אם רוצים להבין מהיכן מגיע הרעב של הבלם דקל קינן להמשיך לשחק כדורגל גם בגיל 37, מספיק שיקראו את הסיפור הבא אשר מספק הצצה אל מאחורי הקלעים בחתימתו הרשמית לפני שבוע בקבוצת לאס וגאס לייטס, קבוצת הבת של LA מליגת ה-MLS הבכירה בארצות הברית.
קינן, אשר משחק בארבע השנים האחרונות בליגה האמריקאית והספיק לעבור בסינסינטי ובסקרמנטו, מצא לאחרונה את היעד השלישי שלו. בראיון מיוחד ל-ONE הוא מספר על המטוטלת שחווה בשנה האחרונה, הרעב הגדול שנותר לו לכדורגל, חזרה אפשרית למכבי חיפה וסוגיית הבלמים בכדורגל הישראלי.
דקל קינן במדי סינסיניטי (fc cincinnati)למעשה, משחקו מול סאן דיאגו לויאל, אמור להיות משחקו הרשמי הראשון במדי קבוצתו, כאשר משחקו הרשמי האחרון היה במדי קבוצתו הקודמת, סקרמנטו, אי שם באוקטובר 2020. היה זה משחק פלייאוף מול פיניקס.
קינן סיפר: "קיבלנו גול כואב בהארכה. לקחתי את זה קשה ובאתי למשפחה ונשבעתי שזה לא יהיה המשחק האחרון שלי בקריירה. במקביל, בסקרמנטו, שם הייתי גם בצוות המקצועי, החליטו להצעיר את הקבוצה והציעו לי להיות עוזר מאמן ומאמן באקדמיה. הרגשתי שיש לי מה לתרום כשחקן ושלא מיציתי לגמרי את החוויה. החלטתי לסרב להצעה לשמש כמאמן בלבד”.
דקל קינן והוריו (מערכת ONE)“השיקולים שלהם בין השאר היו שאני תופס מקום של זר. המשחק בפיניקס ישב לי בראש והחלטתי שאעשה הכל כדי למצוא קבוצה. לקחתי בחשבון שיהיה לי לא קל למצוא קבוצה. היו כמה מאמנים שהתעניינו ורצו אבל הם עזבו וזה לא יצא לפועל. אני פשוט לא ויתרתי. לא רציתי לפרוש. גם שהעונה התחילה והסגלים נסגרו, החלטתי מראש שאני לא פורש. בארה"ב זה לא קל".
ומה קורה אז?
"מאמנים שעבדו איתי בעבר רצו להביא אותי, אבל זה לא יצא לפועל. היה מאמן שעבד איתי בסינסינטי ואמר לי לחתום בסקרמנטו ושהוא יביא אותי לקבוצה שלו בליגה השנייה. בפברואר הוא התפטר ועבר לאמן בקנדה. לא רציתי לחתום שם".
אז מה עובר בראש?
"אמרתי לעצמי שאמצא קבוצה. אם אצטרך ללכת למבחנים, אני אלך וארשים. הלכתי במרץ, הרשמתי, אמרו לי תודה אבל אתה תופס מקום של זר. חזרתי הביתה לסקרמנטו, כשתוך כדי אני מתאמן עם הנוער במשך שלושה חודשים עוד מחזרת האימונים בפברואר חודשים על גבי חודשים ומסרב לוותר".
דקל קינן (עמרי שטיין)לא משפיל? בארץ להתאמן עם הנוער זה מעין עונש.
"אני ביקשתי כדי לשמור על כושר. ידעתי מראש שאני לא הולך לוותר. רק רציתי לשמור על כושר כדי שאם יקראו לי למבחנים בקבוצה מסוימת, אוכל להרשים. תוך כדי, בינואר, פברואר, יש לי גם הצעות מהארץ. מי הקבוצות? בוא נגיד שהיו שתי קבוצות מליגת העל ושתי קבוצות הלאומית. החלטתי להישאר בארה"ב כי יש לי שם טוב פה".
אז איך לבסוף הגעת לקבוצתך החדשה?
"הסוכן שלי איתמר קינן התקשר בחודש יוני. ‘יש לך אפשרות ללכת למבחנים בלאס וגאס לייטס’. אנשים לא מבינים או מכירים אולי אבל זו קבוצת בת של LAFC מ-MLS. הכול מתנהל בלוס אנג'לס במתחם של הקבוצה הראשונה, כשרק משחקי הבית של הקבוצה השנייה בה אני משחק הם בווגאס. יש המון שחקנים מהקבוצה השנייה שרוצים לתת להם במה כדי לקדם אותם לקבוצה הראשונה. הקבוצה בה חתמתי זו חבורה של שחקנים צעירים עד גיל 24. ראו שהם מתחילים את העונה (שהחלה באפריל) ומקבלים הרבה גולים, אז חיפשו בלם מנוסה אבל עד גיל 30. איתמר אמר להם דקל יבוא לבד על חשבונו ורק תראו אותו".
דקל קינן (fc cincinnati)לאחר קריירה כמו שלך, ללכת למבחנים לבד על חשבונך?
"שתבין, זו נסיעה של 6-7 שעות. אמרתי שאני מוכן. התאמנתי איתם חודש וחצי. היה טוב, המאמן רצה אותי. הוא ראה שיש בי את הערך המוסף להקנות לצעירים את הווינריות והמקצוענות והוא התלהב. ואז זה היה צריך לעבור את אישור צוות הניהול של LAFC. לקח קצת זמן ואמרו לי בוא תחתום. בעיקרון כבר חתמתי לפני חודשיים, אבל לקח זמן להוציא ויזה. אז אני רק מתאמן. השבוע אני יכול לשחק בפעם הראשונה. אבל נשארו רק שבעה משחקים".
דקל קינן (האתר הרשמי של לאס וגאס לייטס)בסופו של דבר גם לא נשארו לך הרבה משחקים עד תום העונה.
"אני יכול להגיד לך דבר אחד. שיחקתי בהרבה מקומות. החוזה הזה הוא קצר וכמעט בלי כסף. אבל זה החוזה הכי מרגש שהיה לי בקריירה. בגלל כל מה שעברתי ולא ויתרתי. תחשוב גם על מה שאשתי עברה, שבכל הזמן הזה היא לבד בסקרמנטו. וגם עכשיו אני גר פה בדירת סטודנטים קטנה שהקבוצה נתנה לי. החוזה הוא לתקופה קצרה אז לא רציתי להעביר את הילדים, שחר בן ה-9 וגיל בת ה-6 מביה"ס".
דקל קינן ומשפחתו (עמית מצפה)החוזה הוא קצר. מה הלאה?
"הם רוצים בלי קשר, שאשאר באקדמיה. אני לא רוצה לפרוש אבל צריך לראות מה האופציות. אני מאמין שירצו פה שאשאר גם כשחקן ובמקביל לאמן באקדמיה של LAFC. מה שקורה עכשיו פחות או יותר. מבחינה פיזית אני מרגיש טוב. כל הערך המוסף זה מצוין אבל אם לא הייתי מוכיח את עצמי על המגרש לא היו מחתימים אותי".
דקל קינן במדי סינסינטי (fc cincinnati)מאיפה הרעב?
באתי לפה בגיל 37 למבחנים ורדפתי אחרי ילדים. אני לא יודע מאיפה הרעב. יש לי תשוקה בלתי נגמרת למשחק. אני חולה על היומיום. על הריח של הדשא, הרעש של הסטופקס. ההרגשה של הרשת נקייה לאחר משחק. אני מכור לזה. שהייתי במבחנים פה, נסעתי שלוש פעמים את הדרך הזאת מבלי שישלמו לי ויבטיחו לי כלום. הרעב הזה בתוכי, אני לא יכול לראות את עצמי בלי זה. הרעב שלי רק הולך ומתגבר. אני יודע שזה לא נמשך לנצח, אז אני רוצה לנצח כל רגע במגרש ובחדר ההלבשה”.
