יום שני, 24.02.2025 שעה 15:37
ONE - מספר 1 בספורטONE - מספר 1 בספורטONE - מספר 1 בספורטONE - מספר 1 בספורטONE - מספר 1 בספורט

הפודיום היהודי: סיפור אולימפיאדת ברלין 1936

סיפורן של שלוש סייפות יהודיות על הפודיום באולימפיאדה של גרמניה הנאצית: משבר הזהות של מאייר שהצדיעה במועל יד ולחצה יד להיטלר, והניצחון של אלק

|
שלוש הסייפות היהודיות באולימפיאדה של גרמניה הנאצית
שלוש הסייפות היהודיות באולימפיאדה של גרמניה הנאצית

הזיכרון הקולקטיבי מהמשחקים האולימפיים של ברלין 1936 הוא של ג'סי אוונס, האתלט האפרו-אמריקני פורץ הדרך שזכה בלא פחות מארבע מדליות זהב, למורת רוחו של קאנצלר גרמניה הנאצית, אדולף היטלר, שרצה ללחוץ את ידיהם של הזוכים אך התעלם ממנו ומיתר שחומי העור.

בתחרות הקפיצה לרוחק אוונס גבר בין היתר על לוץ לונג הגרמני, מולו התחרה על הזהב, אך הניצחון המשמעותי ביותר שלו היה על התעמולה הנאצית. ומזה חשש היטלר, שתחילה לא רצה באירוח המשחקים ש"נכפו" עליו עם החלטת הוועד האולימפי טרם עליית הנאצים לשלטון ורק בשלב מאוחר יותר התרצה והסכים לקיימם, לאחר ששוכנע שהאירוע יתרום להעלאת המורל ולחיזוק המשטר שהנהיג.

אבל היה עוד רגע שנוי במחלוקת בברלין. הרגע בו עלו על פודיום אחד שלוש נשים יהודיות, הטובות ביותר בסייף בסגנון הרומח. אילונה אלק זכתה בזהב, הלנה מאייר בכסף ואלן פרייס בארד. אבל דווקא על הפודיום הזה התחוללה אחת מהפרשות הכי קשות שידעו באותה התקופה הן בקרב הנאצים והן בקרב היהודים. הנציגה מטעם המשלחת הגרמנית, הלנה מאייר, שאביה היה יהודי, הצדיעה במועל יד.

משבר הזהות: עיניים כחולות, אב יהודי ונאציזם
השתתפותה של מאייר במשחקים האולימפיים מטעם גרמניה הייתה חשובה מאין כמוה עבור הנאצים, שנאלצו לשכנע אותה לעשות זאת בעיקר כדי לרצות את המערב שלחץ עליהם לשתף גם יהודים. אמנם על-פי היהדות הלנה לא נחשבה ליהודייה, אך היא נולדה לאב יהודי ולאם נוצרייה ובאותה התקופה זה הספיק לנאצים כדי להחרים אותה מגיל צעיר.

הלנה מאייר. היהודייה שהצדיעה במועל יד ולחצה את ידו של היטלר
הלנה מאייר. היהודייה שהצדיעה במועל יד ולחצה את ידו של היטלר
 

הלנה נולדה באופנבך וזכתה בלא מעט תארים. הסייפת, בעלת "המראה הארי" עם העיניים הכחולות והשיער הבלונדיני, זכתה במדליית זהב באולימפיאדת אמסטרדם 1928 ולאחר מכן אף הוכתרה כאלופת אירופה. אלא שעם עליית הנאצים לשלטון הוחלט לבטל את חברותה במועדון הסייף הגרמני אליו הייתה שייכת ולהסיר את שמה מרשימות ההישגים בהם זכתה על אדמת המדינה.

