חוק וסדר: הסיפורים של שכטר, ורמוט וגוטמן

1. איתי שכטר, פרק א'. 2009/10. הייתה העונה של אלי גוטמן, איתי שכטר וגילי ורמוט. המאמן בנה מכונה משומנת, החלוץ כבש 22 שערי ליגה והקשר ניצח על התזמורת ונבחר לשחקן העונה. כמעט שש שנים עברו מאז והשבוע, גוטמן, שכטר ו-ורמוט שוב בכותרות. מסיבת אחרות לגמרי. כוכבי הדאבל של הפועל תל אביב תקועים ומחפשים את עצמם. אלה הסיפורים שלהם.

נחזור כמה שנים אחורה. אוגוסט 2006. מכבי נתניה בהופעת בכורה בעידן דניאל יאמר ועם גוטמן על הקווים דורסת את האלופה מכבי חיפה 1:3 במחזור הפתיחה של העונה. שכטר, בן 19 בסך הכל, רקד על המגרש והתעלל בשחקני ההגנה הירוקים. בדקה ה-41 הוא קיבל מסירה מאורי אוזן, עצר על החזה, הסתובב על רפאל אולרה ושלח ברגל שמאל כדור חד לפינה של ניר דוידוביץ'. למחרת, כשהגיע לאימון, נתקל במוסף הספורט של אחד העיתונים והקריא בקול רם את המחמאות עליו. "אני כוכב", מלמל בעיניים בורקות ובהתלהבות של ילד.

ההייפ סביב שכטר נבנה מאותו משחק. הוא תויג ועם השנים למד שכשמדובר בו, הציפיות תמיד יהיו גבוהות מהרגיל. לא היה לו קל. בתחילת הדרך, גוטמן נהג להעיר לו על עניינים שקשורים ביסודות ובהבנת המשחק. לותר מתיאוס היה קשוח איתו ותקף אותו פומבית ובהמשך הגיעה הפציעה שמנעה ממנו לשחק ברוב עונת 2010/11, רגע אחרי עונת השיא, המעברים לחו"ל והחזרה המתוקשרת, סטיגמת הזימונים לנבחרת. שכטר חטף מכל כיוון ולמד להיות חזק מנטאלית. הוא כבר מזמן לא אותו ילד תמים, אלא בחור מפוכח שיודע לחיות עם ביקורת, יודע לבקר את עצמו ונחוש להוכיח. נחוש לעמוד בציפיות.

איתי שכטר. חוטף מכל כיוון (נעם מורנו)

מאז 2009/10, העונה הראשונה והיחידה שלו בקריירה בדאבל פיגרס, שכטר הבקיע בדיוק עוד 22 שערי ליגה. בחמש עונות וחצי ובחמש קבוצות שונות בארץ ובחו"ל. החדות נפגעה. "הוא רחוק מכושרו והמעברים החלישו אותו מבחינה פיזית. הוא עושה אותן תנועות, אבל עושה אותן פחות מהר ולכן לא מגיע למספיק מצבים ובטח לא למצבים נוחים. האחד על האחד, היציאה מהמקום, הסיבוב, אלו דברים שאפיינו את שכטר של פעם. לא תראה אותו עכשיו מקדים את הבלם בחצי מטר. היום, למשל, הוא לא יכול לשחק על הקו כמו פעם", מסביר איש מקצוע שעבד איתו בעבר.

הדבר היחיד שלא נפגע הוא הרעב והאמונה בעצמו. כששכטר הגיע למכבי חיפה לפני שנה, הוא נהג לומר לחברים ולאנשי המועדון: "אני יכול וצריך לתת יותר, זה יבוא, אני אחזור לכושר משחק".  הוא קיבל 861 דקות בארבעה חודשים בעונה שעברה והבקיע פעמיים. במשחקים ששיחק השיגה מכבי חיפה 62 אחוזי הצלחה. למעשה, מאז הצטרפות שכטר, אלירן עטר, אברהם פאס ואביחי ידין, צברו הירוקים יותר נקודות מכל קבוצה בליגה ב-16 המחזורים האחרונים של העונה.

מרקו בלבול נהג להגיד בראיונות ששכטר מביא משהו אחר למשחק של מכבי חיפה, חוכמת משחק, הרבה תנועה ופינוי שטחים, אבל גם הוא ציפה מחלוץ הרכש שלו למספרים. יותר נכון, לחמישה-שישה שערים. בסופו של דבר, הנתון שהוזכר הפך חסר משמעות (עבור החלוץ והמאמן) כשהירוקים סיימו את העונה במקום החמישי וללא תואר או כרטיס לאירופה. 

