בלאט: עברתי המון עם לברון, למדנו לעבוד ביחד

מאמן קליבלנד קאבלירס, דייויד בלאט ערך היום (שבת) מסיבת עיתונאים לאחר ששב לארץ. אחרי עונה מטורפת. בה הפסיד יחד עם קבוצתו 4:2 בגמר ה-NBA לגולדן סטייט ווריירס, המאמן הישראלי דיבר בין היתר על עתידו במועדון, על העונה הבאה והכי חשוב על מערכת היחסים עם לברון ג'יימס, שידעה לא מעט עליות ומורדות.

בלאט: "באתי לקליבלנד על מנת להגשים חלום"
בתחילת מסיבת העיתונאים נשא בלאט דברי פתיחה: "כיף להיות בבית. אני רוצה להודות לכל ישראל שתמכה בקבוצה שלנו, זה חימם את הלב, נתן כוח ואני מעריך את זה".

"בשבילי זו הייתה שנה מרגשת, מאתגרת והספקתי ללמוד המון. כדורסל בצורה קצת שונה ממה שאני מכיר בישראל ואירופה. הייתי צריך את השנה הזו כדי להיכנס ממש ל-NBA ואני שמח שהצלחתי לשרוד אותה ויצאתי ממנה חזק ועם הרבה יותר ידע על איך להתנהל".

דייויד בלאט: "שמח שהצלחתי לשרוד" (רויטרס)

"מבחינה ספורטיבית, קרו הרבה דברים ואנסה לסכם בתמצית. קיבלתי את הג'וב ביוני אחרי עונה פנטסטית במכבי תל אביב. הגעתי להחלטה לעזוב את מכבי כי רציתי להגשים חלום ולסגור מעגל של חיים שהתחילו בארה"ב. רציתי מאוד לחזור לשם שוב ולחוות את החיים המקצוענים שם".

"כשחתמתי בקליבלנד המטרה שלנו הייתה לבנות קבוצה שיכולה לחזור לפליייאוף אחרי חמש שנים והיינו צריכים להתחיל מחדש. תוך זמן קצר מאוד החתמנו את קיירי אירווינג לחוזה לזמן ארוך, ואז הגיעה ההחלטה של לברון ג'יימס לחזור".

"עם הזמן גם החתימה של קווין לאב שמה אותנו בעמדה של לעשות משהו גדול יותר, וזה לדעתי היה מעט יומרני, כי בכל זאת לבנות קבוצה ולהפוך אותה בשנה אחת (למועמדת), בלי קשר למי שמשחק בה, זה לא קל. העונה התחילה בצורה סבירה ואז הגיעה תקופה של פציעות ומצאנו את עצמנו עם הפסדים והכל היה נראה רע".

בלאט. "ההחתמה של לאב שמה אותנו בעמדה של לעשות משהו גדול" (נעם מורנו)

מהלך העונה: "אנשים נכנסו לפאניקה, אבל אנחנו לא. עשינו את השינויים בקבוצה דרך הטריידים, הצלחנו להביא את טימופיי מוזגוב, אימן שאמפרט וג'יי אר סמית' ומאותו רגע באמצע ינואר סיימנו את העונה עם הרקורד הכי טוב בליגה".

"אני חושב שבאותה תקופה כבר הבנו שאנחנו יכולים לעשות משהו מיוחד, ועברנו שלוש סדרות של פלייאוף בצורה מצוינת. הגענו עד הגמר, אך לצערנו תוך כדי הסדרות איבדנו את קווין לאב ובהמשך שיחקנו בלי אירווינג. למרות זאת היינו בעמדה של יתרון בגמר, ומשם נגמר לנו הכוח והאוויר".

"יצאתי מהסדרה עם תחושה מאוד קשה. זה היה תהליך. ימים ולילות ללא שינה ומנוחה והכל מתנקז באיך לעבור את המשחק הבא. העומסים של המסביב, אם זאת המדיה או הדרישות, וכמובן המשחקים שזה משהו שלא חוויתי בחיים שלי והייתי בכמה תחרויות עמוסות וקשות. כשסיימנו הרגשתי ריק מאנרגיה".

