זה התחיל עוד בבית המלון יום לפני המשחק. יצאנו כ-12 אנשים לטיול בעיר. הייתה הרגשה שאנשים מסתכלים עלינו במבט של "אתם לא רצויים כאן". אחת הכיכרות הקיפו אותנו כ-100 אנשים. הם היו חמושים במקלות וחגורות עם אבזמי ברזל וכלבים גדולים. העסק החל להתחמם ורק בדיעבד הבנו שעברנו ליד בר של גלוחי ראש. זיהינו בוודאות שחלק מהם ניאו נאצים וחלק אחר בכלל מוסלמים. שמענו קריאות מרחוק כמו "זיג הייל" ותנועות הצדעה במועל יד. שמענו איך מקללים אותנו רק כי אנחנו יהודים.
פתאום אתה קולט את גודל הבלאגן ואתה לא יודע בכלל אם תצא בכלל מהעיר הזאת ומהמגרש. אף אחד לא נפגע, אבל יצאנו בשן ועין. נזרקו שם אלות, שולחנות, כיסאות... זה היה יכול להיות פוגרום אם לא היו מגיעים השוטרים להפריד.
למחרת, יום המשחק עצמו, האבטחה עלינו הייתה הרבה יותר גדולה. אפשר להגיד שהתהלוכה מהכיכר עד למגרש לא הייתה מלהיבה ביותר וגם לא נוצר שום חיכוך. כוחות האבטחה היו גדולים והיינו דבוקה של קבוצה גדולה, כמה מאות ביחד. הרגשנו בטוחים ומוגנים.
Video Player is loading.
Current Time 0:00
Duration -:-
Remaining Time -0:00
This is a modal window.
The media could not be loaded, either because the server or network failed or because the format is not supported.
Beginning of dialog window. Escape will cancel and close the window.
End of dialog window.
צפו: דרמה בנתב״ג עם נחיתת בית״רהשמועות על הניאו נאצים וגורמים מוסלמים קיצוניים שבאו להפגין נגדנו ולפעול באלימות הביאו כמה עשרות חבר'ה מצרפת מהליגה להגנת היהודים שהצטרפו אלינו למשחק. החבר'ה האלה הם אלו שנשאו עימם את דגלי כהנא חי, האגרוף זה הסמל שלהם. כשהם שמעו שיש יהודים בסכנה הם באו ישר לעזור לנו.
כשנכנסנו ליציע האווירה הייתה טובה. האולטראס שלהם עדיין לא נכנס והרגשנו קצת בעלי הבית. אבל כשהם הגיעו, שלהם ראינו שהם באים במטרה לחמם את האווירה. עשו כל מיני תנועות: זיג הייל, תנועות של צלב קרס וגם סימני מאיימים של עריפת ראשים. הם התחילו לשיר שירים. אנחנו לא דוברי השפה, אבל לא היה קשה לחבר את המילים שכן הצלחנו להבין: ”היטלר", "יהודים", "פלסטין".
בדיעבד נאמר לנו, על ידי החבר'ה הצרפתים, שהשירים שלהם היו אפילו יותר גרועים ממה שחשבנו. הקהל של בית''ר התחמם. אנחנו לא רגילים לשמוע דיבורים כאלה, אנשים נפגעו באופן אישי ומשני הצדדים התחילו להתקרב לגדר. עד שבוצעה הפרדה על ידי המאבטחים, נזרקו כמה דברים מהיציע שלהם אלינו ומאיתנו אליהם. האווירה הייתה של שנאה באוויר.
 |
אוהדי שרלרואה. מפגן שנאה (מערכת ONE) |
|
|
אתה רואה להם את השינאה בעיניים. אנשים האלה לא שונאים אותנו כי אנחנו קבוצת ספורט, הם שונאים אותנו כי אנחנו ישראלים, יהודים. עומדים מולנו אנשים עם חולצות של דגל פלסטין וצועקים לנו "מוות ליהודים". זו הייתה חוויה מאוד מעצבנת ביחוד למי שרגיל בטדי לאווירה שונה ב180 מעלות.
הדלקנו את האבוקות כדי לבצע מפגן תמיכה. זה הוחטל בדיונים סגורים עוד בארץ. ההרגשה הייתה טובה. עוצמה אדירה, שירה אדירה, הרגשנו שהרעדנו את המגרש. במחצית השנייה אחרי האדום השני, הקבוצה התפרקה הורגשנו גם את מפלס השנאה והשמחה להאיד של אוהדי שרלרואה עולה מדקה לדקה. בין קריאות ה"אולה" בין פס לפס אתה רואה עוד גלוח ראש שמסתכל בפאנטיות על היציע שלנו ומצדיע במועל יד.
 |
כחילה. מפגן תמיכה (ג´וש הליקמן, @thesportsrabbi) |
|
|
אנחנו לא מכירים את אותו אדם שזרק את הבורג על שוער שרלרואה. להערכתנו מדובר באחד מהחבר'ה הצרפתים מהליגה להגנת היהודים. אבל זה לא שינה את ההרגשה שלנו ומה שאנחנו חווינו במגרש. היינו באקסטזה מהיציאה מהאצטדיון ועד ההגנה למלון. ידענו שנתנו תצוגת עידוד מדהימה, ייצגנו בכבוד את המדינה, הגבנו היטב לכל הניאו נאצים והמוסלמים שקראו למותנו.
ואז התחברנו לאינטרנט במלון וגילינו מה שאתם חושבים, שאנחנו הרעים. שמענו את כולם מאשימים אותנו. באותו רגע הבנו, אנחנו ה750 אוהדים שהיו שם, רק אנחנו נדע מה זה להיות ולהרגיש מאוים ולראות את השנאה שלהם בעיניים ומה זה בשבילנו להיות עטופים בדגל ישראל. תגידו מה שאתם רוצים, הקהל של בית''ר הוא הכי טוב באירופה.
* העדויות הן של אוהדי בית"ר ירושלים המגדירים עצמם "חלק מהגרעין החזק ביציע המזרחי, אבל לא חלק מ'לה פמיליה'".
סייע בהכנת הכתבה: אבישי בראל