"יכולתי לכבוש 4-5 שערים והיו מדברים אחרת"

בחודש הראשון בישראל, דודו ביטון, היה בשוק. מילים שלו. בתחילת העונה עוד התאמן בסטמפורד ברידג' עם מאריבור לפני משחק ליגת האלופות, וגם הוא לא האמין שכך תיראה החזרה לאשדוד ולעכו. "היו לי ממש קשיי התאקלמות. גם באתי ללא כושר משחק כי הייתי אחרי פגרה, אבל החזרה הייתה קשה. ליגת העל מאוד שונה ולשחקנים שמשחקים כמה שנים בחוץ קשה בהתחלה לחזור למנטליות הישראלית ולליגה. לקח לי זמן להתאקלם וראו את זה".

בינואר 2011 הוא יצא מהפועל פתח תקווה לבלגיה ומאז נדד בין חמש מדינות, ידע עליות וירידות ואחרי ארבע שנים שב לחצי עונה כדי לעזור להפועל תל אביב לשרוד בליגה. המשימה הוכתרה כהצלחה, אבל העונה הסתיימה עבור החלוץ מוקדם עם פציעה מפחידה בעין ממנה יצא בזול. הקשיים, הביקורות, הרעב לשערים, החיים על מזוודות, השינויים, לקחי העבר והמחשבות לעתיד. ביטון פותח הכול בריאיון בלעדי ל-ONE.

דודו, אי אפשר לפספס את מה שיש לך בעין.
"זה היה מפחיד, במיוחד למשפחה שראתה את זה בטלוויזיה, אבל ברוך השם, הנפיחות ירדה ויש שברים קטנים בארובת העין. חודש החלמה ואהיה מוכן לעונה הבאה".

מה אתה זוכר?
"עליתי בקרן עם טוקורה. הוא ניסה להרחיק את הכדור ואני נגחתי לו בחלק האחורי של הראש. באותו רגע נעצמה לי העין והרגשתי שלא אוכל להמשיך. מאוד מאכזב לסיים את העונה חמישה משחקים לסוף דווקא כשהתחלתי להרגיש טוב ורציתי לסיים בטעם טוב".

הוא בא לבקר? התנצל?
"לא שמעתי ממנו מאז".

מה עבר בראש בבית חולים?
"לא קל. אתה מריץ סרטים על מה שקרה ומקווה לא להיעדר תקופה ממושכת. היו כאבים והעין הייתה נפוחה. העברתי את הלילה הראשון באיכילוב בטיפול נמרץ. ככל שהימים עברו, הנפיחות ירדה והרופאים הרגיעו אותי. היה לי הרבה מזל. כרגע אני לא צריך ניתוח, רק מנוחה. השברים קטנים מסביב לארובה ובאף. עוד חודש וחצי אני מתחתן, עד החתונה זה יעבור".
 

ביטון. באירופה אתה לא שומע את הרחשים מסביב (איתי כהן)

בוא נחזור לינואר. מה גורם לך להחליט לחזור?
"דווקא כשהתחלתי להיכנס לעניינים במאריבור - אחרי שהגעתי מאוחר ולא עשיתי עם הקבוצה את ההכנה - יצאנו לפגרת חורף ארוכה. לא הרגשתי את המקום הבטוח בהרכב. הייתי ברוטציה, אבל רציתי לשחק באופן קבוע. הגיעה ההצעה מהפועל ת"א שהתאימה לי כי רציתי השאלה לחצי עונה".

שנים לא רצית לשמוע על ישראל. מה השתנה?
"היו לי בשנים האחרונות הרבה הצעות מקבוצות גדולות בארץ, אבל החלטתי לא לחזור. בשנה וחצי האחרונות לא שיחקתי בקביעות, אמנם זה קרה בקבוצות גדולות כמו סטנדרד ליאז' ומאריבור, אבל זה פגע בי והרגשתי את זה. דודו (דהאן) ואני החלטנו שיכול להיות טוב עבורי לחזור לחצי עונה, לשחק, להחזיר את החדות ואת דקות המשחק. אני לא מצטער. עשינו את מה שצריך בהפועל ת"א. מההתחלה דיברנו על להתרחק מהאזור המסוכן כי הייתה סיטואציה שהיינו קרובים שתיים שלוש נקודות מירידה".