מאייר עברה להתגורר בארה"ב ועוררה סערה גדולה עוד כשהסכימה לזימונם של הגרמנים לייצג שוב את מדינתה בברלין, על אף שזו החרימה אותה. הסופר הגרמני-יהודי תומאס מאן, שנמלט והתגורר גם כן בארה"ב עקב מעשיהם של הנאצים, ביקש ממנה לחזור בה מהחלטתה בשידור חי ברדיו. אבל זה לא עזר, מאייר אהבה את גרמניה יותר מאשר את שורשיה היהודיים.

זה קרה בימים בהם ספורטאים יהודים נזרקו מהמשלחת הגרמנית וספורטאים נוספים ממדינות זרות החרימו את המשחקים האולימפיים כמחאה על פעילות השלטון הנאצי. היא הייתה כמעט הספורטאית היחידה ממוצא יהודי שנכללה במשלחת הגרמנית, יחד עם שחקן ההוקי קרח רודי בול.

גרמניה מובסת: היהודייה שנדחתה שלישית, מאייר הפסידה בגמר
קרבות הסייף בסגנון הרומח באולימפיאדת ברלין היו בשליטה יהודית מוחלטת. בין היתר, מי שגילתה יכולת גבוהה הייתה אלן פרייס, סייפת יהודיה מהמשלחת האוסטרית. פרייס נולדה בברלין לאם מגרמניה ואב מאוסטריה ורצתה לייצג את המדינה בה נולדה, אך הוועד האולימפי הגרמני לא קיבל אותה.

שנתיים מאוחר יותר, היא זכתה במדליית הזהב באולימפיאדת לוס אנג'לס 1932 וארבע שנים לאחר מכן חזרה נחושה מתמיד לברלין כדי להוכיח את עצמה. הפעם היא סיימה שלישית על הפודיום ועבורה זה היה אחד ההישגים הגדולים בקריירה, בעיקר לנוכח השנאה ליהודים שרק הלכה וגברה ברחבי גרמניה הנאצית.

אבל היו שתיים שבלטו יותר ממנה. בקרב הגמר על מדליית הזהב ניצחה אילונה אלק, סייפת הונגריה ממוצא יהודי גם כן. בניגוד להחלטת הוועד האולימפי של אירלנד וספורטאים נוספים, אלק לא העלתה על דעתה שלא לנסוע להתחרות בברלין עקב האנטישמיות ובזכות ההחלטה שלקחה, הפכה לאחת מהסייפות הכי מוכשרות באירופה כולה.

אילונה אלק, הלנה מאייר ואלן פרייס (הוועד האולימפי הבינלאומי)
אילונה אלק, הלנה מאייר ואלן פרייס (הוועד האולימפי הבינלאומי)
 

באולימפיאדה הראשונה שלה, בברלין, היא הביסה את הנציגה היהודייה של גרמניה, הלנה מאייר, בה תלו המארחים תקוות רבות. מאייר אכזבה וסיימה רק במקום השני. היא ידעה שלא תוכל לרצות את ראשי הוועד האולימפי הגרמני ובזמן טקס חלוקת המדליות, כאשר עלה הדגל הגרמני, היססה מעט ולבסוף הצדיעה במועל יד, כפי שעשו יתר הספורטאים הגרמנים.

החיים שאחרי: לחיצת היד להיטלר והבריחה מגרמניה
שתי הסייפות האחרות, אלק ופרייס, עמדו לצדה ולא עשו דבר. ההצעדה הזו של מאייר עוררה זעם רב בקרב מי מבין היהודים שהעריצו אותה. הגרמנים, כמובן, אהבו את המחווה שעשתה ומנגד, לא יכלו לסבול את העובדה שעל הפודיום הופיעו שלוש נשים יהודיות.