שחקני קליבלנד. בלאט: "הבנו שאנחנו יכולים לעשות משהו מיוחד" (רויטרס)

ההתאוששות מהעונה המפרכת: "לפני כמה ימים חזרתי להרגיש בנאדם שוב. אבל זו הייתה חוויה מדהימה ואני שמח וגאה במה שעשינו. זה לא מובן מאליו וזה נותן לנו המון ביטחון לחזור שנה הבאה ולנסות לעשות עוד צעד ולהגיע ליעד. בתקופה האחרונה אנחנו כבר מתכוננים לדראפט ולנושא השחקנים החופשיים. חזרתי בעיקר בגלל שרציתי לראות את המשפחה, מנוחה גדולה לא תהיה לי, אבל אני שמח להיות פה ולהיות בארץ".

העניין שעוררה קבוצתו: "לאורך כל הקריירה שלי הרגשתי סוג של שגריר של המדינה. ברור ששבעה מיליון לא צפו, אבל הרגשתי צורך להגיד את זה בגלל שאנשים בארץ התעניינו וגם אם הם לא קמו לראות, ביום למחרת הם דיברו עם החברים על מה שהיה".

ההתמודדות עם התקשורת: "כשאתה נמצא בתפקיד כמו שלי ובפרונט של קבוצה נחשבת, וכשאתה חדש ושונה, אתה יכול רק לצפות שהעיניים יהיו מופנות אליך וגם הביקורת. זה חלק מהמשחק. ככל שאני מתקדם בקריירה אני מבין שכל זה חלק גדול שמניע את העסק. התעייפתי מלהתמודד יותר מדי, אני מנטרל וממשיך בשלי. הראיונות לפני המשחק לוקחים 45 דקות".

דייויד בלאט. "לאורך כל הקריירה הרגשתי סוג של שגריר" (נעם מורנו)

היחסים בינו לבין לברון ג'יימס: "היחסים שלי איתו טובים, אני יכול להגיד שעברנו תהליך של להכיר אחד את השני ולמדנו איך לעבוד ביחד. עברנו הרבה דברים גם ביחד וגם כקבוצה. כשאתה עובד עם כוכב בסדר גודל שלו, זה תהליך למידה. אני יכול להגיד ששנינו רוצים את אותו דבר ולא תמיד מסכימים על הכל, אבל למדנו לעבוד ביחד בצורה טובה וזה רק יילך וישתפר".

בלאט הוסיף: "כל אחד מאיתנו צריך להרוויח את המקום שלו. הכניסה שלי ל-NBA היא שונה בהיסטוריה של ליגה. מישהו שאף פעם לא דרך ב-NBA מגיע וצריך לאמן קבוצה שיש בה גם את השחקן הכי טוב בעולם ואחד הטובים בהיסטוריה. ברור שזה לוקח זמן וצריך ללמוד איך להתנהל, ולא הכל חלק בשיתוף הפעולה. אני עובד יחד איתו, צריך למצוא את הדרכים הכי נכונות כדי להיות שותף איתו להגיע לאן שאנחנו רוצים להגיע".

הכישלון של מכבי ת"א והזכייה של הפועל ירושלים באליפות: "אני רוצה לברך את ירושלים ואת דני פרנקו על הישג נפלא ומגיע להם כל הקרדיט. הייתה למכבי ת"א שנה לא קלה ובהחלט אפשר לשייך את זה לפציעות שחוו. אי אפשר להוציא את השחקן הכי טוב דווין סמית' ואת גיא פניני וסילבן לנדסברג ולצפות שזה לא ישפיע. איך שאני מכיר את האנשים שם, מכבי תחזור עוד יותר חזקה".

בלאט מחבק את לברון: "למדנו לעבוד ביחד" (רויטרס)

הישארות של שחקני מפתח בקליבלנד: "אני מקווה שגם ג'יי אר סמית' וגם קווין לאב ישארו. אי הוודאות בלתי רגילה. עם תקרת השכר אתה עושה חישובים שהם לא קשורים לצרכים המקצועיים שלך. מדובר בשני שחקנים משמועותיים אז סדר הגודל של החוזים שהם רוצים לא תמיד מתאפשר".

ההבדלים בין הכדורסל האירופי לאמריקאי: "יש שלושה הבדלים. תקופת ההכנה שהיא קצרה ומספר האימונים המעטים שיש תוך כדי העונה בגלל המשחקים המרובים. הקצב של המשחקים בתקופה קצרה, 82 משחקים בשישה חודשים, זה טירוף. האורך של המשחק, 48 דקות לעומת 40 זה הבדל עצום. זה משנה את הדינמיקה במשחק ואת הדרך שמנהלים אותו. לפני כל משחק הייתי צריך לעשות חמישה ראיונות עוד לפני המשחק. אני רגיל לשבת ולהתרכז ללא הפרעה".