רבות דובר בשנים האחרונות על היעדר תנאים נורמלים בכדורגל הישראלי. למעט שניים או שלושה מועדונים גדולים, שחקנים צעירים אשר רוצים להתפתח ולהגיע למיצוי הפוטנציאל שלהם נתקלים בחומות הזויות, הנהלות שמעכבות משכורות, מתקנים רעועים, אנשי מקצוע שלא תמיד נבחרים בשל יכולתם ועוד אין ספור תחלואות שפוגעות באפשרויות ההתפתחות של השחקנים השונים.
כתוצאה מכך, חלק קטן מאותם השחקנים שרוצים לפרוץ ובמקביל לקבל את התנאים האולטימטיביים מחליטים לצאת לאירופה בגיל צעיר, גם אם זה אומר להגיע למועדונים מליגות יחסית נמוכות. אבל אם תשאלו את הראל בן דוד ההחלטה שקיבל לצאת לליגה השלישית בספרד הייתה הטובה בחייו.
בן דוד, למי ששומע את שמו בפעם הראשונה, הוא בלם בן 23 המתנשא לגובה של 1.90 מטר. עם נתונים שאין להרבה שחקנים בארצנו הקטנה, השחקן עבר בתחילת הקריירה שלו במחלקות השונות ושיחק בקבוצות הילדים, נערים ונוער של רמת השרון, הכח ר"ג, מכבי ת"א והפועל פ"ת, בה גם רשם מספר משחקים בבוגרים. טרם היציאה לאירופה לפני כשנה, נדד בן דוד למכבי קביליו יפו ועוצמה חולון מליגה א'. ואז הגיע הטלפון מסוכנו, חביאר אברמן, שסיפר לו כי בליגה השלישית בספרד רוצים אותו. הבלם הצעיר לא היסס, עזב את הכל וטס להלין שבספרד כדי לחתום בבאקו הלין דפורטיבו.
"שמעתי רבות על הליגה השלישית בספרד מהסוכן שלי”, מספר בן דוד בראיון ל-ONE. "הוא סיפר לי על הרמה המקצועית שם, על השחקנים שהתקדמו מהליגות הנמוכות לליגות בכירות. עברתי לשם כי רציתי לתת את כל כולי לעולם הכדורגל ולהתפתחות האישית שלי".
אז איך נוצר בכלל מעבר מהליגות הנמוכות בישראל לליגה השלישית בספרד? בן דוד מסביר: "החלום שלי היה לעבור ולשחק באירופה. אני מחזיק בדרכון אירופאי (איטלקי). גבי בורשטיין אימן אותי בקביליו יפו ויחד עם אייל אטיאס, שמכיר היטב גם כן את הסוכן שלי, חביאר אברמן, המליצו עליי. חביאר ראה אותי במספר משחקים, התרשם ומשם עשינו את הדרך לספרד".
"רציתי לצאת לשם כדי לשמוע ביקורות בונה", הוא מסביר. "שונה מזאת שיש בארץ. לחוות קצת מנטליות אחרת, שקט, אפשרות להתקדם ולהתחזק בכל הדברים שבהם הייתי צריך. אני מאוד שמח על המעבר הזה, אין ספק שהוא שדרג אותי".
|
בן דוד: "רציתי לחוות מנטליות אחרת" |
|
|
בן דוד ממשיך לספר על השהות בהלין: "המחייה באירופה זה תענוג בפני עצמו. התרבות ואורח החיים שונה משלנו. הפערים גדולים מבחינה מקצועית. המועדון והמאמנים עושים הכל בשביל שנוכל להתקדם ולהפוך לשחקנים טובים יותר. גם מבחינה אישית הם עוזרים המון וגורמים לך להרגיש בבית. בכל משחק יש כמות קהל מכובדת מאוד, כשביציע יושבים הרבה סקאוטים מהליגות הגבוהות, כך שהחשיפה גדולה יותר מזו שיש בארץ".
ואם אפשר לספר משהו על הבלם, זה שהוא הבין טוב מאוד כי בלי עבודה קשה, לא מגיעים לתוצאות. "נושא הכושר הגופני הוא אחד הדברים ששמתי עליהם דגש, לפני המעבר לספרד הייתי מבלה שעות במכון כושר ובריצות בים יחד עם המאמן מיקי ממן שהביא אותי לכושר שיא. היום בספרד אני ממשיך לעבוד על הכושר הגופני גם באימונים וגם מחוץ לשעות האימונים. אני רואה בזה דבר חשוב מאוד".
אז איך נראים החיים של שחקן ישראלי אלמוני בליגה השלישית בספרד? בן דוד מספר: "יש לי חברים מהעיר שבה אני גר. בדירה שלי יש שלושה שותפים שהם גם שחקנים בקבוצה. בהתחלה היה לי מאוד קשה להבין ולתקשר איתם, כי רובם לא מבינים אנגלית. כשהבנתי שאין בית ספר שמלמד אנגלית - ספרדית באזור שלי, התחלתי ללמוד לבד דרך האינטרנט. הקצבתי לעצמי כל יום שעתיים ללמוד אוצר מילים, זמנים, תחביר וכו'. היום קל לי יותר עם השפה, אך למרות זאת אני ממשיך ללמוד".
|
בן דוד. ערך אימוני כושר אישיים עם מיקי ממן |
|
|
"החברים שלי בקבוצה היו מאוד מופתעים בהתחלה שהגעתי מישראל לשם", מוסיף הבלם. "חלקם שמעו על ישראל דרך החדשות, חלקם בכלל לא ידעו על קיומה של ארץ ישראל. מה שבטוח, היום הם יודעים יותר מדי על המדינה ומכירים אפילו את אייל גולן ודודו אהרון. מדי פעם הם מעלים שאלות שקשורות לארץ ואני עונה להם, הפכתי להיות גם כדורגלן וגם שגריר".
ואם חשבתם שהגעה לליגה הספרדית השלישית לא מזכה בחשיפה, תחשבו שוב. רק השבוע הופיע בן דוד בתוכנית טלוויזיה ונשאל בין היתר על תנועת 'שמע ישראל' שהוא מבצע לפני כל תחילת משחק. "הליגה כאן מתוקשרת מאוד בערוצי הטלוויזיה ובעיתונים, ממש כמו שליגת העל והליגה הלאומית מתוקשרות בישראל. יש איתי עוד שלושה שחקנים זרים בקבוצה, מברזיל, ארגנטינה וחוף השנהב".
על הקבוצה בה הוא משחק הוסיף: “לקבוצה קוראים באקו הלין דפורטיבו, האזור בו אני מתגורר הוא: הלין שקרוב לאלבסטה. השנה בנו קבוצה צנועה ומאוד צעירה. מדובר במועדון מסודר ומקצועי ברמה מאוד גבוה, יש לנו חמישה אימונים בשבוע ומשחק. עברו בנתיים שמונה מחוזרים, אנחנו כרגע במקום החמישי מתוך 20 כשהשאיפה שלנו היא להתברג בפלייאוף העליון".
|
בן דוד. לומד ספרדית לבד |
|
|
על סדר היום האישי שלו סיפר: "היום שלי מתחיל בשעה 7:00 בבוקר. מתעורר, אוכל ארוחת בוקר, מניח תפילין וממשיך את היום. בשעה 8:30 אני מתאמן במכון כושר. בשעה 12:30 ארוחת צהריים, כאשר בין השעות 13:30-15:00 אנחנו נחים. בשעה 15:00 אני קם לעוד קצת עבודה במכון כושר ובשעה 18:00 מתחיל אימון הערב". אך כמובן שהמעבר למדינה זרה בגיל שכזה לא פשוט כלל. "חסר לי החיבוק של ההורים", מספר הבלם הצעיר. "גם הבילוי עם החברים חסר לי וכמובן, הקידוש בימי שישי ובחגים".
בן דוד שיחק עד כה בכל המשחקים 90 דקות וזכה למחמאות רבות מהצוות המקצועי. הוא הפך לבאנקר בהרכב ולקראת חלון ההעברות של ינואר יש מספר מועדונים מליגות בכירות יותר שמעוניינים בו, אולם לא נראה כי במועדון יוותרו עליו כל כך מהר. בקיץ הוא היה צריך לעבור למועדון יותר גדול בליגה השנייה בספרד, אך שינויים פרסונליים בתוך המועדון הובילו לביטול העסקה שהייתה סגורה עוד מלפני כן.
אז אחרי שלמדנו מדוע עבר לספרד ושמענו על סדר היום, הגיע הזמן להכיר קצת יותר את בן דוד והשאיפות שלו: "המודל שלי כבלם הוא אלסנדרו נסטה. מדובר בבלם שהוא גם מנהיג, עקבי לאורך כל הקריירה. כשהוא על המגרש כל שחקן שמשחק לצידו מרגיש בטוח. רק לראות את כל התארים והמעמדים בהם הוא שיחק וזכה מעידים עד כמה הוא היה שחקן גדול".
|
בן דוד חוגג בספרד (מתוך עיתון מקומי) |
|
|
ומה עם מודל לחיקוי בישראל? התשובה של בן דוד ברורה: "איתן טיבי. ההתקדמות שהוא עשה במכבי ת"א לאחר המעבר מקריית שמונה מעוררת השראה, לדעתי הוא עשה קפיצת מדרגה מדהימה, שמעתי שכמה קבוצות באירופה שמו עליו עין, זה מסביר את הכל. אפשר גם להוסיף לרשימה את טל בן חיים שהגיע לרמות הכי גבוהות באנגליה תחת עבודה קשה ונתן לעצמו מקום מבטחים בחוליית ההגנה של הנבחרת, גם בתקופה הקשה שהוא נמצא בה כרגע".
על המטרות של עצמו הוסיף: "המטרה שלי היא להתקדם מבחינה מקצועית. החלום שלי זהה לחלום של כל כדורגלן בעולם, לשחק באחת הליגות הבכירות באירופה ולהגיע גם לסגל נבחרת ישראל. כמובן שהדרך עוד ארוכה, אך אני מוכן לעבודה קשה ואעשה את המקסימום בשביל להגשים את המטרות שלי". ומה לגבי חזרה לישראל לקבוצה מהדרג הבכיר? "הכדורגל הוא דבר משתנה, קבוצה יכולה לסיים במקום השמיני ועונה אחר-כך לקחת אליפות ולהפך. אז כמובן שה'דרג הבכיר' מבחינתי לא קיים".
|
טיבי. "ההתקדמות שהוא עשה במכבי מעוררת השראה" (שי לוי) |
|
|
ולסיום, אחרי שיצא וחווה מקרוב את היתרונות של מעבר למועדון בליגה נמוכה יחסית באירופה, השאלה המתבקשת היא מה הוא ממליץ לשחקנים במצבו? "בלי לחשוב פעמיים - לצאת לאירופה. ההתקדמות מבחינה מקצועית ואישית גבוהה יותר. כמובן שיש קושי לחיות במדינה זרה ולא לדעת את השפה, להתרחק מהמשפחה והחברים. אבל הרצון להתקדם גובר על הבעיות האלו".