מרקו בלבול. נהג לומר ששכטר מביא משהו אחר (נעם מורנו)

2. פרק ב'. העונה דברים קיבלו עוד תפנית לרעה. הדקות ירדו ל-555 בחצי עונה. הכרטיסים אדומים השפיעו, הביקורת הפכה ארסית והסבלנות נגמרה. מכבי חיפה זה מועדון תובעני, במיוחד כלפי חלוצי רכש. והשער האחרון של שכטר בכל היה המסגרות היה ב-30 במאי. בפנדל. לשכטר הודבקה תווית ה"פלופ", החיבור לא עבד, המקום ברוטציה לא עזר והפרידה הייתה צעד מתבקש. שכטר, חשוב להדגיש, נלחם, ניסה והשתדל עד שהבין שבמכבי חיפה זה לא יקרה. רגע אחרי העזיבה לבית"ר ירושלים הוא כבר דיבר על "השנה הקשה בקריירה", ובקביל על הרצון להציל אותה.  

"אם כבר לעזוב מועדון גדול כמו מכבי חיפה, שכטר מגיע למועדון נכון מבחינתו", סבור בלבול. "בלי לחץ של קהל ובלי דרייב יהיה לו קשה לתפקד. הוא שחקן שחייב את הדרייב של מועדון גדול כי שכטר הוא שחקן של שואו. המעבר יעשה טוב גם לבית"ר וגם לשכטר". במובן מסוים, בית"ר העניקה לשכטר חבל הצלה. הזדמנות אולי אחרונה להוכיח את עצמו במועדון גדול עם ציפיות. לשמור על הקריירה שלו בטופ של הכדורגל הישראלי. שכטר לא הפסיק להאמין ביכולתו, אבל דבר אחד נותר לו מהילדות. הרצון לגרום לאנשים לחשוב עליו את מה שהוא חושב על עצמו.

הצלחה קבוצתית בבית"ר תהיה שמירה על המקום השלישי וזכייה בכרטיס לאירופה, אבל היא לא תהיה שווה שום דבר עבור שכטר אם לא יתווספו אליה מספרים. אותם חמישה-שישה שערים שלא היו לו במכבי חיפה. בלי הת'כלס, שכטר עוד עלול למצוא עצמו במקומות מהם הוא חושש. מחוץ לתודעה. חסר דרייב. פלופ בלי יכולת לשנות את הסטיגמה.

השבוע הודיע סטפן קונץ, יו"ר קייזרסלאוטרן והאיש שהביא את שכטר לגרמניה, שיסיים את תפקידו בתום העונה: "פעם הרגשתי כמו האיש הנכון ועכשיו התחושה הזו נעלמה". בגרמניה נזכרו בעסקת שכטר, אותה הגדיר בזמנו קונץ כעסקת השנה, ואף חילקו את עידן היו"ר ללפני ואחרי שכטר. "אף אחד מהם לא התאושש מאז", נכתב. אתם יודעים מה, לשכטר, בניגוד לקונץ, יש צ'אנס אחד נוסף. 

אלי טביב. בית"ר נתנה לשכטר חבל הצלה (נעם מורנו)

3. גילי ורמוט. כמו שכטר, גם החבר הטוב עמד במרכזו של חלון ההעברות של ינואר בשנה שעברה. 650 אלף יורו דמי ההעברה בתוספת ההשאלות של בן רייכרט ושון גולדברג בעסקה שעוררה סערה  והטיימינג שלה עמד גם הקיץ במרכז הבוררות בין רייכרט למכבי ת"א. כמעט שנה אחרי, אפשר להגיד בוודאות. אף אחד מהמעורבים לא הפיק תועלת מהמעבר המתוקשר. כולם שילמו עליו מחיר כבד. ורמוט במיוחד.

כל מאמן חדש שהגיע למכבי ת"א ערבב את הקלפים ושינה משהו. ורמוט עבר שלושה כאלה. אצל פאקו היה בעיקר פצוע, אצל סלבישה יוקאנוביץ' שחקן רוטציה (לצורך הדוגמה, הוא פתח בשלושת הפסדי הליגה של הצהובים העונה ששלושתם הגיע בסמיכות למשחקים בליגת האלופות) ואצל בוס? דווקא מאמן שראה מקרוב את ורמוט עושה דברים יפים בהולנד יכול היה לקדם את מעמדו, אבל בפועל קרה בדיוק ההיפך. ורמוט קיבל חמש דקות מול מכבי חיפה ועוד 63 בגביע כששיחקו המחליפים. ההולנדי גיבש החלטה. ורמוט קיבל אותה כבר מזמן.  

"אני מאמין שאהיה פה גם שחקן מוביל ובסופו של דבר זאת המטרה העיקרית. מעבר להיות פה שחקן הרכב קבוע, אני רוצה להיות שחקן שמשפיע", אמר ורמוט בקיץ בראיון לרז אמיר שפורסם ב-ONE. "אני מרגיש שאני יכול להשפיע ולהוביל את הקבוצה". רק שבמכבי ת"א יש מקום לכוכב אחד ופועלים שעובדים מסביבו. זה לא רק עניין של תלות, אלא בעיקר עניין של היררכיה. ורמוט, בניגוד לשחקנים אחרים בסגל הצהוב, לא יכול להפיק מעצמו כמחליף או עוד אחד בסגל. זה פשוט לא הוא.

