לידיעת עיני: הצלחת הונגריה - השיעור שלנו

מחוץ למלון בו התכנסה נבחרת הונגריה בהכנה לקראת צמד משחקי פלייאוף העלייה ליורו 2016 נמצא פסל של פרנץ פושקאש. ואין דבר שמעצבן יותר את מאמן הנבחרת, הגרמני ברנד שטורק, מההערצה העיוורת לכוכב העבר, הסמל של דור הזהב ההונגרי. 60 שנה עברו מאז ימי הזוהר ובהונגריה נוטים לומר ש"המסורת מחייבת", אבל מבחינת שטורק מדובר במעמסה מיותרת. "יש כאן שחקנים שעדיין מסתכלים על פושקאש, בוז'יק וקוצ'יס", הסביר לאחרונה. הוא היה מעדיף שהשחקנים שלו יסתכלו אל העתיד ולא יתרפקו על סיפורים מהעבר.

בשבוע ימלאו תשע שנים למותו של פושקאש, בעוד הנבחרת הנוכחית עשתה היסטוריה – העפלה לטורניר גדול ראשון אחרי 30 שנה. ה-0:1 בנורבגיה במשחק הראשון של הפלייאוף נתן מקדמה רצינית, ה-1:2 בבודפשט סגר עניין. לא מדובר בהישג מקרי או תוצר של הגדלת הטורניר. להונגרים הייתה תכנית פעולה שהחלה במימון ממשלתי והמשיכה בשורה של צעדים שביצעה ההתאחדות. המטרה הייתה יורו 2020. את הפירות אולי יקצרו שם לפני הזמן, אבל מבחינת ההונגרים התהליך הוא העיקר. בישראל נוטים לשאול: "למה הם ולא אנחנו?", הנה כמה תשובות.

ברנד שטורק. לא טיפוס נוסטלגי (רויטרס)

הונגריה הייתה במצב דומה לישראל. שנים של כישלונות ספורטיביים הובילו לתחושת פסימיות כללית. "אנשים הפסיקו להאמין בכדורגל ההונגרי", מספר שחקן העבר של בית"ר ירושלים, סטפן שאלוי. "ובגלל זה היה קשה לעבוד וכמעט לא היה כסף. ראש הממשלה החליט להרים את הספורט כי הוא האמין שזה יעשה טוב לאומה. הממשלה השקיעה המון כסף בכדורגל וגם בענפים אחרים. בנו אצטדיונים והשקיעו, ועכשיו חשוב שנראה תוצאות".

כחלק מהפרויקט הממשלתי, ההתאחדות המקומית הבינה שהיא זקוקה לעזרה חיצונית. ב-2013, התבקש שטורק הגרמני לבנות אסטרטגיה לנבחרות הצעירות. הוא ביצע תחקיר ונדהם לגלות את המצב במחלקות הנוער. הוא מצא שכמעט ולא היו מאמנים שעבדו במשרה מלאה, שלא לדבר על אנשי צוות מסייע, פיזיותרפיסטים ומאמני כושר. בהונגריה אמרו לו שאין מספיק כישרון, אבל הוא סירב לשמוע ונהג לענות: "יש לכם הרבה כישרון, אבל אתם צריכים את הכלים לפתח אותו לרמות הגבוהות". מילת המפתח שלו הייתה: "מקצוענות" והוא שאף להרים את רמת האימון במחלקות הנוער ובנבחרות על ידי הוספת אנשי מקצוע ועבודה אישית ספציפית עם שחקנים.

המאמן הגרמני הכין מסמך שנקרא: "עשור התחייה". המטרה שלו הייתה לקדם את הנבחרת הצעירות, ליצור אחידות בשיטה ובדרכי העבודה מהילדים עד הנבחרת הצעירה ולבנות דור שיביא את הנבחרת הבוגרת ליורו 2020. לשם כך, החתימה ההתאחדות ההונגרית שורה של מאמנים גרמנים ושכרה חברה בלגית בשם "דאבל פס" שמייעצת לאקדמיות בכל העולם ועובדת עם מועדונים באנגליה, גרמניה ועם ההתאחדות האמריקאית.

ההונגרים הקימו אקדמיות אזוריות וההתאחדות דרשה מהמועדונים ליישם את התכנית. "בנו תכנית רב שנתית וכל האקדמיות שינו את השיטה. העבודה יותר מקצוענית ויש יותר אנשי מקצוע מסביב לילדים", מוסיף שאלוי. כחלק מהמהפכה, יזם שטורק מהלך לפיו שחקן שמגיע בגיל צעיר לסגל הנבחרת הבוגרת יזכה את מועדון האם שלו במענק. בהונגריה הרימו גבה וקיבלו את האיש ההזוי בסקפטיות, אבל אחר כך למדו לקבל אותו.

סטפן שאלוי. "הממשלה השקיעה המון כסף" (קובי אליהו)

המאמן הגרמני הבין די מהר את הבעיה של ההונגרים. "לצעירים יש הרבה כבוד לוותיקים - יותר מדי כבוד. הם מאוד ביישנים, סגורים ומפוחדים, אבל יש לכך סיבה. הכדורגל ההונגרי מושפע מהיררכיה. הניסיון של שחקן יותר חשוב ממה שהוא יודע לעשות. יש הרבה כישרון בהונגריה, אבל לצעירים קשה לקבל הזדמנויות". לכן, מבחינתו, הכל מתחיל ונגמר באקדמיות. "אני אוהב להעביר הלאה את מה שלמדתי. בשבילי, מאמנים הם כמו מורים. המטרה שלנו היא לעזור לתלמידים להתפתח ולהרחיב את הידע הטקטי, הטכני והפיזי, כדי להגיע לרמות הגבוהות של המשחק ולפרוח".

הונגריה אירחה את אליפות אירופה עד גיל 19 ב-2014 והעפילה למונדיאל עד גיל 20 (הודחה בשמינית הגמר לאחר הארכה מול סרביה של פרדראג ראיקוביץ' שזכתה בטורניר), אבל ברמת הנבחרת הבוגרת התוצאות עדיין לא באו לידי ביטוי. ההונגרים פתחו את הקמפיין הנוכחי בהפסד ביתי 2:1 לצפון אירלנד, אחריו פוטר המאמן המקומי אטילה פינטר. את מקומו תפס מישהו שהתאים למודל הגרמני; פאל דרדאי, 39, הונגרי ששיחק במשך 14 שנה בהרטה ברלין ואחרי הפרישה מונה למאמן קבוצת הנוער של המועדון.

דרדאי שיפר את התוצאות, אך בחודש מאי, כשקיבל הצעה לאמן את הבוגרים של הרטה ברלין, הוא לא יכול היה לסרב. שטורק, שאז כבר החזיק בתואר המנהל הספורטיבי של ההתאחדות, תפס את מקומו. ברנד שטורק לא היה שחקן גדול ולא רשם הישגים יוצאי דופן בקריירת האימון שלו שכללה 11 שנה כעוזר בהרטה, וולפסבורג, פרטיזן בלגרד ודורטמונד, מספר תפקידים בקזחסטן (כולל מאמן הנבחרת) ועבודה בקבוצת המילואים של אולימפיאקוס. כמו לא מעט מאמנים גרמנים אחרים, הדחף האתגרי שלח אותו למקומות נידחים יחסית. למחוזות בהם יוכל ללמד וללמוד.

לפני חודש, הונגריה הייתה על סף העפלה אוטומטית ליורו דרך המקום השלישי הטוב ביותר, אבל שער דרמטי של טורקיה מול איסלנד וניצחון מפתיע של קזחסטן בלטביה שלח את הטורקים לצרפת. ההונגרים לא שקעו בדיכאון ונכנסו למוד פלייאוף. מיד לאחר מכן זימן שטורק סגל מורחב של 36 שחקנים והחל לעבוד. מתוקף היותו הבוס המקצועי הכל יכול בהתאחדות, הוא דרש לבטל מחזור ליגה כדי לאפשר הכנה טובה למשחק הכפול עם נורבגיה. בנוסף, החליף את הצוות המקצועי ההונגרי (שכלל גם את שאלוי עצמו) ומינה את כוכב העבר הגרמני אנדי מולר לעוזרו ואת מאמן השוערים הולגר גרקה, גרמני כמובן.

פאל דרדאי. שיפר את התוצאות (רויטרס)

ביום שישי השיגה הונגריה מקדמה נפלאה. שער של לאסלו קליינהייזלר (21), הונגרי ממוצא גרמני בהופעת בכורה בנבחרת, סידר 0:1 נהדר באוסלו לפני הגומלין בבודפשט ביום ראשון בו הושלמה המשימה. עוד לפני הגומלין, הונגריה נכנסה לטירוף. "אנשים כאן התרגלו להיות פסימיים. אפילו הבן שלי שאל אותי: 'באמת היינו פעם במונדיאל?'", צוחק שאלוי. עבור שטורק, עצם ההעפלה לפלייאוף מהווה "נס קטן". עוד לפני ההעפלה, הוא הביע תקווה שבכל תוצאה ייתנו לו להמשיך את התהליך עד סופו.

בעוד ההונגרים חוגגים, הנבחרת שלנו נמצאת הרחק מאחור. גם ישראל אירחה לא מזמן טורניר גדול, יש כאן שפע מתקנים חדשים וראויים, אבל חסרה תכנית. בזמן שההונגרים מסתכלים על הדרך, בישראל אין תהליך ובכל זאת כולם מסתכלים על השורה התחתונה. קמפיינים נעים בין אופוריה לדיפרסיה וסיכומים נעשים אחרי משחק בודד. הכל תלוי ועומד על כתפיו של מאמן כזה או אחר שמאחוריו מדינה שלמה ועסקנים שמחכים שייפול. תכנית הפעולה היחידה היא הציפיות שנבנות לפני כל הגרלה, כשבמקביל הבועה כבר מזמן התפוצצה, היכולת רעה, התוצאות שליליות ולא קם הילד שיצעק "המלך הוא עירום".

"המודל הגרמני" של הונגריה כלל, אגב, גם את הקטנת הליגה ל-12 קבוצות (מתוכן חמש מחזיקות מאמנים זרים). העלאת הרמה והכסף הגדול שנכנס השאירו יותר ויותר כדורגלנים הונגרים במדינה. מספר הליגיונרים (בכל הגילאים) ירד מ-200 ל-50 וסגל הנבחרת למשחק בנורבגיה כלל 10 ליגיונרים משמעותיים בלבד. שאלוי ואחרים סבורים שלטווח הארוך זה לא יספיק, אבל בטווח הקצר, זה השפיע לטובה על הנבחרת. בישראל, לעומת זאת, קיימת מגמה דומה של הישארות בארץ לצד ירידה מתמשכת ברמת הליגה, מה שמוביל לתוצאות שליליות בשני המישורים. בוויכוח: "ליגה מול נבחרת", הכדורגל הישראלי מפסיד בשתי הגזרות, לכן הפתרון להצלת המצב צריך לכלול תכנית גם למועדונים.

הבעיה של הכדורגל הישראלי, שבאה לידי ביטוי גם בתוצאות הנבחרת ואפילו במשחקי מכבי תל אביב בליגת האלופות, היא הקיפאון. בזמן שכולם מנסים להתקדם ולצמצם פערים, הכדורגל הישראלי הולך אחורה. כי כשאתה עומד במקום, כנראה שאנשים יעקפו אותך. "במקומות כמו קזחסטן ואזרבייג'אן משקיעים כספים אדירים. כולם משתפרים. זו הבעיה של ישראל. אתם עובדים ומנסים לתת הכל, אבל התחרות חזקה יותר וקשה יותר".

שחקני הונגריה חוגגים את הניצחון על נורבגיה. ישלימו את המשימה? (רויטרס)

אי אפשר לומר שלא היו ניסיונות. לפני מספר שנים קיבל יו"ר ההתאחדות דאז, אבי לוזון, המלצה מחבריו בהתאחדות הגרמנית על מיכאל ניס וזה הגיע כמנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות ומאמן הנבחרת הצעירה. ניס נתפס כאן כעוף מוזר, טיפוס קצת קשה לעיכול. אפשר להתווכח אם הוא היה איש מקצוע מוצלח, אם קיבל את כל מה שרצה או בכלל היו לו הכלים להצליח, אבל השורה התחתונה היא שהניסוי הוכתר על ידי ראשי ההתאחדות ככישלון לאחר קמפיין אחד וחוזהו של ניס לא הוארך "מסיבות כלכליות".

התוצאות האחרונות ברמת נבחרות הנערים והנוער ואפילו הצעירה, לצד הקמפיין הכושל של הנבחרת הבוגרת, רק הגבירו את הצורך בתכנית כללית. הרי יש עם מה לעבוד, יש עם מי לעבוד, יש איפה לעבוד, רק צריך להתחיל לגרום לגלגלים להסתובב. במצב כזה, גוברים הקולות למינוי צוות זר. במקום לשקוע בפסימיות ולראות רק את קצה האף, צריך להביא לכאן צוות אובייקטיבי עם ראייה נקייה, שיתחיל לבנות מאפס. "הכל מתחיל בלמידה", אמר לאחרונה שטורק. "ללמוד מה עושים במדינות אחרות ומה אנחנו יכולים לעשות כדי להשתפר". כמה פשוט, ככה קשה ליישום כשמדובר בישראל.

הפוליטיקה וההתעסקות האובססיבית ברזומה, בשאלה למי מגיע ולמי לא מגיע, מונעות את קבלת ההחלטה המקצועית הטובה. ומה לעשות? גם אחרי ג'ורדי, אוסקר, סוזה, פאקו ויוקאנוביץ', מאמן זר עדיין נחשב פה למילה גסה. הנחת היסוד שמאמן זר צריך להיות רק כזה עם שם ענק ורזומה מפוצץ כל כך מוטעית ורק חושפת כמה עקומה המחשבה הרווחת אצל מקבלי ההחלטות בענף.

שאלוי מסכים: "הכסף אצלכם טוב יותר, המועדונים שלכם מלאים בשחקנים ישראלים בגלל מגבלת הזרים, אבל ברמת הנבחרת אתם רק כמעט שם. לא מצליחים להעפיל. יש לכם שחקנים טובים יותר ברמה האינדיבידואלית, אבל הונגריה כנבחרת טובה יותר. הפתרון? יותר מקצוענות ברמת המועדונים. יותר מנהלים ספורטיביים ולא מצב בו הבעלים מחליט איזה שחקן מגיע ומי הולך. מועדון צריך להתנהל כמו חברה".

דז'וז'אק, לאנג וקדאר. הכניסו את המדינה לטירוף (רויטרס)

גם שאלוי, כמו ג'ורג' לייקנס שהעניק ראיון נרחב ל-ONE בחודש שעבר, וכמו לא מעט אנשי מקצוע, סבור שהפתרון הוא בצוות זר. "אולי הכדורגל הישראלי צריך עזרה מבחוץ. בהונגריה הייתה בעיה של משמעת וטקטיקה ולכן הלכו על הגרמנים. לישראל יש יותר כישרון, אז אולי איש מקצוע ספרדי יותר מתאים לכם. אתם חייבים לעבוד בצורה קבוצתית יותר כדי להגיע לרמה הבאה ולעבוד יותר על טקטיקה. אם אתה לא מלמד דברים מסוימים ברמת הילדים, אי אפשר להצליח בבוגרים. ישראל צריכה תכנית ל-5-10 שנים ברמת המועדונים והנבחרות, כי בכל העולם עובדים קשה ומקבלים עזרה ממדינות כמו הולנד, ספרד וגרמניה".