מהרגע שהגיעה לברזיל אנדראה מורז לא הרגישה טוב. היא התקשתה לנשום, העיניים שרפו, חום הגוף שלה עלה וירד, והיא נעשתה חלשה. סמוך לפתיחת תחרויות השחייה במשחקים האולימפיים של ריו 2016, רופאי הנבחרת קבעו שהיא חולה ואילצו אותה לנוח במיטה עם אנטיביוטיקה לווריד. היא הייתה אמורה להתחרות בחמישה משחים שונים, אבל על חלקם היא נאלצה לוותר ואת חלקם עשתה בקושי. המחלה שיבשה לה את התוכניות.
שלוש שנים לאחר מכן, השחיינית בת ה-27 עובדת במרץ לקראת אולימפיאדת טוקיו 2020. עובדת, ולומדת. כי באופן סימבולי למדי, במקביל לאימונים בבריכה מורז נמצאת בעיצומם של לימודי רפואה - אבל בשבוע הקרוב היא תשים את כל הספרים בצד ותתחרה באליפות העולם שבדרום קוריאה.
אנדראה מורז בין משלחת השחיינים (חגי מיכאלי)“זה היה מאוד קשה גם ללמוד וגם לשחות, אבל הסתדרתי”, אמרה אנדראה מורז ל-ONE. “התאמנתי פעם אחת ביום ואז הלכתי מהר ללימודים, שזה לא הכי טוב לשחיינית, אבל במובן מסוים הלימודים באוניברסיטה גרמו לי להתרכז בדברים אחרים ולא לחשוב כל הזמן על רק השחייה ולהיכנס ללחץ מכל דבר שקשור בזה. אני נהנית משני הדברים”.
כבר התכוננת לזה שיקראו לך בקרוב דוקטור מורז?
“וואו. לא, עוד לא חשבתי על זה. יש עוד זמן עד שזה יקרה, אבל האמת שזה ממש מצחיק אותי לחשוב על זה”.
לימודי הרפואה זה משהו שצריך להתמסר אליו כדי להצליח, שזה במובן מסוים ממש כמו האימונים שלך בשחייה, לא?
“כן, זה נכון. כנראה שזו הסיבה שאני מצליחה לשלב בין הדברים, גם ללמוד וגם לשחות. האמת שגם בתואר הראשון שחיתי, אבל עכשיו זה הרבה יותר מורכב ואני עדיין לומדת להסתגל ולהתמסר לכל זה. כן, זה לוקח לי הרבה שעות מהיום ואין לי זמן לנוח, אבל זה עושה אותי מאושרת גם לשחות וגם ללמוד. אולי זה נראה לא ממש כיף ביום-יום כל הזמן להיות בחוץ ולעבוד, אבל בסוף זה משמח אותי ואני אוהבת את זה”.
אנדראה מורז בלימודי הרפואה (אסי ממן)אנדראה, שעלתה לארץ מארצות הברית לפני חמש שנים, עשתה זאת לאחר שהשלימה תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטת סטנפורד. כשסיימה אותו, החליטה לעשות עוד צעד לקבלת התואר דוקטור, כשנכנסה למסלול של לימודי רפואה למשך ארבע שנים באוניברסיטת תל אביב. כרגע, היא עברה מחצית מהדרך, ואם תצליח לקבוע את הקריטריון לאולימפיאדת טוקיו 2020 היא ככל הנראה תיקח הפסקה של שנה מהלימודים ותמשיך לאחר מכן לעוד שנתיים נוספות.
כדי להתרכז ולהתמקד שוב בעבודה בבריכה, בקרוב היא גם אמורה לעבור דירה מתל אביב למגורים של מכון וינגייט. בינתיים, היא עדיין בלי הקריטריון למשחקים האולימפיים ולכן לדבריה היא “לא חושבת על מה שיקרה בטוקיו כרגע. אני חיה את מה שקורה עכשיו. אני רק רוצה לשחות באליפות העולם, לעשות תוצאות טובות ולהמשיך משם קדימה”.
