אליפות אירופה בג'ודו נפתחה ברגל ימין. בתום היום הראשון של התחרות היוקרתית שנערכת בתל אביב, חגגה נבחרת ישראל זכיות בשתי מדליות ארד, גם של טל פליקר וגם של גפן פרימו. בעוד שפליקר כבר פרץ לתודעה לאחר שזכה במדליה נוספת באליפות העולם בחודש אוקטובר האחרון, הג'ודאית הצעירה הייתה להפתעה מרעננת מאוד עבור הקהל הישראלי.
הילדה שהפכה לכוכבת החדשה של ענף הג'ודו נחשבת לאחת מהצעירות עם הפוטנציאל הגדול ביותר. אמש (חמישי) היא הפכה גם לג'ודאית הישראלית הצעירה ביותר שזוכה במדליה באליפויות אירופה, אחרי שעשתה זאת בגיל 18 שנים, חודש ושלושה ימים. לפניה הייתה זו אליס שלזינגר שזכתה בתואר בגיל 19.
פרימו: יש לי עוד הרבה חלומותהזכייה של פרימו היממה רבים מחובבי הענף שכלל לא היו מודעים ליכולות שלה קודם לכן. החוצפה החיובית, העובדה שהיא לא סופרת אף יריבה, והיכולת שלה להתגבר על טעויות ולנצח עם הרבה תחכום - הם אלה ששמים אותה כעת בשורה הראשונה של הג'ודאיות האירופאיות במשקל של עד 52 ק"ג. לא סתם היא הדיחה בקרב השני שלה את שרלין ואן סניק, הבלגית הוותיקה שזכתה במדליית ארד באולימפיאדת לונדון ובשתי מדליות זהב באליפויות אירופה קודמות.
פרימו אומנם הפסידה ברבע הגמר לאוולין צ'ופ, מדליסטית הארד מאליפות אירופה האחרונה, אבל היא לא נשברה ובבית הניחומים עשתה את כל הדרך לעבר מדליית הארד. שתיהן, אגב, הופיעו ביחד על הפודיום עם אותה המדליה על הצוואר בסופו של יום. "ברבע הגמר נפלתי לרגע, היא ניצלה את זה, תפסה אותי, המשיכה לריתוק ולא הצלחתי לצאת מזה", סיפרה פרימו. "זה היה ממש מבאס אבל המשכתי הלאה. אמרתי לעצמי, 'אוקיי, באת לקחת מדליית זהב, זה לא קרה. עכשיו יש לך שתי אפשרויות - או ללכת עד הסוף על הארד, או כלום'. הלכתי על הארד".
גם בקרב המכריע על המדליה, פרימו נקלעה לסיטואציה לא פשוטה. אחרי שהייתה בפיגור של ווזארי מול אירם קורקמאז, היא הצליחה לעשות ווזארי משלה ואז גם להכריע את הקרב לטובתה. היריבה הטורקית, שהדיחה קודם לכן את בטינה טמלקובה, נעצרה על ידי הישראלית הצעירה והחצופה. זו שלא הסכימה להיכנע לה. "לרוב הספורטאים יש רגעי משבר בקרבות וכמאמן אני צריך לנסות ולהרים אותם. לגפן לא צריך להגיד את זה, היא עושה את זה בעצמה", הסביר מאמן נבחרת הנשים, שני הרשקו.
שני הרשקו (שחר גרוס)"גם כשהיריבה שלה מובילה עליה, גפן יודעת שאני לא צריך להגיד לה לצאת ולהילחם או להתעורר", המשיך הרשקו. "כשהיא על המזרן בתחרות כלום לא מעניין אותה, היא באה להילחם עד הסוף. גם אם היא מפסידה בקרבות, זה בגלל טעויות שנובעות מחוסר ניסיון ולא בגלל שהיא לא נלחמת. הילדה הזו היא חיה, אבל היא עדיין צריכה ללמוד להיות חיה רעה. רק ככה היא תביא גם מדליות זהב".
"אני לא אחת שמתפרקת אחרי הפסדים או אחת שצריכה לשחרר משהו", התייחסה לכך גפן בסיום יום הקרבות שלה. "בכל קרב אני מתנתקת ממה שקורה מסביב וחושבת ברמה הטכנית איך אני מנצחת. זה לא שאין לי רגשות פתאום, בכל התקפה אני הולכת עם כל הלב שלי אבל תמיד אני פועלת מהראש".
על הרשקו היה המון לחץ בימים האחרונים. אחרי פרישתה של ירדן ג'רבי, הוא הרגיש שנבחרת הנשים שלו חייבת לספק תוצאות ומהר. שמישהי צריכה למלא את הוואקום. "תמיד מדברים על היורשת של ירדן והיה לי רצון שיראו כבר את הדור הבא, לא אשקר. ידעתי שמבחינה ריאלית זה גם יכול להסתיים בלי מדליה, ככה שאני שמח שגפן כן הצליחה כי זה מוכיח שיש עתיד ושיש עומק לנבחרת שלנו. גפן לא בתחילת דרכה, היא עוד לפני ההתחלה אפילו. לירדן ג'רבי יש פינה מיוחדת בלב שלי, אבל גפן היא משהו אחר לחלוטין. היא לא תהיה ירדן ג'רבי הבאה, היא תהיה גפן פרימו. משהו שלא היה כמותו בישראל".
ירדן ג'רבי. פרימו לא באה להיות היורשת שלה (שחר גרוס)הרשקו יודע מה יש לו בידיים, אבל עד לפני כמה שבועות פרימו הייתה בספק גדול לאליפות אירופה. בקטגוריית המשקל שלה, יש לפניה בהיררכיה גם את גילי כהן הוותיקה וגם את בטינה טמלקובה בת ה-21 שנחשבת למנוסה יותר ממנה - והמאמן היה יכול לשלוח לתחרות רק שתי ג'ודאיות מתוך השלוש. כשיש לרשותו סגל מלא, להעדיף את פרימו על פני אחת מהן זה היה במובן מסויים סיכון מקצועי, אלא שפציעה פתאומית של גילי כהן טרפה את כל הקלפים. בטינה וגפן הצעירות היו אלה שנשלחו לתחרות, והשאר היסטוריה.
לגפן זו הייתה הפעם הראשונה שבה היא נתקלת ברעש גדול כל כך סביבה והיא הצליחה להתגבר עליו בצורה מרשימה מאוד. באחד מהאימונים האחרונים שלפני התחרות, אימון שהיה פתוח לתקשורת, הרשקו נזף בפרימו לעיני הצלמים שנכחו במקום. "גפן, תתקפי, את עושה בכאילו", הוא אמר לה במהלך האימון. הרשקו העיר לה שוב ושוב, עד שפתאום היא התעלמה מהנוכחים בחדר וביצעה איפון מדהים ליריבת האימונים שלה. הצלמים נותרו בהלם. אמש, שניות אחרי שזכתה במדליה, היא קפצה עליו ואמרה לו תודה, לא לפני ששלחה לבבות לעבר היציע, למשפחה שהגיעה לתמוך מקרוב.
גפן גדלה במשפחה מיוחדת. היא נולדה בגן השומרון והיא עדיין נחשבת לתלמידת תיכון בכיתה י"ב. היא מקווה מאוד שבזכות ההישג הזה הצבא יעניק לה מעמד של ספורטאית מצטיינת לקראת הגיוס שמתקרב ואחרי אתמול, עושה רושם שזה גם ישתלם למדינה. בימים אלה גפן עדיין מנסה להשלים בגרויות, על אף שאין לה הרבה זמן ורוב החיים שלה נעים עכשיו סביב הג'ודו, ענף ספורט שהיה לדבריה "אהבה ממבט ראשון".
גפן פרימו (שחר גרוס)כשהייתה בת שלוש, אמא שלה, מירב, לקחה אותה פעם בשבוע לספרייה שבפרדס חנה. מידי פעם האם הייתה נתקפת חרדה אחרי שהבת הקטנה שלה הייתה נעלמת לה בפתאומיות. מול דלת הכניסה לספרייה הייתה גם דלת הכניסה לאולם הג'ודו המקומי ואחרי כמה פעמים שזה קרה, מירב כבר הבינה לאן הבת הקטנה שלה הייתה בורחת. בכל פעם היא הייתה מוצאת אותה בוהה בחלון שהשקיף על האולם הסמוך, וגפן הייתה כל כך מרותקת לאימוני הג'ודו, עד כדי כך שפעם אחת היא אפילו הסתכלה על האולם במשך שלוש שעות רצופות.
לבסוף, אמא-פרימו החליטה לעשות מעשה. במקום לעמוד בחוץ, היא אמרה לה "בואי תנסי" וגפן עזבה את הספרים, לבשה חליפת ג'ודו ובגיל ארבע עלתה לראשונה על המזרן. מאז היא לא ירדה ממנו והשמועה על הילדה המאוהבת פרשה כנפיים. מהר מאוד הגיעו מאמנים בכירים מהענף לצפות בה ולימים היא גם עברה להתאמן עם הנבחרת במכון וינגייט. ההורים, שהבינו שיש לילדה פוטנציאל, החליטו להעתיק את מקום מגוריהם לכפר נטר על מנת שיהיה לה נוח עם הנסיעות לאימונים.
החלומות של גפן סחפו את כל המשפחה לתוך הג'ודו. הבת הבכורה גרמה גם לאחים הקטנים שלה, עינב בן ה-14 וכרם בת ה-12, ללכת בעקבותיה. לא סתם כולם במשפחה קיבלו שמות שקשורים בענבים. "אשכול פרימו" כבר הוכיח שהוא לא מהסוג שמתפרק בקלות. גפן אומנם לא באה ממשפחה של מגדלי ענבים או מכאלה שמחזיקים בבעלותם יקב, אבל סביר להניח שאתמול בלילה שתו הרבה יין אצלה בבית. "לא אכפת לי איך הם יחגגו", היא סיכמה בחיוך, "אבל יש לי עוד הרבה חלומות ואני אשמח אם הם יחגגו גם אותם".