לנבחרת ישראל יש שני מאמנים בג'ודו, ואחד מהם הוא אורן סמדג'ה, מי שזכה במדליה אולימפית כספורטאי ב-1992 והצליח להביא הישגים גדולים לענף בהמשך. את חלקם הוא עשה ביפן, המדינה ממנה הוא חזר עם מדליית כסף מאליפות העולם ב-1995, עם מדליית הזהב של חניכו שגיא מוקי מאליפות העולם ב-2019 ועם מדליית הארד האולימפית בתחרות הקבוצתית בה זכה היום (שבת).
אורן סמדג'ה בן ה-51 הוא בנו של מוריס, אחד ממייסדי הענף בישראל, זה שגידל את משה פונטי, שאימן את אורן בהמשך, וביחד הם הצליחו לייצר הצלחות רבות גם כאשר אורן הפך למאמן בעצמו בנבחרת הגברים. אחת כזאת נרשמה בניפון בודוקאן שביפן, כאשר שישה מהג'ודאים שלו יצאו עם מדליה מהדלת של האולם הזה בטוקיו.
נבחרת ישראל בג'ודו (רויטרס)"אני יוצא מפה עם הרבה תובנות והרבה גאווה", אמר אורן סמדג'ה בראיון מיוחד ל-ONE אחרי שאסף את המדליסטים הטריים לקראת העזיבה. "אני אוהב את האתגרים שניצבים בפניי והם אלה שגורמים לי להיות מי שאני. מעבר לזה, אני אוהב את הספורטאים שלי שעשו הצלחה אדירה. פשוט מעריץ אותם".
אורן, איך הרגשת ברגע הזכייה במדליה הקבוצתית?
"הרגשתי אושר. זה משהו מטורף. רצינו את זה כל כך ואני שמח שהצלחנו לעמוד במשימה".
לפני כן אפשר לומר שנכשלתם בתחרות האישית?
"לא הצלחנו. וזה בסדר, אנחנו נשב ונסיק את המסקנות מהתחרות האישית כדי להבין מה בדיוק קרה כאן. הגענו עם כמה פייבוריטים, לא הלך, אבל בסופו של דבר כולם ראו מה הם שווים בתחרות הקבוצתית ואיזו איכות יש בנבחרת הישראלית. אני גאה בספורטאים שלי בכל מצב. הם חזרו, נלחמו וניצחו, תזכרו את זה".
אורן סמדג'ה ואורי ששון. "נסיק מסקנות" (עמית שיסל הוועד האולימפי בישראל) (מערכת ONE)במהלך יום הקרבות, סמדג'ה הביא הברקה טקטית לתחרות הקבוצתית, כאשר החליט לשלוח את פיטר פלצ'יק לקרב ישיר נגד יריב במשקל של מעל 100 ק"ג ואת שגיא מוקי לקרב ישיר נגד יריב במשקל של עד 90 ק"ג, כלומר הציב את שניהם מול ג’ודאים מקטגוריות משקל גבוהות יותר מאלה שבהן השניים מתחרים בדרך כלל. ושניהם ניצחו.
זה מהלך שהמאמן עשה בעבר עם אורי ששון, שקפץ להתחרות מקטגוריית משקל של עד 100 ק"ג למשקל הפתוח של מעל 100 ק"ג, מה שהביא לו יתרון של זריזות ומהירות לעומת יריביו הכבדים, וגם הוביל אותו לזכייה במדליית הארד באולימפיאדת ריו 2016. בדיוק אותו הדבר עשה עם פיטר פלצ'יק, שהתחרה נגד טמרלאן בשאייב הרוסי, מדליסט הארד במשקל הפתוח שרשם סנסציה כאשר הדיח את טדי רינר בטוקיו. רק לפני יום הוא חגג על הפודיום, ופתאום הוא קרס למזרן.
פיטר פלצ'יק חוגג (רויטרס)"הסתכלתי לפיטר ושגיא בעיניים, שאלתי כל אחד מהם 'האם אתה הולך על זה?' והם לא היו מוכנים לוותר. זה לא פשוט להילחם מול יריבים גדולים, אבל זו אסטרטגיה לעשות את זה. לא הייתה לי בעיה עם זה שפיטר פלצ'יק יתחרה נגד בשאייב, ידעתי שפיטר ינצח אותו ושמוקי ינצח את המתחרה שלו. צריך לדעת לנצח גם עם הראש, לא רק עם הלב. הטקטיקה והניסיון שלנו ניצחון פה. אתה חייב לייצר מהלכים שיפתיעו את היריב".
נראה שהרוסים היו בשוק מהבחירה שלך. איך הם הגיבו לזה?
"היה איזה זלזול לפני הקרב כשהם ראו מי היריבים שלהם. היה זלזול לגבי הנבחרת שלנו מהצד של הרוסים, אבל אנחנו הלכנו עם זה וניצחנו".
בחודש ינואר האחרון התקבלה באיגוד הג'ודו הצעה מפתה להתרת החוזה שלך כדי תעבור לאמן נבחרת אחרת. מאיפה הייתה ההצעה ולמה זה לא קרה?
"הם לא פנו אליי, אלא פנו למשה פונטי - והוא סירב".
אורן סמדג'ה (נעם מורנו)כל הזמן דיברו על כך שמדובר בנבחרת שהיא מעצמה עולמית ומגיעה מאירופה. האם זו נבחרת צרפת?
"כן, זו נבחרת צרפת שפנתה אליו. היו דיבורים לפני כמה חודשים לגביי, פרסמת את זה ב-ONE ואכן הייתה הצעה מהם, אבל זה לא יצא לפועל שאעבור לצרפת".
אבל מה אתה מעדיף, לאמן את אורי ששון או את טדי רינר?
"את אורי ששון. חד משמעית. אני רוצה לאמן רק את הספורטאים הישראלים, לא צריך לחפש כלום מעבר לים".
האם יהיה דור חדש שיחליף את אורי ששון, שגיא מוקי, פיטר פלצ’יק והחבורה המצליחה הזו בעתיד?
"כן. באליפות העולם האחרונה לבוגרים שלחנו כמה ספורטאים צעירים ואחד מהם ניצח שם יפני. אני מדבר על מתן קוקולייב שניצח ב-60 ק"ג את אלוף העולם לג'וניור, ככה שיש דור המשך. אומנם הספורטאים הקיימים בנבחרת שלי מכסים אותם בצל גדול מאוד, אבל מתי שנחשוף אותם החוצה אתם תראו את הדור הזה פורץ קדימה".
שגיא מוקי חוגג (רויטרס)הג'ודו כאן כדי להיות עוד הרבה שנים ברמות הגבוהות?
"אם הצוות הנוכחי יישאר, אם התמיכה תגדל והגישה בספורט הישראלי תשתנה - אז כן, למה לא? אני חושב גם שאם מישהו ישכיל לקחת את משה פונטי ולהפוך אותו ליו"ר הוועד האולימפי בישראל, שזה המקום שהוא צריך להיות בו, כל הצורה והגישה לספורט הישראלי תהיה שונה. אני לא רוצה להקניט אף אחד או להחליף אף אחד, אני פשוט חושב שפונטי בעל ידע והוא יכול לעשות מהפך, מנסינות להשתתף עם כמה ספורטאים בתחרויות לשם ההשתתפות בלבד עד להביא ספורטאים לעשות בהן היסטוריה בעתיד".
כן, הסיכויים שהוא ייבחר הם נמוכים מאוד כי בסוף זה עניין פוליטי בתוך הספורט הישראלי.
"גם הסיכויים שלנו לזכות במדליה אולימפית בתחרות הקבוצתית היה נמוך, אז מה? מי האמין שננצח את רוסיה? אני לא יודע מה קורה בוועד האולימפי, אבל אני יודע מה פונטי עשה ומה הוא תרם לחובבי הג'ודו בישראל. את זה הוא צריך להנחיל הלאה".
משה פונטי (נעם מורנו)ואם פונטי לא יהיה יו"ר הוועד האולימפי כמו שאתה רוצה?
"אז אני מאוד אתאכזב".
אתה לא מעדיף שהוא יישאר בג'ודו ויעזור לענף להמשיך לגרוף עוד מדליות?
"בדרך ככל דברים טובים לא מחליפים. לצערי, יש במדינה שלנו נטייה לזרוק כל אחד ולפטר כל אחד, אבל דווקא בענף שלנו אנחנו שומרים על הקיים וזה עובד טוב. בעוד שלוש שנים אני לא יודע מה יהיה באולימפיאדת פאריס ואני לא יודע איפה פונטי יהיה, אבל יש כבר עכשיו כמויות עצומות של ילדים שקמים בבוקר, עושים ג'ודו וכל הרצון שלהם הוא להיות מדליסטים אולימפיים. יש הרבה שחולמים על זה, ובסוף זה יגיע גם לממדים שאתם רואים היום. יש לנו עוד הרבה ספורטאים צעירים שאפשר לאמן, לחנך להצלחה ולהביא אותם לבמות הגדולות".
בעיניך, ג'ודו זה הענף המוביל היום בישראל?
"אני לא רוצה להיכנס לזה, כי יש עוד מעט את לינוי אשרם שמתחרה בטוקיו, ספורטאית שאני עוקב אחריה ונהנה לראות אותה. היא מדהימה והיא עולם ומלואו. לא חסר מי שיצליח בארץ וחשוב שיש מגוון".
באיזה מקום הנבחרת הישראלית מדורגת בעולם, לדעתך? ראינו את הנבחרת עומדת על פודיום אחד עם גרמניה, יפן וצרפת, האם זו התמונה האמיתית ביחסי הכוחות בעולם הג'ודו?
"לא. אנחנו מעצמה אירופאית בלבד. כל עוד אנחנו מצליחים לפגוע במדליות בודדות בעולם, זה המצב. אנחנו עדיין לא יפן".
אורן סמדג'ה וחילי טרופר. "עדיין לא מעצמה" (איציק בלניצקי)אז למה אתם תמיד אומרים שאתם מעצמה?
"כי אנחנו מעצמה אירופאית, אבל לא יותר מזה. תראה, ברמה העולמית רק נציגים בודדים מביאים מדליות, כמוני, כמו יעל ארד, כמו שגיא מוקי, כמו טל פליקר וכמו ירדן ג'רבי. זה בודדים. כשנייצר מדליות באופן קבוע בתחרויות האלה, אז אפשר יהיה להגיד את זה".
אביך מוריס בן ה-89 ישב בבית וראה את הנבחרת שלך מגיעה לפודיום נוסף. בתקופה האחרונה הוא עובר ימים לא קלים, מה הרגשת היום כשזכיתם במדליה לאור המצב האישי בבית?
"הייתי איתו המון בבתי חולים, המון פעמים במהלך השנה האחרונה, אבל כשאבא שלך מדבר איתך אז נפתחות לך העיניים. הוא צלול מאוד והיה לו חשוב שאחזור מפה עם מדליה. לא ויתרתי על האימונים למרות המצב. גם כשאחי חגי ז"ל נפטר, הייתי יומיים בשבעה ויצאתי מיד למחנה אימון עם הנבחרת. המשפחה שלי, ההורים שלי, האישה שלי והילדים שלי אומנם רחוקים ממני לא פעם, אבל הם מאוד קרובים אליי. המשפחה שלי זה הכוח שלי ואלה האנשים ששווה לי להילחם בשבילם. הם נותנים לי את האוויר כדי להיות פה עם הנבחרת".
אתה חושב שאבא שלך גאה בך עכשיו?
"לא דיברתי איתו כי קשה לו לחבר את המילים והמשפטים. הוא בקושי מדבר. רק דיברתי עם אמא שלי ואבא שלי דמע ברקע מהתרגשות. זה שווה לי את הכל. מדליה זו חתיכת מתכת וזה אולי עוד הישג, אבל בסוף אנחנו בני אדם שמנסים להפגין עוצמה וכוח. רק בני אדם".
רז הרשקו חוגגת (רויטרס)עשית דברים מדהימים בתור מאמן, האם אתה מרגיש שאתה אחד המאמנים הגדולים ביותר בהיסטוריה של הספורט הישראלי?
"זה לא מעניין אותי. אף פעם לא רציתי להיות הכי טוב, כי תמיד רציתי להשיג רק את המטרות שהצבתי לעצמי מגיל 22. חרה לי מאוד שמדינת ישראל הגיעה לכל אולימפיאדה ולא הצליחה, ידעתי שבברצלונה 1992 אני הולך לעשות מדליה אולימפית, ידעתי שבריו 2016 תהיה מדליה אולימפית וידעתי שגם בטוקיו 2020 תהיה מדליה אולימפית. ידעתי את זה. לא היינו מסיימים את האולימפיאדה הזו בלי מדליות. אני לא רוצה להיות הכי גדול, רוצה להיות עם רגליים על הקרקע ולהיות הבנאדם שאני".
ומה אתה חושב על מעמד המאמן בספורט הישראלי?
"שצריך לשפר אותו. שרת התרבות והספורט לשעבר מירי רגב תמכה בנו מאוד, גם חילי טרופר תומך ויצא לנו לדבר כמה פעמים על זה, יש לו את הראש והוא מבין מה צריך לעשות. היה לי אפילו מקרה שהלכתי אליו לפגישה בארבע עיניים, שם הוא נתרם לעזור לנו ושינה משהו שרציתי לשנות. כיום אני מקבל ממנו הודעות גם כשאנחנו לא מצליחים וזה יחס נהדר. אני מקווה שהספורט הישראלי רק ימשיך וישתפר. הכל במדינה שלנו מאוד אנושי ואמיתי, ואני מקווה ששימחנו את העם שלנו ושיהיו עוד רגעים כאלה. אני לא רוצה לעצום את העיניים. כל עוד אני יכול, תן לי רק ליהנות מהרגע הזה. מחר כבר נתחיל לרוץ מחדש לפאריס 2024".
חגיגות ועקיצות: התגובות על הארד בג'ודו