גילי ורמוט מול אלירן עטר. הקשר האמין שיהיה שחקן מוביל (יניב גונן)

עכשיו הוא בדרך החוצה עם לקח חשוב. הקבוצה הבאה שלו צריכה להיות כזו שתבנה עליו כשחקן מוביל. רק שכאן מתחילה הבעיה. בבאר שבע זה לא יכול לקרות, מכבי חיפה בכיוון של בנייה מחדש ומה לגבי בית"ר ירושלים? אוהדי הפועל ת"א קיבלו בשלוות נפש מוחלטת את המעבר של שכטר לבירה, אבל לא יסלחו לוורמוט על אחד כזה. ו-ורמוט עצמו רוצה יום אחד לחזור לאדום, בטח כשעל הקווים עומד גוטמן והקבוצה חסרה מנהיג. האמוציות כרגע חזקות. אולי הן יירגעו עד סגירת החלון.  

4. אלי גוטמן. יש משהו אירוני בכך שבשבוע בו שני הכוכבים הגדולים שטיפח נמצאים על פרשת דרכים, גוטמן חוזר למרכז הבמה. ובדיוק כמוהם, הוא לא במצב טוב. הפועל ת"א של השנה רצופה בכוונות טובות שמתבצעות עקום והחזרה של גוטמן לא שונה. לפעמים זה מרגיש שאמיר כבירי עושה הכל כדי לצאת "האיש הטוב" ולא לפגוע באף אחד, אבל בדרך הוא משלם שכר לימוד.

מלכתחילה היה ברור שהחיבור בין גוטמן לגיא לוי הוא כמו נישואין בכפייה. הניסיונות לייפות את המהלך ולשכנע כמה הוא יכול לעבוד נראים כעת מגוחכים כשהכלה נעלמה מהתמונה אחרי תשעה ימים. אבל בסופו של דבר, כבירי שוב הגיע לתוצאה שרצה בדרך עקלקלה. גוטמן הוא הפנים שהבעלים רוצה לפרונט של הפרויקט לשנים הבאות. לוי היה פתרון זמני. סטוץ. הגיעה לו פרידה יותר מכובדת תשעה ימים מוקדם יותר.

גוטמן לא יצא טוב מ"מפרשת הטרנינג" כי הוא ניסה להילחם במה שהיה ידוע מראש. ברצון הבסיסי שלו לשלוט בעניינים. אבל מה שיפה בארץ הוא שלכולם יש זיכרון קצר. הפגיעה התדמיתית וההכרה הציבורית בהפועל ת"א כמועדון שהבלגן חוגג בו לא נגעו בכבירי שנהנה מימי חסד מעצם היותו בעלים טרי. וגוטמן? רק מבחן התוצאה משנה מבחינתו. כשהפועל ת"א תעלה על דרך המלך, הפארסות הקטנות הללו יישכחו. ועד אז, כמו שאומר טונה: "גם זה יעבור".

וחוץ מזה, בינינו, בשבוע בו מכבי נתניה והפועל פ"ת מבצעות טרייד מאמנים ומספר המאמנים העוזבים עולה ל-10 (אחד יותר מהעונה שעברה), מה זו כבר עוד דריכה קטנה על מעמד המאמן?

אלי גוטמן. פרשת ה"טרנינג" לא עשתה לו טוב (איתי כהן)

5. קטנות לשבת:
בני יהודה - הפועל חיפה: שמונת השערים שהבקיע העונה פדרו גלבאן סידרו לבני יהודה 19 מ-23 הנקודות שלה.
במשפט: מאיר בן מרגי הביא שינוי גדול להפועל חיפה, אבל תוצאות תיקו לא ירחיקו את האדומים מהתחתית.

בני סכנין - הפועל ת"א: הידעתם? גוטמן לא ניצח את ארבעת משחקי הליגה האחרונים שאימן. האדומים לא ניצחו את סכנין בארבעת המפגשים האחרונים בין השתיים.
במשפט: גם אתם מרגישים שגוטמן יהיה כרטיס החזרה של יוסי אבוקסיס להפועל?

הפועל רעננה - הפועל עכו: רעננה הבקיעה רק ארבעה שערים העונה במשחקי הבית. עכו עם אותה כמות במשחקי החוץ.
במשפט: ההזדמנות של רעננה להוכיח שהיא ראויה לפלייאוף עליון. 

חיים סילבס. רעננה ראויה לפלייאוף עליון? (עמית מצפה)

הפועל כפר סבא - מכבי נתניה: האורחת לא הפסידה בששת ביקוריה האחרונים בלויטה בכל המסגרות. ההפסד האחרון היה ב-2005.
במשפט: כפ"ס תספוג שער ראשון בעידן מימר דווקא מההתקפה הגרועה בליגה?

מכבי ת"א - מכבי פ"ת: האלופה במאזן מושלם והפרש שערים 1:12 בארבעת משחקי האחרונים בליגה. בן שמעון עם ארבע נקודות ו-3:3.
במשפט: בסיבוב הראשון, המשחק בין השתיים היה ההפסד השלישי מתוך ארבעה רצופים של פ"ת. גם הפעם.

6. המחזור בציוץ: