"אוהד כדורגל מושבע" הוא התיאור שהשתמש עופר רגב כדי לתאר את אחיו, אלדד רגב, בהספד שנשא מעל לקברו ב-17.7.08.
ביום השנים עשר לחודש יולי בשנת 2006 נחטף אלדד רגב יחד עם אהוד גולדווסר ללבנון ואחרי 735 ימים ארוכים הוחזרו גופות השניים לישראל. באופן מיידי לאחר פירסום שמות השניים זוהה רגב כאוהד מכבי ת"א. רבים ידעו לספר על הפן הזה של האישיות שלו.
"הוא אהב מאוד כדורגל" מספר חברו שאול פלד. פלד שהיה פרטנר של אלדד למשחקי מכבי ת"א בבלומפילד שירת ביחד עם רגב בגבעתי וסיפר על הרומן בין רגב לכדורגל בכלל ולמכבי בפרט.
"לא רק שהוא אהב את המשחק הוא גם הבין אותו בצורה שלא נתקלתי בה הרבה פעמים לפני זה וגם לא אחרי זה. הוא צפה חילופים לפני הזמן והוא תמיד ראה איפה יש חור ומאיפה יכול לבוא הגול. אחרי פעמיים שלוש שאתה רואה איתו כדורגל אתה קצת מרגיש שהערות שלך לא קשורות למשחק. אני בהחלט הייתי רואה אותו מאמן בליגת העל, בטח שברמה של היום".
את האהבה הזאת רצה לתרגם גם אלדד למשהו נוסף והוא סיים קורס מאמנים בווינגייט. אולי בשביל הכנסה צדדית ואולי בשביל להגשים חלום. "הוא היה שחקן כדורגל לא רע בכלל בעצמו" ממשיך ומספר פלד. "בכל הזדמנות שהיו מספיק אנשים ושטח לשחק עליו אלדד רצה לשחק כדורגל".
"פעם אחת נפגשנו כמה חבר'ה מהפלוגה בפארק הירקון ואלדד הביא כדור כדי שנשחק. הוא היה קשר התקפי מאוד טכני וזריז עם רגל שמאל ותמיד היה נבחר בין הראשונים. הוא אפילו הזכיר קצת את נמני באופן המשחק שלו".
 |
אלדד רגב. האהבה לנמני היתה חלק מהאהדה למכבי (רויטרס) |
|
רגב היה נוהג לשבת בשער 8 בבלומפילד, השער שמיוחס לאוהדים הקצת יותר רגועים של הקבוצה שקצת התבגרו וגם רוצים לראות את המשחק מזווית בה אפשר לראות כדורגל. "הוא היה בנאדם מופנם בסה"כ, לא הרבה להתלהם, שהוא היה מגיע לראות את מכבי משהו בו היה משתנה".
"לפני שפגשתי את אלדד חשבתי שאני אוהד מכבי רציני אבל מרגע שהכרתי את אלדד נגלה לעיני אוהד שהוא לפחות כמוני אם לא יותר חזק ממני".
שלושה חודשים לפני שנחטף ושבוע אחרי הפסד 2:0 בדרבי הגיע רגב למשחק ביתי מול בית"ר ירושלים המחודשת והמאיימת של גאידמק. מכבי ניצחה 1:2 עם שער בדקה ה-88 של גיורגי דמיטרדזה. הוא היה צועק, מידי פעם גם קצת מקלל.
"פיגרנו 1:0 ואיכשהו נגמר 1:2 שלא הגיע לנו בכלל. אני זוכר שגנבנו את המשחק ההוא ובדרך החוצה אוהדי בית"ר צעקו עלינו וכמעט גם קיבלנו מכות. שלושה שבועות אחרי כן נפגשו השניים למשחק האחרון ביחד, מול מכבי נתניה. מכבי ניצחה 1:3".
למרות שהוא מאוד אהב כדורגל וראה אותו בכל הרמות, לא היתה לו קבוצה מיוחדת באירופה. הוא אהד רק את מכבי ת"א. "אלדד זה מכבי. לא כדורסל, כדורגל. הוא גם מאוד אהב את אבי נמני בתור שחקן וגם בתור אישיות.
"אין ספק שהאהבה שלו לנמני היתה חלק חשוב מאוד מהאהדה שלו למכבי. הלוואי שכל אוהדי הכדורגל היו כמו אלדד. אומרים שלכל אוהד יש שריטה אבל הוא שמר על שפיות למרות שהוא היה אוהד שרוף".
 |
שבחון מציג את חולצת "ושבו בנים לגבולם" (אור שפונדר) |
|
גם המועדון לא נשאר אדיש וחלק פעיל מהמאבק להחזרת הבנים היה דרך הקהל והקבוצה. האוהדים תרמו את חלקם תוך כדי ימי הציפיה לחזרתו של רגב כאשר הם הניפו דגלים ולבשו חולצות כתרומה למאבק, והמועדון הקדיש את המשחק הביתי הראשון של מכבי בעונה זו לזכרו של רגב, משחק שנגמר בתוצאה 1:2 למכבי מול בני יהודה עם שער בדקה ה-90 של שרן ייני כאשר השחקנים שיחקו עם חולוצת עליהן רשום "ושבו בנים לגבולם".
 |
מכבי חוגגת שער ניצחון נגד בני-יהודה (איתי חסיד) |
|
בשיר אהבה שחיבר רגב הוא רשם "אני לא מחפש ריגושים אך צריך קצת עניין בחיים" את העניין הוא מצא בכדורגל, רק כדי להזכיר לכולנו כמה המשחק הזה הוא גדול מהחיים ויכול להעניק גם ריגושים למי שאוהב אותו ומבין אותו.
ויש גם קבוצות על שמו...
אלדד זכה גם למשהו שלא כל אוהד זוכה לו - קבוצה הקרויה על שמו. המדובר במכבי נווה שאנן מליגה ג', בה הוא שיחק, שקרויה כעת מכבי "אלדד" נווה שאנן. הקבוצה הזו גם קיימה כבר משחק ראווה נגד קבוצת הנוער של מכבי ת"א.
 |
אלדד רגב ז"ל (משמאל) עם אהוד גולדווסר ז"ל (רויטרס) |
|
אבי נמני אף העדיף להגיע למשחק הראווה הזה מאשר לבית הדין המשמעתי של ההתאחדות לכדורגל שם הוא עמד לדין. גם במכבי ת"א החליטו לקרוא על שם רגב את אחת מקבוצות הילדים של המועדון.
נווה שאנן חיפה הקפידה לשחק את משחקיה עם כיתוב של "אלדד, מחכים לך במגרש". אגב, רגב נשא על גבו בקבוצה את המספר המחייב: 10. כיום כאמור, הקבוצה כבר נושאת את שמו.
אלדד רגב זכרו לברכה, אוהד כדורגל. אחד משלנו.