הליגות הנמוכות בזכוכית מגדלת. אתמול (שני) פורסמה ב-ONE הצהרת יו"ר ההתאחדות לכדורגל, שינו זוארץ ותובע ההתאחדות, עו"ד גלעד ברגמן, שם נאמר כי "ארגוני פשע מממנים מכירות משחקים בליגה א'", כשעם תום מסיבת העיתונאים שכונסה, ההתאחדות לכדורגל פרסה שמות של 40 חשודים בהטיה. ככל שהתקדם היום וההד התקשורתי שעשתה מסיבת העיתונאים, גורמים בהתאחדות ציינו כי ליגות נוספות במוקד החקירות למכירות משחקים. בתוכנית הספורט של ישראל, ב-FM102, שוחחו והתייחסו על כך עו"ד גלעד ברגמן ועבד תיתי, יו"ר מ.ס. טירה.
"ליגה א'? חכו תראו מה תמצאו בליגה ב'"
"ליגה ב' בליין". ממש כך. הליגה הרביעית בטיבה בכדורגל הישראלי עלולה לככב אף היא בכותרות, אלא שלא בגלל שהכל ורוד שם, אלא בגלל שמתרחשים בה אירועים לא ספורטיביים, מה שנקרא בשפה העממית "מכירת משחק", לכאורה, בה משתתפים שחקני כדורגל, שעושים זאת כבר שנים, מאמנים, בעלי קבוצות וחברים מבחוץ, שמותר להם להיכנס לחדרי ההלבשה ולהטיח בשחקנים את מה שעליהם לבצע תכף ומיד. וכל זה, בשני אתרים, ואולי אף יותר, שמרוכזים בחו"ל ומניבים סכומי עתק למשתמשים בארץ.
לא מעט בעלי תפקידים, מאמנים, שחקנים ואנשים המכירים היטב את ליגה ב' מדגישים בפני ONE כי מה שראינו אתמול במסיבת העיתונאים של ההתאחדות לכדורגל בעניינה של ליגה א' הוא טיפה בים ויש לשים תכף ומיד את כל ה"ז'יטונים" על ליגה ב', צפון ודרום גם יחד. "אנשים מחכים ביציעים, נכנסים לכר הדשא, מדברים בטלפון עם הספסל, מדברים עם השחקנים בחדרי ההלבשה ומאיימים עד כדי גזירת כבל חשמל במגרש כדורגל בשביל שזה ייפסק ויפיל את ה'בטים' כי התוצאה לא נראית להם", מספרים ל-ONE אנשים המכירים מקרוב את הסיפורים.
שינו זוארץ (שחר גרוס)"זה מגעיל. הרסו משחק כי לא הלך להם ב'בטים', אז הורידו את השלטר. כולם יודעים באיזה משחק מדובר ומי האנשים שעשו זאת. אבל שותקים, נוח להם. כל עוד אף אחד לא נפגע פיזית ויש גם מי שמרוויח מזה בו ברגע או בעתיד בצורה כלשהי, אז למי אכפת בכלל? אז נכון שמי שלא מתעסק, הוא הכי נפגע מזה, אבל זה גלגל מסתובב. במשחק אחר, מסוף השבוע האחרון, היה מי שסגר משחק בחמישה שערים, כולל שער שייפול בין הדקות ה-80 ל-90 וכך היה. אחד לאחד. אנשים לא מפחדים, כי יודעים שאף אחד לא ימצא אותם", מספרים ל-ONE מי שראה ושמע מקרוב.
גורם אחר ציין בפני ONE: "יש קבוצות בכירות בליגה ב' שבונות סגל חזק ואיכותי ובין שחקני הסגל הללו גם אותם שחקנים שיודעים מה התפקיד שלהם על הלוח. כל אחד מהם מקבל מעטפה מתחת לשולחן ועושים מה שמבקשים מהם תוך כדי תנועה. לאנשים האלה יש כוח בלתי נגמר וגם אם תראה מבקר או מי מטעם ההתאחדות במגרשי הכדורגל האלה, עדיין יתקיימו האירועים האלה. הם שמים פס על ההתאחדות. כל עוד האתרים בחו"ל עובדים, הם עובדים יחד איתם".
