הפסד אכזרי שלא ברור איך קליבלנד תתאושש ממנו

המונח 'פלייאוף' הגיע כמובן מהספורט האמריקאי ואומץ על ידנו בישראל. רק שהפלייאוף הזה שובר שיאים. הרבה זמן לא היה כיסוי כזה לסדרת גמר NBA. זכורים לי עוד הימים שמספר עכברי כדורסל היו צופים בסדרת הגמר מלוויין של הצבא האמריקאי שהיה זמין רק במקומות בודדים. אז נכון, כשדיוויד בלאט שם, הרייטינג בישראל ישבור שיאים. עכשיו לך תסביר לגויים שאצלנו ב'פלייאוף' סדרת הגמר היא הטוב משני משחקים. 
 
שתי הקבוצות הגיעו עם תנופה לגמר. שתיהן טריות במעמד ורק לברון ג'יימס הוא בעל הניסיון עם הופעה חמישית רצופה במעמד הזה וזה מחייב.הקלישאה הזו נכונה כי לברון השתלט על המשחק מהתחלה כשהכוכב המסקרן השני, סטפן קרי,  לא עשה את זה מההתחלה.

לא מעט חובבי הענף מסתכלים ובוחנים דברים בהתקפה, אבל להגנה יש משקל גבוה בהשפעה על תוצאות המשחק. נכון שאף פעם לא תוכל למדוד בדיוק האם סטפן קרי החטיא את זריקותיו הראשונות בגלל ההגנה או בגלל המעמד, אבל אלה העובדות.

לברון. הגיע למעמד, לא קיבל מספיק עזרה (רויטרס)

כולם שואלים אותי מה ההבדל בין הכדורסל ב-NBA לשאר העולם. אחד ההבדלים העיקריים הוא חילופי השחקנים וחלוקת הדקות. לבן אנוש, אפילו המאומן ביותר,  קשה לשחק 48 דקות וכך בצורה מסורתית שתי הקבוצות מתחילות את הרבע השני בלי הכוכבים לברון וקרי וקליבלנד מאבדת יתרון של 10 נקודות עד החזרתו של לברון.

אינני מחדש כלום כשאומר שלברון הוא השחקן הטוב בעולם מעבר להיותו צובר נקודות מעמדות הרכז, הפורוורד והסנטר, מעבר ליכולותיו ההגנתיות, מעבר ליכולת הריבאונד שלו. אולי בגלל ההתנהלות ב-NBA לא מקריבים עליו עזרות ושמירות כפולות בהגנה לאורך כל המשחק. בגולדן סטייט שמרו את ההגנה לדקות האחרונות ואז כששחקני המשנה של קליבלבד היו צריכים לבוא לידי ביטוי, הם לא היו שם. 

בשורה התחתונה, בלאט ניסה לתת ללברון מנוחה ככל האפשר וזה קשה כי כשהוא לא במגרש, קליבלנד היא פשוט לא קבוצת פלייאוף. הכדור האחרון לפני ההארכה הלך ללברון העייף שהגיע לזווית קליעה לא טובה גם בגלל איחור של שנייה בתחילת המהלך. בהארכה, העייפות הכריעה את הכוכב והתוצאה - שתי נקודות של קליבלבד בחמש דקות.  

מתיו דלבדובה האוסטרלי היה הפתעת המשחקים הקודמים כשקיירי אירווינג היה פצוע, אבל היום העסק נראה היה גדול עליו וכל כניסה שלו למגרש פגעה קשות בקליבלנד באופן ברור בהתקפה, אבל יותר מזה בהגנה. שגיאות חמורות בתיאום בהגנה שלו גרמו לסלים קלים של גולדן סטייט והשאירו אותה במשחק.

קרי. השקט מראה כמה הוא גדול (רויטרס)

לקרי יש אהבה מיוחד לזריקות מהפינה השמאלית, אבל דווקא שגיאה הגנתית שנתנה לו מרחב קליעה ממרכז הצבע נתנה לו את הביטחון והכניסה אותו למשחק. כשהוא הגיע לדקות ההכרעה, השקט שלו, השליטה המדהימה בכדור ובהטעיות הגוף והדיוק בקליעות העונשין הראו את גדולתו. 

מעבר ליכולת יש חשיבות לתשוקה ולב של השחקנים ושחקנים כמו דריימונד ואנדרה איגודאלה דאגו עם אופי המשחק שלהם והתשוקה למשחק שהם משקיעים להיות מרכיבים חשובים בניצחון בלי להוריד מערכם של קרי ואו תומפסון. 

ושימו לב לעוד נקודה מעניינת בשתי הקבוצות. כשמדברים על סנטר, חושבים אצלנו על מפלצת ריבאונד, אחד ששולט מתחת לסלים, חוסם זריקות וכדומה, אבל לגמר ה-NBA הגיעו שתי קבוצות עם שחקנים לא אמריקאים בעמדה מספר 5. אנדרו בוגוט האוסטרלי ששורת הסטטיסטיקה שלו דלה, אבל תרומתו היא מעבר למה שרשום בדף הסטטיסטיקה ומצד שני טימופיי מוזגוב הרוסי - אחת מהפתעות העונה מאז המעבר שלו לקליבלנד. בסופו של דבר, לשניהם לא הייתה השפעה על המשחק כמו הסנטרים הגדולים של פעם, כאלה שכל מאמן רוצה בקבוצה שלו.

מוזגוב נאבק עם בוגוט. סנטרים לא משפיעים (רויטרס)

עכשיו יש זמן לא ארוך להירגע, להתאושש לספור את הפצועים וכאן תיבחן המניגות של לברון ובלאט כי זה לא הפסד רגיל שעוברים עליו לסדר היום וממשיכים הלאה. קליבלנד יורדת בהרגשת פספוס וכמה מהר שתתאושש ממנה, כך ייקבע היא תוכל להוציא משהו ממשחק מספר 2. אני כבר מחכה ותופס עמדה בסלון ביתי מול מכשיו הטלויזיה לקראת המשחק הבא.