מבחינתך החזרה הייתה כמו הודאה: 'נכשלתי באירופה'?
"אני לא חושב שנכשלתי באירופה. עשיתי דרך יפה, יצאתי לשרלרואה, מועדון אמצע טבלה ומטה בבלגיה, והגעתי למועדונים מאוד גדולים. השנה וחצי האחרונות היו פחות טובות כי בסטנדרד כמעט ולא שיחקתי. רציתי דקות, קיבלתי החלטה לחזור ואני עומד מאחוריה. זו לא הודאה בכישלון".

אז איך אתה מסביר את קשיי התאקלמות?
"באירופה אתה חי בעולם משלך ולא באמת שומע רחשים מסביב. ואז אתה מגיע למדינה שלך ואתה מכיר את ההתנהלות והמנטליות... הייתי ארבע שנים מלאות בחוץ וזה הרבה זמן. ההתאקלמות פה לא הייתה פשוטה. אחרי חודש של שוק, נכנסתי לעניינים ועזרתי לקבוצה. עמדנו במטרה שהצבנו לעצמנו".

דודו ביטון במדי ויסלה. היו הצעות מגרמניה (יניב גונן)

הציפיות ממך היו גבוהות מאוד.
"כן, וגם הציפיות שלי היו גבוהות. ידעתי שאני צריך להיכנס לכושר ובדיעבד אולי היה צריך לשלב אותי בהדרגה כי אחרי שלושה ימים שיחקתי בטדי משחק שלם בלי שהייתי מוכן לכך כי בעצם חודש וחצי לפני כן התאמנתי לבד. אחרי הפתיחה, היו לי חודשיים טובים. גם כשהכדורים לא נכנסו בבאר שבע ומול מכבי חיפה. יכולתי להיות עכשיו עם 4-5 שערים והיו מדברים עליי אחרת. היו אומרים שהצלחתי".

הציבו לך רף לא הגיוני של שערים?
"אני לא דיברתי על מספרים. ידעתי שאני יכול וצריך להבקיע שערים חשובים. היה את השער נגד רעננה שנקבע כעצמי והיה לי חלק גדול בו ויכולתי להבקיע עוד. הכדורים שרקו ולא נכנסו ואז כן נכנסו. הבקעתי שני שערים חשובים שעזרו לקבוצה, אבל אין מה לעשות - מסתכלים על העונה באופן כללי וחלוץ נמדד בשערים. כן הייתי מסוכן, תמיד ליד השער, לא היו לי משחקים אנמיים. אני מסתכל על דברים שתרמתי ועל דברים שהבאתי להפועל ואני די מבסוט".

וכשהכדורים לא נכנסו אמרו שאתה מחמיצן ולא מסוגל לתת גול.
"זה מבאס, אבל היו גם ביקורות לגיטימיות. לא הבקעתי חמישה-שישה משחקים מאז שהגעתי. כבר התחלתי להרגיש טוב והגעתי למצבים, הייתי קרוב וידעתי שהשער יגיע. חבל שנפצעתי כשאני והקבוצה במומנטום. רציתי לסיים את העונה בטעם יותר טוב".

החמצת הפנדל בעכו?
"אולי הרגע הכי קשה. להחמיץ פנדל דקה 75 ואז לקבל גול דקה 94 במשחק מאוד חשוב נגד יריבה לתחתית. היו ביקורות אחרי המשחק ושתקתי. ידעתי שבוע אחר כך להבקיע את השער מול אשדוד, ניצחנו ושכחו את זה. אני חלוץ. כשאני לא מבקיע, יהיו ביקורות".

כעסת?
"שחקן צריך זמן להתאקלם ולא צריך לבקר אותו במשחקים הראשונים. לא כעסתי. יש לי רזומה של הבקעת שערים והביאו אותי להבקיע. אני יצרתי את הציפיות. באותה תקופה עדיין לא הבקעתי למרות המצבים שהגעתי אליהם וטבעי שהתקשורת תבקר. הסתכלתי על עצמי וידעתי שהשערים יגיעו ובאמת הם הגיעו".