עו"ד גלעד ברגמן (שחר גרוס)"קמה לה תרבות ‘שכר’ בשנים האחרונות בליגות הללו. רוצים להחתים שחקן כדורגל, בין אם יש תמיכה מהעירייה ובין אם אין ופתאום נגמר הכסף. אז לאן הולכים? לאנשים משכירים, שיכולים לעזור. שיחד עם הפעילות הבלתי ספורטיבית הזו, על כר הדשא, יוכלו לשלם את שכר השחקנים. בעונה שעברה, לצורך הדוגמה, התמודדו שתי קבוצות שהחלשה מביניהן הייתה צריכה להוביל ברבע השעה הראשונה, ואילו היריבה החזקה צריכה הייתה לשתף פעולה".
"זה קרה. בפועל זה קרה. דקות ספורות מפתיחת ההתמודדות הקבוצה החלשה הבקיעה, כי היריבה, נקרא לזה, שיתפה פעולה בכדי שיהיה מי שירוויח מהשטות הזו, מהפעולה הבלתי ספורטיבית הזו. בסופו של דבר הקבוצה החזקה גברה על זו החלשה בהפרש של שלושה שערים, אבל מי זוכר את התוצאה אם אירע מקרה לא ספורטיבי בתחילתו? אין ספק שזו רעה חולה ומה שקיבלנו בליגה א' הוא קדימון למה שקורה ביתר הכדורגל שלנו", הדגיש אותו גורם בדבריו ל-ONE.
מעבר לכך, יש לציין שאנשי מקצוע מספרים ל-ONE כי לכאורה כך גמרו את הקריירה שלהן הפועל בני לוד, מכבי רמלה, הפועל אשקלון, מועדון ספורטינג תל אביב ומועדון כדורגל אינטר עלייה תל אביב בשנים האחרונות, לא כי נמאס להם מהכדורגל אלא כי התנהגות בלתי ספורטיבית הרסה להם את החשק והרצון להמשך בדרכם בכדורגל הישראלי, לצד סיבות אחרות ומגוונות. "רק ההתאחדות לכדורגל אשמה במצב הקיים", סיכמו הגורמים ששוחחו עם ONE בנושא.
הפועל אשקלון (יונתן גינזבורג)סיפור אחד שהוא "קצה הקרחון" בליגה ב'
"נבנתה קבוצה לפלייאוף עליון. זו הייתה המטרה", מספר אמנון (שם בדוי) ל-ONE. "רצינו להגיע למקומות 1-5. התחלנו את עונה, אבל היא לא התחילה כפי שרצינו, בטח עם הסגל שעמד לרשותנו. באחד המשחקים, בעל הבית אמר: 'אני רוצה עוד גול לקבוצה היריבה', במילים האלה. הייתה התנגדות נחרצת על כר הדשא, לא לעשות את זה דווקא במשחק ההוא. אבל ככל שעובר הזמן, מישהו צריך לשלם משכורות, בטח בקבוצות שאינן נתמכות כל כך בידי ספונסרים ועיריות".
"הגיעו למועדון גם שחקנים שלא רגילים לאיחורים במשכורות. הגיעו כאלה ממקום מסודר, לפעמים מקבוצות שהעירייה אחראית עליהם, אז הכסף זרם בזמן וכיוצא בזה. אתה מעכב להם משכורת ויש זעם ודי ברור למה. לאחר מכן, עוד כשאנחנו עדיין חייבים משכורות, אנחנו מקבלים קבוצת תחתית בבית. השער הראשון היה די מהיר ובדיוק באותו הזמן, אותו בעל בית, ביקש, איך לא, שהגיע הזמן. זה הרגע. מי יבקיע? זה לא משנה. רק שיהיה גול".
"המשחק הסתיים בסופו של דבר בניצחון. מי שעשה את כספו, עשה. הכל נעשה בטלפון, כשיש טלפון דולק גם בספסל הקבוצה. אי אפשר לפספס את זה. ככה מתגלגלים לעוד משחקים. אפשר להגיד שהמלחמה עצרה הכל, ודי בצדק. פתאום אין מקורות הכנסה, צריך לחשב מסלול מחדש. שחקנים עזבו, מאמנים הוחלפו, הכל הפך להיות ברדק אחד שלם. אחרי כחודשיים של שקט בגזרה, הכל חזר לקדמותו".