דקל קינן (האתר הרשמי של לאס וגאס לייטס)“אני לא עושה את זה בשביל הכסף, אני רחוק מהמשפחה שלי. אני מרגיש בר מזל שיש לי אישה שתומכת בשיגעונות שלי. לא כל אחת הייתה נותנת לבעלה לגור עכשיו כמה חודשים בלוס אנג'לס. אבל אני כ"כ נהנה מלהיות בקבוצה, להיות חלק, לחזור להיות רלוונטי אחרי הרבה זמן. שמעתי שמחפשים בלם אמריקאי, צעיר, עם רגל שמאל או אתלט. אני לא אף אחד מאלה. ידעתי שצריכים לראות אותי בלייב כדי לרצות אותי. אני אמנם מנוסה עם קריירה טובה, אבל יעדיפו לקחת צעיר אמריקאי".
דקל קינן (רדאד ג'בארה)לא דגדג לחזור לארץ ולעזוב הכל בתקופה הקשה?
"תשמע. מאוד התחברתי לתרבות הספורט פה. קשה לי להסביר את זה, אבל הרגשתי שיש לי עוד הרבה מה לתרום פה, גם עם מחשבה לעתיד. אני לא יודע אם אשאר פה, אבל יש לי לא מעט אפשרויות. אני עדיין בקשר עם סינסנטי וסקרמנטו וגם היום הן בודקות מה קורה איתי והבהירו לי שברגע שאסיים את הקריירה, יש לי ג'וב מובטח. זה לא משהו שאני נעול עליו, אבל זו אפשרות”.
“תשמע, אני אוהב את הארץ וגם מתגעגע לפעמים, אבל בנקודת הזמן הזו, שאני מרגיש שהשם שלי צובר תאוצה, הרגשתי שאני רק צריך את המבחנים הללו במקום כלשהו ואוכל להוכיח את עצמי. היו ימים קשה, זה כן עבר לי בראש, אבל ידעתי שאם יהיו לי מבחנים, אוכיח את עצמי. יש לי פה גם מסר לשחקנים צעירים: גם אם שמעתם עשר פעמים ממאמנים שזה לא מסתדר, שלא יוותרו לרגע. שימשיכו להילחם ולחפש מקומות, בסה"כ צריך מאמן אחד שיאמין בך".
אתה בקשר עם גדי קינדה?
"כשהוא שיחק נגד LAFC דיברתי איתו ובאתי לראות את המשחק. הוא מאוד מרכזי בקבוצה שלו, יש לו קבוצה טובה מאוד. זה לא קל להשתלב ועובדה שאין ישראלים. הוא מוכיח את עצמו, הוא אחלה שחקן ואני מאוד שמח בשבילו. למה הוא לא נספר בנבחרת? אני חושב שהליגה פה היא יותר טובה מליגת העל. אין לי מה להגיד למה הוא לא נספר".
גדי קינדה (רויטרס)אתה יודע, אנשים מכירים את הליגה הספרדית, האנגלית. אבל לא רבים יודעים על הליגה האמריקאית.
"הליגה התפתחה והרמה פה היא מאוד גבוהה, גם בליגה השנייה. לראייה, ג'וש כהן. הוא בא מהליגה השנייה וזה לא מקרי. הכדורגל פה הולך ותופס תאוצה. אני ממליץ לכל שחקן ישראלי להגיע לליגה פה. מי שלא מחפש את התקשורת והתהילה והפרסום בארץ, אני ממליץ לו גם על הליגה השנייה. לאו דווקא על שחקן שבשלהי הקריירה. אפשר להתקדם מפה. שחקן מהקבוצה של קינדה חתם לא מזמן בוונציה".
ליאל עבדה היה מבוקש בליגה האמריקאית.
