מבין שחקני הסגל הדיי אפרוריים של נבחרת לטביה מסתתר שם אחד די מסקרן והוא של דניאלס אונטוז’נס, קשרה ההתקפי של קבוצת הנוער של באיירן מינכן בן ה-19. אונטוז’נס, שקיבל הפעם את זימון הבכורה שלו למדים הסגולים, צפוי לקבל דקות מול ישראל ביום שישי, ולו רק כדי שלטביה תרוויח אותו כשחקן בינלאומי מאחר שהוא מחזיק גם בדרכון גרמני ובמדינה לא רוצים לראות אותו לובש את מדי המאנשאפט.
מאמן נבחרת לטביה, סלבישה סטויאנוביץ', הכחיש זאת אמנם במסיבת העיתונאים האחרונה שלו עם הכתבים המקומיים, אבל גם במסגרת ביקור במחנה הנבחרת במלון סמארה ליאלופה, שנמצא בעיירה יורמלה הסמוכה לריגה, רוב הדעות מדברות על כך שהוא ישותף כדי להבטיח את מקומו בנבחרת.
הקשר, שמשחק בשורות הבווארים מגיל 11, חתם רק בשנה שעברה על חוזה מקצועני לשלוש שנים, במעמד חתימה עם המנהל המקצועי של באיירן, חסן סליהמיצ'יץ', שאמר עליו: "יש לו פוטנציאל מצוין, אנחנו בטוחים שהוא יוכל לעשות את קפיצת המדרגה לקבוצה הבוגרת שלנו". לגבי העובדה שהוא נחשב להבטחה גדולה אין עוררין, אלא לגבי הקריירה הבינלאומית שלו, דווקא כן.
אונטוז’נס, שנולד בגרמניה להורים ממוצא לטבי, היה חלק מנבחרת גרמניה עד גיל 16 ולא שיחק בנבחרות הצעירות של לטביה. כבר בעודו נער עורר מחלוקת גדולה בלטביה, כאשר אנשי ההתאחדות הלטבית זעמו על כך לפני כמה שנים ודנו רבות בסוגיה האם לזמן אותו בכלל. בינתיים הוא אחד מבין שלושה שחקני נוער שמתאמנים לפחות פעמיים בשבוע עם הקבוצה הבוגרת של באיירן והוא עבר תחת פפ גווארדיולה, קרלו אנצ'לוטי, ווילי סניול, יופ היינקס ובשנה האחרונה גם תחת ניקו קובאץ'.
לקראת המשחק מול ישראל, בו הוא עשוי לערוך בכורה, אונטוז’נס התראיין ל-ONE ודיבר על הסוגיה הסבוכה בנוגע לאזרחותו, האפשרות שילבש את מדי הקבוצה הבוגרת של באיירן מינכן, החוויות מהאימונים בבוואריה, המודל אותו הוא חולם להחליף, הציפיות לקראת העתיד והמטרות האישיות.
"קיבלתי החלטה לייצג את לטביה, אולי המאמן ישתף אותי רק כדי שאהיה שחקן לטביה ולא גרמניה, אבל אני בטוח בהחלטה שלי בכל מקרה", אמר אונטוז’נס והסביר: "אני אוהב את המדינה הזאת, בטוח שאשחק כאן גם בעתיד. זה לא קל להגיע לנבחרת גרמניה, זאת מדינה עם 80 מיליון איש. אני יודע שאני שחקן טוב, אבל יש הרבה שחקנים טובים כמוני. קיבלתי את ההחלטה הזאת כי המשפחה שלי מלטביה, הלב שלי אמר שזאת ההחלטה הנכונה. אני מתרגש כי זה כבוד גדול עבורי להיות חלק מהנבחרת הזאת, להכיר את החברים החדשים שלי, הם מאוד נחמדים, גם אנשי הצוות. אני שמח מאוד שאני נמצא כאן".
הזימון הזה מגיע אחרי כמה שנים באימונים של באיירן מינכן. כמה העבודה עם הקבוצה תורמת לך?
"אני במשחק בקבוצת הנוער, מתאמן איתה שלוש פעמים בשבוע ולפחות פעמיים עם הקבוצה הבוגרת. אני אסיר תודה כל יום בבוקר על כך שאני משחק במועדון הזה, יש כל כך הרבה שחקנים שאני יכול ללמוד מהם. זה עוזר לי מאוד. אני רואה איך הם מתאמנים ומשחקים וזאת הזדמנות נהדרת עבורי ללמוד".
מי המאמן שהכי השפיע עליך במינכן? ממי הכי התרשמת?
"התאמנתי אצל גווארדיולה, הוא היה המאמן הראשון שלי בבאיירן וזאת הייתה חוויה נהדרת. הוא מאמן מאוד מיוחד כי הוא אוהב כדורגל מאוד, פשוט ככה. הוא הופך כל שחקן לטוב יותר והוא תמיד יכול לומר לך איזה החלטה טובה יותר יכולת לקחת תוך כדי המשחק. אבל עבורי הטוב ביותר הוא אנצ'לוטי. זאת הייתה העונה הכי טובה שלי תחתיו. הוא ראה שאני מסוגל לשחק עם הבוגרים, נתן לי הרבה ביטחון ולימד אותי כל יום משהו חדש ואיך להשתפר".
איזה משפט לדוגמה אתה זוכר ממנו ונתן לך השראה לקריירה?
"הוא אמר לי יום אחד 'אתה משחק כדורגל היום ולא מחר, אם יש לך כדורגל להראות תעשה את זה עכשיו ואל תחכה, אתה לא יכול לדעת מה יקרה מחר'. זה היה משפט גדול, אני תמיד מאמין בו מאז. ביקש ממני תמיד לשחק קדימה ולא אחורה, הוא הפך אותי לשחקן הרבה יותר טוב. כל שחקן שיתאמן אצל מאמנים כאלה יהפוך מהר לטוב יותר".
זה תקף גם לקראת המשחק בין לטביה לישראל? מרגישים שזאת הזדמנות לנצח אצלכם בבית?
"זה משחק גדול בשבילנו וגם בשבילי כי זאת יכולה להיות הופעת הבכורה שלי. זה לא יהיה קל מול ישראל, שזאת יריבה חזקה עם שחקנים מצוינים. אני מכיר את אלמוג כהן וטאלב טוואטחה שמשחקים בגרמניה ואת החלוץ ערן זהבי שכובש הרבה שערים".
יש גם שחקן ישראל, עילאי אלמקייס, שמשחק בבונדסליגה לנוער במדי הופנהיים.
"כן, אני מכיר אותו, שיחקתי מולו. אנחנו לא בקשר, אבל נפגשנו הרבה פעמים. הוא קשר, שחקן מצוין, בחור טוב, יש לו טכניקה מעולה ואני חושב שבעתיד הוא יהיה שחקן גדול בנבחרת ישראל".
אתה בן 19 וקיבלת זימון בכורה, הוא עדיין לא, אתה חושב שנבחרות בכלל צריכות להמר על צעירים, גם כאלו שעדיין לא שיחקו ברמת בוגרים?
"כן, אצלנו זאת החלטה של המדינה. לשחקנים צעירים יש הכי הרבה מוטיבציה והרבה כישרון, אם המאמן נותן לנו הזדמנות זה טוב לשחקן וגם לנבחרת. אולי בפעם הבאה שנפגוש את ישראל אפגוש את אלמקייס משחק אצלכם".
אתה סופג הרבה ידע באימונים של באיירן, אבל איך אתה משתלב שם חברתית עם כל הכוכבים הגדולים?
"אני מכיר טוב את כולם והיחסים טובים, אבל אין לי ממש חברים בקבוצה הבוגרת. על המגרש כל השחקנים מעירים ועוזרים לך עם הרבה טיפים. הם מתייחסים אלינו הצעירים כאל בוגרים ולא כילדים. זה עושה לנו טוב".
אולי תפגוש את רוברט לבנדובסקי ואת דויד אלאבה בהמשך הקמפיין. ככה בטח תדברו קצת יותר.
"שיחקנו מולם לא מזמן אבל לא זומנתי. הפעם רוברט שמע שקיבלתי זימון ובירך אותי. אני מקווה מאוד לפגוש את שניהם".
מבין כל השחקנים שהתאמנת איתם, ממי הכי למדת?
"אריאן רובן. הוא השחקן עם הכי הרבה מוטיבציה שפגשתי. תמיד נותן 200 אחוז על המגרש והכי מרוכז מכולם באימונים ובמשחקים".
איך באיירן תתמודד לדעתך באמת עם העזיבה שלו ושל פרנק ריברי?
"הם עוזבים כשתי אגדות, שחקני הכנף אולי הכי טובים באירופה בשנים האחרונות. זה לא יהיה קל בלעדיהם, אבל זאת הזדמנות בשבילנו הצעירים, אני רואה את זה כהזדמנות. אתן את הטוב ביותר כדי לקבל צ'אנס העונה. כרגע סרז' גנאברי וקינגסלי קומאן מחליפים אותם מידית והם גם שחקנים טובים, אבל יהיה קשה למצוא להם תחליף".
אתה רואה את זה כמציאות בקרוב או כחלום רחוק?
"זה החלום שלי לשחק בקבוצה הבוגרת בבונדסליגה ואני רוצה להגשים אותו, לא רוצה שום דבר אחר. אני עובד בשביל זה מאז שאני ילד. אחרי זה אני רוצה לזכות עם באיירן בליגת האלופות, כמו שכל ילד חולם. עכשיו אני רוצה להעפיל עם לטביה ליורו 2020".
אתה חושב שבאמת יש לכם, ולנבחרת ישראל, סיכוי לעשות את זה בכלל?
"אני לא חושב שזה בלתי אפשרי. בכדורגל הכל אפשרי ואם ניתן הטוב ביותר שלנו, אז יש לנו סיכוי. יש לנו עכשיו שני משחקי בית עם הקהל שלנו ואם נשיג תוצאות טובות, זה יכול לקרות איכשהו. אנחנו מתרגשים מאוד. תמיד יש סיכוי, גם לישראל".