ניידת משטרה (חגי מיכאלי)"אי אפשר להתעלם מהעובדה שהם נכנסים לתוך חדרי ההלבשה, מדברים עם השחקנים ואלו מבינים את מה שעומד על הכתפיים שלהם. אחרי חדר ההלבשה, הם מסתובבים להם גם ביציע, בדרך כלל עם טלפון ביד, על מנת להבין איפה הם עומדים ביחס לסכומים שהוציאו על מנת למקסם את רווחיהם וכל זאת מול שיחות לעבר הספסל, שאמור להיות שטח סטרילי וספורטיבי לחלוטין. ישנם גם צעקות לעבר השחקנים. השחקנים יודעים טוב מאוד מי ומה תפקידם ומה הם עושים".
"יש שחקנים, שלא ברור אם בהומור או לא, באים ושואלים בפנים: 'רגע, אם לא קיבלנו משכורת עדיין, ואנחנו רגע לפני תאריך מסוים, תיתכן מכירה מחר או השבוע?', עד כדי כך. הם כבר לא מתביישים להגיד זאת בריש גלי. העצוב כאן, בכל הסיפור, שהשחקנים הללו, יודעים בסופו של יום מה מביא להם את המשכורת בכל חודש. כולם מכירים ויודעים את השיטה. כשזה לא נאה לך ולא לרוח שלך, אתה פשוט עוזב את המועדון או את הקבוצות ורואים את זה מהר מאוד, בין אם על כר הדשא ובין אם ניפוי שחקנים מהסגל מסיבה שאינה ברורה".
"הקהל שמגיע למשחקים לא מטומטם. הוא מכיר ויודע את התופעה ההזויה והבזויה הזו שמתרחשת במספר מקומות. האוהדים מעלימים עין, מה להם עכשיו להלשין או לדבר על זה בחוץ? לא יקרה כלום ועדיף לסתום את הפה, בשביל שלא תמצא את עצמך באירוע לא נעים מתחת לבית, בשכונה או בכל מקום אחר שתחשוב עליו. כמעט כל אוהד מכיר את המצב ואת הסיטואציה בכיס של הקבוצות האלה, או של מי שמנהל או לא משנה מי שקשור לכאן או לשם".
"השחקנים כבר לא מתביישים לדבר על זה בריש גלי" (רויטרס)"אם במשחק אחד אתה יכול לעשות 200 אלף שקל או 200 אלף דולר, אתה מבין טוב מאוד שאחרי שאתה משלם משכורות, אתה נשאר ברווח. זה נשמע סכום מופרך, אבל קיים בליגות הללו. בעונה שעברה התקיים משחק בליגה ב' שאף אחד לא הורשה להיכנס אליו. הוא היה בדלתיים סגורות, נקרא לזה ככה. משחק שקבע הישארות או משהו, משחק רשמי תחת ההתאחדות לכדורגל. אף אחד לא נכח שם מלבד הקבוצות ואולי כמה אנשים שאפשר לספור על כף יד אחת או על שתיים. הסיבה, ברורה. אני לא צריך לספר. התוצאה גם הייתה בהתאם".
"כמה מחזורים לאחר המלחמה, אירחנו משחק שנרשמו בו ים של שערים. שחקן היריבה מסובך מפה ועד להודעה חדשה, וכך גם שחקן אחר שלהם. אם לא די בזאת, אומרים לנו: 'יעשו לכם 0:1 ואתם תהפכו את התוצאה ביותר משני שערים'. זה נאמר כנבואה. עד כדי כך. לא האמנתי למשמע אוזניי. בסוף ניצחנו, היינו בפיגור בגלל טעות של אחד השחקנים שלנו, וזה היה דווקא שחקן שיש עליו סימן לדברים האלה. היה בקבוצה שבעטה אותו ממנה, לאחר שפגע בספורטיביות שם".
"בגדול? באנו, דווקא במשחק הזה, הכי נקיים שיש, למרות הנבואה, למרות מה שנאמר בחדר ההלבשה ולמרות התוצאה בסיום. אבל יש תחושה שמשהו נסגר שם, אולי מן הצד השני. בגלל המשחק הזה היה בלגן, לא נעים, אבל כולם יצאו ממנו בשלום. לאחר המשחק הזה גם אחד השחקנים נאלץ לעזוב או שהועזב, לא היה ברור מה קרה שם, כיוון, שלכאורה, חתר תחת מי שאמור לבצע את הפעולות הללו ופעל על דעת עצמו מול גורם אחר. לא אהבו את זה במערכת. 'אם נעשה את זה, נעשה את זה בשיטה שלנו ובזמן שאנחנו קובעים', ציינו אלה ששולטים בעניינים".
