עוד לפני שפורסם אתמול (שלישי) דוח הפירוק של הפועל תל אביב, היה ברור כי אחת מהדמויות המרכזיות בו תהיה זו של בעלי המועדון לשעבר, חיים רמון. האיש שלקח את המועדון מידיו של אלי טביב וקיווה לשקמו, אכן תפס חלק עיקרי במסמך אותו הביאו המפרקים, עו”ד שאול קוטר ורו”ח חן ברדיצ’ב, לידי בית המשפט, וזאת לאחר שהעיד בפניהם בצורה מפורטת וארוכה לכל השאלות שנגעו לקשר שלו לפירוק המועדון האדום.
ב-19 במרץ 2018, התיישב רמון אל מול צוות החקירה מטעם המפרקים, שכלל את עו”ד קוטלר, רו”ח ברדיצ’ב ועו”ד סיגל רוזן רכב, לטובת חקירתו, ממנה ONE מביא לכם כעת את עיקרי הדברים, או אם תרצו – תקציר עדותו של אחד מאנשי המפתח בסיפור ההתרסקות של אחד ממועדוני הפאר של הכדורגל הישראלי.
קוטלר: הכתובת היתה על הקירההבטחות שלא קיימו והתקוות שהתנפצו אחרי הכניסה
על פי העדות, המעורבות של חיים רמון החלה עוד בימי מוני הראל לאחר שניהל את המו”מ להעברת הקבוצה לידיו של האחרון אחרי עידן סמי סגול: “מוני קיבל את הקבוצה ללא תמורה בתנאי שהתקציב יהיה לא קטן מ-29 מיליון ש”ח. אחר כך מוני הגיע ואמר ‘אני לא יכול לבד’ ואז בדיוק אני מתפטר מהכנסת ואומר לו ‘אני חופשי עכשיו, אל תיקח אף אחד, תוך חצי שנה אני מביא לך פרטנר’. מוני לא שמע לי, הביא את טביב, הם התחילו לריב וכו’ ואז החלה המהומה נגד טביב. טביב מודיע ב-2012, לקראת פתיחת העונה, שהוא הולך לפרק את הפועל, אין הפועל”.
“באותה תקופה כל הזמן אוהדים אמרו לי ‘חיים תציל אותנו, תיקח את הקבוצה או שתביא קונה’. אני עניתי להם ‘אתם אחראים, גירשתם את טביב בלי לחשוב מה יהיה אחרי’. אבל הם האולטראס, הם גירשו את כולם. הם גירשו את סמי (סגול), הם גירשו את מויש’ה (תאומים), הם גירשו אותי. אחרי זה בא אליי מני ויצמן ואמר לי תיקח את הפועל. עניתי שאני לא יכול ואז באו כל מיני אנשים ואמרו לי ‘אנחנו נממן, אנחנו נקנה, אנחנו נעזור, אנחנו נעשה. כך עלה הרעיון”, הוסיף רמון לגלול את השתלשלות האירועים.
לשאלת המפרקים מי אלו אותם אנשים שפנו אליו? ענה רמון: “אוהדים עשירים שכל אחד אמר ‘אנחנו נקנה חלק מהקבוצה’. אני זוכר אחד שישב מולי ואמר – ‘יש לך מיליון ש”ח. יום אחרי שלקחתי את הקבוצה הוא אומר ‘חיים עכשיו זה שלך אתה תסתדר בלעדיי’”. בשלב הזה, המפרקים החליטו להחזיר את רמון מעט אחורה ושאלו אותו על המו”מ שהוביל את הקבוצה לידיו: “המו”מ היה בברלין. מני (ויצמן) עזר בו אבל לא הייתה לו שום אחריות. הביאו לי הסכם ואז נקבע שאני אקנה את הקבוצה על סמך זה שיקנו ממני. הרעיון היה סוג של קבוצת רכישה. כאילו אני קונה מגרש חלקים חלקים, לכל אחד חתיכת קרקע”.
אוהדי הפועל תל אביב (אחמד מוררה)לאחר שעל פי טענותיו לא קיבל עזרה, נשאל מדוע לא קם והלך. “היו צריכים אותי ואם הייתי הולך הפועל הייתה מתפרקת”, הבהיר רמון בנחרצות והסביר: “אני משוגע אז באתי מאהבה. כל הזמן אנשים אמרו לי ‘מה אכפת לך, שיתפרק’ ובסוף הגענו לאותו מקום”. המפרקים לא הקלו והמשיכו להקשות כששאלו “איך אדם כמוך עם הרבה ניסיון מכניס את הראש למיטה חולה: “ביום ששמתי את ה-3.5 מיליון ש”ח בבקרה רציתי להתאבד. הבנתי שזה רק אני, כולם מסביב מתים על הפועל אבל אף אחד לא הוציא כסף”.