ביטון מחמיץ בעכו. הרגע הכי קשה (עמית מצפה)

מה מצאת בהפועל ת"א כשהגעת?
"הפועל ת"א זה מועדון שהתרגל להיות בצמרת והלך לעונה פיננסית. במועדון גדול שנלחם על חייו הלחץ גדול מאוד וגם האחריות. אף אחד לא רוצה בקריירה שלו כתם של ירידה עם הפועל ת"א. ידענו שצריך לקחת אחריות ולצאת מהמצב הזה, עשינו את זה די מוקדם ואני שמח. כדי לחזור לצמרת הפועל ת"א צריכה להתחזק ולהביא שחקנים טובים שישדרגו את המועדון הזה כי הוא שייך לצמרת".

אין שקט בהפועל. איך משחקים עם מה שקורה מסביב - מאמנים מתחלפים, בעלים, מחאות?
"לא בריא כששחקנים כל יום קוראים מי בא ומי הולך. יש צעירים שזה השפיע עליהם יותר, אבל אנחנו שחקנים מקצוענים שצריכים להתרכז במגרש. עם כל הפרסומים ומה שקרה בהנהלה, המצב היה רחוק מאידיאלי והתמודדנו. יש אנשים טובים שאוהבים את הקבוצה ואני בטוח שבעונה הבאה היא תהיה בריאה יותר ותתנהל טוב יותר".

ולצד הבלגן, כמעט אף אחד מהשחקנים לא היה מנוסה במאבקי תחתית.
"זה השפיע. היו משחקים לחוצים ששחקנים עלו אליהם עם רגליים כבדות. שחקנים שבאמת לא רגילים להילחם בתחתית בטח לא עם מועדון כזה והיו פרסומים כאלה ואחרים שלא היו בריאים לקבוצה. בסופו של דבר, יש גם שחקנים מנוסים וידענו לאגד את הקבוצה ולהגיד: 'חבר'ה, מה שחשוב זה המגרש וקודם כל לצאת מהסכנה'. למרות מה שאומרים, חדר ההלבשה היה חזק והשחקנים חברים ומגובשים".

היו רגעים שאמרתם: 'אנחנו בסכנת ירידה ממשית'?
"כן. אחרי ההפסד מול עכו הסתבכנו מאוד והיינו קרובים מאוד לתחתית. הרגשנו שאנחנו צריכים לקחת את עצמנו בידיים, התאגדנו וניצחנו משחקים חשובים מאוד מול אשדוד, רעננה ועכו שנתנו לנו אוויר".

איך הייתה העבודה עם אלי כהן?
"מאמן מצוין ואדם טוב. הוא הגיע בסוף ינואר והיה צריך להרכיב קבוצה חדשה עם חמישה-שישה שחקני הרכב חדשים. אי אפשר לזייף אצלו. הוא מאוד קפדן והפך אותנו לקבוצה לוחמת שמאוד קשה לנצח. בשורה התחתונה, הוא עמד במשימה להישאר בליגה גם עשה את זה מוקדם".

ביטון בליאז'. ישוחרר בקיץ

איפה אתה בעונה הבאה?
"חוזר אוטומטית לסטנדרד ליאז' לעונה אחרונה בחוזה. קרוב לוודאי שלא אמשיך שם ונראה מה יהיה בקיץ".

לא נמאס? אתה חי כבר שנה רביעית באי ודאות לגבי הקיץ.
"תראה, זה לא הדבר הכי בריא. שנתיים לא התחלתי עונה כמו שצריך, לא עשיתי הכנה או מחנה אימון עם קבוצה. התאמנתי לבד ותמיד הגעתי מאוחר ולוקח לך יותר הרבה יותר זמן להתאקלם לקבוצה כשאתה מגיע בספטמבר. השנה אני מאוד מקווה שאתחיל בקבוצה מיוני כמו שצריך. זה מה שייתן לי להתחיל עונה טוב ולסיים אותה טוב. אין ספק שזו עונה חשובה שאני לא יכול לפספס".