בקבלת הפנים שנעשתה למנצחים נקראה מאייר ללחוץ את ידו של אדולף היטלר. היא הצטלמה איתו ולימים אפילו תלתה את התמונה על קיר בביתה. אלא שלאחר המשחקים האולימפיים, כאשר זכתה באליפות העולם בפאריס שנה לאחר מכן, במהלך נסיעה ברכבת היא פגשה בידיד אותו הכירה ושאלה האם בעיתונות הגרמנית נכתב על ההישג שלה. הוא השיב בשלילה. מאייר הבינה שגרמניה שוב החרימה אותה. היא החליטה לוותר על הקריירה כסייפת וחזרה לארה"ב רגע לפני שפרצה מלחמת העולם השנייה.

בתוך תוכה, הלנה מאייר רצתה להישאר בגרמניה יחד עם משפחתה. במהלך השנים עלו השערות לפיהן ההצדעה שעשתה על הפודיום באולימפיאדת ברלין נועדה להציל את בני משפחתה, שנותרו בגרמניה, מרדיפות הנאצים. אבל מאייר דחתה כל השערה שכזו וגם כאשר הגיעו הדיווחים על מה שהתחולל בארץ הולדתה, היא עדיין תמכה בפומבי בשלטון שהנהיג היטלר.

משחקי סייף באולימפיאדת ברלין 1936 (הוועד האולימפי הבינלאומי)
משחקי סייף באולימפיאדת ברלין 1936 (הוועד האולימפי הבינלאומי)
 

עד היום לא ברור מדוע עשתה זאת, בעיקר לנוכח העובדה שמשפחתה סבלה ממנו מאוד. דוד שלה נרצח במחנה השמדה ואחיה ששימש כרופא וגוייס לוורמאכט, צבע הקבע הנאצי, אולץ לעזוב אותו אחרי שנחשפה זהותו היהודית. רק ב-1950 היא העזה לחזור לגרמניה ושנתיים לאחר מכן מתה ממחלת הסרטן.

גדולות מהחיים: אלן פרייס ואילונה אלק ניצלו והמשיכו לנצח
בעוד שמאייר שהתה בארה"ב בזמן שגורלם של יהודים רבים ברחבי אירופה היה קשה מנשוא, שתי חברותיה לפודיום היהודי נשארו באירופה והצליחו להינצל.

הן המשיכו להשתתף גם אחרי המלחמה במשחקים האולימפיים והופיעו יחד גם על הפודיום באולימפיאדת לונדון 1948. הלנה מאייר לא הייתה שם, אבל אלן פרייס שוב זכתה במדליית הארד ואילונה אלק הדהימה את העולם לאחר ששוב סיימה במקום הראשון והייתה למעשה לאלופה האולימפית הראשונה שזכתה בשתי מדליות זהב רצופות בשתי אולימפיאדות שונות.

מאז שתיהן גרפו עוד מדליות רבות, הוכתרו כאלופות העולם לא פעם ואלק אף זכתה במדליה אולימפית נוספת בצבע כסף בהלסינקי 1952 והוכתרה לאחת מהסייפות הגדולות בהיסטוריה. אבל בעיקר הן ייזכרו כמי שלא ויתרו, ניצחו ועמדו על הפודיום בברלין בגאווה גדולה כיהודיות.

אילונה אלק הלכה לעולמה ב-1988, בגיל 81. אלן פרייס הלכה לעולמה ב-2007, בגיל 95. יהי זכרן ברוך.




טוען תגובות...
הוסף תגובה
בשליחת תגובה אני מסכים/ה לתנאי השימוש
שגיאה
אסור לפספס
נגןרונאלדו מזהה את הכפיל שלו ביציע ומגיב כך
רונאלדו מזהה את הכפיל שלו ביציע ומגיב כך
נגןמסצ'ראנו: ליאו מסי הוא כמו ילד על המגרש
מסצ'ראנו: "ליאו מסי הוא כמו ילד במגרש"
נגןפשוט אומנות! הסיפור של ימאל באנימציה
פשוט אומנות! הסיפור של ימאל באנימציה
נגןעוד לא בן 8: קבלו את הביצועים של סירו מסי
עוד לא בן 8: אלו הביצועים של סירו מסי
/* LAST / NEXT ROUNDs */