המפרקים מצידם, המשיכו להתעכב על העובדה שרמון (כפי שאמר) לא לקח מומחה או יועץ כלכלי שיעבור על ההסכם ומנסים להבין האם גילה את הבעיות הכלכליות רק כשהיה כבר בפנים. רמון המשיך באותו הקו וענה: “לא בדקתי, הבסיס היה שאמרו לי ‘אנחנו נעמוד לצידך וניתן לך’. אני מצלצל מברלין לאנשים שאמרו לי ‘אנחנו איתך, בוא ניקח את הקבוצה ונציל אותה. בשלב הזה עו”ד קוטלר שואל: “אז רק מני ויצמן לא נעלם”, ורמון עונה: “לא לא. ויצמן ועוד כמה חבר’ה שלא הכרתי קנו את המניות. בשלב האחר נשאר רק מני והוא זה שיחד איתי נתן ערבויות לבקרה”.
עו”ד קוטלר ביקש גם לדעת כמה כסף שם ויצמן בעידן של רמון ונענה: “לדעתי 3-4 מיליון ש”ח באופן אישי ובקשרים שלו עם אנשים. אם נגיד מישהו היה חייב למני כסף הוא היה אומר לו לשים את זה בהפועל”.
מני ויצמן (רדאד ג'בארה)לאחר שהבהיר כי אנשים לא עמדו בהבטחות כלפיו טרם העסקה, נשאל רמון איך היה אמור להסתדר בשוטף: “הייתי משיג תרומות מאנשים, אני יודע לנהל. עובדה שעשיתי את השוטף בתנאים מאוד קשים. לקחתי את המועדון כשכולם מגבים אותי. כשהעמותה הייתה קיימת אמרתי להם ‘זה ההסכם, אתם איתי?’. זה היה החלק הטוב הזמן של העמותה כשהם עוד היו קואופרטיבים”.
קרב הגרסאות מול טביב וההתנהלות בצל הגירעון: “בשורה התחתונה – הצלחתי”
אחת הסוגיות המרכזיות בזמנו בין רמון לטביב נגעו לגירעון המועדון שנוצר, אותו כל אחד משני הצדדים הפיל על השני. גם במקרה הזה, נאלץ רמון להסביר את טענותיו: “זה נכון שלקחתי את הקבוצה בלי חובות עבר אבל היו התחייבויות עליהן היה חתום טביב בסך 25 מיליון ש”ח לצד הכנסות צפויות של 5-6 מיליון ש”ח, אלו מספרים שאני אומר בגדול. אם לא הייתי עושה כלום אז העונה הייתה נגמרת בגירעון של 20 מיליון ש”ח”.
עו”ד רוזן רכב המשיכה להקשות ואמרה כי על פי הדוחות הכספיים במאי 12, לקבוצה היה בכלל הון חיובי של 18 מיליון ש”ח. על כך הגיב רמון: “לא היה לי שום שקל בקבוצה. אני לא מבין בראיית חשבון אבל לא היה שקל בקבוצה”. כשנשאל האם ראה את אותם דוחות כספיים לפני הרכישה, ענה: “ראיתי אותם. אף אחד לא בדק אותם עבורי אבל אני לקחתי את הקבוצה כי אמרו לי ‘בוא נציל את הפועל’. הייתי המושיע של הפועל וככה גם קראו לי”.
אלי טביב (נעם מורנו)“באתי למקום שאין בו כסף והיה ניסיון לצייר כאילו היו מיליונים וחיים בזבז, לא היה ולא נברא”, המשיך רמון. לשאלה מי ניסה ליצור את הרושם הזה, הגיב: “אני לא יודע, האולטראס, כל מיני חורשי טובתי. לא היה כסף, היה גירעון תקציבי של 20 מיליון שקל וכל חודש נלחמתי כדי לשלם משכורות. בשנה הראשונה אני בא לתת ערבויות ועופר אורליצקי אומר לי ‘אם לא תיתן 3 מיליון שקל מכיסך, אנחנו לא מאשרים אותך בבקרה’. באותו זמן פניתי למי שהבטיח לי הבטחות והם צחקו עליי”.
ואפרופו ערבויות לבקרה, המפרקים ניסו להבין מרמון איך לא ביקש ממנו יו”ר הבקרה, אורליצקי, את הערבות הבנקאית: “אורליצקי סמך עליי ועובדה שבשנתיים שאני הייתי בהפועל עמדתי בכל ההתחייבויות אליו. לכן הוא היה גמיש, הוא ידע שאם הוא לא יהיה גמיש אז הפועל ת”א הייתה מתפרקת”. התשובה להלן, הובילה את המפרקים לשאול את רמון מדוע אורליצקי דאג לעתידו של המועדון ולא לכך שהחובות ישולמו: “המטרה של אורליצקי היא שיהיה גם כדורגל, הוא הפגין גמישות ועובדה שהפועל לא התפרקה ועמדנו בכל ההתחייבויות. אחרי הכל הצלחתי במבחן התוצאה – לקחתי קבוצה על סף פירוק והבאתי אותה לפלייאוף העליון במינימום כסף. צריך להקים לי פסל”.
רמון נתבקש להסביר גם כיצד התנהלה הקבוצה לאחר שעברה לידיו והסביר: “אני בעל הבית, הייתי הכל. לא הוציאו כסף בלעדיי, אבל לא עסקתי בשוטף. פעם אחת סירבתי שייצאו לבית מלון ומני גייס תרומה ויצאו לשם בכל זאת. אסרתי על כך כי לא אפשרתי חריגה מהתקציב”.
עופר אורליצקי (איציק בלניצקי)“בעונה השנייה התקציב לצערי גדל. באו אנשים, בא עידו חג’ג’, אמרו לי ‘בוא נרוץ לאליפות, עידו ועוד אנשים ישימו כסף’. אז הבאנו את איתי שכטר ורן בן שמעון. התפתיתי, אז מה? עדיין לא הפרתי שום התחייבות. רציתי שהפועל תהיה קבוצה גדולה וכולם רק אמרו לי להוציא עוד ועוד, כל האנשים רק עסקו בלהגיד לי איך להוציא יותר כסף”
ניסיונות המכירה, פואד, ורמוט, הגירוש וכבירי
“ניסיתי כל הזמן למכור את הפועל אבל לא הצלחתי בגלל האולטראס והאווירה שהייתה” המשיך רמון. “הסיפור הכי מפורסם שהיה רוכש בשם סאני (קאהן) שכבר חתמתי איתו הסכם שהיה תלוי בכך שהפועל לא תשחק בשבת. כבר שכנעתי את האנשים בצ’רלטון שהפועל לא תשחק בשבת ואז היה את הדרבי עם המשוגע הזה שהרביץ לזהבי והעסקה נפלה. אמרתי לו שהוא לא בסדר אז הוא נתן לי מיליון וחצי פיצוי. גם מת’יו בורנפמן היה אמור לרכוש והחליט לרדת מזה ואני אמרתי לעצמי ‘איך הבריון הזה חיסל לי שני מיליארדרים במכה אחת”.
“למה גירשו אותי מהקבוצה? כי אחרי שהם (האולטראס) הרסו לי מכירה, מכרתי את ורמוט למכבי כדי שלא נתגלגל. אמרתי לאוהדים – אנחנו הקבוצה היחידה שלא מקבלת סיוע, אני הייתי לבד. בגלל זה אמרתי לאוהדים שאני לא מוכן שנתפרק ועד שיגיע רוכש נהפוך להפועל רעננה. הם לא הסכימו וגירשו אותי”.
זהבי והאוהד. הרס מכירה (יניב גונן)וכמובן שאי אפשר לסיים בלי התייחסות לעידן אמיר כבירי, העידן שהגיע אחרי זה של רמון, והוביל לפירוק הסופי: “כבירי אמר שיש לו כסף, כל פעם שהוא הביא כסף שאלתי את מני מה הוא אומר והוא ענה לי שאני לא צריך לדאוג ושלכבירי יש כסף. אני ראיתי חוות דעת אמיתית של כבירי שיש לו 80 מיליון דולר מהאוסף שלן, זו הייתה הערכת שווי של אחד ממעריכי החשבון הכי נחשבים בניו יורק, לא סתם חתיכת נייר. לא עשיתי מחקר אבל זה מה שהוצג בפניי ואני האמנתי. ברגע שהציגו לי את זה הייתה הייתי שקט, גם ראיתי בתקשורת שכל הזמן מחתימים שחקנים ועושים חוזים, אז חשבתי שיש כסף”.