כשפטריק ואן לוון קיבל את התפקיד כמאמן מכבי תל אביב, עמוד האינסטגרם שלו, שהיה דל בעוקבים עד לאותו הרגע, הפך פופולארי, ובמיוחד המנהג שפיתח בימי משחקים. כל בוקר של משחק מתחיל עם כוס קפה של רולדין שעליה הוא מצייר דמויות שונות, כך יודעים שהיום - מכבי ת"א משחקת.
אלא שהזמן עבר, וככל שהניצחונות הפסיקו להגיע, כוסות הקפה של רולדין הפכו לבדיחה בקרב הקהל. עכשיו זה כבר לא משעשע אותם. ביום שלישי בבוקר לפני אלשקרט ואן לוון זנח את כוס הקפה והעלה תמונה של חוף הים, ההקבלה הגיעה מיד - "הוא כבר בים, כמו העונה שלנו", כתב אחד האוהדים ברשת. ובכן, אם לא ינצח הערב (שבת, 20:30) את מכבי חיפה, בדיחות הרשת יהפכו לדעה מאוד פופולארית בקרב הקהל.
כן, עד כדי כך המשחק מול הירוקים מרגיש קריטי עבור האוהדים הצהובים. מבחינתם זהו המבחן האחרון במשחק האמון הרעוע שמתנהל בינם לבין המאמן ההולנדי. זה לא אירוע של מה בכך שהקהל הצהוב "שורף" מאמן אחרי שני מחזורים בליגת העל, אבל זה אירוע שמתרחש עונה שנייה ברציפות. יגידו האוהדים שעדיין לא עברו לצד של האנטי, כי גם את אוסקר גארסיה ופאולו סוזה הקהל כבר גירש אחרי כמות משחקים דומה, אבל במקרה של ואן לוון, זה קורה אחרי הרבה יותר.
האוהדים עברו איתו דרך. הוא ירש את דוניס במחזור ה-12 והחל באותה ריצה מפורסמת. 13 ניצחונות מ-14 משחקים, חזרה מפיגור 8 נקודות בטבלה להובלת הליגה. זה הסתיים עם איבוד האליפות במחזור הנעילה של העונה (אם כי יש שסבורים שהיא הלכה לאיבוד ב-2:2 מול מכבי חיפה בבלומפילד בסיום הפלייאוף), ועם זכייה קשה מאוד בגביע המדינה נגד הפועל תל אביב.
אלא שכבר אז, בריצה של סיום העונה שעברה ואפילו אחרי הגמר, "ספק" הייתה המילה המרכזית בהקשר שלו. "ספק אם הוא האיש הנכון", "ספק אם הוא מאמן טוב כמו ה-13 מ-14 שלו", יש כאלה שהגדילו וטענו ש"מעולם קבוצה לא שילמה מחיר כל כך כבד על עשרה ניצחונות רצופים". אז כפי שכבר הבנתם, מבחינת הקהל, אמון זו כנראה המילה האחרונה שניתן להגיד בהקשר של ואן לוון. האוהדים הצהובים איבדו סבלנות ומבחינתם המשחק מול מכבי חיפה הוא הדרך להראות לעצמם שהם טועים. השאלה הגדולה האם ואן לוון מסוגל להוביל את הקבוצה לניצחון המיוחל?
אם מסתכלים על המאזן שלו ספציפית מול מכבי חיפה וברק בכר, ההיסטוריה לפחות לטובתו של ואן לוון. הוא ניצח פעמיים (1:2 בליגה, 0:2 בחצי גמר הגביע ובסגל חסר מאוד ונטול זרים), סיים בתיקו בסמי עופר בעשרה שחקנים (אחרי הרחקתו של ניק בלקמן) ואפילו שם היה קרוב לניצחון, ואז הגיע אותו 2:2 בבלומפילד בו הצהובים כבר הוליכו 0:2 ושמטו את היתרון בחסות הפציעה של אייל גולסה, שמשם הוא עדיין לא חזר. העונה, באלוף האלופים, כאשר הקבוצה שלו רחוקה מלהיות בנויה - התנקזו כל הבעיות של הקיץ לכדי משחק אחד אל מול כל היתרונות של הקיץ האחרון בצד הירוק, ובכר ניצח בקלות 0:2.
אך בשורה התחתונה, חמישה משחקים מול מכבי חיפה: 2 ניצחונות, 2 תיקו, הפסד אחד. משהו במשחקים מול הירוקים גורם למאמן להוציא את הדברים הטובים מקבוצתו. אם גם הערב הם לא ייצאו החוצה וזה יסתיים בהפסד, או אפילו תיקו, אנחנו עלולים לעמוד בפני אירוע שבו אצטדיון בלומפילד על כל 22 אלף האוהדים בו, קורא למאמן להתפטר. אל תהיו מופתעים, זו מה שנקרא, דעה פופולארית.
כאן צריך להבין בעצם על מה הביקורת. ואן לוון סופג בעיקר על איך שהקבוצה נראית. מכבי ת"א משחקת כדורגל רע. היא נראית לא מחוברת כשאנחנו כבר תכף סוגרים את חודש ספטמבר, לפרקים היא גם נראית כמו קבוצה שלא יודעת מה היא רוצה מעצמה. הביקורת הגדולה ביותר על ואן לוון היא על ההתעקשות שלו לשחק במערך ההולנדי הקלאסי בו הוא מאמין. 4-2-3-1, כמו של כל הולנדי ישן וטוב. שני קשרים אחוריים בקו אחד, מספר 10 יצירתי, ושני שחקני קו שמשחקים עם "רגל על הקו".
לאחרונה יש סימנים של "יציאה מהתבנית", פתאום גבי קניקובסקי עם רגל הפוכה משחק בצד שמאל, אבל זה בערך הכי חופשי והכי "לשחרר את החבל" שההולנדי הרשה לעצמו מאז תחילת העונה. נגד בני סכנין, מכבי פתח תקווה וגם מול אלשקרט, זו הייתה עדיין אותה מכבי מבחינת המערך שלה. דן גלזר ועוד קשר אחורי באותו הקו. מספר 10 שעומד מעליהם במרחק די גדול. זה מייצר מרכז שדה שנראה מופקר וזה בעיקר פוגע בגלזר שנראה כמישהו שלא רק מחפה על הקשר ההתקפי יותר, אלא גם על השחקן שלידו. עם כל הכבוד ליכולות הנהדרות של גלזר בצד ההגנתי, לסגור על שני הקשרים שלידו זה משהו שהוא לא יכול לעשות וברגע שעוברים אותו, מתגלה בור גדול שמוביל למצבים נוחים.
עוד ביקורת היא על ההתעקשות על לואיס הרננדס. הבלם הספרדי כבר ביקש לעזוב ויותר מפעם אחת, אך ואן לוון מאמין בו יותר מכולם ורואה בו השחקן המובטח בהרכב. זה הרננדס ועוד 10. חרף יכולת לא טובה ומשחקים לא משכנעים, ואן לוון לא נוגע בבלם הספרדי. הרבה סבורים כי היה צריך להחליף אותו בקיץ בשחקן אחר, והוא הרי כבר רצה לעזוב, אך זה לא קרה. בינתיים, תחילת העונה הזו קשה מאוד בצד ההגנתי. זה לא רק אמצע השדה שנחלש מאוד זה גם מרכז ההגנה שלא מתחבר ולא מתייצב. אחרי ניסיונות לשחזר את הצמד בלטקסה-הרננדס שעבד יחסית בסדר בעונה שעברה, ואן לוון נראה כמי שהחליט שאלו יהיו נחמיאס-הרננדס במרכז שלו. עד כה, השילוב הזה לא מרשים במיוחד.
אם על נחמיאס עוד ניתן להגיד כי אלו משחקים ראשונים שלו בקבוצה שמשחקת אחרת לגמרי מכפי שהוא היה רגיל כל הקריירה שלו, אז מה יגידו על הרננדס? הנקודות האלה הן אלו שבעיקר נזקפות לגנותו של ואן לוון. אך השאלה היא האם הוא באמת יכול להוביל לשיפור ולשינוי כל כך מהותי כבר במשחק הקרוב? ובכן, נקודתית, למשחק אחד, כבר קרו דברים מעולם. הדרמה תהיה בטווח הארוך יותר. חזרה של אייל גולסה אמורה לפתור את החולשה באמצע ואף תאפשר לשחקן כמו עדן שמיר להיכנס בצורה חלקה יותר לעניינים. כניסה לעניינים ולכשירות של ברנדלי קוואס, אמורה לשפר את הצהובים גם בצד ההתקפי.
ועדיין, יש תחושה שבינתיים העסק הזה גדול קצת על ואן לוון והבעיה הגדולה ביותר היא שהקולות האלה כבר נשמעים מצד הסובבים לשחקנים בקריית שלום. בעונה שעברה, בפלייאוף העליון, אחד המאמנים הבכירים בכדורגל הישראלי שהפסיד לוואן לוון יצא החוצה בכעס. "לא מבין איך הפסדתי למאמן הזה. הוא מאמן נוער ביום טוב", במכבי ת"א צחקו באותם הימים כאשר שמעו את הדברים. מבחינתם היה מדובר באדם שפורק תסכול אחרי שקיבל בראש מ"מאמן הנוער". כיום הם בעיקר מקווים שוואן לוון יצליח לסתום לכולם את הפה ולהוציא את הקבוצה לדרך טובה ויציבה, שתסתיים לא רק בניצחון על מכבי חיפה, אלא גם במאבק אמיתי על האליפות.