"במשחק אחד ניתן לעשות 200 אלף ש"ח או 200 אלף דולר" (יונתן גינזבורג)"כל הסיפורים שאנשים, שחקנים, מאמנים ובעלי בית מגיעים ל'ויצמן יער' או למשרדי חקירות אחרים של ההתאחדות לכדורגל, זה בולשיט אחד גדול. ההתאחדות לכדורגל מבזבזת הון על הדבר הזה. מדובר בכלב נובח שלא נושך בסופו של יום. גם כשמרשיעים זה לא באמת פוגע במטרה. תראו מה קבע בית הדין העליון בעניין אום אל פאחם. במציאות, יש שם מאות תיקים, סרטונים, תמונות וחומרים על אנשים, שמעלים אבק. לא עושים עם זה כלום. זה רק בכדי לסמן 'וי', הנה ביצענו את העבודה הלא כל כך מוצלחת שלנו. שמועה גם אומרת שיש מי מטעם החגיגה, שם בפנים".
"לפחות ארבע קבוצות השתתפו בחגיגת חלוקת הכספים. כל אחת בזמנה, ברגע הנכון. יש מקרים בהם תראה מבקר או משקיף מטעם ההתאחדות לכדורגל ובכל זאת יהיו את המקרים האלה, מעל האף של אותם מבקרים ומשקיפים. בלי להתבייש עושים את זה בשנים האחרונות. ה'כאילו' אנשי מקצוע האלה שמגיעים בכדי לתפוס את המי ומה, הם אוויר. עלה ברוח, הם לא מעניינים. הכל ימשיך כסדרו, באין מפריע".
"המשחק הכי זכור לי הוא משחק מול קבוצה חזקה במיוחד שאף אחד לא הוביל עליה כמו שאנחנו. הם מבחינתם? משחקים ספורטיבי, אבל בפיגור של ממש. הם לא האמינו מאיפה זה בא להם. אנחנו בטוב, איזה כיף, מובילים. הנה, הניצחון קרב ובא. הטלפון בספסל, אני יכול להגיד, דרש מהקבוצה משהו אחר. ביקשו מאיתנו לא לנצח. אנחנו בסוף כפופים אליהם, מעין בובות. היה צריך להכניס עכשיו שחקן ייעודי למקרים האלה".
אנשי ויצמן יער ביציעים. "כלב נובח לא נושך" (שחר גרוס)"אנחנו מפסידים בסוף. לא כי היינו גרועים, אלא בגלל הדברים הלא ספורטיביים. אני יצאתי משם מאוכזב ולא מאמין. גם במהלך המשחק הזה יצאו שחקנים בזעם כי לא אהבו את מה שראו לנגד עיניהם. בשורה התחתונה, מי שהרוויח, הרוויח כמויות. גם השחקנים שנכנסו למשחק וגם האחראיים לזה מחוץ למגרש. בסוף היום אתה הולך לישון והמצפון שלך לא נקי. אתה מתעסק, לא אתה ספציפית, אלא אלה שאיתך באותה מערכת, בדברים שהם לא ספורטיביים באמת. בוא נשים את הדברים על השולחן. אתה נקלע לסיטואציה שאין לך שליטה עליה. אתה כמו בובה, כפי שציינתי קודם לכן. זה מכה בך, כשאתה יודע על זה".
"גם על משחק פינג פונג אפשר להמר בליינים השונים באתרים שבהם משתמשים אותם אנשים שמגיעים למשחקי ליגה ב', הליגה שהפכה בשנים האחרונות לחצר האחורית של הכדורגל הישראלי, אליה מגיעים ים שחקנים שרוצים לסיים שם את הקריירה, לצד שחקנים ותיקים וצעירים כאחד שמה שמעניין אותם זה הכסף הגדול מאחורי הקלעים. חצר אחורית, במלוא מובן המילה. כמו ביוב מסריח שאף אחד לא רוצה באמת להתקרב אליו וללכלך בו את הידיים שלו".
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם