ה שבאים לסקר? זה משהו שעוד אפשר לתקן - ויפה שעה אחת קודם.

רבות דובר על כר הדשא של טוטו-טרנר, השחקנים התלוננו עליו רבות - ובצדק. הדשא לא נראה משהו, אבל הפתחים ביציעים נותנים סירקולציה של אוויר, משהו שחסר מאוד בסמי עופר למשל.

צביקה הדר. לקח את הערב על עצמו (רדאד ג´בארה)

צביקה הדר נהדר כהרגלו, אבל כל העניין עם הזמר אליעד נחום היה קצת מביך, הרמקולים לא עבדו, הפלייבק שבק חיים - וכמו השיר, באמת קצת הרגשנו שמר לנו. ניסו לעשות את זה בשנה שעברה בפתח תקווה לפני הדרבי עם הופעה של תום קשתי ורון שובל, מתי כבר יבינו הקודקודים שמוזיקה ואוהדי כדורגל לפני משחק זה כמו פופקורן ושוקולד? פשוט לא הולך ביחד. תנו להם לשיר, שירת האוהדים זו המוזיקה של האצטדיונים.

הדר, האוהד מספר 1, לקח את האירוע הזה על הכתפיים. הוא נופף ליציעים, דפק פרצופים למצלמה, התמסר באוויר עם אליעד, חייך כל הדרך אל היציע, המקום האהוב עליו, לא לפני שהוא קרא לגברת הראשונה של באר שבע כדי לתת ׳סטנדינג אוביישן׳ אחרון לפני שמתחילים לשחק כאן כדורגל - סוף סוף.

קהל הפועל ב"ש (רדאד ג´בארה)

הקמע עדיין לא מוצא את עצמו, לפחות ברור לכולם שמדובר בקמע שיוציא מגופו את כמויות הזיעה הגדולות ביותר בישראל. התפקיד הזה מיועד למשוגעים, והקמע של באר שבע הוא בהחלט אחד כזה. ללבוש את התחפושת הזו בעיר עם הטמפרטורות הגבוהות ביותר בליגת העל זה לא דבר אידיאלי. מזל שכבר מתקרבים לחורף - יש לו מספר חודשים כדי לפרוש.

אלונה עוברת ליד האוהדים, קורנת מאושר, זה גם יום החג שלה. הצלמים סביבה, קרוב לעשרים, מקבלים חיוכים רבים. המשחק עוד לא התחיל- אבל באר שבע כבר ניצחה. העיר לפחות. הכרוז אמנם  לא כל כך מסונכרן עם ההרכב שמוצג על המסך, אבל בסדר, הוא עוד ילמד. זו הפעם הראשונה של כולם.

ואז הגיע הקליפ שהכינו אנשי השיווק של באר שבע עבור אוהדיהם. ״מקבוצת כדורגל - למועדון כדורגל״. זה המשפט שהכי בלט בו. אוהדי חיפה ניסו להפריע, אבל האדומים הנרגשים הזילו דמעה - גם להם יש עכשיו בית חדש.

יענקל´ה שחר עם אלונה ברקת (מרטין גוטדאמק)

אירופה או לא אירופה, כבר בדקה השנייה השחקנים הזכירו לנו שאנחנו עדיין בישראל עם מהומה שהגיעה בעקבות ספק מרפק של טוואטחה. קצת אירוני שהאירוע המשמעותי הראשון במגרש הזה הוא שליפת כרטיס אדום, בבאר שבע מברכים: לעתיד אדום יותר.

מליקסון בדק את החוזק של המשקוף בדקה ה-24, והוא עמד בו בגבורה. בהמשך באר שבע ניסתה בכל כוחה להפוך את החגיגה הזו למושלמת, אך עד המחצית לא הצליחה להזיז את את הרשת של סטויקוביץ׳ הנפלא.

מליקסון מול אוברניאק (מרטין גוטדאמק)

שריקת המחצית נתנה את האות לבלאגן שלם בתוך היציעים. אלפי אוהדים עם מטרה אחת: לעשן סיגריה. חלקם יצאו החוצה לאוויר הפתוח, חלקם פשוט נשארו בפנים ומילאו את האזור בעשן, כשאחריהם נותר לכלוך רב ובדלי סיגריות, גם לזה יצטרכו למצוא פתרון בהמשך.

״אתם חושבים שבשכונה ד׳ שומעים אותנו?״, תהה אחד האוהדים במחצית, כולם מתפעלים מהאקוסטיקה הנפלאה, ואת אותו אוהד מעניין מה קורה מסביב. המגרש מזכיר את ה׳דרייב-אין׳ של הפועל תל אביב כדורסל, רק עם דשא - והרבה יותר רעש. בחייך, אוהד נחמד, למי אכפת עכשיו מה קורה בשכונה ד׳?

אוהדי הפועל באר שבע (מרטין גוטדאמק)

בבאר שבע הבטיחו מחירים מוזלים במזנון, אך בפועל מים עולים שישה שקלים (יותר מבלומפילד, 5 שקלים), נקניקיה עולה 20 (הקטנה עולה 10) והקולה עולה 8 שקלים, שני שקלים פחות מרוב האצטדיונים בישראל, באמת תודה.

המחצית השנייה נותנת את האות לבליץ של האדומים, שכמעט ועולים ליתרון, אך סטויקוביץ׳ בא היום להרוס - והוא הצליח.

אוהדי הפועל באר שבע (נעם מורנו)

אצטדיון טוטו-טרנר מסתמן כמבצר לכל דבר. הוא ממוקם באזור מצוין, הקהל קרוב למגרש והאקוסטיקה, כפי שצוין, פשוט נהדרת. מספר ליקויים קטנים כמו האינטרנט האיטי (או הלא קיים כלל) לא מאפילים על הפנינה החדשה של הדרום.

מדובר בנווה מדבר אמיתי, בעיר שהפכה להיות בשנים האחרונות ממקום שכולם מפחדים להתקרב אליו - לעיר נהדרת עבור תושביה - וגם עבור האוהדים של קבוצת הכדורגל, שסוף סוף קיבלה את מה שמגיע לה: אצטדיון כדורגל אמיתי, חדיש, מהטופ של הטופ.

אוהדי הפועל באר שבע. יש בית חדש, עכשיו רוצים אליפות (מרטין גוטדאמק)

את הערב המרגש חותם שמואלביץ' עם 0:0 די מאכזב, אבל המגרש הזה עוד יביא לאדומים הרבה נקודות ואולי, מי יודע, גם אליפויות וגביעים. כשמדברים על בית, מדברים על מקום שבו הלב נמצא בו, והבית הזה הפך בן לילה את הפועל באר שבע מקבוצת כדורגל - למועדון כדורגל. עכשיו רק צריך להתחיל לנצח.