מורז באימוני השחייה (חגי מיכאלי)עושה רושם שחופשת הקיץ מהאוניברסיטה באה לה בדיוק בזמן, כי מורז יכולה לבוא בראש נקי לתחרויות על מנת לשבור שיאים נוספים תוך כדי לימודי הרפואה. והאמת? היא בכושר לא רע. רק בחודש שעבר היא השוותה ברומא את שיאה הישראלי ב-50 מטר חופשי, אחרי שסיימה את התחרות בזמן של 25.12 שניות. לטענתה, היא ניסתה לרדת מתחת ל-25 שניות באותו המשחה, אבל פגעה בול באותה התוצאה של השיא הלאומי במרחק הזה. “היה לי מבחן גדול לפני התחרות ברומא אז ההכנה שלי לא הייתה מושלמת, אבל גם התוצאה הזו הייתה בסדר”, היא הסבירה. אין מה לעשות, הלימודים מקשים על הקריירה הספורטיבית.
למעשה, מורז מחזיקה בשיאי ישראל ב-50 חופשי, ב-100 חופשי, ב-200 חופשי וב-400 חופשי. את כל השיאים האלה היא רוצה לשפר בתחרות הקרובה, אבל היא ככל הנראה תתמקד בסופו של דבר רק במשחים הקצרים יותר.
גם שחיינית לא רעה בכלל. מורז (פטריסיה כרמלי)שיאה הישראלי ב-50 מטר, 25.12 שניות, מהווה בעצם תוצאה גבולית יחסית להעפלה לחצי הגמר באליפות העולם - ולכן מורז רוצה לשפר אותו. בבודפשט לפני שנתיים תוצאה של 25.04 שניות סגרה את הרשימה ולפני ארבע שנים 25.18 שניות הספיקו, כך שסביר שהיא תצטרך לשפר את השיא הלאומי כדי להיות בפנים, ואז לנסות ולחשוב על הגמר.
ב-100 מטר חופשי השיא שלה, 54.20 שניות, הוא כבר יותר “בטוח” בחצי הגמר, אבל אותו היא עדיין לא השיגה השנה. אם בוחנים את התוצאות הקודמות במשחה הזה, הזמן שעשתה היה שווה את המקום ה-12 בעולם לפני שנתיים בבודפשט ואת המקום העשירי לפני ארבע שנים בקאזאן. ובגלל ש-54.20 שניות זו תוצאה ששווה גם חצי גמר אולימפי, יהיה מעניין יהיה לראות אם מורז תצליח לשחזר את השיא הלאומי שלה, שדורש מעט יותר אימון מאשר ה-50 מטר שהוא ספרינט טהור בדרך אל הקיר.
אנדראה מורז. בקרוב שוב באליפות העולם (יניב גונן)השיא הנוכחי שלה ב-100 מטר חופשי, אגב, נקבע למעשה באליפות העולם האחרונה אחרי שאנדראה מורז העפילה לחצי הגמר בדרך מאוד מיוחדת. כזכור, אחרי שהסתיימו משחי המוקדמות בבודפשט, על הלוח הופיעו שתי שחייניות במקום ה-16, עם תוצאה זהה של 54.49 שניות, והיא הייתה אחת מהן. מה עושים במקרה שכזה? עושים תחרות מיוחדת של דו-קרב ראש בראש, במהלך שהוא די נדיר בענף אבל נועד כדי להכריע מי תעלה לגמרים. ובדיוק במשחה הזה מורז התפוצצה, אחרי שניצחה את יריבתה הישירה על הכרטיס לחצי הגמר, כשנגעה ראשונה בקיר עם שיא ישראלי חדש של 54.20 שניות.
מה יהיה הפעם? אין לדעת, אבל השחיינית הזו תנסה להפתיע ולנפץ שוב את השיאים שקבעה. “אני מתרגשת לפני אליפות העולם הזו”, אמרה מורז לפני התחרות. “שמתי את הכל בצד. אני חוזרת לבריכה כי אני חושבת שאני יכולה עוד להשתפר. אני מרגישה שאני בכיוון הנכון ב-50 חתירה, אני רוצה להגיע לגמר ואני אעשה הכל בשביל זה”.
שתהיה בריאה.