הפועל ת"א על הפרק?
"לא פוסל. צריך לראות איזו קבוצה יבנו שם בעונה הבאה כי הקבוצה צריכה להתחזק. התחברתי מאוד למועדון, לאנשים שבו ולקהל. מוקדם מדי לדעת, אבל בטח שאני לא פוסל הישארות. נהניתי בהפועל".

שיחקת בבלגיה, פולין, קפריסין, ספרד וסלובניה. במבט לאחור, היית עושה משהו אחרת?
"שום דבר. פרצתי מהר. משרלרואה לוויסלה קרקוב, אלופת פולין, ומשם לסטנדרד ליאז' - מועדון ענק באירופה. שם דברים פחות הסתדרו. כשאתה לא משחק במועדון גדול אתה יוצא להשאלות. היו לי החלטות יותר טובות ופחות טובות. יצאתי לאפואל ניקוסיה, לקחתי אליפות והייתי שותף לה עם שערים חשובים. זה היה רגע מאוד מרגש. אולי דברים היו יכולים להיות אחרת, אבל אני שלם עם כל ההחלטות שעשיתי ומסתכל קדימה".

ביטון במדי מאריבור. מאס בחוסר ודאות

לא מזמן, כשהצטיינת בפולין, דיברו עלייך כמועמד אפילו לדורטמונד. היו הצעות?
"בינואר (2012) היו הצעות מגרמניה, אבל ויסלה לא הסכימה לשחרר אותי באמצע העונה כי היו לנו מטרות ועוד שיחקנו בליגה האירופית. פרצתי ונעצרתי כי לא קיבלתי הזדמנות להוכיח את עצמי. שחקנים ששיחקו לפניי בסטנדרד נמכרו ב-10-12 מיליון יורו. הקריירה נעצרה, אבל אני עדיין צעיר. אם אשחק במקום קבוע ואעשה מחנה אימונים מסודר, אחזור ואציג את היכולות שלי. לא שכחתי להבקיע. השנה הבאה מבחינתי תהיה טובה מאוד".

לא שואל את עצמך לפעמים מה היה אם לא היית עובר לסטנדרד?
"תמיד יש רגעים כאלה. באותה תקופה הייתה לי הצעה טובה מאוד גם מסלטיק שנפלה בגלל רישיון עבודה. הגעתי לליאז' וחוויתי שם דברים שלא ראיתי אף פעם בקריירה - מתקנים, אצטדיון, קהל - דברים שהם בלוול אחר ממה שהתרגלתי. השתפרתי שם בתור שחקן, למדתי על המשחק".

דודו ביטון (רויטרס)

ועכשיו, אירופה או ישראל?
"חשוב לי להיות שחקן משמעותי בקבוצה. אם תהיה הצעה טובה מאירופה, זו תהיה העדיפות. היו לי חוויות טובות באירופה ואני צריך משהו שיאתגר אותי מחדש. חצי העונה בהפועל תרמה לי ועזרה לי. אני מרגיש טוב. אם תהיה לי הזדמנות להמשיך באירופה, אמשיך. אם לא, אשאר בארץ. הפועל ת"א זה מועדון גדול והרגשתי עוצמות של קהל ומסורת. לשחק כאן ולהצליח זה משהו מאוד מספק ואולי אף עדיף מאשר לשבת על ספסל של קבוצה באירופה".

מה חסר לך בקריירה?
"נבחרת. ארצה להיות בעתיד חלק מהסגל. אני מאמין ביכולות שלי. ברגע שאחזור להבקיע שערים, אוכל להיות חלק. הייתי רוצה גם אליפות בארץ עם קבוצה גדולה".

יצאת שחקן צעיר חזרת אחרי חמש שנים. השתנית?
"התבגרתי ומבחינה מקצועית, אני שחקן הרבה יותר טוב. אתן לך דוגמא קטנה, כשיצאתי הייתה עליי סטיגמה של שחקן עצלן שלא עובד במגרש. אלי כהן היה בודק מבחינה סטטיסטית כמה כל שחקן רץ, מאבד ומחלץ וכמעט בכל המשחקים יצא שרצתי הכי הרבה - כמעט 12 ק"מ למשחק - לחלוץ זה המון. שיפרתי את התנועה, את העזרה לקבוצה בהגנה ובהתקפה ואת הבנת המשחק".