"האמת שהגעתי ל-LAFC למבחנים שמעתי את השם ואמרתי להם שהוא שחקן מוכשר שיכול להצליח. שחזרתי בפעם השנייה, אמרו לי שהוא חתם בסלטיק. שאלו אותי עליו והמלצתי. הם ידעו עליו הרבה דברים והם מאוד עוקבים אחרי השוק הישראלי. המעבר של ג'וש, יש את ניקו אולסק וגרשון קופי. יש מעברים".
ליאל עבדה חוגג (האתר הרשמי של סלטיק)פוסל חזרה לארץ?
"אני לא פוסל שום דבר. כרגע טוב לי פה וכרגע אני רואה את עצמי פה. אבל אני לגמרי לא פוסל, מה שמנחה אותי זו האהבה למשחק. זה לא מרגש אותי לחזור לעונת פרישה בישראל, אבל שוב אני לא פוסל".
לא היו שיחות עם מכבי חיפה?
"מדברים איתי כל הזמן, אנחנו בקשר טוב. חזרה? על תקן מה? כל הזמן שואלים אותי מה התוכניות ומה קורה איתי. ברגע שאחליט, אז הדרך בפניי פתוחה. אני מעריך שכן ירצו לשלב אותי. לא כשחקן".
דקל קינן חוגג עם שחקני מכבי חיפה (נעם מורנו)איך הרגשת שהם זכו שוב באליפות לאחר המון שנים?
"שמחתי מאוד. מכבי חיפה עבורי זה הרבה מעבר לאהדה, או למקום עבודה. זה מקום שגדלתי בו. כמובן שנשארתי אוהד שרוף ושאני בקשר עם שחקנים, הצוות וההנהלה. אם צבט לי שלא הייתי? זה היה רחוק מהעין אבל תמיד בלב שלי".
מה עובד להם פתאום?
"אני חושב שאחרי הרבה שנים, הם הצליחו ליצור שלד ישראלי מאוד דומיננטי, גם במגרש וגם בחדר ההלבשה. על זה הלבישו זרים איכותיים וחבר'ה צעירים שהשתלבו. הבסיס זה הישראלים. אחרי הרבה שנים של מהפכות, הם הצליחו למצוא את השלד וזו נקודת המפתח".
מכבי חיפה אלופת המדינה (עמרי שטיין)דיברנו בעבר על עופרי ארד שעשה את המסלול שלך. איך אתה רואה אותו בתור היורש?
"אני בקשר איתו ומאוד שמח לראות את ההתקדמות שלו. זה לא הפתיע אותי. האופי וההשקעה שלו נותנים פירות. נקודות דמיון? הוא קיבוצניק דור מתקדם ממני. כמו שיש אייפון? אני אייפון 7 והוא אייפון 12. הוא משחק עם נעליים ורודות, מגלח את הרגליים, שיער מתוקתק. הוא כבר מודרני. עוד לא יצא לי לדבר איתו על מה שקרה עם אבא שלו. רציתי לתת לו את הזמן שלו עם הקבוצה והמשפחה אבל ברור שזה יקרה".
עופרי ארד (עמרי שטיין)בתור בלם מוביל בדור הזה. יש לא מעט ביקורת על הבלמים הקיימים, בטח בנבחרת. מה לא עובד?
"אני לא אבקר אף אחד, בטח לא בלמי נבחרת שהם בלמים מוכחים. באופן כללי, אני חושב שהתכונה הכי חשובה של בלם לפני הכול היא לשנוא לקבל גולים. שהוא יהיה מוכן לעשות הכול כדי לעצור גול או לחסום כדור. אני מרגיש לפעמים, שזה לא בראש סדר העדיפויות של בלמים צעירים. הם מעדיפים את הנעת הכדור, שזה גם חשוב, אבל השנאה לקבל גול זה משהו יותר חשוב".
איך מייצרים בלם?
"בעבודה יומיומית. כמו שחלוץ צריך לבעוט 30-40 פעמים לשער באימון, אז בלם צריך להתמודד עם 30-40 קרוסים ועם חסימה של כדורים. לעבוד על פעולות הגנתיות".
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם